תקצירי תשפ"א

סדנאות חובה

סדנת ראשית א': קריאה ביקורתית במדעי הרוח (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר שרון גבע
יום א' סמ' א' 17:45

מחקר רב-תחומי במדעי הרוח מזמין מפגש בין דיסציפלינות ומחייב לא רק גילוי בקיאות בתוכן ספרות המחקר בתחומי דעת שונים אלא גם ביטוי היכולת לקשור ולשלב בין פריטים במסגרת נושא, כבסיס להצגת טענה משכנעת. במסגרת הסדנה נפתח יכולת זו ונשכללה באמצעות קריאה מעמיקה בפריטים נבחרים מספרות המחקר במדעי הרוח תוך היכרות עם נקודת המוצא שלהם וה"מעבדה" האנושית שבבסיסם, מבנה הטיעון ואופן ההמשגה, ונעמוד על מידת האובייקטיביות שלהם (אם בכלל) ומקומם בתשתית מחקרים אחרים. השיעורים יתקיימו במתכונת של דיונים משותפים, ובמהלך הסמסטר הסטודנטים והסטודנטיות יגישו חיבורים קצרים שעניינם פירות הקריאה הביקורתית בפריטים אלה.

 

סדנת ראשית ב': אפלטון ב-140 תווים: מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר אמנון יובל
יום א' סמ' ב' 17:45

מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במשבר. משבר זה הוא עמוק, ונוגע לתהליכים המתרחשים בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט. הוא קשור למגוון רחב של סיבות, שביניהן אפשר לציין את התחזקות האוריינות הוויזואלית על חשבון האוריינות האלפביתית בעידן הגלובליזציה; את הדומיננטיות בעשורים האחרונים של ההיגיון הכלכלי הניאו-ליברלי, המדגיש יעילות ואדיש למסורת ולתרבות; את העובדה שהטכנולוגיה, שמשתכללת בקצב מסחרר, נתפסת יותר ויותר כפתרון פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם; את ההאצה הדרמטית בקצב החיים ואת הגידול האדיר בכמות הגירויים שהם מכילים; ולבסוף, את המגמות שמאפיינות את מדעי הרוח עצמם בעשורים האחרונים, וביניהן שאיפתם להפוך למדע, מצד אחד, והתמסרותם לצורת החשיבה הפוסטמודרנית, מצד שני. 
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שלא זו בלבד שלא כדאי להתעלם ממשבר זה, אלא שההכרה בו צריכה להוות נקודת מוצא לכל חשיבה על מדעי הרוח ועתידם. שכן מודעות למעמדם המידרדר של מדעי הרוח עשויה להאיר לא רק את ה"נתק" שלהם מהעולם בן זמננו, שבו הם מואשמים שוב ושוב, אלא גם את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם דווקא בעידן הטכנולוגיות החדשות, והמאפשרות להם להציע חלופות רדיקליות לסדר התרבותי הנוכחי. בסדנה נדון, אם כן, במתח הבסיסי בין התרבות הגלובלית-טכנולוגית-ויזואלית השלטת לבין ההגיונות של מדעי הרוח, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגוון זירות (ובראשן הזירה החינוכית), אך גם בשיתופי פעולה אפשריים ביניהם. כמו כן נחשוב, כאמור, באילו מובנים המשבר שבו מצויים מדעי הרוח עשוי להיות עבורם, עבורנו כאנשי חינוך, ואולי עבור החברה בכללותה, גם הזדמנות לשינוי הממתינה למימוש.

 

סדנת פרויקט גמר (חובה לסטודנטיות-ים שנה ב' במסלול ללא תזה)
 ד"ר יובל פז
יום א' שנתי  17:45

מטרת הסדנה היא לסכם את הלימודים בתכנית של מדעי הרוח בגישה רב-תחומית, ובמהלכה להכין יחידת לימוד במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב-תחומית על יתרונותיה וחסרונותיה, ובאפשרויות מגוונות ליישם אותה בבית-הספר. הסטודנטים יכתבו יחידת לימוד רב-תחומית בנושא שיבחרו, שמתאימה להוראה בבית-הספר. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על פיתוח רעיונות יצירתיים שיהפכו את חווית הלימוד לעשירה ומהנה, ועל האפשרויות שפותח המרחב הממוחשב עבור מורים ותלמידים בעת הזאת.

