ישראליות: עיצוב, גוף לבוש / סיון שטאנג

את הקורס 'עיצוב, גוף לבוש' פיתחנו, טל שושן ואני. במהלך ארבע השנים האחרונות אנו מנחות אותו במסגרת החוג לעיצוב במכללת סמינר הקיבוצים. הקורס משלב לימוד תיאורטי ומעשי, במטרה לפתח את
תהליך העבודה במישור המשמעויות התרבותיות והפוליטיות של מהלכי העיצוב.

השנה מיקדנו את נושא הקורס ברעיון ה'ישראליות'. עסקנו בישראליות דרך שלוש חטיבות תיאורטיות, להן התאמנו תרגילים מעשיים בעיצוב. החטיבות עוסקות בנושא הישראליות דרך רעיונות ומושגים מתחום לימודי ביקורת התרבות: 1. ישראליות ומיניות, מגדר ומיתוס היופי. 2. ישראליות והגוף היהודי, הציוני, הישראלי והארץ-ישראלי. 3. ישראליות והגוף הבזוי.

מהי זהות ישראלית אם לא הזהות האישית שלנו? במהלך הקורס חקרנו את חוויותינו במפגש עם התרבות בה אנו חיות: על הקשיים, הפערים, ההתאמות ואי ההתאמות שאנו חוות במהלך חיינו כאן בארץ.
כל אחת מהסטודנטיות בחרה סמלים ישראליים קולקטיביים. באמצעות בחינת החוויה האישית מול הסמלים האלה, יצרה כל סטודנטית אובייקט שמעצב מחדש את הסמל מנקודת מבטה היחידאית, האישית.

המחווות האישיות האלה מתגלמות באובייקטים מעוצבים ובסיפורים קצרים שנכתבו לצידם. עבורי, כחוקרת תרבות מקומית, אלה הם סימנים ממשיים של ישראליות, וצורה מסויימת של כתיבת היסטוריה מקומית.
היסטוריה נכתבת בדרך כלל 'מלמעלה' ומספרת לנו סיפור על חיינו. כאן היא נכתבת 'מלמטה': אנחנו כותבות את חיינו ואת הסיפורים שחשוב לנו להשמיע ולספר, ושההיסטוריה ההגמונית, הקולקטיבית לא יכולה להכיל

עבודה: אוליסיה יולקינה