ביד אחת אקדח וביד שניה ברווז מעץ - יהודית מרקוס

יהודית מרקוס - גיבורת המחתרת הצרפתית

גיבורת המחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה - מאת ד"ר תמר קטקו


יהודית מרקוס נולדה בפריס למשפחה יהודית בורגנית, כבר בגיל 9 הצטרפה לתנועת הנוער הציוני. כאשר הגרמנים פלשו לצרפת בתחילת קיץ 1940 היא הסתתרה עם הוריה במרתף ביתם ברובע סן טויין . כאשר הבינו כי מסתור בבית שנושא שם יהודי הנו מלכודת מוות, הובילה יהודית בת ה- 16 את בני משפחתה למסתור והצטרפה למחתרת היהודית בפריז. בזמן שחיילי הגסטפו עסקו בצייד יהודים וריכוזם במחנה דרנסי לקראת שליחתם לאוושויץ, קיבלה יהודית מרקוס את משימתה הראשונה, לפזר פליירים שקראו לתושבי פריז הכבושה לא לאבד תקווה ולשמור על רוח ההתנגדות. בהמשך פעלה באזורים נוספים בצרפת והייתה בקשר עם תאי המחתרת בגרנובל, במונפלייה ובמרסיי. היא הבריחה משפחות יהודיות שקבלו ממנה מסמכים מזויפים ברכבת כ"עובדת סוציאלית" שלהם, העבירה ידיעות, כסף ונשק לחבריה במוקדי מחתרת שונים וברוב המקרים סכנה את חייה כאשר נתפסה לא פעם ונחקרה על ידי הגסטאפו, קציני אס.אס ומשתפי פעולה צרפתיים. יהודית נשבעה ל"צבא היהודי" וזו לשון השבועה שחויבו בה כל פעילי המחתרת: "בהנחת יד ימיני על הדגל הכחול לבן, אני נשבע אמונים לצבא היהודי וציות למנהיגיו, בתקווה כי העם שלי ישוב ויחיה, וארץ ישראל תכונן. חירות או מוות". תחת השם המחתרתי ז'קלין גוטייה, הקפידה יהודית לדבר בגרמנית ובצרפתית בלבד וכ"עובדת סוציאלית" נהגה לשאת מזוודות כבדות ובתוכן אביזרים ביתיים שיעידו על מטרת נסיעותיה. במטענה היו גם צעצועי ילדים, ביניהם ברווז עשוי מעץ שבטנו נפתחת, באמצעותו נהגה להבריח מסמכים חשובים וכסף. עשרות משפחות וילדים יתומים ניצלו בזכותה. היא עשתה את דרכה ימים ולילות, ברכבות ובאופניים, לאורכה ולרוחבה של צרפת, חמקה מעיניהם הבוחנות והחשדניות של הגרמנים כשהיא מתעתעת בהם באמצעות יופייה ואומץ ליבה. גם כשנתפסה ועונתה עד כלות כוחותיה באכזריות, לא מסרה מידע על שולחיה ודבקה בגרסתה שהיא צרפתייה הפועלת בשם הצלב האדום ושאין לה שום קשר ליהודים. רבים אחרים מחבריה וחברותיה שנתפסו, התמוטטו או הוצאו להורג. יהודית עלתה לארץ וחיה עם משפחתה בפתח תקווה. יהודית עוטרה ב"אות הלוחם לשחרור צרפת מידי הנאצים", "אות הלוחם לשחרור פריז", מדליית הלחימה במחתרת" ועוד עיטורי עוז וכבוד מטעם מדינות צרפת וישראל.