אצלנו בחצר

הכירו בפרויקט קמ"ע והפכו לחברים טובים

הסיפור שלהם הוא המציאות והתקווה של כולנו: הדר גבעון מכפר סבא וסמיר עבדלחי מטירה, הם סטודנטים שנה ג' במחלקה לחינוך גופני ותנועה במכללה, אשר הכירו במסגרת פרויקט קמ"ע ובמהלך עבודתם המשותפת נרקמה חברות אמיתית.

קהילת קמ"ע (קהילה מונחית עמיתים) מתקיים במחלקה לחינוך גופני ותנועה זו השנה הרביעית, ביוזמתה של ד"ר הדס דקל ובהנחייתה של ד"ר רוני דרום. הפרויקט נסמך על לימוד הדדי ושיתוף פעולה של 24 סטודנטים ערבים ויהודים. אחת התרומות הגדולות של הפרויקט היא ההיכרות האישית החברית, שמתרחשת לאחר שעות הלימודים, וכוללת מפגשים בבתים ויציאות משותפות.
הדר וסמיר מודים כי בראשית הדרך, הקשר ביניהם התבסס על עבודה משותפת במסגרת הפרויקט והמשיך להיכרות שהלכה והעמיקה ואשר יצרה חברות אמיתית, שממשיכה הרבה מעבר לפרויקט. בכתבה, שפורסמה במקומון "ידיעות השרון" בתאריך 28.11.14, מספרת הדר כי "מראש נכנסנו לפרויקט הזה במטרה להכיר מישהו מהצד השני, לא חשבתי שזה יגיע לחברות כזו". הכתבה פורסמה תחת הכותרת "אור באפילה", על רקע תקופה מאתגרת במיוחד עבור הדו קיום היהודי ערבי. אין ספק שסיפורם של הדר וסמיר מאיר לכולנו את הדרך.

לצפיה בכתבה המלאה שפורסמה ב"ידיעות השרון"  


הנתיב שלנו

מוסקבה, סנקט-פטרבורג, קייב, חרקוב, מינסק, אודסה, דנפרופטרובסק... אולי עבורכם אלו שמות של ערים שלא אומרות דבר. אבל עבורנו - למנחים ולמובילי התכנית הבין לאומית "נתיב משפחתי" - כל עיר כאן היא לא רק נקודה על המפה של רוסיה, אוקראינה ורוסיה הלבנה, אלא עשרות אנשים – הורים, צעירים ומבוגרים, זוגות שלא מזמן התחתנו ואנשים ,שחיים ביחד כבר שנים רבות... חילוניים ומסורתיים ,בני זוג וגרושים... כל משתתפי הסדנאות שהשתתפו בתכנית "נתיב משפחתי".

"תודה לכם, לישראלים, שלא שכחתם אותנו כאן. הקשר אתכם, הסמינר שהעברתם לנו, הידע והחום שנתתם לנו , זאת המתנה הכי יקרה שיכולנו לקבל דרככם ממדינת ישראל. למה? כי מה יקר לו לאדם יותר ממשפחתו? אם יש שלום בית, אם כולם בריאים ושלמים, אם אתה מרוצה מהתפקוד שלך כהורה ומקדם את הילדים שלך למשהו טוב יותר אז מה יכול להיות חשוב יותר?" - אלו רק חלק מהדברים שנכתבו במשוב אחרי סמינר משפחות "נתיב משפחתי" שהעברנו במוסקבה.

את הרעיון לקיום התכנית קידמה עירית כפיר פרומר, ראש תחום פיתוח תכנים וחינוך בארגון "נתיב". ל"נתיב" ניסיון רב שנים ומוצלח בעבודה עם ילדים ונוער ועם הגיל השלישי, ואחת מהמטרות של סמינר "נתיב משפחתי" הייתה להביא למרכז ישראלי ולמגע עם מדינת ישראל ,דווקא קהלי יעד שלא היו מגיעים לחגים, לסדנאות, למפגשים ולמופעים.

בדיוק לפני שנה טס צוות של מרכז "מאיה" - המרכז להורות ומשפחה במעבר בין תרבותי, לבירה של רוסיה כדי להעביר סמינר-פעילות למשפחות יהודיות מטעם מדינת ישראל.

