תקצירי הלימודים בתכנית לשנה"ל תש"פ

קורסי בחירה

'הטוב הרע והמכוער' זהות יהודית מודרנית בראי הקולנוע
ד"ר אלה באואר
(קורס מרחף)

התקופה המודרנית הציבה לקהילות יהודיות שונות ברחבי העולם היהודי לא מעט תקוות לצד
מספר אתגרים חדשים. במספר מקומות האתגרים שהציבה המודרניות כלפי יחידים יהודים
הובילו להסתגרות והתגוננות. במקומות אחרים ביקשו יחידים יהודים לתת למודרניות ביטוי
בזהותם האישית. גם בכל הנוגע לזהויות יהודיות קיבוציות חלו שינויים משמעותיות. תנועות
דתיות שונות החלו לפעול ונוסדו תנועות אידאולוגיות חדשות. בקורס 'הטוב הרע המכוער
יהודים ויהדות בראי הקולנוע', נבחן את התמודדויות השונות של יהודים בודדים וקהילות
יהודיות עם תהליכי המודרניות במהלך המאות התשע-עשרה והעשרים, ונבדוק כיצד מוצגים
דילמות וקונפליקטים, שהתעוררו בעקבות המפגש של החברה היהודית עם אורח חיים מודרני
ברחבי העולם היהודי מעל גבי מסך הקולנוע.
הקורס יתקיים במשך 5 מפגשים של 4.5 שעות ממהלך חודש פברואר ועד סוף שנת
הלימודים. המפגשים ישלבו הרצאת מבוא, צפייה בסרטים באורך מלא ודיונים על הסרטים.
תאריכי המפגשים

9 לפברואר 2020
16 לפברואר 2020
11 למרץ 2020 )שושן פורים(
5 לאפריל 2020 )חופשת פסח(
28 ביוני 2020 )מיד עם תום שנת הלימודים(


יחסי משפחה בספרות ובתרבות
דינה חרובי
יום א' סמ' א' 08:30

המשפחה היא היחידה החברתית הראשונה שמעצבת את זהותנו, את רגשותינו ואת
ההתייחסות שלנו לאנשים אחרים ולעולם. גם הספרות, כמובן, עוסקת בה באינטנסיביות
ומייצגת אותה באין-ספור דרכים, ז'אנרים ופואטיקות. החל בתנ"ך ובסיפורי המיתולוגיה
היוונית, ועד טולסטוי, אוסטין, בלזק ודיקנס – המשפחה היא מוקד מרכזי שסביבו מתארגנים
נראטיבים שונים, תפיסות עולם ותפיסות של זהות. גם מתודות פרשניות שונות ניזונות
מהנראטיבים האלה ומהפיתוחים שלהן )כמו הפסיכואנליזה, הפולקלור הלאומי ועוד. בעשורים
האחרונים חלו שינויים תרבותיים וחברתיים רבים המערערים את מושגי המשפחה, האימהות
והאבהות, וגם הם מקבלים ביטויים בספרות בתרבות ובאומנות.
בקורס זה נבחן יצירות מסוגים שונים- מיתוסים, מעשיות, שירי ילדים, סיפורים קצרים, סרטים
– המתארות קשרים במשפחה -ביון הורים לילדים/ות, בין אחים ואחיות. דרכם נדון במושג
המשפחה וביחסים המורכבים המתקיימים בתוכה – וזאת בעזרת טקסטים תיאורטיים
רלוונטיים מתחום הספרות, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה וההגות הפמיניסטית.

