תקצירי הלימודים בתכנית לשנה"ל תשע"ו

קורסי בחירה

היסטוריה ואקולוגיה - גישות חדשות להבנת העבר
ד"ר אלי בר חן

מסורתית שייכים לימודי ההיסטוריה למדעי הרוח. הבנת העבר מתמקדת לרוב במכלול העשייה האנושית והאופן שהיא מעצבת מסגרות חברתיות ומניעה תהליכים היסטוריים. כך למשל מובנת התגבשות הדת ומסגרות דתיות כנגזרות מהכרת האדם ומיסודה בטקסטים קדושים או בטקסים. מהפכות טכנולוגיות ותעשייתיות מוסברות בין השאר כתוצאה מגאונות אנושית, שמוצאת את ביטוין בהמצאות פורצות דרך שמשנות את צורת היצור ובעקיפין את צורת ההתיישבות של האדם ואת המסגרות הפוליטיות שבתוכם הוא פועל. אקולוגיה נלמדת לעומת זאת מסורתית במסגרת הפקולטות למדעים מדויקים. חקר תהליכי הפוטוסינתזה – המקור היחיד לתזונת האדם – נחקר בין השאר במחלקות לבוטניקה ולפיזיקה. על הבנת תהליכים גיאולוגיים כנדידת היבשות שוקדים גיאולוגים ועל חקר הים אמונים אוקיונוגרפים. התפתחות החיים על מגוונם העצום הוא נחלתם של ביולוגים וחוקרי אבולוציה. ואולם האין האדם חלק מסביבתו? האין המרקם הביולוגי, האקלימי או הגיאולוגי מעצבים את תרבותו ומשפיעים על תהליכים היסטוריים? מטרת הקורס "היסטוריה ואקולוגיה" לאחד בין שתי התחומים כך שהבנת העבר האנושי תיגזר מתהליכים אקולוגים וההפך: הבנת תהליכים אקולוגים תשען גם על עשיית האדם, במיוחד בעת החדשה. במסגרת זאת יוארו ארבע סוגיות היסטוריות מרכזיות כנובעות מהמרקם היחסים אדם סביבה. גילוי העולם החדש, עליית האסלאם הרדיקלי, ג'נוסיידים במאה העשרים והמפעל הציוני.
מעבר להקניית כלים מתודולוגיים חדשים לסטודנט לקורס גם מטרה מוסרית-אקטואלית. קצב הפגיעה של האדם בסביבתו הגיעה החל מהמהפכה התעשייתית לממדים מבהילים. השימוש של האנושות במשאבים המוגבלים של כדור הארץ עומד קיום על פי שש מהקצב שבו הטבע מסוגל לשקם את עצמו וקצב הצריכה הפראית אינו נבלם אלא רק מואץ משנה לשנה. בהחלט ייתכן שבמבט מהעתיד אל ימנו ייחשב דורנו לאחראי להפיכת למקום שאינו בר קיום. הנחלת חשיבה היסטורית-אקולוגית למורים לעתיד יכול אפוא להיות תרומה, מה גם אם צנועה, ואולי צעד ראשון בהאטת תהליך זה.

מלחמות עמים, עמים במלחמה
פרופ' אלי צור

מלחמת העולם הראשונה ומלחמה העולם השנייה שונות באפיוניהן מכל המלחמות האחרות שחווה המין האנושי בגלל היקפן הגיאוגרפי, מספר האבדות בהן והיקף הצבאות הלוחמים. ההיקפים המאפיינים את שתי המלחמות נבעו יכולת המדינות על חברותן וכלכלתן לשאת בנטל. בשתי המלחמות נעלמה ההפרדה בין החזית לעורף, ועל כן לא רק שחברה האזרחית אפשרה את התנהלות המלחמות, אלא אף השפיעה עליהן ועוצבה על ידן. למרות מספר רב של המדינות שהשתתפו במלחמות האלה, הקורס יתמקד בשלוש מדינות בלבד: אנגליה, גרמניה וברית המועצות. הקורס יושתת על חומר כתוב ועל חומר אודיו- ויזואלי.

סיפורי המקרא על דויד המלך והשתקפותם בספרות המודרנית ובאמנות החזותית
ד"ר אסנת זינגר

קורס זה יוקדש לקריאה ספרותית ביקורתית מעמיקה בסיפורי המקרא על דויד ובני ביתו (למן שמואל א' פרק ט"ז עד מלכים א' פרק ב') ולעיון ביצירות מן הספרות המודרנית (שירים, מחזות, סיפורים ורומאנים) ומן האמנות החזותית (ציור, פיסול, קולנוע), המעמידות במרכזן את חייהם הדרמטיים של דויד המלך ושל הסובבים אותו.
הפרשיות המקראיות תלמדנה תוך תשומת לב לסוגיות מתחום הביקורת הגבוהה והנמוכה: סוגיות רעיוניות, עיצוב ספרותי, עיצוב סגנוני, רקע היסטורי והבדלי גרסאות. אשר ליצירות מן הספרות המודרנית ומן האמנות החזותית - נעמוד על הקשרים הדקים והמורכבים הנרקמים בין היצירות המאוחרות לבין המקורות המקראיים.
נשאל מדוע נזקק היוצר לטקסט המקראי על דויד ומקורביו? מדוע הוא מחייה אותו שוב? כיצד הוא מחייה אותו שוב? כיצד הוא מתמודד עמו (כלומר, כיצד הוא מבאר אותו לעצמו?) מהי מידת צמידותו אל הסיפור המקראי, ומהי מידת התרחקותו ממנו? על שום מה הוא נצמד אל הסיפור המקראי ועל שום מה הוא מפליג ממנו, ובאלו אופנים הוא עושה זאת (עיוות, הזרה וכד')?

