תקצירי הלימודים בתכנית לשנה"ל תשע"ח

קורסי בחירה

תולדות הנפש בתרבות המערב: מהעת העתיקה לימה"ב
ד"ר נילי אלון עמית

בקורס זה נעסוק בהולדת הפסיכולוגיה בתרבות המערב. תוך קריאה בכתבים נבחרים בתורת הנפש העתיקה, נזהה את ניצני תפיסת הנפש העומדים בבסיס תורת הפסיכולוגיה המודרנית. נבדוק כיצד מתוארת הנפש בכתבים העתיקים – החומר והמבנה שלה, הקשר שלה לגוף, דרכים שונות לריפוי הנפש, הגדרת הנפש המאושרת והדרכים להשגתה.
נבחן תיאורים של נפש האדם בכתבים פסיכולוגיים של פילוסופים בני העת העתיקה: הקדם-סוקראטיים, אפלטון, אריסטו וההלניסטים, ובשער ימה"ב - הנאופלטונים, ונבחן את השפעתם על תורות מאוחרות יותר – למשל על המיסטיקה הסופית בימה"ב המאוחרים. נעקוב יחד אחר התפתחות תורת הנפש בפילוסופיה העתיקה, ונדון בהשפעותיה על תורות פסיכולוגיות ורוחניות המוכרות לנו כיום. 

פילוסופיה וספרות: שאלות קיומיות
ד"ר מירב אלמוג
הקורס יתמקד בשפת הפילוסופיה של הקיום ובקשר העמוק בינה לבין השפה הספרותית. הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית עושה שימוש רב בכתיבה שלא מורכבת ממערכות של טיעונים סדורים, אלא בכתיבה חופשית ויצירתית העשירה במוטיבים ספרותיים, כגון מטאפורות ומיתוסים. השאלה העולה היא האם מדובר בבחירה סגנונית של ההוגים הקיומיים או שמא בכורח פילוסופי? במילים אחרות, האם בעיות קיומיות קוראות לשפה ייחודית? מדוע שפה תיאורטית סטנדרטית מחמיצה ממד עקרוני הנוגע לחשיבה על אודות שאלות אלה, ובאיזה אופן יצירות פילוסופיות-ספרותיות וספרותיות-פילוסופיות יכולות לאפשר אותן? נקרא, בין היתר, ביצירות הספרותיות של נבוקוב, קפקא ובורחס, היצירות הפילוסופיות של קרקגור וניטשה, ובכתביהם הפילוסופיים והספרותיים של סארטר, קאמי ודה בובאר אשר כתבו מחזות ופרוזה במקביל לכתיבה הפילוסופית שלהם—ניתן את הדעת על אודות הקשר בין שני קולות/סוגי טקסטים אלה.

האמנם ימי סובלנות: מוסלמים, נוצרים ויהודים בספרד של ימי הביניים
ד"ר פנחס ביבלניק

מוסלמים, נוצרים ויהודים חיו, אלה לצד אלה, במשך מאות בשנים בחצי האי האיברי. "חיי הצוותא" שלהם, על המפגשים ועל העימותים שביניהם, מהווים מקרה לימוד מרתק על ימי הביניים בזירה גיאוגרפית מוגדרת היטב. בקורס זה נלמד על המשותף ועל השונה שבתפיסותיהם של בני שלוש הדתות, על ימי ח'ליפות קורדובה ועל "תור הזהב" של יהודי ספרד, על דמותו של "האחר", על היצירות המשותפות ועל המאבקים המזוינים הבלתי פוקסים שהביאו, בסופו של דבר, לגירוש המוסלמים והיהודים מחצי האי האיברי.

עדות: אתיקה של סיפור וזיכרון
ד"ר חנוך בן פזי
שאלת העדים והעדות הפכה לאחת השאלות החשובות של התרבות במאה השנים האחרונות: בפוליטי, בעיצוב הזהות, בזכרון השואה, באחריות המוסרית. קורס זה מבקש להפגיש את הלומדים והלומדות עם המשמעות הפילוסופית והמוסרית של היות עד, לקיחת אחריות והתייצבות למתן עדות. המושג עדות המוכר היטב מן השיח המשפטי, מועבר לתוך ההקשרים המוסריים, הספרותיים והחברתיים. משמעותה של העדות עולה מן הספרות המקראית, זוכה לפיתוח מעמיק בהגות ימי הביניים, והופכת להיות לחלק מרכזי של התרבות המודרנית בספרות ובשירה. החשיבה הפילוסופית המוסרית תהווה תשתית לקריאה, דיאלוג, ומחויבות חברתית ביצירה העכשווית.

