תקצירי הלימודים בתכנית לשנה"ל תשע"ט

קורסי בחירה

על האושר - פילוסופיה ופסיכולוגיה
ד"ר נילי אלון

קורס זה יעסוק בהגדרות של אושר בתרבות המערב, וינוע על שני צירים: פילוסופיה עתיקה וחדשה (בעיקר אפלטון, אריסטו ושפינוזה) ופסיכולוגיה מודרנית (בעיקר פרויד, יונג וסליגמן).
במהלך הקורס נתחקה אחר מושג האושר : היוונים העתיקים תארו אותו כ eudaimonia – שד טוב השורה על האדם ; שפינוזה דיבר אודותיו כמצב הנובע מתוך הבנת התמונה הגדולה של חוקי הטבע )או אלוהים(; פרויד ויונג העניקו לאושרו של אדם נופח חברתי : פרויד דיבר אודות תפקוד באהבה ובעבודה ויונג אודות טיפוח יחס הרמוני עם העצמי והחברה ; מייסד אסכולת הפסיכולוגיה החיובית , מרטין סליגמן , דיבר אודות חמישה מרכיבים לאושר (PERMA): רגש חיובי, מחויבות, יחסים, משמעות והגשמה.
מתוך קריאה בטקסטים של ההוגים השונים נעמוד על התגלגלות מושג האושר כבעל מרכיבים רציונאליים, מיסטיים, חברתיים ואינדיבידואליים. נבדוק כיצד התאימה כל תפיסה לתרבותה והיכן אנו ממצבים את תפיסותינו היום.

מחשבת הגוף - בין פילוסופיה ואמנות
ד"ר מירב אלמוג

הגוף האנושי מהווה משחר התרבות מוקד פורה למחשבה והבעה אמנותית. עובדת היותו מושא החקירה כמו גם, באותה עת, המצע המאפשר אותה, הופכים את הגוף לתופעה ייחודית, קונטרוברסלית ומרתקת. קורס זה יבחן את היחס המורכב לגוף וגופניות העולה כבר מראשית המחשבה הפילוסופית המערבית, דרך עמדות שונות המקנות לו מעמד ומקום משמעותי בהקשר של יחסי אני-זולת, מגדר, והבעה. נחשוב על עמדות פילוסופיות אלה תוך התייחסות ליצירות אמנות העוסקות בשאלת הגוף מכיוונים שונים: ספרות, צילום, ציור, ומחול.

"רק על עצמי לספר ידעתי"? אוטוביוגרפיות (ספרותיות, מצולמות, היסטוריות ופוליטיות) וזהות יהודית מודרנית
ד"ר אלה באואר

בין המקורות שבאמצעותם מבקשים חוקרים שונים להבין התפתחויות חברתיות ותרבותיות שונות ברחבי העולם היהודי המודרני נכללות גם אוטוביוגרפיות. בעזרת סוגה זאת, לצד מקורות נוספים, מבקשים חוקרים להבין את היקפי התרופפות האמונה ופריקת עול הדת בחברה היהודית המודרנית, את טיבם ואופיים של קונפליקטים בין היחיד והממסד הדתי ואת תהליכי כניסתם של אידאות ואידיאולוגיות אל תוך החברה היהודית.
בקורס נבקש להבין את הבדלים בין סוגות אוטוביוגרפיות שונות וכיצד עוזרות יצירות אלו להבין טוב יותר את תהליכי התפתחותה של זהות יהודית מודרנית. בין היצירות שבהן נעסוק: חיי שלמה מימון, אוטוביוגרפיה שנכתבה לקראת סוף המאה השמונה עשרה, חטאת נעורים, שכתב משה ליב לילנבלום לקראת סוף המאה התשע עשרה, סיפור ימי, שכתב זאב ז'בוטינסקי בתחילת המאה העשרים, ומספר חיבורים אוטוביוגרפים שכתבו נערות ונערים יהודים אלמונים בפולין בין שתי מלחמות עולם. בנוסף נבקש להבין אם התפתחותו של תיעוד עצמי קולנועי ישראלי הוא שלב נוסף בהתפתחותה של יצירה אוטוביוגרפית יהודית. הסרטים שבאמצעות נבחן זאת הם: תגיד אמן של דוד דרעי (2005) וואלס עם באשיר של ארי פולמן (2008), בדרך הביתה של תומר היימן (2009). נבקש להבין דרכם מהי תרומתו של התיעוד העצמי הקולנועי להבנת תהליכים הקשורים להתפתחותה של זהות מודרנית בכלל ויהודית וישראלית בפרט.

