קורסים חברתיים

 

לכל חברה "חצר אחורית" משלה. לכל יישוב, כיתה או גן ילדים "חצרות אחוריות" משלהם. בסמינר הקיבוצים התבססה תכנית המעורבות החברתית, אשר מטרתה פעילות חינוכית המלווה בפיתוח חשיבה ביקורתית באשר לסוגיות של צדק חברתי בישראל בהקשרו החינוכי. כך משלימים הסטודנטים את ההיכרות עם מערכת החינוך הישראלית והופכים בעצמם למחנכים-אזרחים פעילים.

אנשי החינוך של העתיד הינם ראשית לכל אזרחים מעורבים, מודעים ובעלי עמדה. מתוך תפיסה זו, שולבה כחלק מלימודי החובה של כלל הסטודנטיות והסטודנטים במכללה פעילות ייחודית שמטרתה הגברת המעורבות החברתית של המחנכים לעתיד. בבסיס התכנית עומד השילוב של פעילות שנתית קבועה באחד הארגונים החברתיים השותפים לתכנית יחד עם קורס אקדמי מלווה. מחד, הפעילות מאפשרת היכרות ומעורבות בעשייה עם בני נוער וילדים מקבוצות מוחלשות ומאידך, הקורס נועד לגבש את החוויות לכדי תובנה תיאורטית באשר למציאות החברתית. הסטודנטים מקבלים ליווי מהארגונים החברתיים בהם הם פועלים וכך נחשפים גם להיבטים של חינוך לא פורמלי ומסגרות התנדבותיות, אשר מלוות אף הן את הילדים מחוץ לשעות בית הספר או הגן.

הדסה טרון - מרכזת היחידה למעורבות חברתית

סגל ההוראה ותקצירי הקורסים החברתיים:

אדם הישראלי: העם דורש צדק חברתי? הפרטת מדינת הרווחה ועליית החברה האזרחית - המחלקה לחינוך מיוחד והמחלקה לחינוך יסודי
ד"ר דיויד דוניץ: "קיימות כתרבות"  - מחלקה לקיימות וסביבה
ד"ר חגית גור זיו,: לימודי נחו"ת לשינוי חברתי - המחלקה לגיל הרך, נתיב חינוך מיוחד
ג'ולי שלז: יצירה ביקורת חברתית (סדנה דוקומנטרית - חוג לקולנוע)
ד"ר דינה חרובי: אי/ שוויון - המחלקה לגיל הרך בנתיב הדיאלוגי
ד"ר גל הרמט: אמנות ושינוי חברתי - מחלקה לחינוך היצירתי
ד"ר זהבה סמוכה ברקני: "חברה מגבילה/ חברה מאפשרת, אנשים מוגבלים/ אנשים יכולים"- מחלקה לגיל הרך
ד"ר זהבה סמוכה ברקני: "הקול האחר בחברה הישראלית" - המחלקה לחינוך מיוחד
מוטי לרנר: יהודים וערבים בין הים לירדן - חקר הקיום המשותף - מסלול עינוי תרבותי
מרסלו וקסלר: ילדים בסיכון - מסיכון לסיכוי - המחלקה לאנגלית
ד"ר נילי ונציה: מעורבות חברתית כפרקטיקה יומיומית - המחלקה לחינוך יצירתי
עמוס רבן: חינוך לצדק חברתי - יחסי יהודים-ערבים 
חן שפירא: עיצוב חברה-אמנות ועיצוב בהקשר חברתי - חוג לעיצוב
ד"ר רועית דהן: שוויון וחירות כתנאים של הוגנות - מחלקת הגיל הרך - דיאלוגי
ד"ר רועית דהן: נורמטיבי וא-נורמטיבי – מהתנערות חברתית לאחריות חברתית - מחלקת חינוך מיוחד
ד"ר גל הרמט: שינוי חברתי דרך ספורט -  סמינריון
ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין
: סיפורים מושתקים: הדרה והבנייה של זיכרון בחברה הישראלית- המחלקה למחול ותיאטרון מחול - סמינריון
רן רביב: כלכלת המזון ואני - היכן כלכלת המזון פוגשת את הפרט, ומה מקומה ביחס לתהליכי הדרה כלכליים וחברתיים. ' ביה"ס לחינוך גופני ותנועה. - סמינריון
רימונה לפין: מופע, קהילה וחברה: דרמת "האחרים שבתוכנו" - מגמת בימוי ותאטרון-מחול - סמינריון


 

הדסה טרון ראש היחידה למעורבות חברתית

 הדסה טרון - מרכזת היחידה למעורבות חברתית

ילידת 1949 חברת קיבוץ שפיים , (בת למייסדי הקיבוץ), נשואה, אם לארבעה ילדים, סבתא לשמונה נכדים.
אני מורה לחינוך מיוחד, יועצת חינוכית, ביבליו תראפיסטית.
התמחותי היא בעיקר בתחום החינוך ובריאות הנפש.
חמש שנים ניהלתי ביה"ס בקיבוץ . עבדתי במכון לייעוץ ארגוני של התנועה הקיבוצית.
בשנים בהן גדלתי מערכת החינוך בארץ רק החלה להתעצב. ב 1950 נחקקו שני חוקים חשובים: "חוק חינוך חובה", ו"חוק החינוך הממלכתי".
במקביל החלה העלייה מארצות האסלם, ושאלות החינוך הדתי והחילוני החלו לצוף.
במבט לאחור ניתן לראות כי רוב השסעים החברתיים שאנחנו רואים היום: פערים ואי שוויון כלכלי , אוכלוסיות מודרות, שסעים לאומיים/ תרבותיים/ דתיים, אפליה מגדרית וגילאית, נבטו כבר אז.
מציאות זאת השפיעה מאוד על תפיסת עולמי ולכן חינוך הוא לב העשייה שלי ואקטיביזם חברתי, הוא לחם חוקי.
היום אני עומדת בראש יחידה למעורבות חברתית, המבקשת להתבונן על הפערים הללו במבט ביקורתי ולטפח מורה בעל אוריינטציה חברתית פוליטית.

אני מאמינה במה שהמשוררת ויסלבה שימבורבסקה כותבת:
אֲנַחְנוּ יַלְדֵי הַתְּקוּפָה, הַתְּקוּפָה הִיא פּוֹלִיטִית.
כָּל הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים
אוֹ הַלֵּילִיִּים שֶׁלְּךָ, שֶׁלָּנוּ, שֶׁלָּכֶם
הֵם מַעֲשִׂים פּוֹלִיטִיִּים. .....
כָּךְ אוֹ אַחֶרֶת
לְכָל דְּבָרֶיךָ הִדְהוּד,
לְכָל שְׁתִיקוֹתֶיךָ הִשְׁתַּמְּעוּת
פּוֹלִיטִיִּים.

ועוד אני מאמינה בדבריה של המשוררת רחל (מתוך השיר כאן על פני אדמה):
בְּטֶרֶם אָתָא הַלֵּיל – בּוֹאוּ, בּוֹאוּ הַכֹּל!
מַאֲמָץ מְאֻחָד, עַקְשָׁנִי וָעֵר
שֶׁל אֶלֶף זְרוֹעוֹת. הַאֻמְנָם יִבָּצֵר לָגֹל
אֶת הָאֶבֶן מִפִּי הַבְּאֵר?


 אדם הישראלי

המרצה: אדם הישראלי

רקע אקדמי: הדוקטורט שלי באוניברסיטה העברית עסק בכניסתם של צעירים מהפריפריה להשכלה הגבוהה בישראל. האתגר היה לתאר את המשותף וגם את הייחודי לצעירים מקבוצות שונות שהצליחו "כנגד כל הסיכויים" הסטטיסטיים לפרוץ דרך ולהיכנס לאוניברסיטאות ולמכללות. "הסוד" שאיפשר לכולם להצליח הוא הוריהם ומשפחותיהם, אשר טענו אותם במסרים מעצימים וטבעו בהם בדרכים מגוונות את ההכרה שלימודים אקדמים הם שלב חשוב ומתבקש במסלול חייהם.
רקע חברתי: מזה כ-20 שנה אני עוסק בפעילות חברתית-חינוכית בעיקר במגזר השלישי. הייתי בין המייסדים של תנועת הבוגרים של "המחנות העולים" וקיבוץ נערן ובהמשך הקמתי וניהלתי בביה"ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב את התוכנית "אוניברסיטת ת"א לנוער" דרכה למדו תלמידי תיכון מכל שכבות האוכלוסייה וממאות בתי ספר במדינה לימודים אקדמיים באוניברסיטה. אני פעיל במגוון ארגונים העוסקים בקידום צדק חברתי וסדר יום המקדם שוויון הזדמנויות חינוכי לכל.
בלימודי כעמית בתוכנית מנדל לדוקטורנטים בחינוך במכון מנדל למנהיגות הצלחתי סוף סוף לראות את השילוב האפשרי בין העשייה החינוכית והמחקר האקדמי. הפעילות שלי כרכז האקדמי של היחידה למעורבות חברתית בסמינר הקיבוצים וכמרצה במכללה מאפשרת לי תרומה מיוחדת במינה המשלבת מחקר, הוראה ועשייה חינוכית.

אני מאמין / שאול טשרניחובסקי

שחקי שחקי על החלומות,
זו אני החולם שח.
שחקי כי באדם אאמין,
כי עודני מאמין בך.