 

סדנת תזה (חובה לסטודנטים-ות שנה ב' במסלול תזה)
פרופ' חגית הלפרין

מטרת סדנת התזה היא ללוות את הסטודנט בכל השלבים שבין בחירת הנושא לתזה לבין כתיבת העבודה. לכל סטודנט יהיה מנחה אישי לעבודת התזה ונושאי המחקר יבחרו על ידי הסטודנט בכפוף לאישור המנחה.
הסדנה תעסוק בגישות מחקריות שונות, יושם דגש על פיתוח חשיבה מחקרית ושימוש נכון בשפה מחקרית, פיתוח היכולת לשאלת שאלות ממוקדות הקשורות לנושא התזה, תהליך חיפוש הספרות המתאימה, שיטות איסוף נתונים, עיבוד ממצאים, דיון מלווה והסקת מסקנות. הסדנה תעסוק הן בלימוד תיאורטי של דרכי המחקר והן בעבודה וייעוץ קולקטיביים ואישיים על תכנית המחקר של כל אחד מחברי הסדנה.

 

סמינריונים

בין יהדות למודרניות: ביאליק, עגנון וברנר (סמינריון)
פרופ' שי פרוגל
יום א' שנתי 16:00

הסמינר יעסוק בדרך בה בא לידי ביטוי הקונפליקט האישי והחברתי בין יהדות למודרניות בכתביהם של שלושה מהיוצרים הגדולים של הספרות העברית החדשה: חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון ויוסף חיים ברנר. נבחן מהו הדגם של היהודי החדש שעולה מכתביהם, וכיצד הוא מנהל דיאלוג עם היהדות המסורית, מזה, ועם ההגות והספרות המודרנית, מזה.

 

"הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" - על דמותה של האשה במקרא (סמינריון)
ד"ר חיים חיון
יום א' שנתי 16:00

אשה מקראית – מי יידע חייך? האשה המקראית חוסה לרוב בצלו של הגבר שלצידה, יהא זה בעלה, אביה, חמיה או אחיה. הוא - כבודו מלא עולם, והיא – הדום לרגליו ולהרגליו. מי שנולדה מצלעו של האדם דומה שנגזר עליה להיות עצם מעצמיו, בשר מבשרו, רק תוספת משלימה לנזר הבריאה. אל אישה תשוקתה והוא ימשול בה. צריכים הקוראים לשוט במרחבי הספר כדי לגלות את הנשים שבו. הנשים במקרא כמעט שלא נולדות וכמעט שלא מתות, ועל חייהן שבין לידה למוות לא נרבה לקרוא בתנ"ך. יחד עם זאת קריאה צמודה והאזנה קפדנית לקולו של הכתוב תגלינה מורכבות שהיא מטבעו של העולם ומטבע היחסים שבין המינים.   
בסמינריון נבקש להסיר את הצעיפים שנתעטפו בהם הסיפורים ולגלות את פניהן של גיבורות המקרא: אמהות ובנות, נשים ופילגשים, מלכות ופשוטות עם, ישראליות ובנות עם אחר, אלו הידועות בשמן ואלו האלמוניות, אלו שהבליחו לרגע - שדמותן זהרה בפסוק או שניים ונעלמה - ואלו שמקומן מובטח לעולם.