אמת או בדיה? סיפורים מכוננים (היסטוריים, מיתיים ומה שביניהם) בתולדות המערב
ד"ר פנחס ביבלניק

האדם הוא תולדה של סיפורים אותם ממציא ואל תוכם הוא נולד. חלק מסיפורים אלה מבוססים על עובדות, אחרים על דמיון ורבים אחרים ניזונים ממכלול של עובדות, המצאות ופרשנויות. סיבות ונסיבות שונות הביאו ומביאים להולדתם של יצירות המעצבות את עולם הדעות, התובנות והרגשות של בני אדם בכל עת ומקום. מטרת הקורס היא לבחון את ההיבטים השונים של הסיפורים המעצבים את השקפותינו כדי להעניק כלים לראיה ביקורתית  בעלת אופי בין-תחומי (דרך מבט ההיסטוריה, הספרות ומדע הדתות). במהלך הקורס נתוודע לסוגים שונים של מקורות כתובים (טקסטים דתיים, משפטיים ועוד) ומקורות לא כתובים (ציורים, פסלים) של בני עמים שונים. השאלות המרכזיות שבהן יעסוק הקורס יהיו: מה הקשר בין אגדות לעובדות? מה בין אמת לבדיה?

מפגשים עם אמנות*
ד"ר דורית ברחנא לורנד

קורס מרחף שיתקיים במסגרת בלתי-שגרתית של חמישה מפגשים במהלך חופשות לימודים. בכל מפגש נארח אנשי ונשי תרבות ואמנות מתחומים שונים (יוצרות/ים, מבקרות/ים, מאחורי הקלעים של עולם האמנות) לשיחה. בהמשך המפגש נקיים דיון בטקסטים תיאורטיים בהשקה לשיחה זו. בין השאר יתארחו בקורס:  גילי בר הילל (מתרגמת ספרי הארי פוטר לעברית), אמיר מנדל (מבקר המוסיקה הקלאסית של עיתון הארץ).
בנוסף למפגשים, יינתן מערך תמיכה מקוון.
תאריכי המפגשים, בין השעות 10:00-14:00, במכללה:
7.10.2018 - שבוע לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית (!)
9.12.2018 - חופשת חנוכה (בתי הספר)
20.1.2018 - חופשת סמסטר
10.2.2018 - חופשת סמסטר
14.4.2019 - חופשת פסח (בתי-הספר)

* "קורס מרחף": קורס ב-5 מפגשים 

בבית ובחוץ: נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות
ד"ר שרון גבע

התמודדותה של החברה הישראלית במדינתה עם שאלת שילובן של נשים בה נפתרה לכאורה באמצעות הכרזה על שוויון זכויות "בלי הבדל מין" כלשון מגילת העצמאות, אך שוויון זה לא היה בפועל. על אף השיח הציוני הליברלי, הנחת היסוד היתה שכל אישה בישראל היא אֵם, נשים נותבו למקצועות נשיים מסורתיים, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו. על רקע הפער בין ההצהרה לפרקטיקה נדון במעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים בהיסטוריה של החברה הישראלית תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני נשים וגם גברים לחולל שינוי - אז, וגם היום. בין המטרות העיקריות של הקורס: היכרות עם מיתוס השוויון וביטוייו; היכרות עם המחקר הביקורתי בנושא מעמד האישה בדיסציפלינות שונות: היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות, משפט וממשל, חברה ותרבות; היכרות עם מושגים בסיסיים בלימודי מגדר; העלאת מוּדעות למקומן של נשים בישראל ולדרכים לתיקון המצב.
הקורס יהווה הן מרחב ללמידה וחקר העבר, במהלכו נקרא במשותף מקורות היסטוריים על בסיס ספרות המחקר, והן מרחב פעולה לתיקון המצב בהווה כשיציע לסטודנטיות ולסטודנטים להשתתף בפרויקט "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה" במסגרתו ינתבו את פירות הלימוד והחקר לקידום מעמדן הציבורי של נשים חשובות בתולדות ישראל שעדיין נמצאות בשוליים.