כי עוד נפשי דרור שואפת,
לא מכרתיה לעגל פז,
כי עוד אאמין באדם,
גם ברוחו, רוח עז.

רוחו ישליך כבלי-הבל,
ירוממנו במתי-על:
לא ברעב ימות עובד,
דרור לנפש, פת-לדל.

שחקי כי גם ברעות אאמין,
אאמין, כי עוד אמצא לב,
לב תקוותי גם תקוותיו,
יחוש אושר, יבין כאב.


תקציר הקורס: העם דורש צדק חברתי? הפרטת מדינת הרווחה ועליית החברה האזרחית - המחלקה לחינוך מיוחד והמחלקה לחינוך יסודי

מלוות: ד"ר אורנה אוריין, ד"ר יעל גולן, רונית קוריאל

הקורס יתאר את היווצרותה ועלייתה של מדינת הרווחה כתפיסה וכמנגנון מרכזי, אשר דרכו המדינה מפעילה שירותים חברתיים בכלל ושירותי חינוך ציבורי בפרט. נדון בתהליכים הכלכליים, הפוליטיים, הדמוגרפים והאידיאולוגים שהשפיעו החל משנות ה-80 על הצטמצמותה של מדינת הרווחה בעולם ובישראל. במקביל, תתואר עלייתם של המגזר השלישי והחברה האזרחית תוך כדי תיאור של פריסת הארגונים והעמותות המרכיבים את המגזר השלישי בישראל. נדון בקשרים בין שני התהליכים, במחירים וברווחים של המצב הקיים כעת בישראל. דגש מיוחד יינתן לתהליכי ההפרטה וכניסת המגזר השלישי למערכת החינוך והשפעתם עליה ולמשמעות של תהליך זה על העוסקים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטים בפנימיית בית הילד בתל אביב, במתנ"ס תל גיבורים בחולון,
במועדונית בי"ס הגליל שכונת התקווה. בעמותת שח"ף ועוד.


 

המרצה והמלווה: ד"ר דיויד דוניץ

תקציר הקורס: "קיימות כתרבות"  - מחלקה: קיימות וסביבה

נחקור ונלמד את האופן שבו המעבר לעולם מקיים כרוך בשינוי תרבותי עמוק.
טרנספורמציה- שהיא מעבר קולקטיבי, ופרטי כאחד. מעבר הדורש חיבור למקורות רוח ותרבות מהם ניתן לשאוב השראה, ידע והמשגה.

במסגרת הקורס הסטודנטים יפעלו בתחומים כגון:

  • מפגשי יהודים וערבים בקו התפר החובר בין סביבה וחברה
  • מפגש בין-דורי- ידע של "ותיקים, מייסדים וזקני השבט" המקדם קיימות
  • מפגש בין תרבותי שהקו המחבר הוא עוגן רלבנטי לקיימות ( אתיופים, עולם מברית המועצות לשעבר, קיבוץ ערי פריפריה)
  • תנועות שינוי חברתי למיניהם: טבעונות, צמחונות, קהילות עירוניות וקהילות אידיאליסטית
  • קולקטיבים- קואופרטיבים ופרקטיקות לשינוי תרבות כלכלית. 

 

 דר' חגית גור חזו

 המרצה ומלווה: ד"ר חגית גור זיו

מרצה בכירה במכללת סמינר הקיבוצים. תחומי התמחותה הם פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית, תכניות למודים –שוויון בחינוך, חינוך לתרבות של שלום, הוראת ראשית קריאה על פי הפדגוגיה הביקורתית. הקימה וניהלה בשותפות את התכנית לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום בסמינר הקיבוצים. עוסקת בהכשרת מורים/ות וגננות מלמדת פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית ולימודי ביקורת מוגבלות בחינוך. (disability studies) ד"ר גור זיו לימדה פדגוגיה ביקורתית ותכניות לימודים רב תרבותיות לגיל הרך בארצות רבות בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. כתבה תכניות לימודים בנושאים של חינוך לשלום, זכויות אדם, שוויון מגדרי והוראת ראשית הקריאה בשפה הערבית. הנחתה לאורך שנים רבות קבוצות מפגש יהודים ערבים והכשירה מנחים לקבוצות דיאלוג אלו. ספרה מיליטריזם וחינוך התפרסם בהוצאת בבל בשנת 2005. ספרה חינוך ביקורתי פמיניסטי וחינוך לתרבות של שלום פורסם בספטמבר 2013 בהוצאת מופת. היא יצרה, יחד עם תרצה אבן, שלושה סרטים דוקומנטרים: "נשים בלבד, ספורים של נשים על הריון ולידה", "שקופים בעולם", החיים עם בן/בת משפחה עם מחלת נפש", "שיח סימנים – חירשים מספרים על עולמם".

תקציר הקורס: לימודי נחו"ת לשינוי חברתי- המחלקה לגיל הרך, נתיב חינוך מיוחד

הקורס מציע מבט על אנשים עם מוגבלות דרך נקודת המבט של לימודי נחו"ת:
נכות חברה ותרבות )) disability stadies . הקורס יבחן את התפיסות בהן אנו מחזיקים לגבי אנשים עם מוגבלויות כתוצר פוליטי וחברתי הקשור להיסטוריה של אנשים עם מוגבלות בחברה.
הוא יעסוק בגישות השונות כלפי אנשים עם מוגבלויות והשפעתן על החינוך (המיוחד והרגיל).
הגישה המרכזית עליה מבוסס הקורס היא הגישה החברתית, גישת הזכויות, גישה הרואה באנשים עם צרכים מיוחדים מיעוט המופלה לרעה בחברה, שזכויותיו לשוויון וחירות מופרות ל ידי החברה בשל דעות קדומות, סטראוטיפים ומיתוסים שליליים. במשך הקורס ניחשף לאנשים בעלי צרכים מיוחדים וננסה להבין את נקודת מבטם, ונתמודד עם סוגיות ובעיות בתוך מערכת החינוך המיוחד הקשורות לצדק חברתי.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטים באגודה לקידום החירש, אגודת החירשים,
"תעסוקה נתמכת" לחולי נפש, "בית הגלגלים" ומסגרות נוספות של בעלי צרכיםמיוחדים.


 

ג'ולי שלז

המרצה: ג'ולי שלז 

במאית קולנוע דקומנטרי ועלילתי
שלושים שנה אני עושה סרטים דקומנטרים ועלילתיים שהוקרנו וזכו בפרסים בארץ ובעולם.
תמיד בחרתי ונמשכתי לכוון את "הספוט" במקומות החשוכים ולתת במה מרכזית "למושתקים" .
"עפולה אקספרס" מוכרחים להיות שמח" "
סנג'ין" בבה לובה" "דרומה" "תחנה סופית" ועוד.

ג'ונתן סוויפט מחברו של הספר "גוליבר" היה ידידו הטוב של הפילוסוף ג'ון לוק.
הפילוסופיה של לוק אם צריך לסכם בכמה מילים הייתה- כל מה שאנחנו רואים לא באמת קיים, זה בראש שלנו.
יום אחד הגיע לארוחת לביתו של סוויפט, הוא דפק בדלת שוב ושוב עד שקולו של סוויפט נשמע מעבר לדלת הנעולה. "אם הדלת לא קיימת, למה אתה לא נכנס?"..
את הדלת הזו אני רוצה להעמיד מול הצופה. אנו חיים היום בחברה ובכלל בעולם שהכול בו סובב סביב הדימוי, סביב הדיבור נכון . הררי מילים חסרות משמעות, פילוסופיה מודרנית בגרוש, סיסמאות תלושות , לוגואים צבעונים...החלש האחר והזר צריכים לקבל במה משלהם כי הוא מחזירי "האור" שלנו.
כל חיי הלכתי אחרי האמת, רדפתי אחריה, לא אפשרתי לעצמי לעגל פינות. זו הדרך שאני סבורה הסרט הדוקומנטרי צריך ללכת. החברה הישראלית היום עומדת באחד מרגעי המבחן הקשים , הזיוף והשקר מגיחים מכל פינה. הקומבינה, השחיתות הדריכה על החלש בדרך להשגת עוד מטרה צינית פיננסית- פוליטית.
אני מאמינה שהדרך לליבו של הצופה עוברת בכמה צמתים- סיפור מעניין, קונוטציה חברתית נכונה, גיבור מרתק, בימוי נכון, כדקומנטריסטית אני עומדת עם דלת משלי ואם זו לא קיימת באמת, אז נראה אתכם עוברים אותה.... 