 

לאומיות מודרנית: מהמהפכה הצרפתית עד משבר הקורונה (סמינריון)
ד"ר אמנון יובל
יום א' שנתי 16:00

בסמינריון זה ננסה להבין מה הפך את הלאומיות, לצד הקפיטליזם, לאידיאולוגיה המנצחת הגדולה של שתי המאות האחרונות, ומה גורם לכך שיש הטוענים שהיא נמצאת כיום, על רקע תהליך הגלובליזציה המואץ, בתהליך של שקיעה. לצורך כך, נביט בלאומיות מכמה נקודות מבט שונות. תחילה נדון במספר דגמים של לאומיות, ובמיוחד הרפובליקני, הדמוקרטי והפשיסטי, כפי שבאו לידי ביטוי היסטורי קונקרטי במדינות-לאום כגון צרפת, ארה"ב, גרמניה ואיטליה. בחלקו השני של הסמינריון נבדוק ניסיונות שונים ואף מנוגדים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – היסטוריונים, פילוסופים, סוציולוגים ואנתרופולוגים – להציע הסברים מכלילים ותיאורטיים לעליית הלאומיות וליכולת השרידות המרשימה שלה. החלק השלישי יוקדש לניסיון להשתמש בתובנות ובמושגים שהציעו שני החלקים הראשונים על מנת לנתח היבטים של הלאומיות הציונית. בחלקו האחרון ננסה לחשוב על מעמדה של הלאומיות כיום, על רקע תהליך הגלובליזציה והמשברים שקשורים בו.

 

קורסי בחירה – סמסטר א'

"שיח לוחמים": עבר-הווה-עתיד
ד"ר אלון גן
יום א' סמ' א' 10:15

החל מראשית הציונות, וראשית היווצרותו של הסכסוך היהודי ערבי בארץ ישראל,  ניתן להצביע על תהליך בו הצורך ו/או ההכרח, ו/או הבחירה לאחוז בנשק, הוליד מגוון נרחב של הרהורים רפלקטיביים על המחיר הנגזר מהשימוש בכוח. הניסיון לשלב בין כוח צבאי לבין מצפן ערכים הומניסטי, הוליד אין ספור מבעים (שיחות, יומנים, סיפורים, שירים, חוברות הנצחה) דרכם ניסו האוחזים בנשק להתמודד עם מכלול נרחב של קשיים, דילמות ומכאובים. הקובץ המפורסם ביותר שנתן ביטוי למתח זה הוא הקובץ "שיח לוחמים" שהתפרסם לאחר מלחמת ששת הימים.  קובץ זה הפך למעין "מסמך מעצב זהות" שרבים ראו בו כמעין "צילום רנטגן" לנפשו ומוחו של הלוחם הישראלי. מאז "שיח לוחמים" של 1967, יצאו לאור עוד שיחות רבות כגון: "שיח לוחמים בלבנון הראשונה", "שיח מפקדים באינתיפאדה הראשונה", "שיח לוחמים בעופרת יצוקה", "שיח לוחמים בצוק איתן" ועוד. קורס זה מבקש להתחקות אחר "שיחות לוחמים" שנערכו במהלך השנים בעקבות מלחמות או מבצעים, או פעילות צבאית הנגזרת מכיבוש שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה לאחר מלחמת ששת הימים. דרך ניתוח תכני השיחות הללו לאורך השנים, נבקש להתחקות אחר סוגיות ומושגים כגון: המתח שבין מלחמה למוסר, המחיר הנפשי,  "טוהר הנשק",  "החייל המתייסר", "רוח צה"ל", "הקוד האתי",  ועוד.

 

"ילדי הפרחים" ושנות ה-60 הסוערות: קורס היסטורי במבט פדגוגי
ד"ר מיכל ווסר
יום א' סמ' ב' 10:15