מקומיקס ועד שייקספיר
ד"ר לילי גלזנר

בשנים האחרונות אנו עדים לגל של עיבודי יצירות קלאסיות וקנוניות לקומיקס ולמנגה. האם עיבודים אלו עומדים בפני עצמם, כמבעים אומנותיים, או שמא הם תרגום פחוּת ונחוּת של המקור, שהוא ורק הוא יצירת ספרות "אמיתית"? ואולי מגמה זו - הפיכת היצירות הקלאסיות והקנוניות לקומיקס - דווקא מפיחה בהן רוח חיים ומצילה אותן מהיות "טקסט מוזיאוני", אשר הציבור הרחב אינו קורא בו להנאתו?
ומה קורה כאשר הקומיקס "פולש" אל בית הספר? האם תלמידות ותלמידים הקוראים "מנגה שיקספיר", קוראים "שיקספיר"?
במסגרת הקורס אנו נתוודע להיסטוריה, לשפה ולשאלות שמדיום זה מעלה - שאלות שיש להן נגיעה במספר תחומים: פרשנות חזותית, ניתוח ספרותי, תורת העיבודים ותפיסות פדגוגיות. כמקרי מבחן ישמשו אותנו טקסטים מן העת העתיקה, מימי הביניים ומן הרנסאנס - ועיבודיהם העכשווים לקומיקס ולמנגה.

"שורשי בשני נופים שונים": בין עולים למהגרים בשיח הזהות הישראלית
ד"ר אלון גן

"אולי רק ציפורי מסע יודעות, כשהן תלויות בין ארץ ושמים, את זה הכאב של שתי המולדות.
... ושורשי בשני נופים שונים . " (לאה גולדברג)
בשירה "אורן" היטיבה המשוררת לאה גולדברג לבטא את המעבר המורכב שעובר אדם שבחר לעבור מ -"מולדת" (ביולוגית) ל "מולדת" (אידיאולוגית).
קורס זה מבקש להתחקות אחר דילמות, מאפיינים ותהליכים שעברו ועוברים על עולים/מהגרים שעלו לישראל וניסו לעצב את זהותם תוך מציאות מורכבת של "שורשים בשני נופים שונים"הקורס יעסוק במתח שבין "שם" ל"כאן", בין זכרון לשכחה, בין שימור העבר לבריאת העתיד.
תהליך הגירה הוא תהליך טעון ומורכב לכל אחד, אך מורכבותו מתעצמת כאשר החברה הקולטת מבקשת מהנקלט "למחוק את עברו הגלותי" ולאפשר לחברה הקולטת להעבירו ב"כור ההיתוך הישראלי" כדי שיתחיל "חיים חדשים".
בקורס ננתח את דרכי ההתמודדות השונות שעברו המהגרים למול מדיניות כור ההיתוך, תוך התייחסות לאופן העיבוד גם לאורך ציר הזמן וגם מזווית מבט דורית.

