מגפת הגזענות

סמי מיכאל

"לא רק המטיף לגזענות אחראי לזרע הפורענות, אחראי גם מי שמכחיש את קיומה של העוולה הגזענית, ואחראי גם מי שאינו שותף לעוולה הגזענית אך טומן את ידו בצלחת וממלא את פיו מים" נאומו של הסופר סמי מיכאל, מתוך הכנס " לא רק בספסלי היציע אלא גם בספסלי התלמידים" של האגודה לזכויות האזרח וסמינר הקיבוצים, 17.3.2013

מאז ומתמיד שקדה אמא טבע על טיפוח אמצעי הישרדות, למען שמירה על החי מפני סכנות האורבות לו. מנגנון החלפת הצבע של הזיקית הוא אחת הדוגמאות המובהקות לכך. צבע עורה משתנה בהתאם לסביבה, לאור, לטמפרטורה ובהתקרב סכנה. יכולת זו להיטמע ברקע מעניקה לה סיכוי לחיות. מנגנון זה שירת גם את הצורך האנושי להמשך הקיום...

ניצול מנגנון הישרדות מופלא זה לתירוץ הפליה, הדרה, שנאה וגזענות הוא מעשה נתעב, החורג מדרך הטבע. המאה הקודמת תירשם בהיסטוריה כמאה שהשתוללה בה מגיפת הגזענות הנרחבת ביותר בתולדות האדם, שגבתה עשרות מיליונים של קורבנות. המזוויע במגפה הזאת הוא שמקורה לא היה באזורים הנחשלים של ההתיישבות האנושית. היא צמחה בלב ליבה של אירופה, היבשת הנאורה ביותר על פני כדור הארץ, ומצאה לה הדים ושלוחות למן סקנדינביה, דרך דרום-אפריקה ועד צפון אמריקה. גורם מביש ביותר במגפה זו הוא המספר העצום, כמכת ארבה, של אנשי תרבות, מדענים ובפרט היסטוריונים שנרתמו לשרת את תורת הגזע הארורה.

לאורך ההיסטוריה, אנו היהודים, היינו אחד היעדים המרכזיים לחיצי המגפה הזאת. במאה הקודמת שילמנו מחיר נורא ביותר כאשר שליש ממנייננו נטבח, הורעל, נשרף באין מושיע ומגן. כנער יהודי בבגדאד בשנות השלושים והארבעים של המאה שחלפה ראיתי, לחרדתי, כי אפילו המדינות הדמוקרטיות והעולם הנאור והליבראלי כביכול ממלאים את פיהם מים. נדמָה לי אז כי מבחינה תרבותית, השנאה הגזענית הזאת שלטה באופנה מקצה תבל ועד הקצה האחר. בולמוס של מיון על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, מין, תרבות שונה ומסורת אחרת שטף את המוח האנושי באין מפריע.

לחצו לקריאת המאמר בהרחבה.