קורס זה ידון בנושא היסטורי – "שנות ה-60 הסוערות" - מנקודת מבט חינוכית-פדגוגית. עולם התוכן הדיסציפלינרי יתורגם, שלב אחר שלב, לעולם המעשה החינוכי. הקורס ישים דגש על מודלים שונים של הוראה ולמידה, על היבטים רב-תחומיים, ריבוי אינטליגנציות, שימוש בטכנולוגיה בחינוך ולמידה היברידית ושיתופית.
בתחום הדיסציפלינה נעסוק במגוון מאפיינים של שנות ה-60, בעיקר בארה"ב: ילדי הפרחים, תרבות הנגד, מחאות חברתיות, מלחמת וייטנאם, המלחמה הקרה, אהבה, סמים ורוקנרול. בשנות ה-60 של המאה ה-20 העולם געש ורעש בכל תחום אפשרי: אידיאולוגי, חברתי, ביטחוני ותרבותי. קורס זה יציע מראה פנורמית לתקופה מורכבת מרתקת זו.
בתחום הפדגוגי נעסוק בפן המעשי של ההוראה: במהלך השיעורים נדון באתגרים של הוראת מדעי הרוח ונרכוש כלים להתמודדות עם אתגרים אלה. במסגרת הקורס נתייחס לדרכים שונות לגעת במנעד רחב ככל האפשר של סוגיות רלוונטיות לכתת הלימוד. כך למשל נעסוק באפשרויות שונות לניתוח טקסטואלי, אופני הערכה, הוראה אינטרדיסציפלינרית, חשיבה ביקורתית, שילוב מיומנויות אוריינות וטכנולוגיות במהלך ההוראה ועוד. במסגרת הקורס נדון בדרכים שונות להתמודד עם נושאים אלה ואחרים בכתת הלימוד, תוך שימת דגש על המאפיינים הייחודיים לתחום מדעי הרוח.

 

מחשבות ברוח (קורס חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
פרופ' שי פרוגל
יום א' סמ' א' 12:15

הקורס יעסוק בדרכי החשיבה והפרשנות שאופייניות למדעי הרוח. נכיר גישות שונות של חשיבה ביקורתית ורב תחומית במדעי הרוח ונדון בדרכי יישומן בחקר מדעי הרוח ובהוראתם. ננסה לבחון אם הגישות השונות משלימות זו את זו או סותרות זו את זו וכיצד הן מקדמות את יכולת ההבנה והפרשנות שלנו. מספר שאלות מפתח ינחו את הדיון בקורס: מהו ההבדל בין מדעי הרוח לבין מדעי הטבע?  מהי אמת במדעי הרוח? כיצד ניתן לגלותה וכיצד ראוי לנמקה? מהי פרשנות יתר? מהו התפקיד האתי והתרבותי של מדעי הרוח?

 

אגדות מן הרומנטיקה
ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין
יום א' סמ' א' 12:15

האגדה העממית זכתה לתחייה בתקופה הרומנטית, באירופה של מפנה המאה התשע-עשרה. במקביל לאיסוף אגדות עממיות, יצרו הרומנטיקנים ז'אנר חדש של אגדה אמנותית. זו חושפת את המופלא והמטורף בחיים, פותחת צוהר אל הלא-מודע, מציגה דרמה של הנפש, ובוחנת מחדש את הגבול בין מציאות לבדיון. לצד עיון בציור, שירה ומוזיקה רומנטית, נתעמק בקורס במבחר אגדות אמנותיות מן הרומנטיקה האירופאית והעברית (האחים גרים, גתה, לודויג טיק, את"א הופמן, ס"ט קולרידג', ה"כ אנדרסן, ר' נחמן מברסלב, ביאליק ועגנון). 

 

על החרדים והחרדיות (תרתי משמע)
פרופ' חנה קהת
יום א' סמ' א' 14:15

החברה החרדית (אולטרא-אורתוכסית), היא חברה מתבדלת, בעלת אידאולוגיה סדורה ומנוכרת לתרבות המודרנית והפוסט-מודרנית. חברה זו תופסת את עצמה כממשיכה אותנטית ובלעדית של היהדות המסורתית, אולם חוקרים מצביעים על השינויים הגדולים שחברה זו חוללה במסורת היהודית. בקורס זה נלמד על היווצרות וצמיחת החרדיות מנקודת מבט היסטורית ומנקודת מבט רעיונית. נכיר לעומק את ההתפתחות של כלל החברה החרדית לחברת לומדים, נלמד על  צמיחתה ומשמעויותיה, התיאולוגיות, הפוליטיות, החברתיות והמשפחתיות. כמו כן נקדיש זמן להכיר את נושא הנשים ואת ההיבטים המגדריים בחברה החרדית.

