הגיע הזמן למורים מעורבים ומחוללי שינוי - פרופ' ציפי ליבמן והדסה טרון

    א   א   א

 פרופ' ציפי ליבמן  הדסה טרון

פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה, והדסה טרון מרכזת היחידה למעורבות חברתית

המציאות של ימינו לא מותירה ספק - רמת האלימות הפיזית והמילולית, ורמות ההסתה, הגזענות, חוסר הסובלנות והכבוד זה לזה, מחייבים אותנו לבצע שינוי חברתי עמוק, שינוי אותו חייבים להוביל בראש ובראשונה אנשי החינוך. כיום ברור לכולם כי תפקידו של המורה אינו רק "ללמד" ולהניע תלמידים להשיג ציונים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, אלא תפקידו העיקרי של המורה הוא תיקון עולם - במטרה להבנות חברה טובה, סובלנית ובריאה. ממצאי סקר שנערך לאחרונה על ידי חברת המחקר שילוב Millward Brown תומכים בכך והראו כי 64% מהציבור סבור כי תפקידו המרכזי של המורה הוא להעניק לתלמידים חינוך ערכי ואזרחי, על מנת לפתח ולהצמיח אנשים מוסריים ואכפתיים כלפי הזולת והחברה כולה. רק 10% מבין הנשאלים סבורים כי תפקידו המרכזי של המורה הנו להביא את התלמידים להשיג ציונים גבוהים ככל האפשר. מעניין לציין שתפקיד זה דורג במקום האחרון מתוך רשימה ארוכה של תפקידים.

לפיכך על המכללות להוראה להוציא משורותיהם לא רק מורים איכותיים, אלא בעיקר מורים בעלי יוזמה, המצויידים בתחושת שליחות וביכולת לחולל שינוי בחברה הישראלית. על משרד החינוך מוטלת החובה להמשיך ולטפח מורים שכאלה.

אחת הדרכים הטובות ביותר לטיפוח מורים שכאלה היא באמצעות חשיפתם של הסטודנטים להוראה, כבר בתהליך ההכשרה שלהם, לפעילות התנדבותית בארגונים ועמותות חברתיות שונות. בימים בהם משרד החינוך מכריז כי כל תלמידי כיתה י'-יב' יחוייבו בפעילות התנדבותית, חשוב לגייס גם את המורים לעתיד לנושא. יהיה להם חלק חשוב בהצלחת התכנית וביישום מטרותיה. בהתאם לכך יש להוציא את הסטודנטים מחוץ לכותלי המכללה, גדרות גני הילדים ובתי הספר, אל תוך תוכה של הקהילה, ולחשוף אותם למציאות על שלל מורכבויותיה ומצוקותיה. בצורה זו הם יוכלו להכיר דרכי פעולה שונות, לזהות בתוכם מה דורש שינוי ולגבש רעיונות לקידום שינויים.

כך לדוגמא דווחה א', סטודנטית להוראה שפעלה במשך שנה במרכז הקהילתי "בית דני" שבשכונת התקווה, בתל אביב: "הייתי החונכת לילד עם קשיי למידה, אבל מהר מאוד הבנתי כי הבעייה העיקרית של הילד הנה חברתית ועברתי להתמקד בהעצמתו בפן החברתי ובחיזוק מעמדו בקבוצת הילדים. התוצאות לא אחרו לבוא, הילד פרח וגיליתי אצלו כישורי מנהיגות, הומור והרבה כריזמה.

המעורבות החברתית שינתה גם אותי מקצה לקצה. עברתי חוויה רגשית ומעצימה ולמדתי להימנע מביקורתיות, שיפוטיות וראייה סטראוטיפית. התפיסה שלי השתנתה בזכות שכונה קטנה ומדהימה שבעבר חששתי מלהתקרב אליה, וכיום יש לה פינה חמה אצלי בלב. המעורבות החברתית עוררה אצלי מודעות והבנה של המצב הסוציו-אקונומי הבעייתי בארץ, ואף סייעה לי לגבש תפיסת עולם ורצון להמשיך ולהיות פעילה חברתית".

על מנת לקדם ערכים אלה ולטפח מורים אקטיביסטים, הוקמה במכללת סמינר הקיבוצים היחידה למעורבות חברתית, המהווה מסגרת ארגונית לחזון החינוכי שלה והנה חלק אינטגראלי מתכנית הלימודים. כל הסטודנטים במכללה מחויבים בפעילות בארגונים לשינוי חברתי ובהשתתפות בקורס עיוני מלווה. השילוב בין החשיפה הבלתי אמצעית לחברה הישראלית ללימוד התיאורטי הנותן שפה מושגית, הוא זה שמצייד את הסטודנטים במשקפיים תודעתיות ובפיתוח חשיבה ביקורתית באשר לסוגיות של צדק חברתי בהקשרו החינוכי, סוגיות בהן יוכלו לדון בעתיד עם תלמידיהם.

לסיכום, היום יותר מאי פעם זקוקה החברה הישראלית בכלל ומערכת החינוך בפרט למחנכים התופשים את תפקידם בראש ובראשונה כפעולה של תיקון חברתי. אנשי חינוך הנכונים לפעול למען החברה, לגלות מעורבות בעולם הסובב אותם, ויש להם לא רק לב רגיש ואכפתיות, אלא גם כלים כדי לפעול למען שינוי וליטול חלק בשינוי עצמו. 

 

לחזרה לעמוד הראשי של המידעון לחצו כאן