תקציר הקורס: יצירה ביקורת חברתית (סדנה דוקומנטרית - חוג לקולנוע)

קורס דוקו-אקטיביזם- mo
הקולנוע התיעודי מראשיתו עוסק בקשר שבין אמנות וחברה והאופן שבן המבט מכיל ומייצג את המציאות. היוצרים של סרטים תיעודיים שואפים במשך התפתחות המדיום לשקף לצופים סיפורים של דמויות ועולמות ייחודיים ומציאותיים. בד בבד זרמים מרכזיים בקולנוע התיעודי מנסים לקבע את תפקדו של היוצר התיעודי בקולנוע לא רק כמי שמשקף את המציאות או ייצוגיה אלא כמי שתפקידו לבקר אותה, להתערב בה ולשנות אותה. זאת, תוך כדי אריזתה במסגרת סיפורית אסתטית וקולנועית בה אין אמת אחת זולת זו של היוצר ויצירתו.
יצירות אלו שמתאפיינות בדוקו-אקטיביות של יוצרם ודרכי מבע רפלקסיביים שמשמשים אותם הופכים את המעשה התיעודי לפעולה שלצדה מעורבות חברתית.
מטרת הקורס לחשוף ולעורר בקרב משתתפיו את תחושת המעורבות החברתית באמצעות עשיית סרטים דוקו-אקטיביסטיים, זאת באמצעות הכרת היוצרים הבולטים בז'אנר זה ודרכי המבע שמשמשים אותם, הסוגיות העקרוניות שעולות בז'אנר (זכויות אדם, חשיפת עוולות אישיות וקבוצתיות, מוסר, אתיקה ומשפט ועוד)
במסגרת הקורס הסטודנטים יידרשו לתרגיל: תחקיר שמתמקד בסוגיה חברתית דרך קונפליקט של דמות. חיפוש הרעיון, תחקיר ופיתוח תסריט..בהמשך השנה להמשיך ולפתח את התרגיל כסרט גמר.. הקונפליקט יבנה סביב תיאורה של דמות חברתית המתמודדת עם המציאות החברתית (לדוגמא: מהגר/ת עבודה, עובדי "צווארון כחול", ילד/ים ממעמד נמוך, פעיל חברתי/סביבתי/פוליטי ועוד).


 

דר' דינה חרובי

המרצה והמלווה : ד"ר דינה חרובי

רקע אקדמי: עבודת הדוקטורט שלי עסקה בספרות ומגדר. חקרתי את ההשפעות של הפמיניזמים השונים (צרפתי ואנגלי) על כתיבת הנשים בקוויבק. התובנות הרבות של המחקר הובילו אותי לעסוק בספרות פרנקופונית, שהיא פריפריאלית לשדה הצרפתי, ולרצון לחקור פמיניזם שאינו מרכזי.
אני מלמדת באוניברסיטת תל אביב בחוג לספרות צרפתית ובעבר לימדתי גם בחוג ללימודי מגדר. כמו כן, אני מלמדת בסמינר כבר שמונה שנים, התחלתי בתוכנית של צדק חברתי שמבוססת על הפדגוגיה הביקורתית וכיום אני מלמדת בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה לחינוך.
קצת עליי: אי אפשר לעסוק בתיאוריות פמיניסטיות ולהיות מנותקת מהתחום החברתי. הלימודים שלי גרמו לי להיות מעורבת בקבוצות שונות של נשים על מנת לקדם את האג'נדה הפמיניסטית (שין, האגודה ללימודים פמיניסטים, פורום למגדר וחינוך ועוד..)
למרות שכבר עברו מעל 50 שנה מאז המהפכה הפמיניסטית, אני מרגישה שבהרבה תחומים אנו מתמודדות עם אותן השאלות. המשפט המפורסם של אודרי לורד- "כלי האדון לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון" עדיין מהדהד ודורש לחשוב על דרכים עקיפות או חלופיות כדי ליצור שינוי.
הספרות והתיאוריות הפוסט קולוניאלית מחד גיסא והתאוריות הפמיניסטיות מאידך גיסא, שניהם שיחים של השוליים מאפשרים לבחון באופן ביקורתי את המציאות בה אנו חיים, לחשוב על אותם "אחרים" ו"אחרות" ולאמץ עמדות חתרניות כלפי ההגמוניה. 
 
תקציר הקורס :אי/ שוויון - המחלקה לגיל הרך בנתיב הדיאלוגי

במהלך הקורס נדון במגוון ההיבטים של אי-שוויון (סוציו אקונומי, מגדרי, עדתי ועוד). ננסה להבין איך נוצרים הפערים בין הקבוצות השונות. .
נתייחס למושגים כגון גזענות, אפליה, סטריאוטיפים ודעת קדומות. בשלב ראשון, ננסה להבין את המושגים השונים ולזהות את המאפיינים הייחודיים של כל תופעה. בשלב שני נחשוב על דרכים יעילות למיגור אותן תופעות.
אנו יודעים שמערכת החינוך (גני הילדים ובתי- הספר) היא גורם החִברות (סוציאליזציה) השני במעלה לאחר המשפחה, ומכאן חשיבותה הרבה בעיצוב תפיסות של ילדים ובני נוער. אם כן נבדוק איך ניתן להשפיע על התפיסות שיוצרות אי/שוויון במערכת החינוך.
מטרות הקורס: לגרום לסטודנטיות /ים זהו את התפיסות שלהן/ם לגבי אותן סוגיות, לחשוב על ההשלכות החברתיות של עמדות סטריאוטיפיות ועל דרכים ליצירת שינוי .

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה


 

דר' גל הרמט

המרצה והמלווה: ד"ר גל הרמט

אני אקטיביסטית שמתעסקת ביחסי כוח חברתיים ופוליטיים שקשורים במגדר, אי שיווין אתני ולאומי וגזענות ובמימוש של זכויות פוליטיות וחברתיות דרך חינוך. הדוקטורט שלי הוא ניתוח מגדרי לשיחות דיאלוג ונושאי המחקר שמעניינים אותי הם קשרי קהילה חברה ורב תרבותיות, מגדר ויחסי כוחות בין נשים וגברים בבניית שלום וצדק חברתי. בשנים האחרונות במקביל לעבודתי בסמינר הקיבוצים אני מיעצת לאומות המאוחדות , לארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה ולקרנות בינלאומיות לגבי פרויקטים שקשורים בסחר בבני אדם, בנית שלום ועבודת זכויות אדם בארץ ובעולם.
אני מאמינה שניתן לשנות את החברה דרך חינוך אמפטי אקטיביסטי ומעורב.
 

תקציר הקורס : אמנות ושינוי חברתי - מחלקה לחינוך היצירתי

הקורס יחבר בין עשיה אומנותית לשינוי חברתי והתערבות קהילתית עם ילדים. נלמד תאוריות ופרקטיקות בארץ ובעולם של שינוי חברתי דרך אומנות פלסטית. נתנסה בחומרים מגוונים (רעיוניים, מתוך תולדות האומנות וחומרי יצירה). נתנסה ביצירת מרחבים ורעיונות אומנותיים שונים שיכולים לחולל שינוי עבור יחידים, קבוצות , קהילה וחברה. נלמד באופן תאורטי על אי שוויון, סטריאוטיפים ורב תרבותיות
נברר לעצמנו דרך שימוש באומנות את הדעות והעמדות שלנו ונתרגם אותן לעבודת שטח שמביאה רוח של שינוי .

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה


 

המרצה והמלווה: ד"ר זהבה סמוכה ברקני

ראיון עם עצמי:
איך קוראים לך עכשיו? לאחרונה בעקבות הדוקטורט שסיימתי הוספתי את שם נעוריה של אימי כך שהשם שלי עכשיו הוא: זהבה סמוכה ברקני.
מאיפה את מקבלת השראה לעבודתך החינוכית? כל חיי הרגשתי כאחרת בחברה הישראלית. אחרת כאישה, אחרת כאישה מזרחית, אחרת כאישה מזרחית שמאלנית. המסע האישי שלי להגדרת האחרות שלי הפך גם למסע המקצועי שלי. אני מחוברת ל״אחרות״ ו"אחרים" בשוליים החברתיים ומבינה שיש לי פריבילגיות כאקדמאית ולכן אני צריכה להשמיע את קולם של הנשים המושתקות והגברים המושתקים.
איך את עושה את זה? אני יוצרת עוד ועוד קורסים אקדמאים שמשתמשים בשפה ובתובנות של החינוך הביקורתי, בקורסים אנחנו יוצרים דיאלוג אישי וחושפים לאט לאט תמונות חברתיות מורכבות. הכוונה בקורסים הללו להניע כמה שיותר אנשים לפעולה. כשנקודת המוצא שלי שכולן/ם רוצים לחיות חיים מלאי משמעות ועשייה חברתית יוצרת משמעות אדירה.
איך היית מגדירה חינוך? חינוך הוא אקט פוליטי. כשיש רצון להקשיב ולהבין סיטואציות מורכבות מתעורר גם רצון לעזור ולשנות.
באיזה ארגונים חברתיים את מעורבת? שנים הייתי משויכת ל״ קשת הדמוקרטית המזרחית״ וריכזתי שם את פורום החינוך. הייתי פעילה בארגונים נגד זנות וסחר בנשים בישראל, מאז מחאת קיץ 2011 אני חברה בקבוצה אקטיביסטית שיוצרת הזדמנויות להשמיע את הקולות המגוונים של אנשים בחברה הישראלית שנאנקים תחת המדיניות הכלכלית המעוותת של ממשלות ישראל לדורותיהם.
ומה בסמינר? מעבר לקורסי חינוך שאני מלמדת וקורסים חברתיים שבדרך כלל לקוראים להם ״קולו של האחר״ אני גם מדריכה פדגוגית בפקולטה לאמנות ושותפה ביוזמות של הקמת קבוצה פמיניסטית המורכבת מסטודנטיות ומרצות וקבוצת למידה אחרת שעסוקה בנושא הלהט"בי.
מה הם עבורך התנאים האופטימליים ללמידה של חינוך וחברה? בחוץ, ברחובות, היכן שהדברים האמיתיים קורים. יש לי חלום לפתוח כיתה ניידת ברחובות וללמוד מהאנשים הגרים בשכונות המוחלשות וגם ללמד. אני מאמינה גדולה בלמידה חווייתית המערבת אמנות, מוסיקה, יצירה וכל דבר אחר שיכול ליצור למידה תוך כדי אינטראקציה אישית.
ולסיום, מהי העשייה החינוכית הכי משמעותית שחווית? ללא ספק ״בית הספר של המהפכה״ כשהתכנסנו סטודנטים שלי ואנוכי בקיץ 2011 בשדרות רוטשילד והקמנו מקום שבו יצרנו חינוך שמגיב לרגע, שמזמין אנשים ללמידה תוך כדי דיאלוג, שהיו בו יחסים שוויוניים בין כל המשתתפים ובעיקר הייתה שם תקווה גדולה. 