 

משחקים בדילמות
ד"ר לילי גלזנר
יום א' סמ' ב' 08:30

בפתח הקורס נבחן את המשמעויות התיאורטיות והפופולריות של המושג דילמה. לאחר מכן,
נבחן באופן פעיל דרכים להפיכת המושג התיאורטי לפרקטיקה מעודדת למידה אקטיבית,
בהוראת מקצועות רבי-מלל.
במרכזם של הדיונים יעמדו טקסטים שונים – מתחומי הספרות והקולנוע – ואנו נבצע בהם
קריאה כפולה: קריאה פרשנית הנשענת על גישות מודרניות ועכשוויות בתחומי חקר הספרות
והתרבות )כתגובת הקורא.ת, פוליטיקה של זהויות ומגדר(, וקריאה המתרגמת את הנרטיב
לסיפור-דילמה.
מן הסטודנטים.יות נדרשת קריאה לקראת השיעורים, השתתפות אקטיבית בשיעורים, העברת
פרזנטציה בכיתה (בזוג / בקבוצה, על פי מספר הסטודנטים.יות בקורס) והגשת תרגיל מסכם.
 

קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי
ד"ר רועית דהן
יום א' סמ' א' 10:15

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר
את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים
ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה
הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים,
סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך
השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון
יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, ולהצביע על מקורות החוק המוסרי
והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית לשיח חינוכי אקטואלי ומעשי.
 

משוררים נודדים וגיבורים טרגיים: הולדתה של הסיפורת ביוון העתיקה
ד"ר מעין מזור
יום א' סמ' א' 10:15

יוון העתיקה הייתה המקום בו התפתחו אמנויות שונות שהניחו את היסוד לתרבות המערב.
היוונים היו בין הראשונים שיצרו סוגים שונים של שירה וספרות. במאה השמינית לפנה"ס הועלו
על הכתב האיליאדה והאודיסאה המיוחסים למשורר הומרוס. שני האפוסים מבשרים את
תחילתו של עידן הספרות הכתובה, ומהווים את המקור הכתוב הראשון לסיפורי המיתולוגיה
היוונית. ביוון אף התפתחה לראשונה גם השירה הלירית, שירה אישית העוסקת בנושאים כגון
אהבה, אך גם בענייני הכלל. במאה החמישית לפנה"ס התפתחה ביוון הדרמה שמקורה
בפולחנים דתיים. באתונה של המאה החמישית לפנה"ס הגיעו לשיא פריחתן הטרגדיה
והקומדיה, עם מחזות כמו אדיפוס המלך, אנטיגונה, ליסיסטרטה ומדיאה. במהלך הקורס נקרא
פרקים נבחרים מתוך השירה האפית הקדומה, נטעם מעט מן השירה הלירית ונעיין במחזות
נבחרים של אייסכילוס, סופוקלס ואוריפידס. החומרים הספרותיים ייקראו וינותחו בהקשרם
ההיסטורי והתרבותי.
 

אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים - יעקב מהמקרא למדרש
ד"ר חיים חיון
יום א' סמ' ב' 10:15

במרכזו של הקורס תעמוד דמותו של המרתק באבות, יעקב התם ולא תם, ויושב האוהלים
שלא ידע שלווה. יעקב מתנודד בסערה בין אהבות למאבקים, בין הבטחות אלוהיות למשברים
אישיים ומשפחתיים, ועיקר סיפורו מצוי בדרך החתחתים שעוברת דמותו משמו האחד - יעקב
- לשמו האחר - ישראל.
נקרא בעיון את הכתובים המקראיים המשרטטים את דמותו של יעקב ונצא למסע מחוץ לגבולות
המקרא אל עולם המדרש הקלאסי והמדרש בן ימינו ואל החיים החדשים הניתנים שם לגיבורי
המקרא.

