סדנאות

סדנאות סוף שנה
בכל סוף שנת לימודים - סדנא בת יומיים, כל יום 6 שעות, סה"כ לסדנא: 12 שעות. 

אפשרויות לסדנאות (נתון לשינוי)

  • הקשבה טיפולית.
  • קשיי וויסות אצל ילדים (תקשורת, רגשי, מוטורי..).
  • מיניות אצל ילדים ומתבגרים.

תיאור הסדנאות

הקשבה טיפולית
הטיפול מהווה מקום יחודי בו הילד יכול להתבטא ולזכות להקשבה מיוחדת במינה.  ההקשבה הטיפולית היא הקשבה אמפטית לכל מה שהילד אומר ועושה ואף למה שאינו אומר ועושה.  לכולנו משותפת המשאלה שיהיה מי שיקשיב לנו מבלי לבקר או לגלות שיפוטיות כלפינו.  כשאנו זוכים להקשבה כזו אנו חשים מוכלים ויכולים להרגיש שאיננו לבד.  חוויה זו תומכת בנו בניסיון שלנו להרגיש ולהבין את עולמנו הרגשי.  עבור ילדים רבים הטיפול והמפגש עם המטפל עשויים להיות הזדמנות ייחודית לחוויה כי מישהו מקשיב להם באופן מרוכז ומשמעותי.  להקשבה הטיפולית מאפיינים ייחודיים, כמו קביעות, מהימנות, פניות, דגש על האופן הסובייקטיבי בו רואה, חושב ומרגיש המטופל, וניסיון להבנה מבפנים של המטופל. 

בסדנא ננסה להתפנות למה שעשוי להתרחש במפגש הטיפולי בין מטפל-מבוגר ומטופל-ילד, במהלך טיפול ממושך.  נייחד את המחשבה לאלמנט מרכזי ובסיסי בהתפתחות ובטיפול – הקשבה.  ננסה לראות מה חשיבותה של הקשבה בהתפתחות, ומה עשוי לקרות כאשר יש כשל בהקשבה לתינוק/ילד.  נעקוב אחר המאפיין הקשבה טיפולית במהלך טיפול, מהם התנאים המיוחדים והעדינים הדרושים כדי שתהליך של הקשבה זהירה ומתמשכת יוכל להתחיל להתרחש, וכיצד תהליכי הקשבה אלה באים לידי ביטוי בהתערבויות שונות במהלך פסיכותרפיה דינמית.  

וויסות חושי ו/או וויסות רגשי - מה בא קודם ומהו הקשר בינהם
האינטראקציות שלנו עם העולם האנושי והלא אנושי, כמו גם יכולותינו הרגשיות והקוגניטיביות, מתבססות ומתפתחות דרך יחסי הגומלין המתמשכים שלנו עם הסובבים אותנו ועם האינפורמציה המגיעה אלינו באמצעות החושים.  היכולת לעיבוד חושי הינה היכולת הבסיסית הראשונית איתה אנו מגיעים אל העולם.  אנו מקבלים גירויים חושיים ומגיבים אליהם כבר במהלך ההתפתחות בבטן אמנו, וממשיכים עם הגחתנו אל אוויר העולם. 

היכולת ליצור אינטגרציה בין מה שאני חש (ברמה החושית תנועתית) לחוויה המנטאלית–הרגשית הינה יכולת משמעותית המתפתחת מן הלידה ועד בכלל. 

השילוב בין הפרופיל החושי/רגשי של ילד, והפרופיל החושי/רגשי של ההורה ומערכת היחסים ביניהם, משפיעים על ההתפתחות ועל התפקוד של שניהם גם יחד.  הבנת הפרופיל הייחודי של ילד, מודעות לפרופיל של ההורה, ובעיקר הבנה של ההשפעות ההדדיות הקיימות ביניהם, מאפשרת הכוונה והתאמה של סגנון ההתייחסות והעבודה עם ילדים והוריהם.

שטרן (1985) מתאר את החוויה של תינוק המגיע לאוויר העולם כאוסף של התנסויות שאין כל קשר ביניהן, ומסביר כיצד במהלך הזמן התינוק/הילד מפתח (מתוך התנסויותיו עם הסביבה) את היכולת להסתגל לגירויים ולהגיב אליהם בצורה סלקטיבית.  גרינשפן ווידר (2006)  מייחסים חשיבות רבה לשלב זה.  לדבריהם, הפרופיל האינדיווידואלי (I) השונה בין אדם לאדם, הינו אחד מאבני היסוד החשובות בבסיס התפתחות.  במהלך החודשים הראשונים בחייו עסוק התינוק בנסיונות לוויסות עצמי, קשב ועניין בעולם, אשר מהווים את הבסיס ליכולת להיות בקשר ובאינטימיות.  עיסוק זה ממשיך במהלך החיים בכל התנסות ואינטראקציה.  ליקוי ביכולת לעיבוד חושי יכול לשבש את הבסיס לאינטראקציה מוצלחת עם המטפלים בנו, עם המציאות ועם עולמנו הפנימי.

הסדנא תעסוק בקשר החושי – רגשי, יוצגו ההגדרות ל-RSPD (Regulatory Sensory Processing Disorders) כפי שהן מופיעות ב-DMIC (Diagnostic Manual for Infancy and Early Childhood), שנכתב על ידי גרינשפן וידר ושות',  נצפה יחדיו בסרטי וידאו של ילדים עם פרופילים שונים, וננסה להבין יחדיו מה בא קודם ומה הקשר בין וויסות חושי וויסות רגשי. 

מיניות ילדית
מראשית חיינו כולנו יצורים מיניים. למרות עובדה זו נושא המיניות הילדית הוא נושא המעורר חשש ומבוכה, ולעיתים קרובות, למרות שהוא מעסיק מאד הורים ואנשי חינוך,  גם אנשי טיפול נמנעים מהתייחסות אליו. 

פרויד האמין שהבנת המיניות הילדית הכרחית כדי להבין את הנוירוזות עצמן.  בהתייחסותו של פרויד למיניות הילדית, כמו גם בהתייחסות לכתביו, קיימת תנועה בין הסתכלות קונקרטית להתבוננות סימבולית יותר.  מטפלים נעים בהתייחסותם בין קוטב של הכחשת המיניות הילדית לקוטב של התייחסות קונקרטית (למשל, דגש על מקרים של אוננות או אירועים בעלי גוון מיני בין ילדים), ולעיתים מתייחסים למיניות של ילדים רק כאשר בולטת פסיכופתולוגיה (למשל, פגיעה מינית של מבוגר בילד או ילד בילד).  למרות שנושא ההתמודדות עם מיניותם של ילדים והתייחסותם של ילדים למיניות שלנו מוכר בתיאוריה, הרי שבטיפול אנו מתקשים לא פעם לזהותו ולהכיר בו ותוהים כיצד לעבוד איתו. 

בסדנא נסקור התייחסויות תיאורטיות על המיניות הילדית והתפתחותה.  נדון בתפיסת המיניות דרך עיני ילדים ובני נוער והתנהגות מינית בקרבם.  ננסה לפתח את יכולתנו לזהות התנהגות מינית בעייתית ומצבי סיכון בתחום, ובעיקר ננסה לגעת בתחושות המתעוררות בנו במפגש שלנו כמטפלים עם מיניותם של הילדים.