תקציר הקורס: "חברה מגבילה/ חברה מאפשרת, אנשים מוגבלים/ אנשים יכולים"- מחלקה לגיל הרך

בקורס נתבסס על נקודת המבט של גישת ה-disability studies המציעה מערכת מושגים ביקורתית שמצביעה על תפקידה של החברה באפליה הדרה וביזוי של אנשים עם צרכים מיוחדים. המפגש עם התחום הזה יהווה גם הזדמנות לאתגור התפיסות שלנו על גוף יופי בריאות ותרבות. לימודי נחו"ת – נכות, חברה ותרבות (disability studies) הוא תחום לימודים ומחקר אקדמי הבוחן את סוגית הנכות, על גווניה השונים באופן ביקורתי, כתופעה חברתית, תרבותית ופוליטית.
הקורס יתחיל מאתנו – מהתפיסות שלנו על שונות, על מוגבלות, ועל ה-"נורמלי" ויבקש למקם אותן בתוך הקשר חברתי והיסטורי רחב יותר. הלמידה בקורס תתבסס על סרטים תיעודיים ועלילתיים, מפגשים עם אנשים עם מוגבלויות – פיזיות, מנטליות, קוגניטיביות וחושיות. נרחיב את ידיעותינו על ידי הקשרים תאורטיים, נבחן את השפה היום יומית והמדיה כלפי אנשים עם נכויות וניצור פרויקטים שיהוו סיכום לקורס.
החיבור בין עבודת שטח בארגונים החברתיים ללמידה בקורס יאפשר חשיפה של האקדמיה לשטח וחיבור בין ידע אקדמי למציאות. חיבור זה יאפשר לסטודנט/ית לעבור מהוויה של אדם המתבונן במציאות למצב אקטיבי של שינוי המציאות העכשווית על ידי שינוי התודעה ופעילות מעשית בשטח.
הקורס יעודד פיתוח של ביקורת עצמית ורפלקסיה, הבנה של החוויות המצטברות על מנת
לאפשר לסטודנטים/יות להמשיך בפעילותם למען חברה צודקת.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות וארגונים העובדים עם אנשים בעלי מוגבלויות, פיזיות, חושיות, קוגניטיביות, ונפשיות.

תקציר הקורס: "הקול האחר בחברה הישראלית" - המחלקה לחינוך מיוחד

המלווה: ד"ר אילת סימן טוב

הקורס "הקול האחר בחברה הישראלית" הינו קורס ברוח הפדגוגיה הביקורתית המתמקד בעיקר בפיתוח המודעות והחשיבה המוסרית-החברתית של הסטודנט/ית להוראה ובגיבוש תפיסת עולם פוליטית.
המטרה הכללית בקורס זה לחשוף את הסטודנטים/יות לקולות השונים החבויים במרקם התרבותי- ישראלי, קולותיהם של קבוצות מיעוט שלא ניתן להן ביטוי הולם עד כה בתרבות הקנונית. הלמידה בקורס תכוון להעלאה למודעות של פגימותה החברתית-מוסרית של החברה הלא-שוויונית, והענקת היכולת והתשוקה להשכיל וללמוד כדי לממש שינוי חברתי.
הקורס הקול האחר הוא מסע למידה, המבוסס על מעבר מלמידה מהעולם החיצוני אל למידה מתוך ובתוך העולם הפנימי; מאובייקטיביות ושפיטה לסובייקטיביות והקשבה; מסימני קריאה לסימני שאלה; מהיות אדם פאסיבי כלפי סביבתו להיותו אקטיבי; מעבר משתיקה לזעקה.
החיבור בין עבודת שטח בפנימיית בית הילד ללמידה בקורס יאפשר חשיפה של האקדמיה לשטח וחיבור בין ידע אקדמי למציאות. חיבור זה יאפשר לסטודנט/ית לעבור מהוויה של אדם המתבונן במציאות למצב אקטיבי של שינוי המציאות העכשווית על ידי שינוי התודעה ופעילות מעשית בשטח.
הקורס יעודד פיתוח של ביקורת עצמית ורפלקסיה, הבנה של החוויות המצטברות על מנת לאפשר לסטודנטים/יות להמשיך בפעילותם למען חברה צודקת.
 

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בפנימיית בית הילד תל אביב ובעמותות הפועלות עם ילדים ונוער בסיכון.
 


מוטי לרנר

מרצה: מוטי לרנר

תקציר הקורס : יהודים וערבים בין הים לירדן - חקר הקיום המשותף - מסלול עינוי תרבותי

מלווה: טלי סגל

קורס זה יעסוק בחקר כמה מסוגיות הליבה של הקיום המשותף של יהודים וערבים במרחב שבין הים לירדן, בניסיון להבין עמדות שונות בציבור הערבי ובציבור היהודי בסוגיות הללו. החקר יתבצע באמצעות קריאה משותפת של מסמכים, מאמרים וספרים שנכתבו על ידי ערבים ויהודים המתמודדים עם אתגר הקיום המשותף – וזאת כדי להתגבר על מחסום הקלישאות המאפיינות את השיח הציבורי השטחי, ולבחון לעומקן את האפשרויות השונות שהם מציעים. בחינת היצירות הספרותיות תציע התבוננות אמפאתית בתהליכים אישיים אינדיבידואלים המאפשרת את פענוח מצבו הקיומי של הפרט מול התהליכים הפוליטיים וההיסטוריים. בין המסמכים שנעסוק בהם: "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל" שנכתב על ידי ועדת המעקב של הציבור הערבי בישראל, "מטרות החינוך של המיעוט הפלסטיני" שפרסמה המועצה הפדגוגית הערבית; ובין הספרים: "להיות ערבי בישראל" מאת פאוזי אל אסמר, "היה הייתה ארץ" מאת סרי נוסייבה ואנתוני דוד, "גבול בינינו וביניכם" מאת שאול אריאלי, "היחס לגוי" מאת הרב יעקב מדן, "תיאוריה פוליטית לעם היהודי" מאת חיים גנז. במקביל נבחן את סוגיות הליבה באמצעות צפייה בכמה סרטים דוקומנטאריים מן השנים האחרונות, ביניהם "שומרי הסף" של דרור מורה, "שלטון החוק" של רענן אלכסנדרוביץ', "תרשום, אני ערבי" של אבתיסם מרענה, "5 מצלמות שבורות" של עימאד בורנאט וגיא דוידי. 
 


 

 מרסלו וקסלר

מרצה: מרסלו וקסלר

ראש המחלקה לחינוך יסודי בסמינר.
מרצה על ילדים בסיכון, פדגוגיה קהילתית, פדגוגיה ביקורתית, ושינוי תודעת מורים.
פעיל חברתי הרבה מאוד שנים. עוסק בהתנדבות בתחומים של קהילות מוחלשות וילדים מוחלשים. אני יועץ פדגוגי של עמותות וארגונים עממיים העוסקים בקידום השוויון בחינוך, התארגנות של אימהות בקהילות מוחלשות ובכלל פעילות חברתית למען שינוי חברתי.
עבדתי כעשרים שנה כמנחה ומנהל פדגוגי ארצי של תכניות מטעם משרד החינוך העוסקות במניעת נשירה והצלחה לימודית של ילדים ונוער במערכת החינוך. ביניהן, תכנית אמ"ץ באגף שחר של משרד החינוך, ותכנית היל"ה במחלקה לקידום נוער.
כמו כן אני ממשיך לתת יועץ לבתי ספר בסוגיות של מוטיבציה של ילדים, דידקטיקה התנהגותית, המשמעות של היות ילד ברצף של הסיכון ועוד.
אני עורך של כתב העת "פדגוגיה ומתודולוגיה", רבעון אלקטרוני של החברה למתנ"סים, על ענייני פדגוגיה. כתב העת מתמחה בתרגום לעברית של תקצירי מחקרים ומאמרים אשר התפרסמו בחו"ל בתחומים שונים.
כתוב מאמרים אקדמיים אשר פורסמו בארץ ובחו"ל, בתחומים של: מאבק נגד גזענות בכיתה; תהליכי שינוי תודעה של מורים; שינוי קהילתי ושינוי תודעה קהילתית, ועוד.
 

