ללמד טוב יותר בזכות חקר המוח

רונית רם צור, מרצה בתחום חקר מוח וחינוך בפקולטה למדעים

טכניקות למידה ומודלים חדשים של הוראה מתאפשרים בשנים האחרונות בזכות חקר המוח. תובנות מהמחקר הנוירו-ביולוגי מאפשרות לנו להבין טוב יותר תהליכים שונים המשפיעים על שמירת הידע במוח ושליפתו בעת הצורך ובכך עשויות להשפיע על טיב הלמידה.

 מַעבָר לחשיבה מסדר גבוה

חשבו רגע על החשיבה שלנו. החשיבה היא עולם מופלא של קשרים הניבנים, מתחזקים ונכחדים במוחינו בין תאי עצב שהופכים לקבוצות של "חברים", שעליהם נבנות קבוצות חדשות של "חברים", ועוד קבוצות נוספות של "חברים", וכך תהליכי החשיבה הולכים ונעשים עמוקים, מסועפים ועם יכולת להגיע לתובנות פנימיות מעמיקות חדשות.

את ההתחלה של תהליכי חשיבה, של מידע חדש הנלמד בשיעור אפשר לתאר כפירמידה בת מספר שכבות - בשכבה התחתונה מצטבר ידע אותו אנ מעוניינים לזכור באופן שישמש אותנו לטווח הארוך. אנו מסדרים את המידע החדש במוחינו ושולפים אותו בעת הצורך. לפעולת השליפה הזו קוראים מדעני המוח 'חשיבה מסדר נמוך'.

בשכבה הגבוהה ביותר של הפירמידה נמצאת היכולת לבצע פעולות שחורגות משליפה של מידע רלוונטי. למשל, היכולת לאזכר במהלך שיחה ידע שלא קשור ישירות לנושא השיחה, אך השימוש בו מייצר ידע חדש. זוהי פעולה אותה מכנים מדעני המוח 'חשיבה מסדר גבוה' ובמינוח הזה משתמשים לאפיון של חשיבה מקוריתוגמישות מחשבתית (המרכיבים את החשיבה היצירתית), שימוש בביקורת חיצונית ופנימית ויכולת לתעוזה וליוזמה בזמן אמת.

לתלמידים עם יכולת חשיבה מסדר גבוה יש חווית לימודים טובה ואפקטיבית יותר. כיום טכניקות הוראה חדשניות מאפשרות לנו להעמיק את יכולת התלמידים לעבור לחשיבה מסדר גבוה. לדוגמה, נמצא כי תלמידים עם חשיבה מסדר גבוה הם בעלי מוטיבציה מתמשכת ללמידה. נמצא גם כי למערכת הרגש של התלמידים השפעה קריטית על יכולות מחשבתיות כמו שמירה על מיקוד וקשב ושמירת הידע בזיכרון לטווח קצר, ולכן מוטיבציה זו כה חשובה בזמן למידה של מקצועות המצריכים מאמץ קוגניטיבי כמו פיזיקה, חמש יחידות מתמטיקה ומקצועות אחרים בהם נלמדים תכנים מופשטים. אחת הדרכים להעלות את המוטיבציה המתמשכת של התלמידים היא בטכניקות למידה שמעלות רמות של נוירוטרנסמיטורים מסוימות כגון: הדופימין במוח, שכן רמת דופימין גבוהה במוח מגייסת את מערכת התגמול שמעניקה לנו הנאה מתהליך הלמידה, מגייסת מוטיבציה וכתוצאה מכך היא מגבירה את הקשב, הריכוז והזיכרון. לפיכך, לאמר לתלמיד לעבוד ולהשתדל יותר, פעמים רבות לא יעזור ואף יעלה רמות של מוליך עיצבי מסוג קורטיזול אשר יגרום ליותר חרדה ומתח. מאידך, מורה שישלב תרגילי התעמלות, מדיטציה והפסקות קצרות בשיעור, יעלה את רמת הדופימין במוח של התלמידים ויאפשר להם לחזק את החשיבה מסדר גבוהה.

 הפסקות מסייעות לשמירה על הידע בזיכרון לטווח הארוך

מחקרי המוח הראו כי הפסקות כל 15–20 דקות של למידה וגיוון בסוגי הקשרי הלמידה מגדילים את הסיכוי שהידע שנמצא בזיכרון לטווח הקצר יתגבש וישמר בזיכרון לטווח הארוך, טכניקה זו נקראת 'הוראה מרווחת'. לדוגמה, תלמיד שלמד את החומר למבחן ביום אחד יכול לקבל ציון זהה לתלמיד שלמד לאורך שלושה ימים, אך הסיכוי שהוא יוכל לעשות שימוש חוזר בידע שלו אחרי המבחן נמוך יותר. מכיוון שלמד באופן רציף וללא הפסקות הידע שלו לא עבר ממערכת הזיכרון לטווח קצר למערכת הזיכרון לטווח ארוך. לעומתו, התלמיד השני גישה גבוהה ויעילה למידע ובאופן זה הוא לשפר את הבנתו ואת עומק החשיבה המבוסס על הידע.

המוח שלכם קבוע או גמיש?

גם מערך האמונות שלנו משפיע באופן משמעותי על ההישגים שלנו. התלמידים נחלקים לרוב לשני סוגים – בעלי המוח הגמיש יאמינו שהשקעה ומאמץ יצליחו להביא אותם להצלחה. בעלי המוח הקבוע פועלים מתוך מערך אמונות דטרמיניסטי בכל הנוגע ליכולות שלהם. תלמידים עלולים לחשוב שלא משנה רמת ההשקעה שלהם, הם בכל מקרה ייכשלו. מערך האמונות האלו מתחיל להתבסס כבר בגילאי הגן. אחת מהתופעות שמלוות בעלי מוח קבוע היא חרדת מתמטיקה, חרדה זו לרוב לא קשורה ביכולות הריאליות של התלמידים אלא באמונה שלו ביכולתו. חקר המוח מאפשר לנו כעת להתבונן על מערך האמונות הזה ולראות היכן הוא חוסם ומנהל את התלמיד וכיצד ניתן לעבור למערך אמונות של מוח גמיש.

הכשרת סטודנטים לחינוך על בסיס תובנות אלו הולך וגדל בשנים האחרונות. פרחי ההוראה מכירים טוב יותר את תהליכי הלמידה במוח ומשתמשים בטכניקות השונות כמו הוראה מרווחת  ושיטות המשלבות התייחסות להיבטים רגשיים וקוגניטיביים. שילובן בתחום האקדמי החדש של מדעי הלמידה המבוססים על מחקרי מוח, יוצרים סגנונות הוראה משופרים.

 ד"ר רונית רם צור היא מרצה בתחום חקר מוח וחינוך בפקולטה למדעים של מכללת סמינר הקיבוצים