"הוא משלנו" - מה ישראלי בעיצוב ישראלי?

הכנס השנתי של המחלקה לעיצוב, הפקולטה לאמנויות, מכללת סמינר הקיבוצים
יתקיים ביום שלישי 25.2.2014 באודיטוריום של קמפוס אמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים,
רח' שושנה פרסיץ 3, תל אביב.

הכניסה חופשית אך מותנית בהרשמה באתר

תכנית הכנס:

09:15-09:45 התכנסות

09:45-10:00 דברי פתיחה

10:00-10:45 עוז אלמוג - ה"די.אן.איי" התרבותי של החברה הישראלית

על המרצה:

סוציולוג והיסטוריון, חבר סגל בחוג ללימודי א"י, באוניברסיטת חיפה. מומחה לחברה הישראלית, בדגש על מגזרים, סגנונות חיים ותרבות פופולרית. עמית בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון. פרשן בכלי תקשורת בארץ ובחו"ל, ויועץ מדעי לגופים פרטיים וציבוריים.
פרסם מאמרים רבים, מדעיים ועיוניים, וכן חמישה ספרים. הספר הצבר-דיוקן (עם עובד, 1997) והספר פרידה מש'רוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית (אונ' חיפה וזמורה ביתן, 2004) זכו במספר פרסים, ונחשבים לספרי יסוד על החברה והתרבות הישראלית.
הקים ועורך, יחד עם אשתו, ד"ר תמר אלמוג מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה, את אנשים ישראל - מדריך אנציקלופדי אינטרנטי מקיף לחברה הישראלית.

10:45-11:15 נירית נלסון - פוסט פיוז'ן

מהו ה"פיוז'ן" שיוצר את העיצוב הישראלי? כיצד התשוקה ((”Passsion” שמתקיימת בתרבות של חום ומגע; ההנאה (""Pleasure) שמקבלת ביטוי בהתבוננות מלאת הומור וציניות על היום יומי בישראל, והכאב ("Pain") שמציף את הקשיים הפוליטיים, חברתיים וכלכליים איתם מתמודדים תושבי המדינה, מתערבבים עם מגמות בשדה העיצוב הבינלאומי ומבנים את השפה של העיצוב בישראל?

על המרצה:
נירית נלסון
היא אוצרת עצמאית המציגה תערוכות בארץ ובחו"ל ומרצה בבצלאל מזה 14 שנים על נושאים של אמנות עכשווית ואוצרות. מאז 2002 מנהלת את תכנית הרזידנסי הייחודית JCVA בה מזמינים אמנים ואוצרים מרחבי העולם לשהייה בארץ ויוצרת עבורם ת כנית ייחודית לפי מושא העניין שלהם. עבדה 13 שנה בקרן לירושלים כיועצת לענייני אמנות. מרצה וכותבת על אמנות ועיצוב עכשוויים במסגרות שונות.

11:15-11:30 דורי אורין - לא חמור, לא סוס: סוסיתא - כיצד הפכה הסוסיתא לישראלית?

אנו חושבים על עצמנו כישראלים (או שלא). אנחנו חושבים שיש תרבות ישראלית, פוליטיקה ישראלית, חברה ישראלית, חפצים ישראלים. פעם אפילו הייתה לנו מכונית ישראלית – הסוסיתא.
אז איך קורה שכולם יודעים שאת הסוסיתא אכלו גמלים, אבל כמעט אף אחד לא יודע שבישראל יוצרו מעל חמישים דגמי מכוניות? איך הופכת מכונית אחת, לא יפה במיוחד, לא טובה במיוחד (או לא טובה בכלל) לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית. האם זה "פשוט קורה" או שמא זה תהליך שנוצר על ידי אנשים ספציפיים למטרות ספציפיות, מה היא ה"קונספירציה" מאחורי המכונית הישראלית?
ההרצאה תדגים כיצד תהליך הפיכתו של אובייקט לאובייקט לאומי אינו תהליך ש"קורה" כי אם תולדה של תהליכים מורכבים ושל עבודה מאומצת.

על המרצה:
חבר וממקימי קבוצת העיצוב "UMAMY"; ראש תחום עיצוב מוצר במכללת סמינר הקיבוצים; בימים אילו עובד על מחקר דוקטורט בשאלה "כיצד נוצרים אובייקטים לאומיים ומה השפעתם על הלאום בו הם נוצרים, כפי שהם באים לידי ביטוי במקרה המבחן של הסוסיתא?"; מרצה לעיצוב, במכללת סמינר הקיבוצים ובבצלאל.

