אצלנו בחצר

    א   א   א

מרעיון למציאות – איך לעשות את הסרט שלך?

סדנת תכנון יצירתי של סמינר הקיבוצים, בית הספר לתקשורת וקולנוע בשיתוף מכללת ואגנר ארה"ב

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.

הסדנה "מרעיון למציאות – איך לעשות את הסרט שלך" היא פרי יזמה של המכללה, בית הספר לתקשורת וקולנוע בשיתוף מכללת ואגנר ארה"ב. הסדנה נערכה בחול המועד סוכות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה.
הסדנה בהדרכת סטיבן גרינוולד, מפיק ומשפטן, ופאולה לנדרי, מפיקה וסופרת, שניהם מחברי הספר "העסק הזה של קולנוע", העמיקה את הדיון בנושאים יצירתיים ועסקיים וארחה מרצים מומחים מישראל ביניהם כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי, מרק רוזנבאום, מפיק, חברת טרנספקס, וגל גרינשפן, מפיק, חברת גרין הפקות.

הסדנה התנהלה במשך יומיים בקבוצה של 18 משתתפים, ביניהם בוגרי המכללה מרינה גורביץ, טל ריינן, איתי שלמברג ועתליה שדה, בוגרי אוניברסיטת תל אביב ומנשר, מפיקים, במאים, במאים תיעודיים ותסריטאים. הסדנה כללה ייעוץ אישי פרטני ומעקב במקרה הצורך.
בין חומרי הסדנה גיבוש התסריט וקהל מטרה, שלבי הפיתוח כולל שאלות משפטיות וזכויות יוצרים, משא ומתן, הצגת התסריט למשקיעים, פיצ'ינג וסינופסיס, תכנית עסקית, תכנית שיווק, תכנית הפצה בינלאומית ופסטיבלים.

הסדנה הינה חלק מתכנית מקיפה של שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים, בית הספר לקולנוע ותקשורת בשיתוף מכללת ואגנר ארה"ב. עורכת הסדנה רות לב ארי, ועדת היגוי התכנית: ד"ר רבקה ודמני, סטיבן גרינוולד, מאיר ראובני, ד"ר אלה בוואר.

סדנת תכנון יצירתי

 

בונים ירוק, מחנכים ירוק: נציגי המכללה בכנס השנתי לבנייה ירוקה

בתחילת ספטמבר, התקיים הכנס השנתי לבנייה ירוקה, בהשתתפותו של השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ ונציגים מהמכללה. את המכללה יצגו צדוק לילה - מנהל התפעול של המכללה, ד"ר אילנה אבישר - דיקן הפקולטה למדעים, בתיה קלדרון - מנהלת המעבדות לטבע ומזכירת המסלול ביולוגיה-כימיה בדגש סביבתי, ושחר כהנוביץ' - רכז קיימות וסביבה, המועצה הירוקה.

בכנס, בין השאר, הצהיר השר להגנת הסביבה, שבכוונת משרדו לתמוך בפרויקטים של בנייה ירוקה עקב הערכים המוספים של בנייה מעין זו לבריאות ונוחות המשתמש, ולהפחתת העלויות הכלכליות והסביבתיות. בנוסף, הוצגו מחקרים עדכניים המוכיחים את הכדאיות, הוצגו טכנולוגיות וחומרים, גישות מתקדמות לבנייה ולתפעול, סיפורי מקרה מעוררי השראה ועוד.

במהלך הכנס, הציגו נציגי המכללה, את הקמפוס החדש של המכללה, אשר יבנה בהתאם לעקרונות בנייה ירוקה מתקדמים ועתיד להיות המוסד האקדמי היחיד בישראל שיבנה כל כולו בהתאם לתקן בנייה ירוקה מתקדם.

לקראת הכנס ובשיתוף עיתון הארץ, נכתב מוסף מיוחד לנושא הבנייה הירוקה ובו כתבו ד"ר אילנה אבישר ושחר כהנוביץ' אודות הקמפוס הירוק וחשיבותו.

לקריאת הטור אודות הקמפוס הירוק לחצו כאן.