 

הסיפור החסר של השתתפות היהודים במלחמת העולם השנייה
ד"ר תמר קטקו
יום א' סמ' א' 14:15

נושא מלחמת העולם השנייה מציף כמעט באופן מידי בתודעת הציבור הישראלי את השואה, מאבק ההישרדות ותוצאותיהם הטראגיות והרות הגורל על העם היהודי והעולם כולו. החיבורים והפרשנויות האקטואליות למשמעות איום ההשמדה והמסעות לפולין עם כל מה שמתלווה לכך, תופסים נפח רב בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של הדור הבא, ודאי אם מדובר בהכשרתם של פרחי הוראת ההיסטוריה ואנשי חינוך. זה מרכיב היסטורי, לאומי וחינוכי חשוב מאין כמותו בשימור הזהות והשייכות למורשת העם היהודי ולמדינת ישראל, ללא ספק. אך ישנו עוד חלק בנרטיב ההיסטורי שעוסקים בו פחות, אם כי נכנס יותר לתכנים הנלמדים בעשור האחרון: כ-1,500,000 לוחמות ולוחמים יהודים השתתפו במערכות הקשות במלחמת העולם השנייה, בכל החזיתות, בכל צבאות בעלות הברית ובכל הקרבות המכריעים.
כ-300,000 נפלו בשדות הקרב ועשרות אלפים עוטרו במדליות כבוד ואותות עוז וגבורה. עשרות אלפי פרטיזנים, פרטיזניות ופעילי מחתרות וארגוני ריגול תרמו למיגור גרמניה הנאצית, וכמה מעט אנחנו יודעים עליהם. יחסית למספר היהודים בעולם, אחוז המתגייסים במלחמת העולם השנייה היה הגבוה ביותר, כולל נשים, שהיוו כ- 10% מכלל המצטרפים ללחימה בכל החזיתות. מי הם היו? מה ידוע לנו עליהם.ן? בעיסוק המתמשך בחקר העבר וברור העובדות ההיסטוריות, תוך כדי חשיפה למונופול שנטלו על עצמם מי שהופקדה בידיהם כתיבת ספרי הלימוד ובחירת המקורות התיעודיים, ונוכח העובדה שישנו עוול בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי בשל כך, ראוי שנתבונן שוב במה שנעדר מהנרטיבים הללו.
בקורס שלפנינו נחשוף את סיפור השתתפותם של לוחמות ולוחמים יהודים במלחמת העולם השנייה באמצעות מחקרים מרתקים, מקורות מידע מקוריים מהמדיה התיעודית ומארכיונים בארץ ובעולם, תוך כדי למידה פעילה וייחודית. הסטודנטים והסטודנטיות יתנסו בחקירה "היסטוריונית", ישתתפו בדיונים לגבי סוגיות שונות בהיבטים מוסריים, חינוכיים, תרבותיים ופוליטיים, ויקבלו הצצה לעשייה מוזיאלית לאומית ובינלאומית של שינוי הזיכרון הקולקטיבי, שתשאיר חותם בלתי נשכח כמורים ומורות להיסטוריה.

 

קורסי בחירה – סמסטר ב'