האדם המודרני: מסובייקטיביות לבין-סובייקטיביות
ד"ר רועית דהן

בחיי השגרה איננו נותנים דין וחשבון על שאלות הנוגעות למהות האדם. מה מייחד את האדם ואת הקיום האנושי? מה מאפיין את האדם הנורמטיבי? מהו הקשר בין האדם הנורמטיבי לבין האדם הבריא בנפשו? הדיון בשאלות חושף איזו דמות אדם אנו מציבים ביסוד תפיסות החינוך, הטיפול, המשפט ועוד.
בקורס נעקוב אחר ציר התפתחות רעיוני מתפיסת האדם כסובייקט אל תפיסת האדם בהקשר בין-סובייקטיבי. נעמוד על האופן שבו תפיסות אלה מאפשרות לעצב זהות אישית וחברתית, ונבחן את הרלוונטיות שלהן לגבי גיבוש עמדה חינוכית מעשית ולגבי היכולת לפתח יחסים בינאישיים למען השגת הצלחה, מוסריות ואושר. העמדות בהן נדון בקורס יהיו מתחומי הפילוסופיה והפסיכואנליזה.

יצירה, זמן ואקטואליה
פרופ' חגית הלפרין

הקורס יעסוק ביצירות ספרות (סיפורת ושירה), בהקשרים לזמן, למקום ולאקטואליה. בקורס נדון בשאלות ונושאים כגון: האם אפשר לכתוב ספרות המנותקת מזמן וממקום, מהי ספרות מגויסת והאם היא יכולה להיות ספרות "איכותית", פרשנות אקטואלית ליצירה ומקומה בין אופני הפרשנות האחרים. נקרא יצירות מגוונות, רובן כאלה הקשורות להיסטוריה של ארץ ישראל או להיסטוריה של העם היהודי. הקורס ילווה בקריאת מאמרים הדנים בסוגיית הקשר בין יצירה לבין זמנה.

"לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל" - האונס במקרא ובספרות הבתר מקראית
ד"ר חיים חיון

האונס ימיו כימי עולם והוא מוכר מהסיפורת ומהחוק המקראי, אם כי המקרא לא ייחד ביטוי לשוני למעשה ולא הגדיר אונס מהו. נתבונן יחדיו בחוקים ובסיפורים העוסקים בתופעה ואגב כך פותחים פתח לדיון ביחסים בין ישראל לשכניו, בין שבט סורר לשאר שבטי ישראל ובין הדמויות המושכות בחוטים בחצר המלוכה הישראלי. מלבד הכתובים המקראיים המשרטטים את התופעה ושופטים את גיבוריה נצא למסע מחוץ לגבולות המקרא אל עולם המדרש הקלאסי והמדרש בן ימינו ואל החיים החדשים הניתנים שם לדמויות ולסיפורים.

קריאות מגדריות בתרבות: ספרות, קולנוע, תקשורת
ד"ר דינה חרובי

מושג "מגדר" הומצא כתרגום ל- gender - מושג המתייחס להבניה החברתית והתרבותית של גבריות ונשיות. אבל בדרך-כלל משתמשים במושג זה כמתייחס לנשים בלבד. במהלך הקורס נבחן את המושג הזה, במובנו המלא והאמיתי, כדי לנתח ייצוגים שונים ומורכבים של גבריות ונשיות ושל היחסים שלהם זו עם זו, במופעים תרבותיים שונים: יצירות ספרות, סרטי קולנוע, תכניות בתקשורת ועוד. כל זאת - לאור הגות ותיאוריות פמיניסטיות ומגדריות, המציעות דרכים שונות לקרוא, לפרש, להבין וגם לבקר את היצירות עצמן ואת המשמעויות של תפיסות מגדריות ושל ייצוגיהן בחברה ובתרבות.
נקרא את הגותן של סימון דה בובואר, הלן סיקסו, לוס אירגרי, הלן שוולטר אורלי לובין ועוד. נבחן את ההגות בטקסטים ספרותיים (סימון דה בובואר, יהודית קציר, דורית רביניאן, א.ב יהושע, אורלי קסט בלום ועוד..)