תכנית רג"ב למצטיינים מציגה: גיליון חדש של "המקבץ": טקסט פוליטי

הסטודנטים מתכנית רג"ב למצטיינים במכללה השיקו ביום הלימודים הראשון של שנת הלימודים תשע"ה גיליון חדש לעיתון "המקבץ". הגיליון עוסק בהדי המלחמה שהתקיימה בקיץ האחרון, כפי שהם משתקפים בחברה הישראלית, ומבוסס על סדנת אמנות וחינוך שערכו חמישים ושישה סטודנטיות וסטודנטים בהנחיית ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין.
הסדנה נערכה בשני מחזורים במהלך חודש ספטמבר, כל מחזור בן שלושה ימים רצופים, שש שעות מדי יום., והתמקדה בקבוצת יצירות אמנות פוליטיות של האמן דב אור-נר, שיצירתו "טלגרפיטי לשלום" עומדת בכניסה למכללה.
הסטודנטים בסדנה הגיעו ממגוון מסלולים: הוראת אנגלית, חינוך גופני, מדעי הרוח, חינוך דמוקרטי, מדעים, הגיל הרך, חינוך מיוחד, תקשורת וקולנוע, תיאטרון ומחול.

ביום הראשון הסטודנטיות כתבו חוויות אישיות מתקופת המלחמה ושיתפו בהן את הקבוצה, התנסו בתרגילי כתיבה יוצרת, למדו שירה פוליטית בהנחיית נטע בר-יוסף פז וצפייה ביקורתית במדיה בהנחיית ד"ר אלה באוור.

למרות הבדלי ההשקפות והפרספקטיבות, עסקו רוב החוויות של הסטודנטים במתחים ובקרעים בחברה הישראלית: ביטויי אלימות, חשיבה סטראוטיפית וגילויי גזענות בתקופת המלחמה. בהמשך, דרך קריאה באגדות וצפייה ביצירות מופת, התוודעו הסטודנטים למושגי יסוד באמנות וליצירתו של האמן דב אור-נר, בסוף היום הראשון פיתחו הצוותים תכניות ליצירות המשתמשות בשפה שפיתח אור-נר ומבטאות את האג'נדה של הקבוצה.
ביום השני פגשו הסטודנטיות את האמן והציגו לפניו את תכניותיהן. חלקן הוצאו מהכוח לפועל וחלקן עברו תהליך של פיתוח רעיוני. היום השלישי של הסדנה כלל סיור במוזיאון תל אביב לאמנות ובחינת שאלות על אמנות מושגית ופוליטית דרך חקירת יצירות אמנות מודרנית ועכשווית.
ביום רבין במכללה יוקדשו שתי סדנאות לדיון ביצירותיו של אור-נר וליצירות של הסטודנטים בעקבותיו.

גיליון "המקבץ" מכיל טקסטים מכמה סוגים: יצירות אמנות של אור-נר, מיזמים שיצרו הסטודנטים בעקבותיו, חוויות אישיות מתקופת המלחמה, שירים שנלמדו במסגרת הסדנה, וכתבות של חברי מערכת העיתון.

בפתח הדבר כותבת לילך ניישטט בורנשטיין:
"אנו מקווים שבאמצעות הדהוד של חוויות ויצירות בצל מלחמה, יפתח מרחב לחשיבה שחורגת ממעגל הדמים, מקום בו אפשר לראות את הזולת באנושיותו ולא רק את ״המקום בו אנו צודקים״ (יהודה עמיחי)."

"המקבץ" זמין לקוראיו במהדורה מודפסת ובמהדורה מקוונת בדף תכנית המצטיינים שבאתר המכללה.
לקריאת המהדורה המקוונת של "המקבץ" לחצו כאן


הכנס השנתי של היחידה למעורבות חברתית

ביום שני, 20.10.14, ערכה היחידה למעורבות חברתית של המכללה את המפגש השנתי של מרצי ומלווי הקורסים החברתיים וראשי המסלולים מהמכללה, עם נציגי הארגונים החברתיים בהם פועלים הסטודנטים. המפגש עמד בסימן "סדק חברתי - יצירה מכוננת תודעה" וכלל פאנל של מרצים וסטודנטים, העוסקים באמנות והרואים את פועלם האמנותי ככלי לערעור המובן מאליו התודעתי כדרך לאיחוי הסדקים החברתיים הנפערים והולכים.

מתוך דברי הפתיחה של אדם הישראלי, רכז אקדמי ביחידה למעורבות חברתית:

