פתח דבר

"חוט הערש נטווה בשניים שלושה תווים. חבלי שינה מתוחים בין האם לילדה במרחק הביניים של ערסול ועירוב, הקודם להתחלת הדיבור". כך פותחת המסה שצירפה לילך לחמן לאסופת שירי הערש שערכה, יבוא גדי זהב (הקיבוץ המאוחד, 2015).  באסופה שירים בשומרית, ערבית, יידיש, לדינו — כולם מתנקזים אל העברית. מארם נהריים, ארצות ערב, אירופה, אתיופיה וארץ ישראל, מהמאה ה 17 לפני הספירה ועד המאה ה 21. האסופה הזאת עמדה במרכז סדנה אינטסיבית שנערכה במסגרת תכנית רג"ב למצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים. לקראת הסדנה התבקשו הסטודנטיות והסטודנטים לאתר שיר ערש משמעותי עבורם. משירי הערש הללו יצרנו אנתלוגיה משותפת.

המגוון צייר תמונת דיוקן קבוצתית עשירה ומורכבת: שירים בגרמנית, ערבית, ספרדית ועברית; שירים שיש בהם תמימות, עממיות ומתיקות, אבל גם ביקורת חברתית, פוליטית ומגדרית. חלק משירי הערש, כמו נומי נומי ילדתי (היילפרין 1927), היו מובהקים. שירים אחרים מותחים את השיר מעבר לגבולות העריסה: דוגית נוסעת מפרשיה שניים (גורקי 1912), שקט שקט בני נחרישה כאן צומחים קברים (קצ'רגינסקי, 1943), אבא הלך לעבודה, אבא הלך למלחמה, אבל תישן (עמיחי 1983), ועוד, ועוד.

ביום הראשון של הסדנה התוודענו לשירי הערש שהביאו הסטודנטים. פגשנו את ד"ר לילך לחמן ושמענו ממנה על תהליך איסוף השירים. ד"ר יפעת סימפסון האירה את המימד המוזיקלי בשירי הערש, וגם קראנו במאמריהם של לורקה ולחמן על שיר הערש.

ביום השני התחלקו הסטודנטים לצוותים. כל צוות הכין עבודה יצירתית או עיונית שבמרכזה אחד או יותר משירי הערש. תוצרי הסדנה מוצגים כאן. גיליון זה של המקבץ מופיע בפורמט מודפס ובפורמט מקוון. באתר תוכלו לצפות בסרטוני וידאו ואודיו שיצרו הסטודנטיות. את הגיליון המודפס תוכלו לקחת איתכם למיטה.

״ביקשתי לדעת באיזה אופן מרדימות את ילדיהן הנשים בארצי", אמר המשורר האנדלוסי  פדריקו גרסיה לורקה בהרצאה שנשא ב1928. ברוח דומה גיליון זה מבקש לצייר תמונת מצב של ישראל 2016, בעקבות שירי הערש המתהדהדים בה. שיר הערש מהווה צומת פועם בין העממי לבין האמנותי, בין זמנים, מקומות ותרבויות רחוקות, בכולם מנענע הורה את בתו, ולואט באזניה הבטחה לרוגע, ביטחון ושלווה, גם כאשר בחוץ המציאות בוערת.

פתח דבר