אצלנו בחצר

קורס החברה הישראלית - ללמד אחרת

כחלק מהאתגר של פיתוח קורסים בעלי מבנה פדגוגי יוצא דופן ומקורי, יצאה הפקולטה לחינוך בפיילוט ייחודי, שבמסגרתו נלמדו תשעה שיעורים של קורס ה"החברה הישראלית" במתכונת מרוכזת של ארבעה ימים בשבוע האחרון של ההפסקה בין הסמסטרים. כל שיעור עסק בסוגיית עומק אחת של החברה הישראלית: חברה ומשפחה בישראל בהנחיית ד"ר אילנה ברוש, זהויות אתניות: מזהויות מהותניות לזהויות קונטינגנטיות בהנחיית ד"ר ליאורה גביעון, פוליטיקה של תקווה בהנחיית ד"ר איריס בקשי, דת, חילוניות וחינוך בחברה הישראלית בהנחיית ד"ר נג'ואן סעאדה, זיכרון קולקטיבי - מערכת החינוך כזירת מאבק על זיכרון ושכחה בהנחיית ד"ר תמי הופמן, צדק חברתי, דמוקרטיה והחברה הישראלית בהנחיית ד"ר רועית דהן, מרכז ופריפריה בחברה הישראלית בהנחיית אדם הישראלי, "אחר" בחברה של אחרים בהנחיית ד"ר מירב אלמוג וסוגיות מגדריות בחינוך בהנחיית ד"ר דינה חרובי.

השיעור שעסק בנושא היחסים בין מרכז ופריפריה בהנחיית אדם הישראלי ביקש לברר את משמעות המושגים הללו ואת השפעתם על חיי היומיום של ישראלים במציאות הדינמית בה אנו חיים. לדוגמה, שדרות היא פריפריה, בוודאי בעידן הקסאמים, אך האם הקיבוצים שסביבה גם הם פריפריה? האם יישובים קהילתיים דרומיים יותר ומבוססים יותר, כגון עומר ולהבים הם פריפריה? ומה באשר לשכונות שבדרום תל אביב– האם הן פריפריאליות? היכן מקוטלגים היישובים הערבים הפרוסים לאורך ולרוחב המדינה? האם הצפון והדרום שונים במידת "הפריפריאליות" שלהם? איך נשים ממוקמות בפריפריה לעומת הגברים?
נקרתה הזדמנות והכנס השנתי של האגודה הסוציולוגית הישראלית עסק השנה בדיוק בנושא זה: בין פריפריה גיאוגרפית וחברתית. לאחר תהליך שכלל היכרות עם אופן הבנייה של כנס אקדמי, בחרו הסטודנטים מושבים להשתתף בהם והקבוצה נסעה צפונה למכללה האקדמית כנרת שאירחה את הכנס. אחרי מליאת הפתיחה התערו הסטודנטים בין המרצים והחוקרים שהשתתפו באירוע ונחשפו למגוון גדול של מחקרים עדכניים בתחומים כמו חינוך, מגדר, רפואה, בעלי מוגבלויות, אתניות, ספורט, יחסי יהודים-ערבים ונושאים נוספים שבחנו סוגיות חברתיות שונות.

בתמונה: אדם הישראלי והסטודנטים בקורס "מהמרכז לפריפריה ובחזרה" בכנס במכללה האקדמית כנרת

אדם הישראלי והסטודנטים בקורס

 בשיעור שעסק בצדק חברתי, דמוקרטיה והחברה הישראלית בהנחיית ד"ר רועית דהן הסטודנטיות והסטודנטים למדו תיאוריות קלאסיות ומודרניות במחשבה האתית והפוליטית תוך התמקדות בסוגיה של צדק חברתי, וניתחו סוגיות של צדק חברתי מודרני תוך כדי קישורם למושגים מרכזיים כמו דמוקרטיה, חירות, שוויון, זכויות, חובות וכדומה. כבר ביום הראשון הם בחרו נושא שמעניין אותן/ם ושקשור לחברה הישראלית. מבנה הקורס כלל שתי הרצאות פרונטליות, סדנה חווייתית בנושא הנלמד ועבודה בספריה. באופן זה החוויה קיבלה המשגה תיאורטית ועיבוד נוסף תוך כדי כתיבת עבודה. העבודה כללה שני חלקים מרכזיים: חלק א'- שאלות שניתנו בסוף כל יום על הנושא הנלמד, וחלק ב'- הצגת שאלה או דילמה בנושא שבחרו הסטודנטים והצגה של דיון עקרוני תוך התבססות על נתונים עובדתיים שנאספו.