 

היה או לא היה? קריאה בסיפורים עבריים מימי הביניים
ד"ר עידית עינת נוב
יום א' סמ' ב' 10:15

החידוש הגדול של היצירה העברית בספרד הנוצרית במחצית השנייה של המאה השתיים
עשרה היה המקאמה: הסיפורת המחורזת. בשונה מן השירה האנדלוסית שעמדה בפסגת
היצירה העברית בתקופה הקודמת ופנתה לקהל יעד אריסטוקרטי, ספרות המקאמה פנתה
לשכבות חברתיות שונות – מן המשכילים ועד לפשוטי עם - והעמידה עולם-תעתועים, שכל
קורא יכול היה למצוא בו את טעמו: ריאליסטי ופנטסטי, אליטיסטי וגס רוח, מלא בדברי חוכמה
– ובניבולי פה, מוסרי ופורץ גדר, משעשע ומקומם, קסום ומרתיע - עולם שבו נטרפות כל
הקטגוריות הלוגיות המוכרות לנו. ההתייחסות המקובלת במחקר אל ספרות זו היא כאל ספרות
שעשועים. בשיעור נעיין במבחר מקאמות, נכיר את יסודות הפואטיקה של הז'אנר ונבחן כיצד
מתקבל האפקט הבידורי של הסיפורים; האם האיכות הקומית )המשעשעת( אכן שלטת בהם
או שמתבלטים בסיפורים גם יסודות שאינם עולים בקנה אחד עם הקומי. הדיון בסוגיה זו ייעשה
לאור אבחנות שנטבעו בתחום הבלשנות, הפילוסופיה והפסיכולוגיה. דרישות הקורס: קריאה
שוטפת משיעור לשיעור, מבחן גמר.

 

דמות הגבר כמאהב כושל ביצירת עגנון
ד"ר מימי חסקין
יום א' סמ' א' 12:15

עיון מעמיק בסיפורי אהבה נבחרים ביצירת עגנון תוך בחינת ההקשרים ההיסטוריים )"שבועת
אמונים", "גבעת החול"(, המקראיים )"הרופא וגרושתו"( והפסיכולוגיים )"סיפור פשוט"(. נשאל:
מדוע הגיבורים הגברים נכשלים באהבתם? מה ניתן ללמוד עליהם באמצעות חלומותיהם?
ובעיקר, מהו סוד הקסם המסתורי של ש"י עגנון - הסופר הישראלי הגדול והיחיד שזכה בפרס
נובל? הלימוד יעקוב אחר קשרי מוטיבים בתוך היצירות, בינן לבין יצירות אחרות של הסופר
ובינן לבין רובדי עומק בתרבות העברית.

 

גאולה אישית וגאולה קולקטיבית בתפיסת הרמב"ם (1138 -1204)
ד"ר עמירה ערן
יום א' סמ' א' 14:15

הקורס יציג את המתח שבין תפיסת האושר והמימוש האישי שאימץ הרמב"ם מתפיסת אריסטו
לבין תפיסת הגאולה הקולקטיבית שמתארים כתבי הקודש. בתוך כך יבחן המתח בין האידיאל
השכלי האינדיבידואלי של פילוסוף המסוגר במגדל השן לבין האידיאל המוסרי של מנהיג שהוא
כמגדלור המאיר בחשכה את הדרך לחיים ראויים בחברה.

 

"אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי" החברה הישראלית בשנות השישים
ד"ר אלון גן
יום א' סמ' ב' 12:15

שנות השישים בישראל מסמנים את דעיכתה של "הרפובליקה הבן גוריונית" ומעבר הדרגתי
מסימני קריאה לסימני שאלה בנוגע לחלק ניכר מהאתוסים המכוננים של שיח הזהות
הישראלית.
שנות השישים בישראל גדושות באירועים מטלטלי זהות: משפט אייכמן, פרשת לבון, הקשרים
הדיפלומטיים עם גרמניה המערבית, המיתון הכלכלי, חרדת תקופת ההמתנה, מלחמת ששת
הימים, מלחמת ההתשה.
קורס זה מבקש לעסוק בבחינת תהליכים בעיצוב הזהות הישראלית במהלך שנות השישים,
תוך בחינת תהליכים ששימשו כמעין קטליזטור להרהור וערעור על אתוסים מכוננים בחברה
הישראלית כגון:

  • האתוס הקולקטיבי
  • האתוס האנטי אינטלקטואלי
  • האתוס האנטי אמוציונאלי
  • אתוס השואה והגבורה
  • דמות הצבר כקוד ההתנהגות המצופה ועוד.