בחודש אפריל תשע"ד, מרכז "מאיה" בגיבוי הנהלת ביה"ס ללימודי תעודה והמרכז להורות ומשפחה של מכללת סמינר הקיבוצים ותחום הנחייה, זכה במכרז של משרד ראש הממשלה להפעלת תכנית "נתיב משפחתי". מאז הזכייה במכרז, הפכנו בעצם למרכז בין לאומי, המפעיל תכנית הנחיית משפחות והורים בשפה הרוסית במדינות חבר העמים. את התכניות במקומות השונים מעביר צוות מקצועי מטעם מרכז "מאיה", המונה שלושה אנשי צוות שמשתנה מסמינר לסמינר.
הסמינרים כוללים :מרתון על הורות, משפחה, חינוך ילדים, מודלים ישראליים בחינוך ובקליטה ובעיקר שיתוף, רכישת ידע, דיונים וחוויה מרוכזת של יחד עם נגיעה לחוויה הישראלית.

הסמינר למשפחות יהודיות ברחבי חבר העמים מציע ונותן אפשרות להבהיר ולהפנים את הצורך במניעת משברים, בגישה פרואקטיבית, בלקיחת אחריות על החיים האישיים ועל חיי המשפחה טרם המשבר, לפני "חגיגת הבעיות". הסמינר מציע ומנגיש גישה מניעתית חשובה גם לאלה ,שמחליטים לעלות לארץ ולהפוך להיות "משפחה ישראלית" וגם מאפשר לפתח "ארגז כלים" לזוגיות פורה ולהורות יעילה לאלה שימשיכו להיות חלק מהקהילה היהודית בארצות שלהם.
באמצע נובמבר יצאנו למולדובה ולבירתה קישינב להעביר את הסמינר העשירי של "נתיב משפחתי". פגשנו כבר למעלה מ- 500 נשים וגברים, שהשתתפו בסמינר והיום ממשיכים להיות אתנו בקשר ועם שאר חברי הקבוצות דרך רשתות חברתיות.
מה המסקנות שלנו אחרי השנה הראשונה, שהייתה כל כך מוצלחת?

  • עבודה בקבוצת הורים הינה פורמט חדש למשפחות במדינות חמ"ע. הם מאוד אוהבים את גישת ההנחיה והכלים האינטראקטיביים .המשתתפים מציינים במשוב את האווירה הנהדרת של המפגשים, את האינטנסיביות של העבודה המגוונת בקבוצות ואת הרלוונטיות של הנושאים.
  • ההורים עוברים תהליך משמעותי בזמן הסמינר: בירור וליבון של הזהות ההורית, בדיקת ציפיות, כלים, משאבים ויכולות לשינויים, קבלת האחר במשפחה, שיפור תקשורת בין בני הזוג ובינם לבין הילדים במשפחה...
  • המשתפים מביעים עניין רב בחיים בארץ, במצב העולים וההזדמנויות המוצעות למשפחות בכדי להיקלט בכבוד וכן בתפיסות ישראליות לגבי חינוך וגידול הילדים. הרגשנו אצל רבים אהבה לארץ ישראל, רצון חזק להיות "חלק מ...", להתחבר ו"לחבק את הישראלים".
  • משפחות ובודדים אשר השתתפו ב"נתיב משפחתי" מוכנים ורוצים להמשיך בפעילות במסגרתם של המרכזים הישראלים במדינות חמ"ע. הם רוצים להמשיך את הקשר גם עם נציגי ישראל במרכז הישראלי, וכן בינם לבין עצמם. הם מוכנים להשתתף, להוביל, להתנדב, לקחת אחריות על המשך המפגשים בפורמטים שונים: מפגשי עמיתים, הרצאות, סדנאות, ערבי חג למשפחה, פעילות להורים וילדים, קבוצת הורים.

כ-100% מהמשתתפים בסמינר "נתיב משפחתי" ציינו שלמפגש הייתה תרומה רבה בידע ובהבנה שהורות - זה מקצוע וצריך ללמוד אותו! כל משתתפי הסמינרים טוענים שהיו למפגש גם השלכות פרקטיות. הוא היה יעיל ורלוונטי לסוגיות רבות של חיי המשפחה.