מוצגים: ביקורים ביקורתיים בתערוכות מוזיאליות*
ד"ר דורית ברחנא-לורנד

הקורס יתקיים במסגרת בלתי-שגרתית של חמישה מפגשים בתערוכות במוזיאונים, במהלך חופשות לימודים. בכל מפגש נבקר בתערוכה חדשה אחת ובתערוכת קבע אחת במוזיאון בהדרכת מנחה מטעם המוזיאון. בעקבות הסיור, נקיים במקום דיון ביקורתי בתערוכה. כרקע לדיון נקרא טקסטים הגותיים העוסקים בביקורת התרבות. נבקר במוזיאון תל-אביב, מוזיאון הרצליה, מוזיאון ארץ ישראל, בית התפוצות ומוזיאון פתח-תקווה. בנוסף למפגשים בתערוכות, יינתן מערך תמיכה מקוון.

מטרות הקורס:

  • היכרות עם עולם האמנות בישראל
  • פיתוח ושכלול האוריינות החזותית
  • קריאה ביקורתית משותפת בטקסטים
  • דיון בסוגיות עכשוויות בתרבות

* קורס מרחף-קורס בחמישה מפגשים שנתיים בחופשות של בתי הספר.
תאריכים: 9.10 [מוזיאון א"י], 18.12 [בית התפוצות] 28.1 [מוזיאון הרצליה] 4.2 [מוזיאון פ"ת] 27.3 [מוזיאון ת"א] (ייתכנו שינויים בתאריכים)

סוגית הבריאה מהמקרא אל הקבלה
ד"ר מורן גאם הכהן
בקורס זה נדון באחת מהסוגיות המרתקות והשנויות במחלוקת שלתנ"ך יש להציע לנו, סוגיית הבריאה בספר בראשית. במהלך הדיון נעסוק בהיבטיה הטקסטואליים,הפרשניים והביקורתיים של סוגייה זו, נתחקה אחר גלגוליה של הסוגייה, מן העולם המקראי דרך העולם הפרשני בימי הביניים ועד הגיעה אל  העולם הקבלי שבו נתמקד בהקשריה המיסטיים הייחודיים. השאלות המרכזיות שיעסיקו אותנו במהלך הדיון יעסקו בשאלת מהותו וייעודו של האדם? מה בין האדם הראשון לבין האשה הראשונה? מהותו ומעמדו של האל בעולם וטיב מערכת היחסים שבין האדם לבין אלוהיו.

קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי
ד"ר רועית דהן

האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה.
בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי ופסיכואנליטי בשאלות אלה, תוך השוואה בין שניים מגדולי ההוגים של עידן הנאורות: עמנואל קאנט וזיגמונד פרויד. מוקד הדיון יהיה בניסיון להבין את רגע הבחירה האתית של האדם, ולהצביע על מקורות החוק המוסרי והמניעים לפעולה המוסרית, כתשתית לשיח חינוכי אקטואלי ומעשי.

שיגעון בראי הספרות
ד"ר טל הולץ

לשיגעון פנים רבות, לא כל שכן בייצוגיו הספרותיים.
הקורס יעמוד על הממד האינטרדיסציפלינרי של הקריאה בספרות יפה העוסקת בשיגעון: הוא יאפשר להבין, כיצד אבחנות ומאפיינים הלקוחים מן השיח הפסיכיאטרי, מזינים את הייצוג הספרותי של מרבית ההפרעות הנפשיות המוכרות, ומנוצלים על ידיו, כדי להסדיר היגיון בהתנהגותן של הדמויות ובהתפתחותה של העלילה; בתור אמצעי להנכחת השיגעון כמטפורה בטקסט; ולצורך עיצוב תפיסת ה"אני" במושגי "מי שאיננו" מבחינה תרבותית.
הקורס יזמן כמו כן, חקירה אינטנסיבית של הקשר בין פתולוגיות נפשיות ועבריינות, שרגישותו גבוהה ומעוררת עניין רב גם מנקודת מבט ספרותית: האם הפרעה נפשית יכולה לספק מניע מורכב לביצוע הפשע או שקיומה לא קשור בדרך כלל לביצועו?
(ייבחנו, בין השאר, היצירות: המקרה המוזר של דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד/סטיבנסון; הבושם/זיסקינד; אהבה עיקשת/מקיואן)

"שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" - אליהו מהמקרא למדרש
ד"ר חיים חיון

דמותו של אליהו, איש האלוהים הקנאי והסוער של ספר מלכים, מתחלפת לה בספרות חז"ל בדמות אבהית רכה וסובלנית עד שנדמה שלפנינו שתי דמויות שונות בתכלית. נלווה בקריאה צמודה את מסעו הארוך של אליהו מהארץ אל השמים ומהמקרא אל המדרש ונבקש להבין את אישיותו כמו גם את עולמם של כותבי הסיפורים אודותיו.

ללמוד ספרות באוויר הפתוח*
ד"ר מימי חסקין

קורס מרחף הכולל חמישה טיולים ספרותיים, בעקבות יוצרים ובעקבות יצירות.
בקרס זה הלימוד יערך מחוץ לכיתה והספרות תילמד במקום התרחשותה או בקרבת בתיהם של יוצריה. הקורס יורכב מחמישה סיורים, שונים במשכם, אשר יעניקו שיעור מרוכז באוויר הפתוח. הסיורים יתקיימו בימי חופשות בתיה"ס והחול המועד.

להלן תכנית הקורס:
א. ביאליק וטשרניחובסקי- אהבות אסורות
ב. בעקבות עמוס עוז בירושלים
ג. עטור מצחך - בעקבות אברהם חלפי ואברהם שלונסקי בתל אביב
ד. אגדה אורבנית בראשון לציון
ה. במקום הכי נמוך בתל אביב

* קורס מרחף-קורס בחמישה מפגשים שנתיים בחופשות של בתי הספר.
תאריכים: 10.10, 14.12, 2.3, 26.3, 3.5 (ייתכנו שינויים בתאריכים)

תרבות וספרות בעידן  פוסטקולוניאלי
דינה חרובי

במהלך השיעור נבחן את ייחודן של הכתיבה והעשייה הספרותית בהקשרים פוסט-קולוניאליזם שונים. נתייחס למאמרים תיאורטיים מרכזיים (אלבר ממי, פרנץ פנון, אדוארד סעיד) ולטקסטים של סופרים/סופרות כדי לעמוד על מאפייני הכתיבה בשפת הכובש בטריטוריות השונות. אילו אסטרטגיות ננקטות על מנת לכתוב בשפת הכובש או בשפת הנכבש? הספרות תהווה מקרה מבחן ליחסים בין מיעוטים לתרבויות הגמוניות בעידן פוסט-קולוניאלי. (נקרא את סייד קשוע, מרואן מח'ול, איימן סיכסק, ז'אמייקה קינקייד, ג'ומפה להירי ’ועוד.)

המהפכן שהפך לקיסר: צרפת הנפוליאונית בין מודרניות לריאקציה
מרצה: ד"ר אמנון יובל

נפוליאון בונפרט, הגנרל הקורסיקאי שזכה לתהילה בזכות הישגיו הצבאיים עוד בטרם מלאו לו 30, תפס את השלטון בצרפת לאחר עשור דרמטי שבמהלכו הפכה זו ממונרכיה אבסולוטית לרפובליקה מהפכנית. הוא הודח מן השלטון (פעמיים) כעבור כ-15 שנה ופינה את הדרך לכינונה של מונרכיה מחודשת (רסטורציה) בצרפת. במהלך אותן 15 שנים עמד נפוליאון בראשם של שני משטרים - קונסולאט וקיסרות – שהתאפיינו בשילוב מאתגר של מאפיינים מנוגדים: מהפכניים ומודרניים, מצד אחד; סמכותניים ושמרניים, מצד שני. בקורס נעסוק בתופעות מרכזיות ובנקודות ציון חשובות בתקופת השלטון הנפוליאוני: ההפיכה של ה-18 בברימר, קודקס נפוליאון, מבנה המשטרים שהנהיג, הפיוס עם הכנסייה, דיכוי האופוזיציה, הניסיון לטשטש את זיכרון המהפכה, המלחמות הבלתי פוסקות נגד מעצמות אירופה והערצת המיליטריזם שליוותה אותן, עלייתה ונפילתה של האימפריה הנפוליאונית, תגובות-הנגד הלאומיות שעוררה, המודרניזציה שהנהיג נפוליאון בתחומים שונים, המהפכנים לשעבר שסייעו לו ("השבשבות"), יחסו לקבוצות מיעוט ושלטון מאה הימים. כחוט השני תעבור השאלה הקלאסית: באיזו מידה המשיך שלטונו של נפוליאון את מפעלה של המהפכה הצרפתית, ובאיזו מידה הרס אותו על ידי חזרה להיגיון של המשטר הישן? או שמא לא עשה אף אחד מן השניים אלא יצר משטר חדש בתכלית, שבישר את האופי רווי הסתירות של המודרנה?