הקורס נוקט בגישה בינתחומית המבקשת לבחון תהליכים אלה דרך זוויות מבט היסטוריות,
סוציולוגיות, פסיכולוגיות וספרותיות.

 

הומור וסאטירה בחינוך
ד"ר תמר קטקו
יום א' סמ' ב' 12:15

הקורס עוסק בהקשרים שונים שיש לשפה החינוכית ולדרכי ההוראה ותכניה עם סוגות
הומוריסטיות וסאטיריות שונות שבאות לידי ביטוי באמצעות יצירות ספרות, שירה, עיתונות,
אמנות, תקשורת ומחקר. במהלך השיעורים ייחשפו הסטודנטים לתיאוריות פסיכולוגיות
מתחומים שונים של מדעי החברה וההתנהגות, מעולם היצירה והפרסום, שיש בהם ייצוגי
שפות סאטיריות למצבי מציאות ישראלית, בעיקר. הקורס ילווה בדיון שיתבסס על קריאה
חתרנית, והתייחסות להיבטים מדעיים ותרבותיים בהקשרים אקטואליים שונים מתוך הנעשה
סביבנו. הבנת העולם המטאפורי-הומוריסטי תעשה על ידי קריאה משותפת, הדגמות
ופרזנטציות אישיות כדי להמחיש עד כמה השימוש בשפה פדגוגית סאטירית, מהווה לעיתים
אמצעי קריטי במעשה ההוראה, בכל תחום עניין כמעט. השפה האירונית משמשת מנוף
לטיפוח חשיבה ביקורתית, אנאלוגית ואסוציאטיבית, לחיזוק דמות המורה ומידת השפעתו על
מהלך השיעור והערך המוסף שלו בכיתה. אלה מרכיבים בתהליך ההכשרה שיש לתת להם
מקום משמעותי בפרקטיקה של למידה ועיבוד גופי-ידע בכל שכבת גיל. הקורס יתבסס על
מחקרים נבחרים, מחזות, סרטים, טקסטים קנוניים ומשנות פילוסופיות שונות הקשורים
לסאטירה, להומור, לסרקזם וגבולותיהם האתיים בכל היבט. במהלך הקורס ישתתפו
הסטודנטים והסטודנטיות כקהל בהקלטת תכנית סאטירה שמוקרנת באחד מערוצי הטלוויזיה,
ותהיה להם הזדמנות לשוחח עם כותביה ומשתתפיה.

 

מרטין בובר והמחשבה הדיאלוגית: חינוך, הומניזם, ציונות, יהדות
פרופ' חנוך בן פזי
יום א' סמ' א' 12:15

מרטין בובר, מגדולי ההוגים היהודים של המאה העשרים, מוכר בעולם הרחב בשל המחשבה
הדיאלוגית שניסח בתוך הקשריה הפילוסופיים, הפוליטיים המוסריים, והתרבותיים. מרטין
בובר, מוכר בחברה הישראלית בשל המשמעות החינוכית, ההומניסטית, הציונית והמקראית
של הגותו.
כאחד מגדולי הכותבים וההוגים במאה העשרים, הניח תשתית רחבה ומעמיקה ביותר
למפגשים שבין מזרח ומערב, בין המקרא ובין ההומניזם, בין הלאומיות ובין האוניברסליות.
בכתביו ניתן למצוא מפגש מרתק שבין מזרח ומערב, בין המיסטיקה הסינית וההודית ובין
החשיבה המערבית של מרכז אירופה; מפגש מעשיר ומעורר בין התרבות החסידית המזרח
אירופית ובין המחשבה והתרבות היהודית הבורגנית של מרכז אירופה; חשיבה המשוחחת עם
המקרא והדיאלוג האנושי והדתי שבו ובין ההומניזם והמחויבות המוסרית החברתית שלו;
מפגש בין החשיבה הרוחנית המוסרית של הציונות, ובין הפוליטי והממשי שלה. מגוון המפגשים
הללו משמשים מצע יצירתי ומוסרי לחשיבה חינוכית דיאלוגית.
הקורס יעסוק במשנתו של מרטין בובר, למחשבה ההומניסטית המקראית, למחשבה החינוכית
הדיאלוגית, ולאפשרויות מימושם של רעיונות אלו בתוך העשייה החינוכית ההומניסטית של
העת הזאת.