תקציר הקורס: ילדים בסיכון - מסיכון לסיכוי - המחלקה לאנגלית

מלווה: ד"ר מירי יוחנה

תקציר: אחת התופעות הידועות בחברתנו היא רמת ההדרה והחיים בשוליים שחשים בני אדם אשר להם מחסור במיומנויות בסיסיות של הון תרבותי המאפשר להם ניעות חברתית. שפה זרה שנייה, ובייחוד אנגלית, הפכה בעשורים האחרונים לביטוי בולט של הגדרת ההון התרבותי הרצוי כדי להצליח בחברה.
אחת ההגדרות המרכזיות של ילדים בסיכון הוא היעדר הון תרבותי המותאם לצורכי החברה הנורמטיבית. במובן הזה, שליטה באנגלית מהווה מפתח כניסה לחברה  הנורמטיבית.
אנו נתייחס בקורס להיבטים התאורטיים והפרקטיים של התנהגות הילדים בסיכון והדרכים לשנות את הווייתם כתלמידים. הדגש יושם על מיומנויות פדגוגיות לצורכי הוראה מוצלחת ובעלת משמעות הן למורים והן לילדים.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטים בתיכון "עירוני ה'" - עם בני נוער מדרום תל אביב.
ובמסגרת ארגונים חברתיים הפועלים עם נוער סיכון.


 

דר' נילי ונציה

המרצה והמלווה: ד"ר נילי ונציה

מרצה במכללה, מלמדת קורסים העוסקים בפיתוח מנהיגות חינוכית במציאות רב-תרבותית. כתבה את הספר "מבוך המראות – על חינוך לרב תרבותיות בישראל". ומנחת קבוצות מפגש של קבוצות חברתיות.
קצת עלי:
זכורים לי שיעורי מלאכה בבית הספר היסודי: עם תום ההפסקה ירדנו למרתף ונחלקנו לחדרי הכיתות: הבנים – ל"חדר המלאכה של בנים", שם הם עסקו בנגרות, עיצבו חסידה על רגל אחת, יצרו מתקן לעיתונים ועוד. הבנות פנו ל"חדר המלאכה של בנות". אנחנו, עסקנו בתפירת מחזיקי מגשים, עם רקמה וידית פלסטיק עגולה כתומה. מאוד לא אהבתי לעשות מחזיקי מגשים, וגם לא אהבתי את החלוקה האוטומטית. הפיצול הברור מאליו לשני חדרים: בנים-בנות. לעיתים ניסיתי "להתפלח", לחדר המלאכה של הבנים. אבל כל פעם, המורה היה מחזיר אותי לחדר "הראוי לי". החלוקה החברתית הזו לקבוצות המשיכה ללוות אותי גם בתיכון: בחלוקה למגמות מקצועיות ועיוניות של תלמידים מזרחים ואשכנזים. התחושה ש"משהו לא בסדר" ליוותה אותי בהתבגרותי והשפיעה על בחירת המקצוע שלי. לאורך השנים אני מעורבת חברתית בארגונים לזכויות אדם, במעונות לנשים מוכות, בהדרכת אנשי מקצוע לנוער להט"בי ועוד. 
 
תקציר הקורס: מעורבות חברתית כפרקטיקה יומיומית - המחלקה לחינוך יצירתי

בתחילת המאה של האלף השלישי, הסביבה החברתית במרבית המדינות בעולם הינה סביבה רב-תרבותית המכילה בתוכה מגוון של זהויות, תרבויות, סגנונות חיים ושונויות על בסיס של מין, נטייה מינית, גיל, תרבות, מוצא, אמונה מצב סוציואקונומי מראה ועוד.
בחברות כאלו, מנגנונים חברתיים יוצרים דעות קדומות, סטריאוטיפים ותבניות חשיבה המתורגמים לדרך חשיבה ופרקטיקה התנהגותית יומיומית. לעיתים הם מובילים לאלימות פיסית ומילולית ואפליה וגזענות לסוגיה השונים.
גם הסביבה החינוכית רוויה בדעות קדומות וסטריאוטיפים: במיעוט של ייצוג ילדים מתרבויות וזהויות אחרות בסיפורים אותם אנחנו מקריאים לילדים בגן ובבית - כאילו הללו אינם חלק מהחברה; הם מסתתרים בבחירה של בנים ובנות בפינת המשחקים, הם חבויים בתוך דמויות המשמשות כמודלים לחיקוי בסרטים מצוירים אותם אנחנו מקרינים לילדים והם שולטים בפרסומות ובתוכניות הטלוויזיה בהם אנו צופים.
הם באים לידי ביטוי גם בשפה, בגישה ובבחירות המקצועיות שלנו כאנשי חינוך
מנגנונים אלו קשים לזיהוי. הם מתוחכמים, חמקמקים ובדרך כלל סמויים מהעין. לאורך שנים הם הפכו לשפה, תרבות חשיבה והתנהגות יומיומית. הם נהפכו למציאות מובנת מאליה, אותה מקבלת על עצמה החברה ומשתמשת בה.
מעורבות חברתית מתחילה בהכרה ובלמידה לאופן בו פועלים מנגנונים חברתיים במציאות רב-תרבותית, במחויבות ליצור מודעות רגשית וקוגניטיבית לאופן שבו הם משפיעים על התנהלות אישית ומקצועית, וביכולת לקיים דיאלוג פנימי וחיצוני במפגש עם האחר והשונה.
תכנים:
המציאות החברתית: גישות תיאורטיות של רב-תרבותיות, מנגנונים חברתיים והדרך בה הם יוצרים דעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי זהויות שונות בחברה הישראלית - ועוד.
רפלקציה אישית ומקצועית: השפעתם של דעות קדומות וסטריאוטיפים על התנהלות ותפקוד אישי ומקצועי.
מעורבות חברתית כפרקטיקה יומיומית: אחריות על האחר כתנאי להתפתחות חברתית תקינה

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה


 

עמוס סבן

המרצה: עמוס רבן

רקע אקדמי: 
M.A. בחינוך במסגרת התכנית למנהל ומנהיגות לחינוך (Executive), אוניברסיטת ת"א.
תעודת הוראה בהיסטוריה במסלול להסבת אקדמאים, סמינר הקיבוצים.
B.A. במסלול דו-חוגי: היסטוריה כללית ומדע המדינה, אוניברסיטת ת"א.
במהלך לימודיי האקדמאיים התמקדתי בהיסטוריה של האדם ושל מחשבותיו.

רקע חברתי וקצת עלי:
יליד 1979, בן רחובות, עיר ההדר, המדע והתרבות, בן-זוג לאפרת ואבא לשתי בנות.
בבית ספגתי שילוב של ערכים ליברליים יחד עם מצפן חברתי של דאגה לחלש, למוחלש ולאלה שקולם אינו נשמע. חיי המקצועיים החלו בקצה אחר בכלל - בקריירה בתחום ההיי-טק. אך לאחר שהבנתי שהעשייה החברתית בוערת בי, התחלתי מחדש. כבן ונכד לאמא מורה ולסבתא מורה, ולסבא שהיה מדריך פדגוגי בסמינר לפני חצי-מאה, ובתוספת שם משפחה שרמז תמיד על הדרך, המשכתי את העץ המשפחתי והפכתי בעצמי למורה.
במהלך השנים התנדבתי עם נוער בסיכון ונוער לקוי-למידה, ולקחתי, בתחילת דרכי בעולם החינוך, חלק פעיל בארגון, תכנון והסברה בשביתת הסטודנטים הגדולה ובשביתת המורים הגדולה שהייתה בשנה שאחריה. זאת מתוך רצון לדבר חינוך ולעשות חינוך - לקדם את מעמד המורה בחברה הישראלית ולהדגיש את חשיבותו של החינוך ההומאני בישראל.
כיום, בנוסף לקורס אותו אני מלמד בסמינר, אני מחנך, מורה להיסטוריה ואזרחות ורכז מקצוע האזרחות בתיכון הרב-תחומי ליידי דיוויס תל אביב, ומדריך מחוזי מטעם מפמ"ר היסטוריה. כמו כן, ריכזתי במשך שנתיים את תחום ההתנדבות-"מחויבות אישית" בבית הספר וריכזתי שכבה מי' עד י"ב. בלב ובפועל, מרבית שעות ההוראה שלי מוקדשות לתלמידים לקויי הלמידה והמתקשים.
ב"אני מאמין" הפרטי שלי, החינוך עומד על שלושה עמודי תווך - בחירה, אותנטיות והומאניות, כשכל המעורבים בחינוך צריכים לגלות מחויבות ואחריות לעמוד בשלושתם - גם המורים, גם ההורים וגם התלמידים. האתגר לקיים את שלושתם במערכת החינוך הממלכתית, במציאות הקונקרטית של החברה הישראלית הוא אתגר לא פשוט. אבל זהו האתגר.