מפגשים תרבותיים בישראל בתקופה ההלניסטית-הרומאית*
ד"ר מעין מזור

הקורס יעסוק במפגש בין התרבות היהודית בארץ לבין התרבות היוונית-רומאית בתקופה שבין כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון (334 לפנה"ס) ועד שקיעתה של התרבות היוונית-רומאית והתחזקותה של הנצרות (324 לספירה). 
התקופה ההלניסטית משתרעת על פני כ-300 שנים: מראשית כיבושי אלכסנדר מוקדון עד לכיבוש הרומאי ב-63 לפנה"ס, ובתוכה גם תקופת עצמאות יהודית קצרה של כ-70 שנים תחת שלטון בית חשמונאי. המפגש בין היהדות ליוונות הוליד מתחים ועימותים בין שתי התרבויות כמו גם בקרב החברה היהודית. אבל למרות המתח וההתנגדות, קלטה היהדות יסודות שונים מן התרבות היוונית וסיגלה אותם לעצמה, ובכך הוסיפה תנופה להתפתחותה היא. 
עם הכיבוש הרומאי, היו ארץ ישראל ורוב תפוצות היהודים נתונות תחת שלטון רומאי במשך כ-400 שנה (63 לפנה"ס-324 לספה"נ). המחצית הראשונה של תקופה זו התאפיינה בפעילות מרדנית עיקשת ויוצאת דופן (חורבן הבית ב-70 לספירה ומרד בר כוכבא ב-135 לספירה). המחצית השנייה הייתה רגועה הרבה יותר, ונכרו בה גם תקופות של שיתוף פעולה והתקרבות בין השניים. 
בקורס זה נערוך סדרה של סיורים באתרים ארכיאולוגיים מרכזיים שבהם נמצאו עדויות חומריות רבות למפגש התרבותי בין היהודים לבין היוונים והרומאים. על סמך שילוב בין מקורות כתובים לממצאים ארכיאולוגיים ננסה להתחקות אחר האקלים התרבותי בערים שבהם חיו יהודים לצד יוונים ורומאים ננסה לברר מה היה היקף ההשפעה של ההלניזם ושל התרבות היוונית-רומאית בערים המעורבות. חלק מההדרכה באתרים יתבצע על ידי הסטודנטים. 
מסגרת הקורס:

  • שיעור מבוא להצגת נושאי הקורס ואופן הלימוד (7.10 ב-14:15 בסמינר) - שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים!
  • סיור ראשון: מָרֵשָה (6.12, יום חמישי, יציאה מהסמינר ב-8, חזרה משוערת ב-18:00) - חופשת חנוכה
  • סיור שני: ציפורי (27.1, יום ראשון, יציאה מהסמינר ב-8, חזרה משוערת ב-18:00) - חופשת סמסטר
  • סיור שלישי: בית שאן (3.2, יום ראשון, יציאה מהסמינר ב-8, חזרה משוערת ב-18:00) - חופשת סמסטר
  • סיור רביעי: ירושלים (כולל מדריכה של עיר דוד) (21.3, יום חמישי, יציאה מהסמינר ב-8, חזרה משוערת ב-18:00) - חופשת פורים

* "קורס מרחף": קורס ב-5 מפגשים 

הרמב"ם כפרשן רדיקלי של המקרא
פרופ' עמירה ערן

בקורס זה נתעמק בדרכו הפרשנית הייחודית של הרמב"ם, שבאמצעותה הצליח להחדיר לתוך הקליפה החסונה מטעות של הטקסט המקראי פילוסופיה חדשנית ולעתים קרובות מהפכנית. נעקוב אחר עקירת המיתוס בסיפור גן העדן, אחר שבירת תפיסת ההשגחה המסורתית בפרשנותו לספר איוב, אחר פרשנות תופעת הנבואה ההתגלותית בכלים פסיכולוגיים, ואחר בנית דמותו המכוננת של משה כמנהיג-על.
בתהליך הלמידה נבחן תחילה מהי פרשנות מסורתית לעומת פרשנות מהפכנית באמצעות יצירות אמנות של גיבורי המקרא שבהם נדון.

משלים קיומיים
פרופ' שי פרוגל

סופרים מודרניים רבים כותבים סיפורים קצרים, שמנוסחים כמשלים פילוסופיים קיומיים. בקורס נדון בסיפורים מעין אלה של סופרים שונים כדי לבחון את דרכם להשתמש בסוגה ספרותית זו כדי לעורר תהיות על שאלות של דת, מוסר, זהות עצמית, משמעות החיים ועוד. בין הסופרים שנעסוק בסיפוריהם יהיו פיודור דוסטויבסקי, פרידריך ניטשה, פרנץ קפקא, אלבר קאמי, חורחה לואיס בורחס, פנחס שדה ויואל הופמן.