 

תמונות עבר: קולנוע, היסטוריה, זיכרון
ד"ר אמנון יובל
יום א' סמ' א' 14:15

היסטוריונים רבים מביטים בחשדנות על סרטים פופולריים המתארים תופעות ואירועים
היסטוריים. הם טוענים, במידה רבה של צדק, שסרטים אלה נוטים להשטיח את מורכבות
העבר, לחטוא באי דיוקים, ללקות בהיעדר ביקורתיות ולהעדיף את הדרמה הסיפורית על פני
האמת ההיסטורית. עם זאת, הביקורת שמשמיעים היסטוריונים בהקשר זה אינה קשורה תמיד
רק לסיבות ענייניות אלה אלא גם לסיבה נוספת: חששם מהפגיעה במעמדה הציבורי של
ההיסטוריה הכתובה ובמוניטין המוענק להם כפרשני העבר המוסמכים בעידן שבו הדימויים
השולטים בתרבות הם אלה שמספקת התרבות הפופולרית הוויזואלית. כתוצאה מכך, רבים
מהם ממעטים להתייחס ליתרונות הפוטנציאליים הגדולים שיש לסרטים היסטוריים על פני
ההיסטוריה הכתובה: תיאור מפורט ומלא יותר של חיי וחפצי היום יום בתקופות היסטוריות;
היכולת להמחיש באופן אפקטיבי את קצב ההתפתחויות באירועים דרמטיים כגון מלחמה או
מהפכה ואת החוויות הרגשיות העזות שחווים המשתתפים בהם; ודרך ייצוג קומוניקטיבית
המאפשרת להגיע לקהל רחב ולהטמיע בו ידע היסטורי. בקורס נשווה בין הייצוג הכתוב
והקולנועי של מספר אירועים היסטוריים ואגב כך נעמוד על היתרונות והחסרונות שיש לכל
אחת מה"שפות" של ניתוח העבר. כמו כן נברר מהו זיכרון קולקטיבי, מדוע וכיצד הוא נוצר,
מהו הקשר בינו לבין זיכרון אישי ואיזו פונקציה ממלאים המחקר ההיסטורי האקדמי והסרט
ההיסטורי הפופולרי בעיצובו.  

 

הגירה וזהות באמנויות בישראל
ד"ר טל דקל
יום א' סמ' ב' 14:15

הגירה היא רכיב מכונן בזהות המקומית בישראל עוד מהימים שלפני היווסדה כמדינה עצמאית,
והיא אף ממשיכה להוות מוטיב מרכזי בזהות האישית והקולקטיבית של תושביה בימינו אנו.
בקורס זה נבחן תהליכי גיבוש זהות של אנשים בתנועה כפי שאלו מוצאים ביטוי חזותי בראי
האמנות. במפגשי הקורס ננתח את השפעת האידיאולוגיה הציונית על הגירת יהודים ועל
מהלכי נדידה ועקירות של תושבי ארץ ישראל, ילידי המקום; נשלב תובנות מתהליכים עולמיים
שהתרחשו באירופה של המחצית הראשונה של המאה ה- 20 ומלחמת העולם השנייה על
הנעשה בהיבט הלוקאלי; נבחן את השפעתה של תופעת הגלובליזציה והטרנס לאומיות על
תוצרי אמנות בישראל ונתעכב על השפעתן של תהפוכות עולמיות כגון נפילת הגוש הקומוניסטי 
על הנעשה בארץ. היבטים אלו יבחנו ביצירות אמנות מאת מהגרות ומהגרים, כמו גם מאת
תושבים ותיקים, יהודים ושאינם יהודים, המגיבים לנושא של הגירה וזהות בישראל.