11:30-11:45 יואב גתי - מה היה לנו רע באוגנדה

אילו מדינת היהודים הייתה מוקמת באפריקה ולא במזרח התיכון, איזה מין ישראלים היינו? יואב גתי, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית ב''שנקר'', יציג את פרוייקט הגמר שלו, שבחן בדיוק את שאלה זו.

על המרצה:
מנהל קריאייטיב בסוכנות המיתוג והאינטראקטיב ,Awesomeלשעבר קופירייטר במשרד הפרסום מקאן אריקסון

11:45-12:15 רננה רז - "קראו לנו ללכת" - על ישראליות ויצירה עכשווית במחול

"קראו לנו ללכת" - עבודת מחול שהוצגה לראשונה בשנת 2002 - מתבוננת על החברה והתרבות הישראלית-ציונית דרך טקסים, מיתוסים וסמלים. בעבודה, המורכבת מרצף של טקסים ישראליים (שירה בציבור, ריקודי-עם, הדלקת משואה, צפירה, אבל) הקורים אחד אחרי השני באופן שרירותי, נעשה שימוש כוריאוגרפי בריקודי עם ובשירי ארץ ישראל כמראה דרכם ניתן להבחין בתמורות שחלו בחברה במשך השנים. בהרצאה יוצג תהליך העבודה והמחשבות שליוו אותו לצד קטעים מתוך יצירת המחול.

על המרצה:
כוריאוגרפית ורקדנית.יוצרת עצמאית מ-1999 בין עבודותיה YouMake ReMake פרויקט רב תחומי שמורכב מתגובות בימתיות לקטעי יוטיוב ומקיים דיאלוג בין וידאו לבמה.
מנהלת אמנותית של 'נקודת מגע' במוזיאון ישראל בירושלים במסגרת עונת התרבות בירושלים.

13:00-13:10 דר' אריה רודר - המעבר מהממשי לסימבולי, התהוותה של תרבות

מתי וכיצד הופך משהו שהותקן/הומצא/עוצב למלא פונקציה מסוימת המיושמת על ידי בני האדם לסמל או שיקוף המגלם בתוכו סימבוליקה/סממנים של תרבות מוגדרת? האם יש דבר כזה "מטוס צרפתי, מטוס בריטי, מטוס ישראלי"?

האם ייתכן כי העיצוב המסומן/המקומי, זה המשויך לקבוצה מוגדרת, אפשרי למימוש רק כאשר הוא מתנתק מהערך הפונקציונאלי הישיר ומטפל רק באספקטים הפונקציונאליים העקיפים? למשל ספר לימוד מאויר ללימודי המתמטיקה, הכתוב באנגלית או בעברית, בו נראים המורים והתלמידים המאוירים כשהם חובשים כיפות סרוגות וציציות שמבצבצות מכנף הבגד של הגברים והבנים?

האם ייתכן שיצירתה של מערכת סמלים המשויכת לקבוצה המוגדרת על-ידי אחרים ועל-ידי עצמה כייחודית היא חסרת רקע ואקראית לחלוטין היות והסמלים/סמנים עוצבו מבלי שהיו סמלים/סמנים קודמים עליהם ניתן היה להישען? למשל, מה היו הגורמים שהשפיעו על המעצב הארץ-ישראלי "הראשון" לפני שהיה עיצוב ארץ-ישראלי בכלל?

על המרצה:
ד"ר אריה רודר בוגר בית הספר הימי בעכו וקורס חובלים, היה מפקד ספינה בחיל הים בסדיר ובמילואים. השלים את לימודי הדוקטורט באונ' בן-גוריון ב- 1990, בפקולטה להנדסה. במהלך לימודי המסטר והדוקטורט שימש כיועץ מדעי במוזיאון ישראל. עבד כמדען אורח במרכז לחקר הגרעין בגרמניה. עבר להוראת תחומו בשדה העיצוב והאמנות ושימש מרצה באוני' ב"ג, בצלאל, חולון, המכללה להוראת טכנולוגיה ושנקר. במשך 4 שנים שימש ראש החוג לאמנויות העיצוב במכללה להוראת טכנולוגיה בת"א. כיום מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללת שנקר.