עקרונות חינוכיים במשנתו הפילוסופית של הרמב"ם
פרופ' עמירה ערן

ספרו הפילוסופי המפורסם של הרמב"ם, מורה נבוכים" נפתח באגרת לתלמיד.
באגרת מסביר הרמב"ם שהספר נכתב לתלמידו האהוב כדי להשביע את תשוקתו לידע וכדי להבטיח שאין "תשוקתו גדולה מהשגתו". ואמנם ספרו של הרמב"ם כתוב מתוך מודעות עמוקה לרגישותו ולפגיעותו של התלמיד.
המשותף לתורתו החינוכית של הרמב"ם ולתהליכי למידה אקדמיים מגוונים הוא ברדיפת הידע ובהסתמכות על וודאות מוכחת. הרמב"ם רואה בלמידה ובהשגת האמת תנאי לקרבת אלוהים.
בקורס זה נפסע בדרכו החינוכית של הרמב"ם, כפי שהוא מצטיירת מן האגרת לתלמיד האהוב ונדון בסוגיות החינוכיות העולות ממנה: הנהרת הסדר היוצר משמעות והתעלמות מפרטים מקריים; התקדמות הדרגתית; הסתייגות משינוי רדיקלי ויצירת מטרות ביניים, התואמות את יכולת ההבנה של התלמיד; תיעול התשוקה הגופנית הארוטית לתשוקה רוחנית לידע והתאמת האמונה לשפה העומדת במבחן הוודאות.

תמונות מן ההיסטוריה
ד"ר מאיה קציר

קורס רחב יריעה זה מציע התבוננות אימפרסיוניסטית, מתרשמת, במספר נבחר של יצירות מופת של תרבות המערב. במהלכו נכיר, נדון וננתח כמה מהישגי אמנות המערב, על שדותיה השונים, תוך הבנת ההקשר ההיסטורי שהיווה את הרקע האינטלקטואלי והחברתי ליצירתן.
הקורס מציע לא רק קריאה של היסטוריית המערב באופן אחר, דהיינו, תוך התמקדות ביצירה האמנותית, אלא גם דיון בסוגיות מפתח של חקר ההיסטוריה: כיצד ומדוע הופכת יצירה לקאנונית? כיצד ניתן לדעת עוד על ההיסטוריה דרך התבוננות ביצירה המעבירה מסר שאיננו מילולי? מהו מקור היסטורי?
ההיסטוריה עוסקת, כידוע, בתהליכי שינוי והמשכיות: דרך מספר תמות חוזרות – ונוס, המונה ליזה, יחסי פוליטיקה ודת ואחרות, נדון בשינויים שחלו בחברת המערב וכמובן גם באלמנטים שנותרו ללא שינוי, למן ימי הביניים ועד ימינו אנו. מה בין המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י לבין זו של דושאן? מה בין הקתדרלות של שיא ימי הביניים לבין בניין המגורים המשותף שנהרס ב-1972 ומסמן את ראשיתה של התקופה המכונה "פוסט מודרניזם"?
במהלך הקורס, אם כן, נזכה להעמיק את הכרותנו עם יצירות שבוודאי מוכרות לכל, ובמקביל, נכיר יצירות חדשות המהוות נכס צאן וברזל של התרבות המערבית. בתוך כך, יעשיר הסטודנט את הבנתו וירכוש כלי מתודולוגי חשוב העשוי לשמשו בהוראת ההיסטוריה לכל גיל.