 

מעמד האשה בישראל מול הדת והמסורת
פרופ' חנה קהת
יום א' סמ' ב' 14:15

במדינת ישראל חוקי הדת משולבים בחוקי המדינה, דיני האישות וכל מערכת שירותי הדת
נתונים לרשותה של הרבנות הראשית לישראל וכפופים לסטטוס קוו שנקבע עם החרדים
לקראת קום המדינה. כיון שחוקי דת רבים עוסקים בנושאים מגדריים יש בהן גם אפליה ואף
דיכוי של נשים בהתאם להלכה ולמסורת. בין הנושאים הללו ניתן למצוא את שאלת מעמדה
של האשה בנישואים ובגירושים, מעמדן של נשים בחברה ובציבור, התמודדות עם דרישות
להדרה ולהצנעת הנשים, מאבקן של נשים על זכויות דתיות – כגון מאבקן של נשות הכותל,
עגונות ומסורבות גט ועוד. כל אלו, סוגיות מגדריות שמסעירות בשנים האחרונות את מדינת
ישראל, מה פשרן? מהם השורשים הדתיים וההלכתיים של החוקים? על מי ועל מה נאבקים
כאן? בקורס זה נלמד את הסוגיות הללו ואת התמודדותן של נשים פמיניסטיות עם האתגרים
הללו.

סמינריונים

יום א' 16:00 (שנתי)
סיפורי הראשית בראי האמנויות השונות
ד"ר אסנת זינגר

סמינריון רב תחומי שמוקדו סיפורי התורה אודות ראשית העולם וראשית עם ישראל .
סיפורי התורה )בראשית - דברים( על בריאת העולם, ראשית האנושות, אבות עם ישראל
וכינון עם ישראל במצרים, שעבוד בני ישראל על ידי המצרים ויציאתם לחירות בהנהגת משה
יבחנו כשהם לעצמם על פי המובא במקרא ובאספקלריה של האמנויות השונות. בשלב הראשון
נעיין בטקסטים המקראיים בעזרת כלים פרשניים ומחקריים, ויוארו מעגלי הפרשנות שנוצרו
סביבם במרוצת הדורות. בשלב העילי תיבחנה השתקפויותיהם של הסיפורים הנבחרים
באומנויות השונות: ציור, פיסול, ספרות )פרוזה ושירה(, קולנוע ותיאטרון

 

החלום בספרות, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה
פרופ' שי פרוגל

"כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים." (קהלת, ה, ב)
החלום הוא תופעה נפשית יומיומית אך יחד עם זאת מסתורית. בתרבויות העתיקות ייחסו לו
לא פעם יכולת ניבוי ובפסיכולוגיה המודרנית רואים בו מפתח לחיי הנפש של האדם. הוא תופש
מקום מרכזי ביצירות ספרות רבות ומשמש כאתגר מחשבתי מיוחד בפילוסופיה. בקורס נדון
במבטים שונים, פילוסופיים, פסיכולוגיים וספרותיים על החלום ונבחן עד כמה המבט הרב-תחומי
עליו מקדם את הבנתנו אותו.