בחרתי בשלושה מסרים שעיקרם האדם במרחב החברתי שבו הוא פועל, ושהם עומדים כהשגחה מלמעלה על העשייה החינוכית והחברתית שלי:
- שירה של ויסלבה שימבורסקה - "ילדי התקופה", מעניק לי כל פעם מחדש רוח גבית של מודעות פוליטית לעשייה החינוכית - הכל פוליטי.
- ציטוט של ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף הנערץ עלי - "...לעלבון אלים ידאגו האלים עצמם", שמזכיר לי תמיד שהאדם חשוב מהמכונה.
- ציטוט של טימותי לירי, ממנהיגי תרבות-הנגד של שנות ה-60, שאמר (בתרגום חופשי שלי): "חשוב בעצמך, הטל ספק בסמכות. במהלך ההיסטוריה האנושית, כשהאנושות עמדה אל מול העובדה המפחידה שאין אנו יודעים מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים בעולמנו הכאוטי, היו אלה הרשויות השלטוניות - הפוליטיות, הדתיות והחינוכיות - שניסו לנחם אותנו בכך שנתנו לנו סדר, חוקים ונהלים, וכך יצרו ועיצבו במוחנו את ראיית המציאות שלהם. על מנת לחשוב בעצמך עליך להטיל ספק בסמכות הממסד וללמוד כיצד לשים עצמך במצב פגיע, פתוח מחשבתית ומבולבל, כדי שתוכל ליצור מודעות בעצמך". ציטוט זה מזכיר לי תמיד מדוע מצאתי את מקומי בחינוך הממלכתי, כיצד בלבול, פגיעות וערעור על הקיים והמובן מאליו יוצרים אווירה של יצירה אנושית וחינוכית בריאה.

תקציר הקורס: חינוך לצדק חברתי - יחסי יהודים-ערבים

המלווה: ד"ר רן אורנר

תקציר
במסגרת קורס זה יתנסו הסטודנטים במעורבות חברתית פעילה במעשה החינוכי. לשם כך, יפתחו הסטודנטים מערך הדרכה בנושא יחסי יהודים וערבים בישראל, אותו הם ילמדו במסגרת ההתנסות המעשית שלהם בבית הספר. במהלך כתיבת מערך ההדרכה ילמדו הסטודנטים פדגוגיות חדשניות וחלופיות, ויתנסו בתהליך עבודה המבטא מחויבות לצדק חברתי.
בחוק חינוך ממלכתי (תיקון תש"ס-2000) הוגדרו מטרות המציבות חזון חינוכי ערכי לאורו מצופה

מאנשי החינוך "...לחנך אדם להיות אוהב אדם...לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם...לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת...לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים...ואף... להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית...ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל".
אנשי החינוך צריכים להיות מחויבים לפעולה אקטיבית של מעורבות חברתית כדי לפעול לשנות באופן מהותי את המצב הקיים על מנת שחזון זה ימומש במציאות המורכבת ומרובת השסעים שבה שרויה החברה הישראלית. זהו האתגר הערכי העומד בפני אנשי החינוך: על החזון הפוליטי להפוך למציאות פדגוגית.
בקורס זה הסטודנטים יפתחו מיומנויות פדגוגיות הכוללות מחויבות אישית ומקצועית לצדק חברתי. שבבסיסו עומדת ההנחה שכל בני האדם שווים בזכותם לחיות חיים מלאים, משמעותיים ובטוחים. למערכת חינוך הישראלית יש את הכוח לקדם שוויון וצדק חברתי בין כל חלקי החברה ובין יהודים וערבים בפרט. התייחסות זו צריכה להיות אותנטית ואכפתית לשונות ואחרות, לרב-תרבותיות, לפלורליזם ולסובלנות, ומתוך מחויבות לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

במסגרת זו יפעלו הסטודנטים בביה"ס ליידי דייויס


 

חן שפירא

מרצה: חן שפירא

לימודי אמנות ולימודים לתואר שני באמנות בניו יורק, השתלמות בציור פרסקו באיטליה.
לימודים כעמית בית הספר למנהיגות חינוכית, מכון מנדל למנהיגות.
פרויקט הגמר שלי עסק באמנות כהזדמנות חינוכית, ובמסגרתו נבנתה תכנית ייחודית, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, להכשרת סטודנטים מצטיינים באמנות מבצלאל לחינוך ולהוראה במלגה מלאה.
רקע חברתי:
התחלתי את הפעילות החברתית תוך כדי עבודה בחינוך בתיכון לאמנויות בירושלים, עם יזמה להפגיש תלמידים מן התיכון לאמנויות עם תלמידים ממרכז הקליטה במבשרת ציון. הפרויקט זכה לתמיכה של משרד התרבות ובמסגרתו עסקו התלמידים בסדנאות משותפות באמנות ובצילום.
במקביל יזמתי וקיימתי עבודות אמנות במרחב הציבורי. תוך כך השתנתה גם גישתי החינוכית ממורה לאמנות למורה באמנות..
במסגרת תכנית "אמן מורה" בבצלאל קיימנו סדנא של אמנות בקהילה, בשדרות. הסדנא התפתחה לכדי קורס באקדמיה בצלאל, העוסק באמנות חברתית, בשיתוף עם האמן החברתי הרב תחומי, אביטל גבע.
ריכזתי תכנית "מצטיינים באמנות" בבצלאל, בתמיכת ג'וינט ישראל, אשר הקימה וניהלה מרכזי מצוינות באמנות בפריפריה, בהם הדריכו סטודנטים מצטיינים מבצלאל.
בסמינר הקיבוצים ריכזתי פרויקט של הקמת מרחב למידה יצירתי בבית ספר ברמלה, במסגרת המסלול היצירתי וכן ריכזתי את הפעילות החברתית של המסלול היסודי בשכונת התקווה, בשיתוף פעולה עם גורמי הרווחה החינוכית בשכונה.
עבודתי יוצאת מתוך מרחב הסטודיו אל המרחב הציבורי לעיתים, ומקיימת שיתופי פעולה פוריים עם קבוצות וארגונים כדוגמת עמותת "מוסללה" בירושלים.
http://www.muslala.org/
http://www.muslala.org/sites/muslala.org/files/MAP_muslala_ENG.pdf
האמנות שלי, כמו עבודתי בחינוך, מתעניינת ועוסקת בתפרים ובחיבורים שבין חינוך, לבין חברה, פוליטיקה ותרבות. אני רואה שדות אלו, של חברה, חינוך ותרבות שדות פוליטיים, חופפים ומשלימים, ומאמין בצורך בשינוי פרדיגמה מהותי ביחס לחינוך, חברה ותרבות, שינוי בתפישת הלמידה, תהליכי למידה ודרכי למידה כתכלית חינוכית, כציר המרכזי במערכות החינוך, שינוי אשר יחולל מצב של "חינוך ב" תחת "חינוך ל" והכשרת הלבבות תחת "הכשרת" המורים. שינוי תפישה נחוץ גם ביחס אל האמן ותפקידיו החינוכיים והחברתיים, וביחס אל האמנות ולתפקידיה החינוכיים והחברתיים.
בסמינר למדתי את המסר של ברל כצנלסון..."האדם הוא המטרה, החינוך היא הדרך"...

תקציר הקורס: עיצוב חברה-אמנות ועיצוב בהקשר חברתי - חוג לעיצוב

מלווים חברתיים: אריה כספי, ערן אפלבאוים

הקורס משלב בין הקניית תודעה חברתית והכרת האספקטים החברתיים של שדה האמנות והעיצוב עם התנסות מעשית בתכנון, בנייה והוצאה אל הפועל של פרויקט עיצובי חברתי
מטרות הקורס: הקנייה של תודעה חברתית ושל פרספקטיבה חברתית לסטודנטים
היכרות עם תפישות, מושגים בסיסיים ופרקטיקות של עשייה חברתית ושל אקטיביזם חברתי בשדה האמנות והעיצוב.
היכרות עם החברה הישראלית, מורכבותה וייחודה, הגדרת בעיה וחקר בעיה חברתית.
תכנון, בנייה ופיתוח של פרוגרמה לפרויקט עיצוב חברתי
מבנה הקורס:
הקורס משלב בין הוראה ולמידה עיונית לבין מחקר ולמידה אישית ובקבוצות עניין של בעיות חברתיות ובחינת הדרכים לפתרון בעיות בכלים אמנותיים ועיצוביים.
במהלך הקורס נסקור ונכיר פרויקטים אמנותיים ועיצוביים מן הארץ והעולם וננתח אותם נפתח הצעות לפרויקטים סביב בעיות מובחנות ונפתח פרוגרמה עיצובית אמנותית.

הסטודנטים יעבדו את הפרוגרמה ויהפכו אותה לפרויקט מעשי במסגרת הקורסים בעיצוב.


 

דר' רועית דהן


מרצה ומלווה: ד"ר רועית דהן

רקע אקדמי:  ד"ר לפילוסופיה, אנליטיקאית קבוצתית, חברה ומרצה במכון ישראלי לאנליזה קבוצתית. מרצה לפילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה, במכללת סמינר הקיבוצים, במכללה למשפט ועסקים ברמת גן ובתוכנית להנחיית קבוצות בחברה רב-תרבותית במכללת בית ברל. בעלת קליניקה פרטית לטיפול קבוצתי אנליטי. מנחה קבוצות קריאה בטקסטים פילוסופיים בעבודה עם סטודנטים, אנשי מקצוע בתחומי הטיפול והחינוך, נשים ובני הגיל השלישי.
רקע חברתי: עבדתי במדרשת אדם כשש שנים לפיתוח חשיבה ביקורתית וקידום שיח של שוויון הזדמנויוית בחינוך בקרב צוותי בתי הספר בחטיבות הביניים, ובהכנה למפגשי ערבים יהודים.