לפרק את פוליטיקת הזהויות בחברה הישראלית
ד"ר הדס שבת נדיר

בקורס נתבונן בקטגוריות של זהות שולית בחברה הישראלית: ניצולי שואה, מזרחים, שחורים, מסורתיים ופלסטינים ועוד. השיח הישראלי מציב גבולות ברורים בין קטגוריות זהות שונות ומבקש לאסור חציית גבולות בין שדות השיח השונים הללו, אך בפועל גבולות אלה נחצים שוב ושוב – בשיח התקשורתי ובדיון האקדמי, בתרבות ובספרות. בקורס נפרוץ את הגבולות ונדון בקטגוריות זהותיות כעמדות שונות בתוך השיח על השוליות בחברה הישראלית. נבחן את הפרקטיקות, המנגנונים והדימויים המתארים את הקבוצות השוליות ונעקוב אחר היחסים המורכבים שהן מקיימות בינן לבין התרבות השלטת ובינן לבין עצמן - בתרבות ובשיח הביקורתי והציבורי הישראלי.

"אזורי מגע" באמריקות: תרבויות נפגשות, תרבויות מתנגשות
ד"ר עתליה שרגאי

השיעור יעסוק במפגשים בין תרבותיים בין ארה"ב, מדינות מרכז אמריקה והקאריבים במאות 20-19. מפגשים אלו עוצבו בהשפעת יחסי הכוח הבלתי שווים בין ארה"ב – שעלתה לדרגת מעצמה עולמית בתקופה זו - למדינות מרכז אמריקה והקאריבים, אבל מבטאים גם את האפשרות לחתור תחתם ולכונן יחסי כוח מסוג אחר.
השיעור יתבסס על ספרות מחקר מתחומי ההיסטוריה, האנתרופולוגיה והספרות, בשילוב מקורות ראשוניים תיעודים ובדיוניים ומקורות ויזואליים. נבחן בו נושאים כמו תעלת פנמה כאזור מגע; "אזורי הבננות" בין מובלעת לאזור מגע; ספיריטואליזם שחור כשפה משותפת; גבול מקסיקו-ארה"ב כמרחב שלישי ועוד. מתוך נקודת מבט השוואתית, נעמוד על שבחינת תהליכים המתרחשים באמריקות בתקופה זו עשויה לשמש בסיס להבנת אזורי מגע ומפגשים תרבותיים בחלקים אחרים של העולם.

סמינריונים

טקסטים מקראיים כמקורות השראה אמנותיים (סמינריון)
ד"ר אסנת זינגר
במוקד הסמינריון יעמדו טקסטים מקראיים מכוננים, והם ייבחנו כשהם לעצמם וכשהם על רקע תרבויות המזרח הקדום. מכאן נצא לבחינת מעגלי הפרשנות, שנוצרו סביב הטקסטים הנבחרים במרוצת הדורות, ולבחינת מעגלי ההשפעה של הטקסטים הללו על תחומי אמנויות שונות - ציור, פיסול, מוסיקה, ספרות (פרוזה ושירה), קולנוע ותיאטרון.

דוגמאות לטקסטים שיילמדו בקורס:

  • הסיפורים על שמשון (שופטים י"ג – ט"ז) והשתקפויותיהם באמנויות השונות, כגון ברומן שמשון לזאב ז'בוטינסקי.
  • הסיפורים על דויד (למן שמ"א ט"ז ועד מל"א ב') והשתקפויותיהם  באמנויות השונות, כגון בספרות ביצירה 'דו"ח המלך דויד' לשטפן היים.
  • משפט שלמה (מל"א ג'), מקבילות לו בעולם העתיק ובמחזאות המודרנית, כגון במחזה "מעגל הגיר הקווקזי" לברטולט ברכט.
  • הסיפורים על יוסף ואחיו (בראשית ל"ז, ל"ט - נ') והשתקפותם בשירה המודרנית, בפרוזה העולמית, כגון ברומן 'יוסף ואחיו' לתומאס מאן, ובתחומי אמנויות נוספים (כגון ציור).