פרקים בהתפתחות החסידות
פרופ' חנה קהת

קורס זה חושף את הלומד/ת לרצף התהליכים ההיסטוריים והרוחניים שיצרו את תנועת החסידות החדשה במאה הי"ח מאז קבלת האר"י במאה הט"ז, וכן למהפכות האידיאולוגיות בתוך תנועה זו עד ימינו. האידיאות שצמחו מתהליכים אלו נוצרו באופן דינאמי ודיאלקטי, תוך דיאלוג מתמיד עם התגובות החברתיות ותהפוכות החיים. בתרבות היהודית בת ימינו, רעיונות החסידות זוכים לרנסנס בזיקה לחשיבה ההומניסטית והאקזיסטנציאליסטית ולמגמות של הפוסט מודרניזם.
הלומדים בקורס זה ירכשו מיומנות בעיון עצמאי בטקסטים תיאולוגיים וחינוכיים בחסידות מתוך עיון וניתוח טקסטים מחשבתיים מתוך ספרות החסידות, שמהווה נדבך מרכזי בהגות ובתרבות היהודית של הדורות האחרונים .

סמינריונים

דמויות מקראיות בראי האמנויות השונות
ד"ר אסנת זינגר

סמינריון רב תחומי שמוקדו מקרא. דמויות בולטות, כגון אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה , שאול, דוד, שלמה ועוד ועוד, תבחנה באספקלריה מקראית ובאספקלריה של האמנויות השונות. בשלב הראשון, נעיין בטקסטים המקראיים אודות הדמות הנבחרת בעזרת כלים פרשניים ומחקריים ויוארו מעגלי הפרשנות שנוצרו סביב הדמויות הללו במרוצת הדורות. בשלב העילי תיבחנה השתקפויותיהן של הדמויות הנבחרות באומנויות השונות: ציור, פיסול, ספרות (פרוזה ושירה), קולנוע ותיאטרון .

המהפכה הצרפתית והמעבר למודרנה
ד"ר אמנון יובל

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהיתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה למעשה, יצרו באירופה שסביב מפנה המאה ה- 18 מערבולת אידיאולוגית, פוליטית, חברתית, כלכלית ורגשית חסרת-תקדים.
בסמינריון נעסוק בסוגיות שונות הקשורות בהיבטים אלה של המהפכה: מה היו המקורות התרבותיים, הפילוסופיים והפוליטיים של חזון 'האדם החדש'? מה היו סיבותיו ומה היתה משמעותו של הטרור המהפכני? כיצד התייחסה המהפכה לקבוצות שהופלו במשטר הישן, כגון נשים, יהודים ועבדים? כיצד התמודדו מהפכנים ואנטי-מהפכנים – הן בצרפת והן במדינות אחרות באירופה, ובמיוחד בבריטניה - עם הטלטלות שיצרה המהפכה? ולבסוף, באיזו מידה אכן ניתן לקבוע שנוצר נתק בין המשטר הישן לעולם המהפכני, כפי שטענו המהפכנים?
ברקע הדיון יעמדו הן הוויכוח ההיסטוריוגרפי ארוך-השנים בנושא המהפכה הצרפתית, והן פרשנויות רחבות יותר - שנעזרות בכלים פילוסופיים ופסיכולוגיים - לגבי הקשר שבין המהפכה ואירועים אחרים המתרחשים בתקופה זו לבין הופעת המודרנה.