כוחם של מיתוסים
ד"ר מעין מזור
יום א' סמ' ב' 08:30

השפע הרב של סיפורים על אלים ועל שלל דמויות ססגוניות אחרות שהתפתחו בעת העתיקה עורר את דמיונם של בני האדם מאז ומעולם. החל מהעת העתיקה ועד ימינו נעשו ניסיונות להבין את פשרם ולהסביר את מקורם ותפקידם של סיפורים אלה, שאותם נהוג לכנות מיתוסים. במהלך הקורס נגולל את עלילתם של כמה מיתוסים (ביניהם, אדיפוס, ומדיאה) ונבחן את הדרכים השונות שבהן פורשו המיתוסים במגוון דרכים, ספרותיים, תיאורטיים, וקולנועיים. נבחן את המכניזם העומד בבסיסם של מיתוסים המאפשר להם לעבור שינויים בהתאם לזמן, למקום ולמחבר, אך בד בבד לשמור על גרעינם העלילתי והרעיוני. נראה כיצד עלילה בעלת מוטיבים קבועים משנה את משמעותה בהתאם לעיבודים המגוונים שהיא עוברת בידי יוצרים שונים. העבודה בקורס מבוססת על חקר קבוצתי של מיתוס, הכנת יצירה עצמאית והכנת פוסטר דיגיטלי. הקורס והחובות הקשורים בו מסתיימים עם הצגתה של תערוכה מסכמת בשיעור האחרון.

 

מבשר המודרנה: ז'אן-ז'אק רוסו ומבקריו
ד"ר אמנון יובל
יום א' סמ' ב' 10:15

ז'אן-ז'אק רוסו היה ונותר אחד ההוגים המשפיעים ביותר בתולדות תרבות המערב. שורה ארוכה של נושאי מפתח – היחסים בין טבע ותרבות, חינוך נערים, המשטר הפוליטי הראוי, עיצוב העצמי ועוד – פותחו על ידי רוסו באופן מקורי, פרובוקטיבי ומבריק במהלך שלושה עשורים של יצירה גועשת. כתיבתו הטרימה דיונים מודרניים מאוחרים יותר בתחומים אלה וסייעה לעצב אותם, הן על דרך ההשראה והן באמצעות ההתנגדות שעוררה. המתחים שניתן למצוא בין חיבוריו ואף בתוכם; אישיותו יוצאת-הדופן ומחלת-הנפש שפקדה אותו בסוף חייו; הסתירה בין העקרונות שלהם הטיף ובין אורח חייו בפועל; הקושי לקטלג אותו על הציר שבין נאורות לרומנטיקה – כל אלה הפכו אותו לדמות מורכבת, מושכת ודוחה בו זמנית, המזוהה עם פרויקט המודרנה והסתירות המובנות בתוכו. בקורס נשלב קריאה בכתביו המרכזיים של רוסו יחד עם ניתוח של אופני התקבלותם במחצית השנייה של המאה ה-18 ופרשנויות ביקורתיות בנות-זמננו של כתבים אלה.

 

"שורשי בשני נופים שונים": בין עולים למהגרים בשיח הזהות הישראלית
ד"ר אלון גן
יום א' סמ' ב' 10:15

"אולי רק ציפורי מסע יודעות, כשהן תלויות בין ארץ ושמים,  את זה הכאב של שתי המולדות.... ושורשי בשני נופים שונים" (לאה גולדברג)
בשירה "אורן" היטיבה המשוררת לאה גולדברג לבטא את המעבר המורכב שעובר אדם שבחר לעבור מ -"מולדת" (ביולוגית) ל "מולדת" (אידיאולוגית).
קורס זה מבקש להתחקות אחר דילמות, מאפיינים ותהליכים שעברו ועוברים על עולים/מהגרים שעלו לישראל וניסו לעצב את זהותם תוך מציאות מורכבת של "שורשים בשני נופים שונים". תהליך הגירה הוא תהליך טעון ומורכב לכל אחד, אך מורכבותו מתעצמת כאשר החברה הקולטת מבקשת מהנקלט "למחוק את עברו הגלותי" ולאפשר לחברה הקולטת להעבירו ב"כור ההיתוך הישראלי" כדי שיתחיל "חיים חדשים". בקורס ננתח את דרכי ההתמודדות השונות שעברו המהגרים למול מדיניות כור ההיתוך, תוך התייחסות לאופן העיבוד גם לאורך ציר הזמן וגם מזווית מבט דורית.