כראש הצוות וכמלווה האקדמי של התכנית "נתיב משפחתי", אני רוצה להודות לצוות שלי. המנחים מפעם לפעם מצליחים להעביר מרתון ל- 50-60 משתתפים – לאנשים, שבפעם הראשונה אנו רואים אותם ביחד, לא מכירים אחד את השני, לא מגובשים כלל. וכמה שעות אחרי פתיחת הסמינר – פלא! הם לא רוצים להיפרד, מדברים ב"אותה שפה", מחוברים, נפתחים, משתפים פעולה בכל סגנון של הנחיה. ביום האחרון שמענו: "לא רוצים להיפרד! רוצים שעוד ניפגש, מרגישים כמעט קירבה משפחתית עם החברים בקבוצה!" מדברים על דרך משמעותית, שהצליחו לעבור מנקודת הזינוק ועד סוף המפגש ולהשתנות, להרגיש יותר בטוחים, יותר שמחים, עם יותר כלים ויכולות. כדי להביא אנשים למצב כזה מנחים צריכים להיות אנשי מקצוע מצוינים עם הרבה מאוד ידע, רצון, יכולות והרגשת שליחות.

אנו מודים גם לאנשי מכללת סמינר הקיבוצים (גב' צאלה מיינרט - ראש תחום הורות ומשפחה, הנחיה ואימון, גב' שבי גוברין - ראש בית הספר ללימודי תעודה, גב' רוחמה פליבה - מתאמת-מנהלית אקדמית בית הספר ללימודי תעודה, גב' יולנד גוטדינר) על תמיכתם ועל השותפות הנהדרת במהלך הפרויקט ובהכנתו. כמו כן אנו מודים גם לשותפים שלנו - גב' עירית כפיר פרומר, ראש תחום פיתוח תכנים וחינוך, מר מרק דובב - ממונה מחלקת חינוך בארגון "נתיב" (משרד ראש הממשלה) ולכל השליחים של מדינת ישראל ברחבי מדינות חמ"ע ,שקיבלו אותנו ודאגו לכל הארגון התשתיתי של הסמינרים בערים השונות - על הובלת התכנית והאמון, שנתנו לנו ועל הליכה המשותפת לחזון המשותף.

מיכאל קיפניס, ראש  מרכז מאיה בבית הספר ללימודי תעודה



מחושך לאור- סיפורם האישי של אנשים מיוחדים, רשמים מיום העיון השנתי של המחלקה לחינוך מיוחד שנה א'

מדי שנה מקיים צוות ההדרכה של המחלקה לחינוך מיוחד - שנה א', יום עיון העוסק בסוגיית הסתגלותם והשתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בחברה. באמצעות חשיפת הסטודנטים לסיפורם האישי של אנשים עם מוגבלות, בוחנים הסטודנטים את השאלות: מה הם מקורות הכוח והעמידות של אנשים אלה, התורמים להשתלבותם המיטבית בחברה? ומהו מקומם של אנשי החינוך בקידומם המיטבי?

ביום העיון השנה התארחו שני אנשים מיוחדים במינם: פסקל ברקוביץ, ספורטאית פרא אולימפית, אלופת ישראל באופני יד, סופרת ומרצה ומדליקת משואה ביום העצמאות האחרון, ואלדר יוספוב, בחור עם שיתוק מוחין, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל אביב, אשר תיקשר עם הסטודנטים באמצעות תוכנת מחשב קולית. שני הסיפורים ביטאו תפישת עולם הרואה באירועי משבר אתגר ומניע לצמיחה אישית והפיכתו של "החיסרון" ליתרון ואף לניצחון. התמודדותם האמיצה של פסקל ושל אלדר, המחישה את הניגודיות הבולטת שבין ה"אור" - מקורות הכח והעמידות של אנשים עם מוגבלויות שונות, לבין ה"חושך"- בו מצויה החברה בתפישותיה המקבעת התייחסות לא בריאה כלפי אנשים אלה.

יום העיון היווה הזדמנות נדירה לסטודנטים להתבונן בגובה העיניים ובאופן כן וישיר אל הקשיים אליהם נחשפים אנשים עם מוגבלויות ולשמוע את הקולות הגוברים על קשיים אלה ובכך טמון כוחו!
ישר כוח לרונית קוריאל, ד"ר אילת סימן טוב, שרית קלפה וחנה שמשי מדריכות שנה א' חינוך מיוחד, על ארגון היום הנפלא הזה.

להלן מקצת מרשמי הסטודנטים מיום העיון:

"אתמול היה לנו יום מיוחד בסמינר.פסקל ואלדר הגיעו לשתף אותנו בסיפור חייהם, דבר שנראה לכאורה קל לבוא ולדבר על ההתמודדות האישית שלהם. שניהם הראו לנו גישה מאוד מעשית למונח האופטימיות, שניהם מעולם לא עצרו. הם פשוט לא עוצרים, או שנכון יותר לומר- שאינם נעצרים.