השיעור שעסק בפוליטיקה של תקווה, בהנחיית ד"ר איריס בקשי, הציג שלוש שאלות מרכזיות: כיצד נתפסת ומעוצבת השונות האנושית בחברה הישראלית? כיצד, והאם בכלל, ניתן לקדם בחברה הישראלית פוליטיקה של תקווה, קרי לממש פרקטיקות של יחסים חברתיים הנשענות על "כבוד השוני"? ומהי העמדה שלנו, גננות, מורות ומורים, כלפי רעיון זה ומימושו?
במהלך הקורס התקיימו שלושה משחקי סימולציה, אחד בכל יום, שדימו ישיבה של ועדת הכנסת שמטרתה להציע פתרונות לפרקטיקות גלויות וסמויות של ביטול השוני, הדרה והפרדה בחברה הישראלית– במרחב הפיזי, ביחסי יהודים- ערבים ובמערכת החינוך. ארבע קבוצות של סטודנטיות וסטודנטים ייצגו ארבע קבוצות של מוזמנים לישיבה שהציגו את פתרונותיהן על סמך איסוף מוקדם של נתונים וקריאה וצפייה בטקסטים מגוונים. כך למשל, לישיבה שעסקה בפתרונות להדרה והפרדה בין ערבים ויהודים הוזמנו אזרחים שהנם נגד הדרה, אזרחים בעד הדרה, נציגי משרדי הממשלה השונים ונציגי מרכז מציל"ה. סטודנטיות וסטודנטים מתנדבים ניהלו את הישיבות ותיעדו את הפתרונות שהוצעו.

השיעור בהנחיית ד"ר תמי הופמן עסק במושגים של זיכרון קולקטיבי, זהות לאומית וחינוך לזהות ישראלית ובקשר ביניהם. דרך מושגים אלה ביקשו המשתתפות והמשתתפים להבין טוב יותר את המאפיינים של החברה הישראלית ולחשוב ביחד על הדימויים המרכזים המובילים את החברה בשאלת הזהות הישראלית ומידת התאמתם למציאות החברתית העכשווית. החברה הישראלית היא חברה בה זיכרון העבר נוכח ומעצב את פני החברה בהווה ולכן מערכת החינוך היא זירה מרכזית להתבוננות בזיכרון זה באמצעות הפרקטיקות החינוכיות השונות הננקטות לשימורו, עיצובו והנחלתו הלאה. לאור זאת, השיעור שילב דרכי הוראה שונות כדי לברר כיצד מונחלת ומעוצבת הזהות הלאומית כמו ניתוח ודיון במופעים שונים לחינוך לזהות ישראלית במערכת החינוך, למידה מבוססת מקום בתל אביב, וחקר באתר "מיני ישראל" ששימש פלטפורמה ליישום ודיון בשאלות של מציאות חברתית אל מול דימוי וזיכרון קולקטיבי.

בתמונה: רגע של כתיבה ביומן השדה במיני ישראל.