מיתוסים בראי הפסיכואנליזה (סמינריון)
ד"ר מעין מזור

הנחתו של פרויד בדבר קיום הלא מודע בנפש האדם תרמה תרומה רבת ערך להיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית. פיתוחה וביסוסה של הנחה זו הוסיפה למחקר פרספקטיבה פסיכואנליטית שהולידה פרשנויות חדשות למיתוסים. בבסיס כל הפרשנויות הפסיכואנליטיות המודרניות שבאו אחרי פרויד למיתוסים מונח הקשר שמצא פרויד בין המודע ללא מודע, ובמיוחד ההשפעה שיש לקשר הזה על תהליך יצירת ייצוגים או סמלים. במהלך הסמינר נדון בהרחבה בפרשנויות השונות שהציעו תלמידיו הקרובים של פרויד, אוטו ראנק וקרל גוסטב יונג, ובפרשנויות של חוקרים וחוקרות שבאו בעקבותיהם ותרמו תרומה מקורית ויצירתית לחקר המיתוסים בראי הפסיכואנליזה.

אחד משלנו: ספרות ילדים ונוער בין לאומיות לרב תרבותיות
ד"ר רימה שיכמנטר

המתח בין חזון החברה ההומוגנית-לאומית, במתכונת כור ההיתוך, לתביעות להכרה בזכותן לקיום של תרבויות שונות מלווה את החברה הישראלית מאז הקמת המדינה ועד ימינו. ספרות הילדים והנוער שראתה אור בישראל לא רק נתנה ביטוי למתח זה, אלא לעתים אף שימשה כמרחב שבו התמודדה החברה הישראלית עם הסתירות הנובעות משתי הדרישות השונות. בעשורים האחרונים, עם התגברות ההכרה בלגיטימיות הקיום של זהויות שונות, עומדת ספרות הילדים הישראלית בפני אתגר כפול: מחד גיסא לשמש כאמצעי ליצירת המשכיות של תרבות הלאום ומאידך גיסא להיות שופרן של תפיסות הקוראות לרב-תרבותיות.|
בקורס נבחן את האופן שבו ביטאו הטקסטים הספרותיים לילדים את המתח בין לאומיות לרב תרבותיות. בין היתר נראה כיצד הוצגו בעבר ומוצגים בהווה מפגשים בין-תרבותיים, נעמוד על הייצוג הטקסטואלי והחזותי של בני לאומים שונים ותרבותם ונבדוק את עמדת הטקסטים כלפי סוגיות של זהות והזכות לביטוי תרבותי. גם אמצעים אחרים לביטוי עמדה בסוגיות אלה – כמו למשל באמצעות תרגום או הוצאה מחודשת של קלאסיקה – יזכו לתשומת לב בקורס.
באמצעות הקריאה בטקסטים מקוריים ומתורגמים ינסה הקורס להוכיח כי בניגוד למצופה, בספרות הילדים שראתה אור בשנים עברו ניתן היה למצוא עמדה אמביוולנטית כלפי מדיניות כור ההיתוך, ואילו ספרות ילדים הרואה אור בשנים האחרונות מבטאת לא פעם עמדה עמומה ומלאת סתירות כלפי רעיונות של פלורליזם תרבותי ורב תרבותיות.

סדנאות וקורסי מחקר

סדנת ראשית א': ספרות מופת (חובה-שנה א')
פרופ' שי פרוגל

בסדנה נדון במספר יצירות מופת מן התרבות העברית והמערבית ונעמוד על האיכות הפילוסופיות והספרותיות שלהן. נבחן כיצד הן משמשות כתשתית למדעי הרוח ולחינוך ונשאל על האפשרות לשלבן בתכנית הלימודים של בתי הספר. הסדנה תתקיים כדיון פתוח על בסיס קריאה מוקדמת של הטקסטים לקראת השיעור. בין היצירות בהן נדון: "אדיפוס המלך" (סופוקלס), "האפולוגיה של סוקרטס" (אפלטון), "הגיונות על פילוסופיה ראשונית" (רנה דקארט), "דון קיחוטה" (מיגל דה סרוונטס), "הברכה" (ביאליק), "מסביב לנקודה" (יוסף חיים ברנר), "עגונות" (שמואל יוסף עגנון).