למרות היותם מוגבלים במידה ברמה הפיזית, נראה שברמה האנושית הם מתוגברים בכוח גדול.
כשחוויתי את נוכחותם ובזמן ההאזנה לסיפוריהם, חשבתי לרגע על עצמי. אם תחשבו עד כמה אפשר לאמן את המוח ב'להמשיך קדימה, לא משנה איזה כישלון כזה או אחר אנו חווים', אני יכול לומר לדעתי שזה מבחן לא פשוט כלל, זה כמו תהליך ארוך ומתמשך בלגבור ולנצח את התפיסות המוכרות שלנו. והנה הגיעו אלינו שני אנשים שהתעלו מעל ההיגיון הזה. עצם העניין שהם הגיעו עד אלינו, ובמודע או לא נתנו לנו שיעור גדול לחיים, בעיני זה הוכרת תודה אחת גדולה.
תודה לכם פסקל ואלדר על האומץ בלתת חיזוק לאחרים, ועל-כן אתם גיבורים." 

"מיום העיון יצאתי בתחושה שהרעידה לי את האדמה, את הקרקע היציבה שהכרתי - לטובה.

פסקל הציגה את סיפור חייה דרך משקפיים כל כך כנות ואופטימיות, ששבו את ליבי. היא גרמה לי לעשות עם עצמי חושבים, על הדרך בה אני תופסת את חיי. הרגשתי שהיא הכניסה לי פרספקטיבה לחיים - בדרך שאף אחד אחר לא יכול היה להצליח. בעייני היא מייצגת את הכוח הטמון בבני האדם - שבעזרת כוח רצון ואמונה מלאה ביכולתיהם להתקדם ולצמוח- הכל אפשרי.

בהמשך, הגיע אלדר - בחור שנון, אינטיליגנט והומוריסט. אדם שלא נתן לשום מכשול שהוצב מולו בחייו לנצח אותו. ומעבר לכך - הוא אף לא מתייחס אליהם כאל מכשולים. הוא ריתק אותי בחיוך שלו - חיוך שאומר הכל. זהו אדם שאני מאחלת לעצמי שאצליח ללמוד ממנו אפילו טיפה - מהאופי החזק, מהאופטימיות האינסופית, מהכוח והאמונה שאין שום דבר שלא אפשרי.

יצאתי מההרצאות מאוד נרגשת. בעיקר קיוויתי, כי אקח עימי את התחושות והתובנות המשמעותיות מהאנשים הכל כך מדהימים שהייתה לי הזכות להכירם. אני מודה להם מכל ליבי על שהקדישו מזמנם ופתחו בפנינו את סיפורם המרתק והסוחף."

"אתחיל בכך שהיום הזה היה עבורי מעניין, מרגש ועוצמתי, ויצאתי ממנו מלאה בהשראה. הסיפור של פסקל הותיר אותי ללא מילים, לא הבנתי איך זה אפשרי לעבור חוויה מטלטלת כזאת ולהישאר או לפתח כזאת גישה בריאה לחיים. היו קטעים ששאלתי את עצמי האם זה באמת אמיתי, האנרגיות שלה ותפיסת העולם המיוחדת שלה, מהסיבה שלא יכולתי אפילו לדמיין לעצמי איך אדם עובר דבר כזה ומחליט החלטה שלא משנה מה - הוא עושה את הכי טוב שלו. אני באמת מעריצה אותה על הכוח שלה ובעיקר על הגישה החיובית שלה אל החיים.

אמשיך עם אלדר - למען האמת, בהתחלה היה לי קשה. זאת הייתה הפעם הראשונה שאני נתקלת במישהו עם שיתוק מוחין ברמה כזאת. היה לי קשה בעיקר לעשות את החיבור שעצם העובדה שהוא נראה ככה לא אומר שהוא לא מבין - להפך. הייתי ממש בהלם כשהוא ענה לנו על השאלות והצליח לתקשר איתנו, להבין אותנו ולענות לנו. במהלך ההרצאה הבנתי שאיך שהוא נראה ועצם העובדה שהוא אינו יכול לדבר זה רק מחסום מכיוון שעומד מולנו אדם שמרגיש ומבין סיטואציות חברתיות כל כך טוב."

לחזרה לעמוד הראשי של המידעון לחצו כאן