בעקבות מוזיאון פתח תקווה לאמנות


http://www.petachtikvamuseum.com/he/
מוזיאון פתח תקווה לאמנות הממוקם בין בנייני הרכבת הוותיקים של פתח תקווה, כאילו מסתתר לו בפינה שקטה, סמוך לגן העצמאות ולמרכז למורשת והזיכרון – יד לבנים. הוא אינו מתיימר להיות מפואר וראוותני, אלא להיפך. מן הצעד הראשון ניתן לחוש בנגישות ובנינוחות. הוא אינו גדול ומסורבל להתמצאות, אלא קונקרטי  ותכליתי.
למוזיאון צמוד גן העצמאות , הממוקם על רחוב סואן ומהווה מקלט של תרבות ושקט לאלה המבקשים אותם. בפארק מתקהלים אנשים המחפשים מקום לבילוי עם הילדים, למנוחה, או כמעבר למקום אחר. ניכר כי ערך הקהילה והשיתופיות הינו ערך מוביל של המוזיאון, הצועד בגאון לצד ערכי הצניעות והענווה. המוזיאון מקדם ערכים של שימור הסיכרון והמסורת יחד עם התמודדות עם החדש. הוא חותר להציע מקום לבילוי ולתרבות לכל הגילאים. תערוכותיו, המשתנות במהלך השנה, מעניקות למבקרים את  היכולת לבקר בו שוב ושוב, ולחוות בכל פעם חוויה חדשה ומרעננת שיש בה התחדשות.

בבטחה נוכל לומר כי המוזיאון הותיר עלינו רושם עצום. כאשר טיילנו בסביבת המוזיאון, זעקו בנייני הרכבת הישנים והרעועים ומולם האנשים שטיילו בפארק  . מיקומו המפתיע של המוזיאון  מעלה את השאלה, האם יש קשר בין המוזיאון שלרוב נתפס ומצטייר כ"אליטיסטי ומנותק" לבין האוכלוסייה המקומית?  אוצרת התערוכה תיארה באוזנינו את הנסיונות ליצור קשר כזה, אבל השאלה עדיין מנקרת: האם המוזיאון עושה די על מנת לקרב את הדור הצעיר אל התרבות הגבוהה?
התצלום מתוך תרגיל בהנחיית הילה טוני נבוק "מיקום חפץ יקר מתוך התיק האישי בסביבת המוזיאון"

 מוזיאון פתח תקווה לאמנות