 

לכל אישה יש שֵם: ניצולות השואה בישראל
ד"ר שרון גבע

 "להיות ניצול שואה אולי לא היתה בושה, אבל זה גם לא היה כבוד גדול", כתבה רות בונדי,
סופרת, מתרגמת, ביוגרפית ועיתונאית, שעברה את השואה בטרזינשטאט ובאושוויץ. בדורות
שחלפו חלו שינויים בזיכרון השואה בישראל וביחסה של החברה הישראלית לנשים ולגברים
שעברו את השואה על בשרם, שביטאו ושיקפו שינויים שחלו בחברה בכללה. במסגרת
הסמינריון נעסוק בניצולות השואה שבאו לחיות בארץ, בסיפוריהן האישיים ובמעמדן הציבורי,
לנוכח גישות מרכזיות במחקר ביחס לציבור הניצולים בכלל ועל רקע אירועי מפתח בתולדות
יחסה של החברה הישראלית לשואה. במהלכו, כל סטודנטית תחקור סיפור חיים של אישה
אחת בהקשרים היסטוריים וחברתיים, פוליטיים ומגדריים, על בסיס ספרות מחקר ועיון ותוך
ניתוח מקורות היסטוריים מקרב מגוון מקורות. ביניהם: עדויות, יומנים, זיכרונות וביוגרפיות,
עיתונות וספרות תיעודית. עבודת המחקר תתבצע לאורך שנת הלימודים, בהדרכה אישית
ובלמידה בחברותא, ותכלול הגשה של תוצרי הכתיבה בהתאם ללוח זמנים ורפרט בעל פה.

 

סדנאות

סדנת ראשית א': אפלטון ב-140 תווים: מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה (חובה-שנה א)
ד"ר אמנון יובל
יום א' סמ' א' 17:45

מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במשבר. משבר זה הוא עמוק, ונוגע לתהליכים המתרחשים
בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט. הוא קשור לכך שבעידן הגלובליזציה
האוריינות הוויזואלית הופכת להיות מרכזית ודוחקת בהדרגה את האוריינות האלפביתית
לשוליים. הוא קשור לכך שהטכנולוגיה, שמשתכללת בקצב מסחרר, נתפסת יותר ויותר כפתרון
פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם. הוא קשור
לכך שאנשים קוראים פחות ופחות תכנים הדורשים חשיבה וסבלנות, ומסתפקים בקריאה
'תכליתית' שיכולה לתת מענה מהיר לצרכים פרקטיים או לצורך בריגושים מיידיים. והוא קשור
לכך שקצב החיים וכמות הגירויים שהם מכילים גדלו באופן דרמטי, ולעובדה שאנו מוקפים
במסכים ובמכשירים שדורשים את תשומת לבנו המתמדת לאורך כל שעות הערות שלנו.
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שלא זו בלבד שלא כדאי להתעלם ממשבר זה, אלא שההכרה בו
צריכה להוות נקודת מוצא לכל חשיבה על מדעי הרוח ועתידם. שכן מודעות למעמדם המידרדר של
מדעי הרוח עשויה להאיר לא רק את ה"נתק" שלהם מהעולם בן זמננו, שבו הם מואשמים שוב
ושוב, אלא גם את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם דווקא בעידן הטכנולוגיות
החדשות, והמאפשרות להם להציע חלופות רדיקליות לסדר התרבותי הנוכחי: במקום אווירת
הקלילות והתאוצה המתמדת שמשרה התרבות הפופולרית הדומיננטית - חשיבה מעמיקה
וביקורתית לגבי מובנו של העולם הסובב אותנו וניסיון תמידי לספר את סיפורו באופן מורכב,
מרובה פרספקטיבות ורב ממדי; במקום ההיגיון השטוח של 'מה שאת רואה זה מה שיש' - חיפוש
אחר מה שמסתתר מתחת למיידי, לגלוי, למובן מאליו; במקום 'לכל שאלה תשובה', ורצוי מהירה
ופשוטה - 'לכל תשובה שאלה', הבוחנת את ההיגיון העומד מאחורי אותה תשובה.
בסדנה נדון במתח הבסיסי בין התרבות הטכנולוגית-ויזואלית השלטת לבין ההגיונות של מדעי
הרוח, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגוון זירות )ובראשן הזירה החינוכית(, אך גם בשיתופי פעולה
אפשריים ביניהם, ונחשוב באילו מובנים המשבר שבו מצויים מדעי הרוח עשוי להיות עבורם, עבורנו
כאנשי חינוך, ואולי עבור החברה בכללותה, גם הזדמנות לשינוי הממתינה למימוש.