סדנת ראשית ב': קריאה מפרספקטיבה מגדרית  (חובה-שנה א')
ד"ר שרון גבע
מחקרים רב-תחומיים מזמנים מפגשים בין דיסציפלינות ומחייבים הן גילוי בקיאות בתוכן של פריטים מספרות המחקר בתחומי דעת שונים והן ביטוי של יכולת לשלב בין פריטים אלה ואחרים במטרה להציג טענה משכנעת במסגרת נושא. המטרה העיקרית של הסדנה היא להקנות מיומנויות לפיתוח יכולת זו ושכלולה במהלך קריאה בפריטים נבחרים מספרות המחקר והלאה בהתמודדות עם שילובם במסגרת יצירה של חיבור אקדמי.
תחום העניין שילווה את הסדנה הוא לימודי מגדר, פרספקטיבה רב-תחומית במהותה שביסודה התבוננות חדשה על שדות וזירות מגוונים וקריאה חדשה של טקסטים. במהלך הסמסטר יקראו הסטודנטיות והסטודנטים מבחר מחקרים מגדריים בתחומי דעת שונים במטרה להכיר פרספקטיבה זו ויתנסו בכתיבת חיבור אקדמי מנקודת המבט של המגדר. השיעורים יתקיימו במתכונת של דיונים במליאה על בסיס קריאה מקדימה (לפי שבוע) ובתרגילים בחברותא.
חובות הסדנה: נוכחות והשתתפות פעילה, קריאה שוטפת של הפריטים על פי הרשימה הביבליוגרפית, הגשת החיבורים במועד.

סדנת פרויקט גמר (חובה-שנה ב'-מסלול ללא תזה)
ד"ר יובל פז, טלי סגל

מטרת הסדנה היא לסכם את הלימודים בתכנית הרב-תחומית ולהביא לבניית יחידת לימודים במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב תחומית במדעי הרוח לסוגיה, על בסיס מה שנלמד בתכנית, ובאפשרויות ליישם אותה בבתי הספר.
כל אחד מהסטודנטים יכתוב יחידת לימודים רב-תחומית בהנחיית מדריך הסדנה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על גישה ביקורתית למקורות מידע אלקטרוניים ואחרים, ועל האפשרויות שפותח המרחב הממוחשב עבור מורים ותלמידים.

סדנת מחקר רב תחומי במדעי הרוח (חובה-שנה ב'-מסלול עם תזה)
פרופ' חגית הלפרין

מטרתה של הסדנה להכשיר את הסטודנטיות והסטודנטים למחקר רב תחומי ולכתיבת עבודת תזה.
סדנת המחקר תעסוק במחקר בכלל ובמתודות מחקר האופייניות למדעי-הרוח בפרט: הסדנה תתמקד בגישות שונות לחקר טקסטים ובדרכי פרשנות הטקסטים. הגישות השונות של דרכי המחקר והפרשנות יודגמו ביצירות ובמאמרים העוסקים ברב תחומיות. במהלך הסדנה יוזמנו גם חוקרים-אורחים שישוחחו עם הסטודנטים על סוגיות במחקר הרב תחומי.
בין הנושאים שיידונו בקורס: כישורי החוקר, אתיקה של מחקר, אובייקטיביות וסובייקטיביות, חומרים ראשוניים ומשניים ודרכי האיסוף, התייחסות ביקורתית למקורות המחקר, התיאוריה והמחקר, העלאת השערות, בדיקתן וביסוסן, פרשנויות שונות וגבולותיה של הפרשנות, דרכי הסקת המסקנות, קישורים בין הדיסציפלינות השונות, דרכי ארגון החומר ועוד.
חלק מהסדנה תהיה מעשית והסטודנטים יתרגלו דרכי פרשנות וכתיבה מחקרית וביקורתית עד לכתיבתה של הצעת המחקר בעזרת המנחים של עבודות התזה.

שיטות מחקר (חובה-מסלול עם תזה)
הסטודנטים יבחרו קורס בשיטות מחקר כמותיות וקורס בשיטות מחקר איכותניות מתוך הקורסים המוצעים בתכניות לתואר השני במכללה.
התקבל אישור לכך אישור מראשי תכניות: ד"ר איריס אלקחר, ד"ר מיכל קרן, ד"ר גילי יוסף, ד"ר דובי וייס