אישית לוחצת עם מרים דיליאן, ראש תחום אוכלוסיות מיוחדות בבית הספר ללימודי תעודה במכללה

    א   א   א

מרים דיליאן

מה את הכי אוהבת בתפקיד שלך?
אני אוהבת את ההזדמנות שיש לי לקחת חלק בפיתוח של תחום שאינו קיים ושיש בו צורך רב מאוד. אני אוהבת את החופש שיש לי ליזום ולהציע. החופש הזה מאפשר ומצמיח וזה דבר מאוד חשוב לי.
דבר נוסף שאני מאוד אוהבת הוא ההזדמנויות שיש לי להיפגש עם אנשים מתחומים שונים. זה מרשים לראות מה אנשים עושים ולהיחשף למה אנשים שואפים וזו הזדמנות ענקית בשבילי ללמידה ולהתפתחות.

מה לדעתך המצאת המאה?
אני מניחה שהאינטרנט על כל חלקיו הטובים יותר והטובים פחות.

מיהו האומן האהוב עלייך?
בציור - מרדכי מורה. צייר ישראלי שגר בצרפת. במקרה ירשתי כמה תמונות שלו מדודה שלי ומאז נדבקתי.
בספרות - הסופר אורי אורלב. גדלתי על ספריו ואני מכירה אותו אישית מילדות. איש מרשים.
במוזיקה - יהודית רביץ
בתרבות - הגשש החיוור. האזנתי בשקיקה לתכניות הרדיו ועד היום אני יודעת למלמל מערכונים שלמים בעל פה.

בחיים לא תצאי מהבית בלי...
הפלאפון. אין הרבה מה להרחיב, נפלתי כמו רבים מאתנו למלכודת הפלאפון וכל האפשרויות הגלומות בו.
עם זאת, מכריי יודעים לומר שבתיק שלי תמיד יש את הכל (קרם ידיים, מטר, מגבונים, מספרים, אולר קטן, טישו ועוד) אז אם אני עם התיק שלי תוכלו לנסות להתקיל אותי. סביר להניח שיש לי.

מהו הסרט האהוב עלייך?
חומות של תקווה. בעיקר כי בסרט משולבים סיפור חיים, דרמה, הומור ומופיעים בו שחקנים מעולים.
חברי הדרקון אליוט - הסרט הראשון שראיתי שמשלב דמויות מצוירות עם שחקנים וזה הקסים אותי וגם בגלל התמימות הנהדרת של הסיפור האנושי. ככה זה עם סרטים של פעם.

יש מורה שחקוק לך בזיכרון מגיל הילדות?
היו לי מספר מורים משמעותיים. כרגע אציין את המחנכת שלי בכיתה ו'. למדתי בבית הילד בירושלים. בגן הפעמון. בית הספר לא קיים יותר אבל המבנה משמש היום בית ספר אחר. למה היא? כי היא ידעה להוציא ממני את המיטב ולאפשר לי להיות אני – שילוב של תלמידה טובה אבל באותה נשימה שובבה לא קטנה. היא ידעה לסמן לי את הגבולות בלי לשבור את רוחי ולדעתי בכך הצליחה לפתח אצלי הכרה ביכולות שלי.

מי היא הדמות הציבורית שהשפיעה עלייך בכל הזמנים?

לדעתי אני מושפעת יותר מאנשים שנמצאים סביבי (חברים, משפחה, עמיתים, מכרים) מאשר מדמויות ציבוריות.

אם היית מתחיל עכשיו בלימודים במכללה מה היית לומדת?

אני שמחה במסלול שבחרתי ללמוד. אולי הייתי מוסיפה משהו מהתחום הטיפולי.

מה לדעתך יקרה במכללה בעוד 20 שנה?
קשה לי לומר אבל אני מעריכה שהמבנה יהיה חדש, המרצים חדשים, הקורסים יותאמו לתקופה, נהיה מקום חדשני, אבל אני מקווה גם שהרוח תישאר אותה רוח.


לחזרה לעמוד הראשי של המידעון לחצו כאן