 

פנים רבות לאהבה במקרא
ד"ר חגית בר טל
יום א' סמ' ב' 12:15

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שה"ש ח' 7)
בקורס נבחן את עמדתו של המקרא בסוגיה המורכבת ורבת־ הפנים של האהבה. נכיר את ייחודה של האהבה במגילת שיר השירים, נבחן את ההתייחסות לאהבה בספור המקראי (אהבת גבר לאישה,  ואהבת הורה לילד). כמו כן  נדון בשאלת הציווי על רגש האהבה  בחוק המקראי ואחר המלצות החכם בספרות החכמה.
במקביל להכרות עם  נושא האהבה במקרא, נברר את משמעות דרישת משרד החינוך ל-"למידה משמעותית" המהווה 30% מהציון השנתי לקראת בחינות הבגרות. לאחר ברור המשמעות התאורטית של המושג, נבחר דרכים פרקטיות למימוש הלמידה המשמעותית בנושא האהבה במקרא ובמקורות נוספים.  לשם כך נשלב מגוון דרכי הוראה-למידה-הערכה המאפשרות העמקה ופיתוח מיומנויות חשיבה.

 

משלים קיומיים
פרופ' שי פרוגל
יום א' סמ' ב' 12:15

סופרים מודרניים רבים כותבים סיפורים קצרים, שמנוסחים כמשלים פילוסופיים קיומיים. בקורס נדון בסיפורים מעין אלה של סופרים שונים כדי לבחון את דרכם להשתמש בסוגה ספרותית זו כדי לעורר תהיות על שאלות של דת, מוסר, זהות עצמית, משמעות החיים ועוד. הסופרים שנעסוק בסיפוריהם יהיו פיודור דוסטויבסקי, פרידריך ניטשה, פרנץ קפקא, אלבר קאמי, חורחה לואיס בורחס ויואל הופמן.

 

מקום לשאלה: ספרות פוגשת פדגוגיה
ד"ר לילי גלזנר
יום א' סמ' ב' 14:15

קורס זה מזמין את הסטודנטים.יות לשוב ולעיין בהוראת תחום דעת עיוני, באמצעות פרקטיקה בסיסית – שאילת שאלות. נעלה, לבחינה מחודשת, שאלות מסורתיות – למשל, האם הביוגרפיה של היוצר.ת רלוונטית להוראת יצירתו.ה? – ושאלות הנתפסות במרחב הציבורי כשאלות פרובוקטיביות – למשל, היש מקום לפוליטיקה בשיעור ספרות?
נצא משאלות וטקסטים מתחום הספרות, אך ניגע גם בשאלות ומבעים מתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, והאמנות.

 

סיפורי המקרא על דוד ובניו בראי הספרות המודרנית
ד"ר אסנת זינגר
יום א' סמ' ב' 14:15

קריאה ספרותית ביקורתית מעמיקה בסיפורי המקרא הדרמטיים על דוד המלך ועל בני ביתו, בדגש על חטיבת הפרקים המכונה במחקר "המאבקים על ירושת כיסא המלוכה של דוד", הכוללת בעיקר את פרשת בת-שבע, סיפור אונס תמר ורצח אמנון, מרד אבשלום, ניסיון ההתמלכות של אדוניהו בן חגית וחיסולו על ידי שלמה. הפרשיות המקראיות תלמדנה על פי הגישות המשמשות בביקורת המקרא המודרנית – הגישה הספרותית והגישה הביקורתית–היסטורית. בד בבד נעיין ביצירות מן הספרות המודרנית, המעמידות במרכזן והכותבות מחדש את הפרשיות המקראיות הללו. ביניהן: ג'וזף הלר, אלוהים יודע, (תרגם מאנגלית: מאיר ויזלטיר, הוצאת עם עובד, הספריה לעם, ת"א תשמ"ז); שטפן היים, דוח המלך דוד, (תרגום: ברוריה בן-ברוך, הוצאת כתר, 1987); משה שמיר, כבשת הרש, סיפור אוריה החתי, (ספריית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר, מרחביה 1959). היצירות הספרותיות המאוחרות, שתעמודנה לדיון, מאירות בהארה חוזרת את המקורות המקראיים, שעליהם הן מבוססות. יש בהארה זו מימדים פרשניים עמוקים, מעניינים, חדשניים ומפתיעים, התורמים רבות לחשיפת תשתיות המעמקים והמשמעויות המורכבות של המקורות המקראיים, ואותם אנו מבקשים להבליט במהלך השיעורים.