מוטיב מקצועי למעורבות חברתית:
"החינוך המציב בעיות, כפראקסיס הומאניסטי ומשחרר, גורס את ההכרה היסודית, כי בני האדם הנתונים לשליטה חייבים להיאבק למען שחרורם. לשם כך הוא מאפשר למורים ולתלמידים להפוך לנושאי התהליך החינוכי, על ידי התגברות על הסמכותיות ועל אינטלקטואליזם מנוכר; הוא גם מאפשר לבני אדם להתגבר על תפיסתם המוטעית את החיים. העולם, אשר שוב אין הוא דבר-מה שיש לתארו במילים מטעות, הופך לאובייקט של פעולת השינוי הזאת של בני האדם, פעולה המביאה להומאניזאציה שלהם".

מתוך: פאולו פריירה, פדגוגיה של מדוכאים.

תקציר הקורס: שוויון וחירות כתנאים של הוגנות - מחלקת הגיל הרך - דיאלוגי 

בתרבות בת זמננו קיים פער בין האדם לבין החברה, וכתוצאה מכך נוצר מתח, ולעיתים אף מאבקי כוח, בין היחיד לבין הכלל. מחד, הכלל יכול לדכא את חירות הפרט וליצור אפליה, דיכוי וכדומה; ומאידך חירות בלתי מוגבלת של הפרט עלולה להוביל להרס החברה. תופעות אלה עלולות להופיע גם בגן ובכיתה בצורות של חרם, יצירת שעיר לעזאזל הטרדות על בסיס מיני ועוד.
בקורס נסקור תיאוריות אתיות ופוליטיות שמציגות את התנאים להשגת חיים של הוגנות שבהם יכול כל פרט לבטא את עצמו ואת כישוריו, ונעמוד על הרלוונטיות שלהם ליצירת חזון חינוכי ערכי שעשוי לצמצם בגן ובכיתה את הפערים האתניים, עדתיים, סוציו-אקונומיים, מגדרים ועוד.
הקורס משלב למידה תיאורטית, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית; והתנסות מעשית במסגרת של מעורבות חברתית, כבסיס לפיתוח אחריות חברתית.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה

תקציר הקורס: נורמטיבי וא-נורמטיבי - מהתנערות חברתית לאחריות חברתית - מחלקת חינוך מיוחד

מלווה: ד"ר שרה קלפה

המסורת של התרבות המערבית יצרה הגדרות וקטגוריות של הנורמטיבי. הגדרות אלה יוצרות בו-זמנית את החריג, השונה והיוצא מהכלל. בקורס נעמוד על המאפיינים של האדם הנורמטיבי ונדון בהשלכות של הגדרות אלה על היכולת של "האחר" לממש את כישוריו, להשיג זכויות ולהתפתח כחבר שווה בקהילה ובמדינה דמוקרטית.
בקורס נסקור מושגים ותיאוריות קלאסיות ומודרניות במחשבה הפוליטית תוך התמקדות בסוגיה של צדק חברתי וחינוך. בהתבסס על מושגים אלה נכיר קונפליקטים מובנים בתוך השיח החברתי דמוקרטי (למשל, בין ערך השוויון לבין ערך ההישגיות והייחודיות האינדיבידואלית( .
באופן זה נבחן את הרצף שבין התנערות חברתית מבני נוער בסיכון, מבעלי מוגבלויות, מהומוסקסואלים ועוד, לבין אחריות חברתית, שאמורה להתבסס, בין השאר, על מגילת זכויות הילד.
הקורס משלב למידה תיאורטית, תוך פיתוח חשיבה ביקורתית; והתנסות מעשית במסגרת של מעורבות חברתית, כבסיס לפיתוח אחריות חברתית.
במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה


 

דר' גל הרמט

מרצה: גל הרמט

אני אקטיביסטית שמתעסקת ביחסי כוח חברתיים ופוליטיים שקשורים במגדר, אי שיווין אתני ולאומי וגזענות ובמימוש של זכויות פוליטיות וחברתיות דרך חינוך. הדוקטורט שלי הוא ניתוח מגדרי לשיחות דיאלוג ונושאי המחקר שמעניינים אותי הם קשרי קהילה חברה ורב תרבותיות, מגדר ויחסי כוחות בין נשים וגברים בבניית שלום וצדק חברתי. בשנים האחרונות במקביל לעבודתי בסמינר הקיבוצים אני מיעצת לאומות המאוחדות , לארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה ולקרנות בינלאומיות לגבי פרויקטים שקשורים בסחר בבני אדם, בנית שלום ועבודת זכויות אדם בארץ ובעולם.
אני מאמינה שניתן לשנות את החברה דרך חינוך אמפטי אקטיביסטי ומעורב.

תקציר הסמינריון: שינוי חברתי דרך ספורט

חינוך גופני - שנה ב'
הסמינריון יעבור על ציר שבין תאוריה לפרקטיקה של שינוי חברתי דרך ספורט. נרגיש, נפעל וננתח איך ריצה, קפיצה, ומשחקי קבוצות יכולים לעשות שינוי בחיים של ילדים ולשנות את החברה.
נלמד על פרקטיקות של שימוש בספורט בארץ ובעולם בכדי להתערב בקהילות מוחלשות, ננתח את המצב הקיים נלמד על שינוים ארגונים, קהילתיים וניהול סכסוכים דרך עבודה עם ילדים ונוער בספורט ונתרגם את הידע התאורטי והפרקטי שלנו לעבודה של חינוך מיטיב שיוצאת מציאות אחרת עבור ילדים וילדות.
העבודה החינוכית- חברתית- ספורטיבית תשמש אותנו כמטפורה להתמודדות , שאיפה למעלה וגבוהה ותאפשר לנו שימוש בכלים מעשיים שיוצרים שינוי מציאות בהקשרים חברתיים, פרטים, דימוי גוף, יחסי כוח בקבוצת ילדים ובהעלאת מודעות לבעיות חברתיות ויכולת למצוא פתרונות מתאימים ורלבנטיים.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטים בארגונים חברתיים ועמותת עם נוער וילדים במצוקה.


 

דר' לילך ניישטט בורנשטיין

מרצה: ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין

רקע אקדמי:
אני חוקרת ספרות ואקטיביסטית המתמחה בתהליכי פרשנות בקבוצה. המכנה המשותף ליצירתי, מחקריי ומיזמיי הוא השאיפה לקשור בין ידע אקדמי לידע חוץ-אקדמי, בין יצירת ידע לבין פעולה בעולם.
למדתי ולימדתי בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב במשך יותר מעשור. בעבודת הדוקטור שלי בחנתי שיר סיפורי מהרומנטיקה האנגלית. באמצעות השוואה בין פרשנויות של קוראים מקצועיים לבין פרשנות שיצרה קבוצת "קוראות יחפות" ישראליות, הראיתי כי ידע אישי וקבוצתי מביא להשגת תובנות בעלות ערך שלעתים אף מרחיקות מעבר לפרשנות מקצועית. חלק מעבודת הדוקטורט ראה אור בספר "קריסטבל" (הוצאת אבן חושן 2011 ) עם תרגום, איורים ומבואות שלי.
את לימודי הפוסט-דוקטורט עשיתי במרכז ללימודי נשים באוניברסיטת מסצ'וסטס Five College Women’s Studies Research Center, שם יצרתי סרט על ניצולת שואה שהפכה למספרת הסיפורים של עיר הולדתה בגרמניה אחרי ארבעים שנות שתיקה בישראל. ספר בנושא זה עומד להתפרסם השנה בעברית ובאנגלית.
רקע חברתי:
ב 2004 הקמתי את "קבוצת הסיפור שלך". בעשור האחרון מתקיימות במסגרתה מדי שנה מיזמים המשלבים כתיבה, אמנות, צילום וספרות. קבוצות של סטודנטים ובני נוער ממגזרים שונים לומדים ויוצרים יחד ספרות, אמנות וכתיבה, כאמצעים להבנה ופעולה בעולם. בין השאר פעלנו עם קבוצת נערות ערביות ב"חצר הנשית" ביפו, עם קבוצת בני נוער גאים שסולקו מביתם על רקע נטייתם המינית ב"בית דרור" בתל אביב, עם קבוצת נערים ונערות עם שיתוק מוחין ב"מרכז וייל" בכפר שמריהו ועם קבוצת נערות דתיות באולפנית "בני עקיבא" בתל אביב.
מסר אמנותי: "אמנות כמחוללת שינוי? אחת מאותן שאלות ראשוניות, טעונות ספק, נוראות. מה הוא לנו השינוי הזה, ומדוע אנחנו חותרים לשינוי בעזרת האמנות? ...רק הרצינות הגדולה ביותר והמאבק העיקש בניצול לרעה של התנסויות-סבל גדולות וראשוניות יעזרו לנו להעיר את הקהל מן הרדמת הבלתי נתפסת שנפלה עליו. העם זקוק לשירה כמו ללחם... שירה כמו לחם? על הלחם הזה לחרוק בין השיניים ולעורר מחדש את הרעב לפני שיבוא לשבור אותו. על השירה הזאת להיות מושחזת מרוב תובנה ומרה מרוב געגוע כדי לעורר את האנשים משנתם. הרי ישנים אנו, ישנים מפחד להישיר מבט אל עצמנו ואל עולמנו" (אינגבורג בכמן, מתוך: "שאלות ושאלות מדומות" בתוך: בעיות של היצירה הספרותית בת זמננו תרמה מגרמנית: עדה ברודסקי. הוצאת כרמל, עמ' 28-29)

תקציר סמינריון: סיפורים מושתקים: הדרה והבנייה של זיכרון בחברה הישראלית- המחלקה למחול ותיאטרון מחול

הסמינריון מכוון לעורר מחשבה על הדרת סיפורי מגזרים שונים בחברה הישראלית. במסגרתו נעסוק בשאלות: איך חברה מבנה זיכרון משותף? אילו סיפורים נכללים בו? אילו מוּדרים מתוכו, ולמה? איך ניתן להבנות מחדש זיכרון שיכיל בתוכו גם קולות שהושתקו? באמצעות עבודה עם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ניצולי שואה, יהודים ילידי אתיופיה ופלסטינים, נחשוף סיפורים שאינם מתיישבים עם הנרטיב ההגמוני, נגלה את התנאים החברתיים והמערכתיים שמביאים להשתקתם ונרחיב את גבולות העדות. דליית הסיפורים תיערך באמצעות פעילות בארגון חברתי ותלווה בהדרכה בכיתה, העמקה במקורות, חקירת ייצוגים אמנותיים, ולימוד דרכים להבניה מחדש של זיכרון מושתק.
הסטודנטים יפעלו בארגונים הפועלים עם מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, ניצולי שואה, יהודים ילידי אתיופיה ופלסטינים.