"שלום לכולם,
לאחרונה עלתה בטלוויזיה הסדרה הדוקומנטרית של מודי בר און – כביש 90. הוא מתאר מסע לאורך הכביש הארוך ביותר בישראל, זה שמחבר את גבולותיה של ישראל לשלוש ממדינותיה השכנות. הסדרה מתארת לצד הפסטורליה והנוסטלגיה של יישובי כביש 90 גם את ההזנחה והנטישה של הפריפריה הישראלית. הפרויקט של המעורבות החברתית שלנו יכול היה להיקרא גם "דרך נמיר", או "דרך נמיר-בגין" כפראפרזה על שם הסדרה הדוקומנטרית העכשווית. דרך נמיר מתחילה בצפון תל אביב, חוצה כמה מן השכונות המבוססות והיוקרתיות בתל אביב ובמדינה, עוברת בתחנה החשובה של סמינר הקיבוצים, וממשיכה אל לב תל אביב. בצומת "תנובה" היא הופכת לדרך בגין וממשיכה דרומה, אל הצד היוקרתי והנוצץ פחות של תל אביב, אל השוק הסיטונאי והתחנה המרכזית הישנה. אך הנסיעה הזו בתל אביב אינה ממש "מיקרו קוסמוס" של מפת הפערים הישראלית. זו לא הקטנה של היחסים בין מרכז לפריפריה. נוסע שהיה עובר מצד אחד לצד שני של העיר הזו היה נחשף אפילו למה שמודי בר און ותושבי יישובי הפריפריה לא מכירים: הפערים העצומים שניתן למצוא בתוך המרכז של המרכז של ישראל.

אספר לכם סיפור קצר שהמחיש עבורי את ההבדל בין פערים בפריפריה ופערים במרכז. במשך מספר שנים הייתי אחראי על תוכנית לנוער מוכשר מיישובי הפריפריה שהגיע ללימודים בתל אביב. כפי שעושה כל תוכנית "חברתית" גם אנחנו גייסנו תרומות. אחד הגופים שתרמו לתוכנית היה קרן IDB ובכל שנה הם אירחו את הנערים במשרדיהם המפוארים בקומה הגבוהה ביותר במגדל המשולש בעזריאלי. כך התרשמו הילדים מעושרה המופלג של תל אביב. חשתי אי נוחות מהתמונה החלקית שהם קיבלו ובאחת השנים החלטתי שנציג להם גם את הפנים האחרות של העיר. לאחר תום המפגש המעונב והחגיגי בעזריאלי נסענו מספר דקות וירדנו בגינת לוינסקי כדי להכיר את אזור התחנה המרכזית, שאני מניח שרובכם מכירים. עברנו ברחובות, שכמובן השאירו רושם עז על הנערים, ובמדרחוב של נוה שאנן ראיתי את אחד התלמידים, בחור אתיופי מקרית גת, משתהה ליד דוכן מאולתר שבו מכר אחד מדיירי הרחוב מוצרי סדקית. כשראיתי שהוא עומד ולא זז שאלתי אותו אם הכל בסדר. התלמיד, שבעצמו לא הגיע מהאזור העשיר ביותר בחבל לכיש, הסתכל בי המום והסביר לי שהוא פשוט מעולם לא ראה עוני כזה. מעולם לא חשב שממש יש בתי זונות, נרקומנים, אנשים שחיים ברחוב ומתפרנסים באופן הזה. זה היה בשבילו, אבל גם בשבילי, שיעור בהבנת המושגים של פער חברתי, עוני, שוליות וגם של ההבדל בין פריפריה לפריפריה וההבנה שמאחורי כל נתון בדו"חות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצאים ילדים ומבוגרים שמנהלים את חיי היום יום שלהם – כל אחד לפי יכולתו. כל אחד בדרכו.

שיתוף הפעולה של סמינר הקיבוצים עם עשרות הארגונים החברתיים שנמצאים כאן נועד כדי לקחת את פרחי ההוראה למסע הזה – בין צפון ודרום. בין מרכז לפריפריה. לפגוש בעיקר את התלמידים ואנשי החינוך באזורים הפחות מוכרים של החברה. להיות איתם, לעזור בלימודים, להכיר את המשפחה, לשמוע מהמורים ומהמדריכים על עבודתם. לא בכדי להעריץ ובוודאי לא בכדי להתנשא – אלא כדי להשתתף. לקחת חלק.
אנחנו מודים לאנשי הארגונים החברתיים על הקליטה והליווי של הסטודנטיות והסטודנטים. אנו מודים גם למרצות של הקורסים ולמדריכות הפדגוגיות על ההוראה האקדמית והליווי שנותנים מסגרת תיאורטית ושפה כדי להבין את המעשה החינוכי. התרומה של כולם כאן היא גם לילדים שאיתם הסטודנטים יעבדו השנה, אבל בעיקר למערכת החינוך הישראלית שתקבל נבחרת של מורים ומורות מודעים יותר, חשופים יותר, ביקורתיים יותר וגם – אנחנו מקווים - אופטימיים יותר.

בהצלחה לכולנו ושנה טובה".

לחזרה לעמוד הראשי של המידעון לחצו כאן