הפסיכותרפיה צמחה מתוך המפגש שנוצר בראשית המאה העשרים בין הרפואה, הביולוגיה, הפילוסופיה ומסורות ריפוי קדומות. מגוון השיטות בתחום הטיפול מקורו בצירופים השונים של מקורות אלו ובנאמנות שונה למסורת המדע ולמסורות פילוסופיות ורוחניות.

מגוון הולך ומתרחב של שיטות טיפול שורשיו נעוצים בעבודתו של ק. ג. יונג אשר ראה בהצבר התרבות מקור רב ערך להבנת הנפש ובהתאם לכך שקדו הוא ותלמידו על לימוד מיתוסים עתיקים, טקסי פולחן ומסורות מיסטיות.

השיח שנוצר בין אלה לבין מחשבת המדע והרפואה הוא יסוד הפסיכולוגיה האנליטית – תורתו של יונג.

הטיפול היונגיאני מתיחס לרבדים השונים של הלא-מודע, למן האישי ועד הקולקטיבי, תוך הדגשת הסתגלותו של היחיד לעולמו הפנימי כבסיס לפיתוח יחס הרמוני עם עצמו ועם סביבתו. הטיפול נעזר בחלומות ובצורות מבע אחרות של רבדי הלא-מודע השונים (ציור, פיסול, דימיון פעיל ועוד), ולהבנתם אנו עושים שימוש בידע מתחום המיתולוגיה, אגדות העם, טקסי הפולקלור והיצירה הפלסטית והספרותית. כל אלה מהוים מצע להתפתחות היחיד ולהתמודדותו עם מצוקותיו.

בצד תרומתה של השיטה לתחום הטיפול הנפשי, הציעה הפסיכולוגיה האנליטית פרשנות לתרבות, לאמנות ולתהליכים חברתיים, וכן חשפה קשרים בין התפיסה הארכיטיפית לבין מחשבת המדע.

ההתעניינות הרבה שאנו עדים לה היום בתורתו של יונג הביאה לייסודו של קורס השתלמות גבוה לפסיכותראפיה יונגיאנית, וכאכסניה נאותה לקורס משמשת מכללת סמינר הקיבוצים.

המורים והמדריכים בתכנית הם פסיכולוגים אנליטיים מוסמכים וכן יוזמנו ללמד מומחים בתחומי העיון והמחקר הקרובים לעולמה של הפסיכולוגיה האנליטית (פסיכיאטריה, חקר דתות, אנתרופולוגיה, כירולוגיה, אמנות).