 

 רן רביב

מרצה ומלווה: רן רביב

רקע אקדמי:
התחום אותו אני חוקר הוא היסטוריה של המחשבה הכלכלית בישראל, והמקורות של המהפך הניאו ליברלי בישראל בפרט ובעולם בכלל. כלומר איך מעוצבות ואיך משתנות עמדותיהם הכלכליות של אנשים פרטיים ומקבלי החלטות בשנים האחרונות עוסק גם בהקשרים הסביבתיים והחברתיים של המערכת הכלכלית. שאלות העולות מתחום העיסוק שלי.

עוד דברים שאולי קשורים למה שאני מלמד בסמינר.
חבר הקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש, אני גם חבר ביסוד – ישראל סוציאל דמוקרטית, וכותב מתמיד בכתב העת שאנחנו מוציאים בשם 'חברה', אני גם חבר ופעיל בארגון כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי.
אני מנהל מיזם משותף של מרכזי קיימות שכונתיים, המוקמים על ידי קהילות משימתיות בפריפריה של החברה הישראלית.
לפני שהעסקתי בכך ניהלתי במשך זמן רב את תכנית נבחרת נוער בונה חברה אחרת. תכנית שהכשירה מורות ומורים להעביר תכניות בתחום חברה וכלכלה בבתי ספר שונים ברחבי הארץ.

שלושה שירים קצרים של ברכט שיכולים להחליף הרבה מילים

שיר סיום
יהי כתוב בלוח האחרון
השבור, ללא קוראים:

כוכב הלכת יתבקע.
אלה שהוא הוליד, ישמידוהו.

כדי לחיות יחדיו המצאנו רק את הקפיטליזם.
כשחשבנו על הפיזיקה המצאנו הרבה יותר.
בזה היה כדי למות יחדו.

עם קריאת משורר יווני מאוחר

כאשר נפילת עירם הייתה ודאית-
על החומות כבר החלה הקינה על מתים-
ישרו אנשי טרויה חתיכות קטנות, חתיכות קטנות
בשערי העץ המשולשים, חתיכות קטנות.
והחלו להאזר עוז ותקוה טובה.

ובכן גם אנשי טרויה.

העשן

בית קטן בין עצים ליד אגם.
עשן עולה מן הגג.
אלמלא העשן
כמה חסרי ניחומים היו
בית, עצים, אגם.

תקציר הסמינריון : כלכלת המזון ואני- היכן כלכלת המזון פוגשת את הפרט, ומה מקומה ביחס לתהליכי הדרה כלכליים וחברתיים - ביה"ס לחינוך גופני ותנועה.

הסמינר יעסוק בשני צירי תוכן:

  • התהליכים הכלכליים חברתיים המאפיינים את ישראל ואת העולם בעשורים האחרונים, וכיצד התהליכים הכלכליים מעצבים את החברה בה אנחנו חיים.
  • סוגיות של תזונה פעילות גופנית והאופן בו מעוצבת תעשיית המזון בחברה המודרנית וכיצד היא משפיעה על האוכלוסיות השונות. כיצד תהליכים כלכליים רחבים לוקחים חלק מרכזי בהפיכת עודף המשקל והמחלות הנלוות לבעיה עולמית בקרב ילדים ובני נוער, והופכים למאפיינים של שכבות מודרות.

מיקודו של הקורס יהיה בחיבור בין שני צירים אלו וכיצד הם מזינים האחד את השני, ומקומה/ו של המורה לחינוך הגופני ויכולתו להיות מעורב בהתמודדות עם אתגרים אלו.
מעורבות חברתית: הסטודנטים הלומדים בקורס יבחרו במקום השמה להתנסות בפעילות חברתית
דרישות הקורס: על הסטודנטים לקרוא מאמרים לקראת השיעורים על פי הדרישות ולהגיש מטלה קצרה בנוגע למאמרים, בסוף הקורס תוגש עבודה סמינריונית.
סמסטר ב' יוקדש לליווי תהליך הכתיבה, במהלכה יגישו הסטודנטים ראשי פרקים, לעבודה שהם כותבים.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטיות בעמותות לשינוי חברתי עם ילדים ונוער במצוקה


 

רימונה לפין

מרצה: רימונה לפין  

רקע אקדמי - בוגרת תואר ראשון ושני ודוקטורנטית בחוג לתאטרון באוניברסיטת תל-אביב. במהלך חמש עשרה השנים האחרונות אני עוסקת בהכשרת סטודנטים כסוכני שינוי חברתי באמצעות פרקטיקת התאטרון הקהילתי, המהווה כלי אמנותי, התערבותי המאפשר לקהילות מוחלשות להשמיע את "קולן" במרחב הציבורי במטרה להניע שינוי תודעתי-חברתי. כמו כן, אני עוסקת בפיתוח של מודלים התערבותיים בתחום התאטרון הקהילתי המבוססים על שיתופי פעולה בין האקדמיה לבין הקהילה.
רקע חברתי/אמנותי - כיוצרת בתחום התאטרון הקהילתי הפן החברתי הוא חלק בלתי נפרד מהעשיה והיצירה האמנותית. לפיכך כיוצרת תאטרון יזמתי, הקמתי והנחתי קבוצות תאטרון רבות וגופי תרבות בקהילות שונות הפועלות לשינוי חברתי/קהילתי באמצעות התאטרון. לאורך השנים פעלתי עם קבוצות נוער בסיכון, קבוצות צרכים מיוחדים, קבוצות ערבים ויהודים, קבוצות נשים ועוד.
מסר חברתי/אמנותי - "היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם" (גנדי). הכשרת סטודנטים כבמאים/מנחים/סוכני שינוי בתאטרון קהילתי מחייב לא רק אימוץ של כלי ביקורת חברתיים אלא גם ובעיקר לעבור תהליך "תידוע" (פאולו פריירה) אישי המבוסס על חשיפת הכוחות הדכאניים הפועלים עליינו כפרטים בחברה. תהליך ה"תידוע" אמנם מעורר בנו בהתחלה לא מעט כעס והתנגדויות אך בהמשך הוא עשוי להתהוות לכוח המבעיר והמניע את תהליכי היצירה, התוצר האמנותי והאקטיביזם החברתי.
 

שם הסמינריון: מופע, קהילה וחברה: דרמת "האחרים שבתוכנו" - מגמת בימוי ותאטרון-מחול

 תקציר: הסמינריון יעסוק בסוגיית הזהות העצמית והחברתית)שייכות והדרה ( מבעד לתיאוריה, הפרקטיקה והאידיאולוגיה של " התאטרון הקהילתי", המהווה פרקטיקה עממית, אמנותית ותרבותית וכלי התערבות בקהילות מוחלשות במטרה לקדם תהליכי שינוי בחברה. הקורס ישלב בין הצגת עקרונות הפעולה האמנותית של היוצר/אמן/מורה כסוכן חינוך, תרבות ושינוי במרחב הקהילתי/חברתי ובין דיון בפניה של החברה הישראלית תוך אימוץ נקודת מבט רב-תחומית המשלבת היבטים מתחום התאטרון, סוציולוגיה ביקורתית וישראלית, פסיכולוגיה ולימודי תרבות. מטרת הקורס להקנות לסטודנט ארגז כלים מעשי ליצירה ולפעולה אמנותית-חברתית בתחום התאטרון הקהילתי וכלים להתבוננות ביקורתית.
הסמינריון משלב עשייה אמנותית חברתית )תאטרון קהילתי( הלכה למעשה בקהילות מוחלשות מגוונות של בני נוער במרכזים קהילתיים במערכת החינוך הלא פורמאלית .

בסיום הקורס תוגש עבודה סמינריונית המשלבת בין המרכיב העיוני והמרכיב הרפלקטיבי
בהתאם לתכני הקורס ולתהליך ההתנסות בתאטרון הקהילתי.

במסגרת הקורס יפעלו הסטודנטים עם קבוצות נוער בסיכון במרכזים קהילתיים בדרום תל-אביב-יפו:
במרכז הקהילתי "נוה עופר"
במרכז הקהילתי "יפו ג'"