 רגע של כתיבה ביומן השדה במיני ישראל

השיעור שעסק בזהויות אתניות: מזהויות מהותניות לזהויות קונטינגנטיות, בהנחיית ד"ר ליאורה גביעון, ניסה להמחיש לסטודנטים, באמצעות הרצאה יומית, דיונים בכיתה, צפייה בסרטים ועבודה שהם עשו בקבוצות, עד כמה נושא הזהויות טבוע בהוויה הישראלית. הכוונה הייתה שהמשתתפים יבינו לא רק את מרכזיותה של הזהות בהווייתם האישית, אלא גם עד כמה הזהויות שלנו משתנות, תלויות הקשר, גמישות, נתונות למשא ומתן, נמצאות כל העת בהתהוות ובעלות משקל שונה עבורנו. הניסיון הראשון של המשתתפים להגדיר את זהותם או לספר מה ישראלי בעיניהם העלה זהויות וחוויות מעניינות אם כי צפויות למדי. מרבית הזהויות היו מהותניות ותחושות הישראליות לא חרגו מן המוכר: קומבינות, כולם מכירים את כולם, יודעים הכי טוב מכולם וכדומה. דיון במספר מודלים תיאורטיים, הרצאות שכללו מידע על תהליכים שהתרחשו ומתרחשים בחברה הישראלית והיכרות עם התהליכים שנדרשו מהגרים מחבר העמים, מזרחיים, אתיופים וחרדים לעבור - המחישו לא רק את סיפורן הפרטיקולרי של הקבוצות אלא עד כמה תהליכים המאפיינים את התנסותן בחברה הישראלית מאפיינים התנסויות של כל אחד מאתנו וזאת מבלי שנהייה "רוסים", "אתיופים" או "חרדים".

השיעור בהנחיית ד"ר מירב אלמוג התמקד בסוגיה של האחר, הזר, הגר, השונה על רקע ההנחה הבסיסית כי החברה הישראלית ייחודית בהיותה חברת מהגרים. נושא זה נבחן בשיעור דרך חיבור מתמיד בין טקסטים תאורטיים ומחקרים עכשוויים העוסקים בהבניה, בקשר ובמתח בין האני לאחר נוכח האתגרים החינוכיים של החברה הישראלית. במקביל לדיונים התיאורטיים, עסקו המשתתפים בתחום זה גם באופן פרפורמטיבי דרך חלוקת הכיתה לקבוצות. כל קבוצה שייצגה "אחרות" מסוימת הציגה עצמה על בסיס מקורות תאורטיים והסתמכות על אירועים ממשיים בחברה הישראלים כפי שמדווחים ועולים בממד ציבורי: תקשורת, פרסום, קולנוע, תאטרון וכיו"ב, תוך זיקה לסוגיות חינוכיות. בפרזנטציות נעשה שימוש במשחקי תפקידים, בפעולות תיאטרליות שונות ובהפעלת הכיתה כולה באופן שגילם והעלה לפני השטח את הקשיים והמורכבות של הדילמות החינוכיות השונות כמו מעמדם והיקפם של לימודי הליבה בארץ נוכח המרקם ההטרוגני המורכב של החברה הישראלית, במיוחד אל מול הגדרתה של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית".
מנחות ומנחי הקורס מודים לסטודנטים ולסטודנטיות שהשתתפו בשיעורים השונים של הקורס וגילו פתיחות, יצירתיות, רגישות ונכונות ללמידה אחרת. בקרוב יסוכם הפיילוט בהתבסס על משובי הסטודנטים והתנסות המנחים, אך כבר כעת נראה היה שהוצגו מגוון מודלים פדגוגיים שניסו לאתגר את סדר ההוראה הרגיל ולפרוץ את גבולות הכיתה, תרתי משמע.


יום גיבוש של צוות מנהל טכנולוגיות ומערכות מידע

צוות מנהל טכנולוגיות ומערכות מידע ניצל את היום האחרון של חופשת הסמסטר ויצא ליום גיבוש מהנה. הצוות פתח את היום בארוחת בוקר משותפת במכללה ולאחר מכן יצא לפעילות באולינג, בה לאחר שני סבבים של משחק הוכתר אלכסיי דנילוב כמנצח.
היום ננעל בארוחת צהריים מוצלחת במסעדת ג'מס.

יום גיבוש של צוות מנהל טכנולוגיות ומערכות מידע   יום גיבוש של צוות מנהל טכנולוגיות ומערכות מידע

                             בירה במסעדת ג'מס

 

 לחזרה לעמוד הראשי של המידעון לחצו כאן