 

קורסי בחירה מרחפים – פרוסים על פני שנת הלימודים


המעצמה השביעית או אריזה לדגים? קווים להתפתחותה של העיתונות ישראלית
ד"ר אלה באואר
מפגשים בתאריכים:
18.10.20; 13.12.20; 14.2.21; 21.3.21; 27.6.21

כבר למעלה מעשור בישראל ובמקומות נוספים עיתונים מודפסים שונים מנהלים קרב מאסף. העיתונות המודפסת מתנהלת בצל הטענה כי אלה הם ימיה האחרונים. בין אם הגיעה השעה לרקוויאם ולהספד ובין אם לא, חשוב להבין את המקום שהיה לעיתונות העברית בספרה הציבורית היהודית והישראלית, לפני קום המדינה ואחריה. רבים מאלו שמעמדו מאחורי הקלעים של העיתונות העברית, ראו את עצמם שותפים מלאים למפעל הלאומי. הם סברו כי על העיתונות העברית מוטלים תפקידים לאומיים ולא רק כאלו שקשורים לסקופים, חשיפות וסקנדלים. בקורס זה נבקש להבין את ייחודה של עיתונות זאת וכיצד תפסו עורכים, כותבים וגורמים נוספים את תפקידה של העיתונות העברית והישראלית. נתוודע לאירועים  מרכזיים בתולדות העיתונות הישראלית ולמשמעותם. נעמוד על תרומתה של העיתונות העברית הציונית לתהליכים מכוננים שהתרחשו מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה עד סוף המאה העשרים.
הקורס יתקיים בפורמט של חמישה מפגשים (4.5-5 שעות לכל מפגש) אשר יתקיימו לאורך שנת הלימודים תשפ"א (2020-21), בהתאם ללוח השנה האקדמי של המכללה. במהלך מפגשים אלו נקיים למידה פעילה המתבססת על אמצעים דיגיטליים שונים. בעזרת אמצעים אלו נכיר את העיתונים השונים הנמצאים היום במרשתת ונחקור במשותף היבטים שונים שקשורים לעיתונות זאת.

 

קורא/ת – כותב/ת – קורא/ת: סדנת כתיבה
ד"ר טלי סגל
מפגשים בתאריכים:
12.3.21, 22.3.21, 9.4.21, 23.4.21, 7.5.21, 21.5.21, 4.6.21

ב"מתחילים סיפור" מספר עמוס עוז על הרגע בו התיישב בחדר צדדי בקיבוץ, הניח עט על דף מחברת, והרי זה "מרכז העולם". לא במובן שזו ההתרחשות החשובה ביותר ושסביב לה שוליים, אלא מפני שמעשה הכתיבה הוא אפשרות של ריבונות, של משמעות ותקוף דברים ולו בדיעבד.
בסדנה נבקש לחדד את הרגישות לניואנסים בלשון ובמבע הספרותי, להקשיב למילה, לרווח במלים, לנקודה בסוף משפט, לטור שירי ולפסיחה. ננסה "לפרוק" את המלים ממשמעותן, ולהטעין אותן שוב. ננוע בין קריאה בטקסטים ספרותיים, היסטוריים ופילוסופיים לכתיבה שלנו, איטית ומהוססת, מחפשת את קולה הייחודי ואת הדי הדהודיו. ננסה להציע תרגילים בכתיבה יוצרת לתלמידינו במקצועות מדעי הרוח, כאפשרות להוראה יצירתית, אינטגרטיבית ורפלקטיבית.
הסדנה תתפרש על פני חמישה מפגשים מרוכזים בימי שישי.