סיפור שמתחיל בסוף / גיל ברקוביץ' וקורן שור

בחרנו לדון במועדון בספר "סיפור שמתחיל בסוף" מאת תמי ארד (כתר, 2005) משום שהספר מעלה מחשבות על היותנו חלק מאומה ומדינה המוקפת אויבים. ידענו כי נושא זה חי וקיים עמוק בתוך כולנו, כחיילים וחיילות ששירתו בצבא, וכאזרחים במדינה. הרגשנו שזה הספר דרכו נוכל ליצור שיח שיגע בסטודנטים.

הספר מתחיל במותו של גונן, איש חיל האוויר הנהרג בהתרסקות מטוסו. גונן משאיר אחריו את אשתו דניאלה ובנם יותם. בהמשך העלילה מתברר כי דניאלה הרתה לגונן לפני מותו. הסיפור מלווה את התמודדות המשפחה עם השכול וההתמודדות עם החיים שאחרי.

החלק הראשון של השיעור עסק במשמעות של להיות חלק ממשפחה ישראלית ולשרת בצה"ל. החלק השני עסק בהתמודדות עם השכול ועם הקושי שנובע ממנו. בחלק זה דנו בציטוטים מתוך הספר, בנושא 'עקדת יצחק המודרנית'. השווינו לטקסטים שונים ביניהם השיר 'יְרֻשָּׁה' מאת חיים גורי. בכיתה הייתה אווירה של פתיחות ושיתוף.

אחת המשתתפות ציינה כי לאחרונה איבדה חבר טוב בתאונה. תלמידה אחרת קשרה את חייה עם איש קבע. המחשבה על החיים המשותפים איתו, ולמעשה עם צה"ל ודרישותיו, עלתה בה עם קריאת הספר ועוררה שאלות מורכבות.

בחלק השני של השיעור עסקנו בהתמודדות עם השכול. לאחר קריאה של קטע מהספר, ראינו שגיבורת הספר, כמו הסופרת, תמי ארד, בחרה בחיים. היא בחרה להמשיך וליצור ואם אפשר גם לשמוח. דיברנו על כך שעצם כתיבת הספר היא התמודדות עם השכול דרך הספרות.

אנחנו רוצות להאמין שכל אחד יבחר תמיד להסתכל על החיים באור חיובי. החיים במדינה שלנו הם לא פשוטים. שירות החובה בצבא הוא הכרחי – ולא נראה לו סוף. עם זאת, ואולי על אף זאת עלינו להיות אופטימיים, לחייך ולהמשיך לחיות בדיוק כמו שתמי ויובל ארד המשיכו בחייהם.
ממליצות בחום על הספר!