 

סדנת ראשית ב': (חובה-שנה א') 
ד"ר מרב אלמוג 
יום א' סמ' ב' 17:45

הסדנה מתמקדת במיומנות הקריאה והעיבוד של טקסטים מופשטים ותאורטיים, שחיונית
לחשיבה ולהעמקה במדעי הרוח. המפגשים יאפשרו הבנה רב-שלבית של מספר מצומצם של
טקסטים בהם נעסוק בנפרד במהלך הסמסטר. במהלך ההעמקה בכל טקסט נשלב קריאה פרטנית,
כמו גם קריאה משותפת באופן צמוד ומודרך בכיתה, תוך פיתוח וניתוח קטעים מרכזיים על ידי
רב-שיח כיתתי, דיונים בקבוצות קטנות, ותרגילי כתיבה אישיים לשיפור יכולת הכתיבה האקדמית.
חובות הסדנה: נוכחות והשתתפות פעילה, קריאה שוטפת של הפריטים על פי הרשימה
הביבליוגרפית, הגשת החיבורים במועד.
 

סדנת פרויקט גמר (חובה-שנה ב'-מסלול ללא תזה)
ד"ר יובל פז, טלי סגל
יום א' 17:45 (שנתי)

מטרת הסדנה היא לסכם את הלימודים בתכנית הרב-תחומית ולהביא לבניית יחידת לימודים
במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב תחומית במדעי הרוח לסוגיה, על בסיס מה
שנלמד בתכנית, ובאפשרויות ליישם אותה בבתי הספר.
כל אחד מהסטודנטים יכתוב יחידת לימודים רב-תחומית בהנחיית מדריך הסדנה. דגש מיוחד
יושם על דרכי הוראה מגוונות, על גישה ביקורתית למקורות מידע אלקטרוניים ואחרים, ועל
האפשרויות שפותח המרחב הממוחשב עבור מורים ותלמידים.

 

סדנת מחקר רב תחומי במדעי הרוח (חובה-שנה ב'-מסלול עם תזה)
פרופ' חגית הלפרין 
יום א' שנתי 17:45

מטרתה של הסדנה להכשיר את הסטודנטיות והסטודנטים למחקר רב תחומי ולכתיבת עבודת
תזה.
סדנת המחקר תעסוק במחקר בכלל ובמתודות מחקר האופייניות למדעי-הרוח בפרט: הסדנה
תתמקד בגישות שונות לחקר טקסטים ובדרכי פרשנות הטקסטים. הגישות השונות של דרכי
המחקר והפרשנות יודגמו ביצירות ובמאמרים העוסקים ברב תחומיות. במהלך הסדנה יוזמנו
גם חוקרים-אורחים שישוחחו עם הסטודנטים על סוגיות במחקר הרב תחומי.
בין הנושאים שיידונו בקורס: כישורי החוקר, אתיקה של מחקר, אובייקטיביות וסובייקטיביות,
חומרים ראשוניים ומשניים ודרכי האיסוף, התייחסות ביקורתית למקורות המחקר, התיאוריה
והמחקר, העלאת השערות, בדיקתן וביסוסן, פרשנויות שונות וגבולותיה של הפרשנות, דרכי
הסקת המסקנות, קישורים בין הדיסציפלינות השונות, דרכי ארגון החומר ועוד.
חלק מהסדנה תהיה מעשית והסטודנטים יתרגלו דרכי פרשנות וכתיבה מחקרית וביקורתית
עד לכתיבתה של הצעת המחקר בעזרת המנחים של עבודות התזה.

שיטות מחקר (חובה-מסלול עם תזה)
הסטודנטים יבחרו קורס בשיטות מחקר כמותיות וקורס בשיטות מחקר איכותניות מתוך
הקורסים המוצעים בתכניות לתואר השני במכללה.