13:10-13:35 טל ארז – "מהפנים פנימה - פרוייקטים על ישראל" (Inside looking in - projects about Israel)

"חנות המתנות" בתערוכה "נושאת מטוסים" אשר ייצגה את ישראל בביאנלה לאדריכלות בונציה 2012 והפרוייקט "שאלה של השקפה" - תערוכת אמן העונה של עונת התרבות בירושלים 2013, הם שני פרוייקטים של המעצב טל ארז, בהם הוא מגדיר גישה פרגמטית כלפי ישראל שמישירה מבט אל עבר הפוליטי תוך הצהרה מובהקת של אי-לקיחת עמדה, ובאופן הדרגתי מפנה את מבטה יותר ויותר אל עבר הקהל הרחב. דרך פרוייקטים אלו ופרוייקטים נוספים אשר נעשו על ידי ארז במהלך השנים האחרונות, תוצג הגישה הפרגמטית לעיסוק בשאלה הישראלית דרך הפריזמה של עיצוב כמו גם תהליך התגבשותה, ותבחן טובת גישה זו בניסיון הנואש להתמודדות עם הקלישאה הישראלית באופן ישיר.

על המרצה:
טל ארז
הוא מעצב וחוקר עיצוב, המתמקד בהקשרים החברתיים והפוליטיים של מקצוע העיצוב. עבודתו מאתגרת את הגדרות המקצוע דרך פרוייקטי מחקר, טקסטים, תסריטים עתידיים ועבודות לתערוכות, כמו גם דרך אובייקטים בייצור המוני. עבודותיו הוצגו ברחבי העולם, וטקסטים אודותיהם פורסמו במגזינים בינלאומיים. טל מלמד בחוג לעיצוב פנים, מסלול האקדמי במכללה למנהל, עיצוב במכללת הדסה ובתוכנית לתואר שני בעיצוב בבצלאל.

13:35-13:50 ענת שטיין – השראה וייצור במקום הישראלי – מוצרי היודאיקה של סטודיו ארמדילו

חיי רחוב בשכונות הדתיות בישראל, חיים חילוניים עירוניים וגם טרנדים עולמיים בעיצוב תקשורת וטכנולוגיה, מהווים מיקס מעורר השראה ליצירה עדכנית בשדה עתיק ומסורתי. בימים בהם עיקר תעשיית מוצרי הצריכה מתרחשת בסין, מתעקשות בנות סטודיו ארמדילו - ענת שטיין והדס קרוק – לייצר מוצרי יודאיקה בישראל ולהשתמש בעיצוב כדי לצקת תכנים עדכניים באובייקטים של קדושה.
בהרצאה יבחנו תהליכים ותובנות שהתגבשו במהלך 12 שנות יצירה ומחקר בתחום היודאיקה ותוצג יודאיקה עכשווית דרך עבודות של סטודיו ארמדילו ועבודותיהם של יוצרים מהארץ ומחו"ל.

על המרצה:
ענת שטיין
, מעצבת מוצר, שותפה בסטודיו ארמדילו. לצד עבודות עיצוב לתעשייה עוסק הסטודיו ביצירה עצמאית בתחום היודאיקה העכשווית, עבודותיהן הוצגו במוזיאונים היהודיים בניו יורק, ובסן פרנסיסקו, במשכן לאמנות עין חרוד, בית התפוצות ועוד, מוצרי היודאיקה השימושית של הסטודיו נמכרים בעולם בחנויות מוזיאון ובאמצעות הרשת.
מרצה בחוג לעיצוב במכללת סמינר הקיבוצים, בעלת תואר שני בעיצוב מבצלאל ותואר ראשון בעיצוב תעשייתי מהמכון הטכנולוגי חולון.

13:50-14:05 הילה עוזר – UP - מותג לואו קוסט כחול לבן

הסיפור של ,UP מותג הלואו קוסט הישראלי הראשון, שהושק ממש לאחרונה. איך משיקים קונספט חדש של תעופה, כזה שאינו מוכר לקהל הישראלי, וגם כזה שעלול לעצבן את הנוסע הישראלי הממוצע? איך שומרים על זיקה נכונה בין מותג חדש שמביא בשורה אמיתית לישראלים, לבין מותג התעופה הלאומי המוכר אלעל? איך יוצרים שפה מותגית שמביאה את עולם הלואו קוסט הקלאסי לשוק הישראלי?