טוב למות בעד ארצנו?
ד"ר מימי חסקין

הסמינריון יבחן כיצד הספרות העברית כותבת את הנופל בקרב באמצעות עיון בטקסטים ספרותיים מסוגים שונים: ספרי הנצחה, זיכרונות )ממוארים(, פובליציסטיקה, פרוזה, שירה ופזמונים.
נשאל: אילו עמדות הספרות העברית נוקטת ביחס לקורבן הלאומי? מהם מנגנוני היסוד אותם התרבות העברית נוקטת ביחס לסוגיות אלו?איזה שינוי ואם בכלל, חל בתפיסות הללו במהלך מאה השנים האחרונות?
בין היצירות: הקובץ "יזכור" 1911 , השבוי/ ס. יזהר, במו ידיו - פרקי אליק/ משה שמיר; בתחילת קיץ 1970 / א"ב יהושע, הרעות/ חיים גורי, מסביב למדורה/ נתן אלתרמן, מכתבי יוכבד סבבת מרים לזוזיק בנה ועוד.
במהלך המחצית הראשונה נדון ביצירות השונות. תוך כדי כך הסטודנטיות/ים יבחרו יצירות להתמקד בהן בעבודת הסמינריון. המחצית השנייה תוקדש בעיקרה לפרזנטציות של הסטודנטיות/ים, כשלב ביניים בגיבוש עבודת הסמינריון .

סדנאות

סדנת ראשית א': מחשבות ברוח (חובה-שנה א)
פרופ' שי פרוגל

הסדנה עסוק בדרכי החשיבה והפרשנות שאופייניות למדעי הרוח. נכיר גישות שונות של  חשיבה ביקורתית ורב תחומית במדעי הרוח ונדון בדרכי יישומן בחקר מדעי הרוח ובהוראתם.
ננסה לבחון אם הגישות השונות משלימות זו את זו או סותרות זו את זו וכיצד הן מקדמות את יכולת ההבנה והפרשנות שלנו. מספר שאלות מפתח ינחו את הדיון בקורס: מהו ההבדל בין מדעי הרוח לבין מדעי הטבע? מהי אמת במדעי הרוח? כיצד ניתן לגלותה וכיצד ראוי לנמקה? מהי פרשנות יתר? מהו התפקיד הקיומי והתרבותי של מדעי הרוח?

סדנת ראשית ב': קריאה מפרספקטיבה מגדרית  (חובה-שנה א') 
ד"ר שרון גבע 

מחקר רב-תחומי במדעי הרוח מזמין מפגש בין דיסציפלינות ומחייב לא רק גילוי בקיאות בתוכן ספרות המחקר בתחומי דעת שונים אלא גם ביטוי של הפגנת היכולת לקשור, לשלב ולמזג בין אופני ההתמודדות של פריטים אלה ואחרים במסגרת נושא, במטרה להציג טענה משכנעת. המטרה העיקרית של הסדנה היא לפתח יכולת זו ולשכללה באמצעות קריאה משותפת בפריטים נבחרים מספרות המחקר תוך היכרות עם נקודות המוצא שלהם, מבנה הטיעון וההמשגה שהם מציעים, עמידה על הקשרם האקטואלי ומידת האובייקטיביות (אם בכלל) שלהם ומקומם בתשתית מחקרים אחרים. במהלך הסמסטר הסטודנטים והסטודנטיות יגישו מספר חיבורים קצרים שעניינם היבטים שונים של פירות הקריאה הביקורתית בפריטים אלה, כשלב מקדים לביצוע מחקר רב-תחומי עצמאי וכתיבתו בהמשך הדרך.

סדנת פרויקט גמר (חובה-שנה ב'-מסלול ללא תזה)
ד"ר יובל פז, טלי סגל

מטרת הסדנה היא לסכם את הלימודים בתכנית הרב-תחומית ולהביא לבניית יחידת לימודים במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב תחומית במדעי הרוח לסוגיה, על בסיס מה שנלמד בתכנית, ובאפשרויות ליישם אותה בבתי הספר.
כל אחד מהסטודנטים יכתוב יחידת לימודים רב-תחומית בהנחיית מדריך הסדנה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על גישה ביקורתית למקורות מידע אלקטרוניים ואחרים, ועל האפשרויות שפותח המרחב הממוחשב עבור מורים ותלמידים.