מיכל בראור, "שלל"

מיכל בראור, נולדה ביפו בשנת 1984, היא סיימה את לימודיה לתואר הראשון במחלקה לצילום בבצלאל, ואת לימודי התואר השני שלה ב- "Royal College of Art". בתערוכה "ארמון הבדולח והמקדש הארור" היא משתמשת בחלל המוזיאון כדי לבדוק מרכיבים בתפיסת המציאות.

"דברים שרואים משם לא רואים מכאן", שרה יהודית רביץ. זהו אחד הדברים היפים והמדהימים באמנות,  וגם אנחנו התנסינו בחוויה המסתורית הזו בזמן שניסינו לנחש את היצירה והיא אותנו.

תמונה חשוכה ברובה כמו משקיפה על המילה "השלל", קראה לנו אליה והזמינה אותנו לחקור. במבט ראשוני חשנו כי אנו צופים ביד המכווצת אצבעות כמשקפת. צבע התמונה ואיכותה, הדומים לצילומי 8 מ"מ של פעם, העניקו לנו את התחושה כי מדובר בתמונה מראשית שנות השבעים. משם נדדו הדמיון והחוויות האישיות שלנו ולקחו אותנו עד לשלהי מלחמת ששת הימים. אולי מלחמת ההתשה. אי שם בסיני, בדיונות השוממות, בשקט המדמם, אולי האמן מנסה להעביר מסר על החוויה הצבאית? "השלל". הכיבוש. שני חורים המפארים את הפריים נותנים תחושה של כדורי מא"ג שזה הרגע פגעו בעוד סטטיסט ברקע הלבן בתמונה.

איזה מחיר יש לשלל? האם בכלל מדובר במסר על צרות הראייה שלנו, כמו של הפיראטים בעלי העין האחת, ברגע שאנו רואים שלל.
כל אחד והשלל שלו.
ואולי אין בדבר לא מזה ולא מזה.

התצלום מתפרסם כאן ברשות מוזיאון פתח תקווה לאמנות

מיכל בראור,