על המרצה:
מנהלת אסטרטגיה בחברת OPEN בעלת ניסיון רחב בתחום המיתוג והפרסום

14:05-14:20 דר' מיכל פופובסקי - מוטיבים של ישראליות בעבודתה של דניאלה להבי ז"ל

מותה של דניאלה להבי חשף את הישגיה הן במישור העיצוב, הן במישור החלטותיה לאורך השנים והן במישור היזמות. פריצות הדרך הרבות של דניאלה להבי מייצגות את אופני פעולתה בהן "הישראליות" נותרה מוקד לביצוע ותוצר. נשאלת אם כן השאלה מה ידעה דניאלה להבי על נשים ישראליות בישראל, על טעמן, על בחירתן וכיצד החליטה דניאלה להבי להיענות לנשים אלה?
בהרצאה יבחנו תוצרי עבודתה של להבי - תיקים ונעליים- ותבחן הפיכתה לבית היוצר DL כפועל יוצא של מפגש מוצלח בינה לבין הישראליות של נשים ישראליות בישראל.

על המרצה:
דר' מיכל פופובסקי היא מרצה בכירה במחלקה לאמנויות העיצוב במכללת סמינר הקיבוצים. עניינה באסתטיקה ובמציאות חזותית. לזכותה: עיצוב אובייקטים דיגיטליים, מאמרים על אמנות ועיצוב, סרטים על מעצבים ישראלים וגם סיפורים קצרים.

14:35-15:00 אביגייל ריינר - מאלף ועד תו: בין טיפוגרפיה לאידאולוגיה

הכתב הוא אמצעי תקשורת יומיומי. ככזה, הוא מקיף אותנו במרחב המקומי בכל אשר נפנה. אם נעצור ונתהה על קנקנן של הצורות שמרכיבות את השפה העברית, נראה כי בפעולת העיצוב טמונה משמעות סמלית-אידיאולוגית, וכי האות העברית משמשת ככלי להפצת רעיונות.
בהרצאה יבחן תהליך עיצוב צורות/אותיות חדשות בשפה העברית, כמשקף תהליכים חברתיים, פוליטים ותרבותיים כמו גם כיצד פעולת העיצוב המקומית יצרה סמלים חזותיים, אשר לא רק הפנימו ערכים היסטוריים ותרבותיים אלא מייצגות אותם. ההרצאה תתייחס לשתי תקופות מהותיות: הראשונה מתחילה עם התחזקות התנועות הלאומיות ומסתיימת לאחר קום המדינה. והשנייה בין שנות התשעים לימינו אנו, בה ניכרת ההשפעה של טכנולוגיות דיגיטאליות על פעולת עיצוב האות העברית לצד שימוש ועיצוב בשפה האנגלית שהולך ומשתלט על הנוף המקומי דוגמת ,AM:PM ,Benedict או Castro.
קוסמופוליטי או ישראלי? מה אומר המרחב החזותי בישראל על התרבות המקומית שלנו?

על המרצה:
מעצבת גרפית, שותפה ב- THE STUDIO, המתמחה בעיצוב ומיתוג לתחום התרבות והאמנות. בוגרת תואר ראשון בבצלאל ומרצה לטיפוגרפיה ועיצוב ספרים במחלקה לתקשורת חזותית ב"שנקר". בוגרת לימודי התואר השני ב"יחידה למחקר התרבות" באוניברסיטת תל אביב. 

15:00-15:15 מירב רהט - שלוש תערוכות, שלושה דורות, גלריה אחת וכמה תהיות.

אחת הדרכים לבחון את שדה העיצוב המקומי ואת השפה החזותית המקומית היא דווקא במקום בו היוצרים פועלים לא מתוך בריף לקוח אלא ככלי ביטוי אישי ובמקום המשוחרר לכאורה ממחויבויות מסחריות. גלריה פריסקופ שנפתחה בתל אביב בינואר 1997 כיוזמה פרטית וחלום אישי של בעלת הגלריה שרי פארן, מציגה מזה 17 שנים אך ורק עיצוב מקומי. התבוננות על רצף התערוכות בגלריה מהקמתה ועד היום מאפשרת מבט מרתק על התפתחות העיצוב העכשווי בישראל ומשקפת תמונת מצב של התרחשויות תרבותיות בשדה העיצוב המקומי לאורך השנים.
בהרצאה יבחנו שלוש תערוכות - "דירה להשכיר", "קומבינה קומפלט" ו"מעבר לפונקציונאלי". דרך האובייקטים שהוצגו בתערוכות יבחנו מאפייני העיצוב במקום הישראלי ושינויי התפיסה בשפה הרעיונית והחומרית במשך שלושה דורות של מעצבים שפועלים בקטגוריה של עיצוב/אמנות בישראל.

על המרצה:
מעצבת, אמנית, אוצרת, עוסקת במחקר וכתיבה על עיצוב/אמנות ומגמות בעיצוב עכשווי, מרצה בחוג לעיצוב ולאמנות בבית הספר לאמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים ובמסגרות פרטיות. בימים אלה עוסקת במחקר אודות התפתחות שדה העיצוב בישראל והשתקפות התרבות המקומית דרך תערוכות עיצוב בגלריות ובחללי תצוגה אלטרנטיביים.

15:15-15:40 ארז עמירן - "אופנה ישראלית" היש חיה כזו?

בשנות ה-60 וה-70, בטרם השכלנו להשניא את עצמנו על אזרחי כל העולם (תודה, ליברמן), נתפסה האופנה הישראלית כמשהו רענן ומקורי. העולם צרך אז אופנה אקזוטית כאילו מדובר בקוקה קולה, והאומה הקטנה הנלחמת על קיומה נתנה לו את מבוקשו, בתוספת הפנטזיה האולטימטיבית על חיילות אמיצות עם נשק ביד ורימונים בחזייה.
בינתיים, זוהרנו האוריינטלי עומעם והעולם פנה למחוזות חפץ אחרים. גם הקהל הלוקאלי השתנה. הוא מעודכן בכל מה שקורה בחו"ל, עומד בתור ל- H&M ויש לו את האתר של "אורבן אאוט-פיטרס" ברשימת ה"מועדפים" במחשב. בעיקר הוא רוצה להיראות כמו התאום-הניו-יורקי-הלא-זהה שלו.
הוא רוצה להיות מיוחד, אבל מיוחד "כמו כולם". לובש מדים בצבא האופנה הגלובאלית. בהתאמה, אנחנו בוחרים את המודלים לחיקוי שלנו מתוך המצאי הבינלאומי, מתורגמים ל"ישראלית" – שלטון הרזון, הסגידה לנעורים, הערצת הכסף, וההתפלשות לרגלי הסלבס המקומיים. את המאפיינים הוויזואליים של ארבעת הפרמטרים האלה אימצנו מאמריקה ואז גיירנו כהלכה בעזרת סיבוב כפתור הווליום עד למקסימום. במילים אחרות – "יש לכם את זה גם ב-ורוד זרחני"?

על המרצה:
מעצב אופנה, מרצה בכיר בשנקר, בלוגר אופנה ותרבות. בכתיבה שלו הוא בוחן ומגיב דרך אופנה לתופעות חברתיות ותרבותיות בישראל.

15:40-16:05 יובל סער – אומת האיור

במסגרת מחקר לקראת תערוכת איור שתוצג במאי 2014 בבית האמנים בתל אביב ראיין יובל סער מעל 70 מאיירים ותיעד את המפגשים איתם באתר פורטפוליו. "כבר בראשית התחקיר היה אפשר להבחין במאפיין בולט של סצינת האיור המקומית, ששונה ממה שאפיין אותה לפני חמש שנים, ובוודאי לעומת המצב לפני עשר או 20 שנה - העבודה עם השוק הבינלאומי. כך, בשנים האחרונות אפשר למצוא את האיור הישראלי בכל העולם: לוח שנה בשטוקהולם, קליפ ללהקת היפ הופ בסיאטל, פוסטר לתחרות בג'מייקה, אנימציה למופע מחול בנורבגיה, פרסומת לחברת סלולר בגרמניה, איור למגזין אופנה באנגליה, ועוד. התוצאה: אם פעם היה אפשר לזהות איור ישראלי - לטוב ולרע - היום זה הרבה יותר קשה; הפער מבחינת עדכון, חדשנות, מה נכון, מה הטרנדים - הרבה יותר קטן.
האם ומתי אפשר להבחין בסממן ״ישראלי״ באיור, גם כשהוא מתפרסם בחו״ל? ולמה, ולמי, זה משנה?"

על המרצה:
כתב העיצוב של עיתון הארץ, עורך אתר פורטפוליו, אוצר, מעצב גרפי ומרצה בבצלאל בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי ובתוכנית לתואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות בבצלאל.

דברי סיכום: מירב רהט