גלובליזציה, טכנולוגיה ותרבות הקאפיטאליזם
פרופ' אסתר יוגב

תאגידים תעשייתיים גדולים רב לאומיים וניהול שכיר מופיעים בעולם המערבי בסוף המאה ה-19. כיום לאחר יותר ממאה שנה נתפס הארגון התעשייתי הביורוקרטי ודפוסי הצריכה ההמוניים שהוא נושא עמו, כעובדה קיימת במרכז הווייתם החברתית, הכלכלית והתרבותית של אנשים רבים וכאחד הביטויים המהותיים של הזמן המודרני. זהו נושא רחב בעל השלכות מהותיות לגבי העולם הכלכלי, החברתי, הפוליטי והתרבותי ויש לו נגיעה להיבטים מתחומי החיים היומיומיים של כל אחד מאתנו. מה קורה כאשר טכנולוגיות חדשות פוגשות תרבות? כיצד זה משפיע על מערכות חברתיות, פוליטיות, חינוכיות ועוד? האם תרבות הצריכה ההמונית, התקשורת המהירה, הגלובליזציה הכלכלית והתרבותית הם ביטוי לקדמה? להעמקת החירות האישית של האדם או שהן ביטוי לדיכוי מתוחכם יותר וציני? מהן השפעותיו של תהליך זה על מקומו של האדם בעולם? כיצד נתפס עולם העבודה המודרני בחברה המערבית? מהם מושגי ההצלחה החדשים? מיהם 'הגלובליים' ומיהם ה'לוקאלים'? מה תפקידה של המדינה כלפי מערכות אלה? כיצד אנו מבינים את תנועות המחאה העולמיות ? מה מקומם של האינטלקטואלים? אנשי האמנות והספרות? מה מקומם של האיגודים המקצועיים בתנועת המחאה? מה רוצים אנשי איכות הסביבה?. שאלות אלה ואחרות יעמדו במרכזם של מפגשי הקורס.

הרפסודוס והפילוסוף: מבטים על ספרות בין קדושה לשיגעון
ד"ר דורית ברחנא-לורנד

"הלא חפץ עדין הוא המשורר, מוכנף וקדוש, ואין בכוחו לומר דברי שירה, עד שתבוא עליו השראה אלוהית, ועד שתעזבנו הבינה ולא תהיה עוד דעתו בו" כתב אפלטון בדיאלוג המוקדם "איאון". מאוחר יותר, טען שלמרות קסמה הרב (ולמעשה בעיקר בגללו) אין לאמנות המחקה (המימטית) מקום במדינה. היחס האמביוולנטי שמגלה אפלטון לשירה כבר בראשית דרכו הפילוסופית, מאפיין את יחס החברה המערבית למעשה היצירה עד עכשיו. מתוך תפיסה שמחד מקדשת את היצירה ומאידך מגלה חשדנות כלפי הפיתוי הלא-יצרני שהיא מציגה, עולה יחס כפול ובעייתי לאמנות שמרומם ומשפיל אותה בעת ובעונה אחת. נקודת המוצא של הקורס תהיה הדיאלוג "איאון" ואליו נחבר טקסטים שונים, פילוסופיים וספרותיים, אשר מקדשים את מלאכת היצירה או מבקרים אותה. הדיון בקורס יבחן היבטים שונים של שיגעון וקדושה ביחס של הפילוסופיה לספרות, הספרות לפילוסופיה וכל אחת מהן כלפי עצמה.

מפתח הזהב ליצירה - דרכים מתקדמות במחקר טקסטים
פרופ' חגית הלפרין

קורס זה עוסק באופנים השונים שבהם ניתן לחקור טקסטים (ולעתים גם יצירות מן התיאטרון והקולנוע) וכיצד הם תורמים לפרשנות.
הקורס ינסה לבחון את השאלה: האם יש לטקסטים "מפתח זהב" שבעזרתו ניתן להבינן בצורה הטובה ביותר או אולי יש להן "מפתחות זהב" אחדים. שאלה נוספת שבה יעסוק הקורס היא: האם יש מגוון אינסופי של מפתחות להבנת טקסט וכיצד נוכל לדעת מהו מפתח או מפתחות הזהב הנכונים והמתאימים ביותר.
בקורס יוצגו מגוון של תיאוריות ודרכי חקר בעבר ובהווה מתוך ראייה ביקורתית וניסיון לבחון את הישגיה וחולשותיה של כל שיטה. התיאוריות יודגמו במגוון טקסטים.
בין הגישות השונות שיוצגו בקורס יהיו: פרשנות הטקסט "מתוכו" ללא הקשרים היסטוריים ותרבותיים, הגישה ההיסטורית, הקריאה הפורמלית, פרשנות באמצעות פסיכואנליזה, פרשנות באמצעות התיאוריה המגדרית, בחינה טקסטולוגית של היצירה (כלומר: מחקר הנוסחים השונים של היצירה מהטיוטה ועד הנוסח הסופי), מחקר באמצעות חומרים ראשוניים (תעודות, יומנים, מכתבים, ראיונות) וגישה ביוגרפית.

"אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" - יעקב מהמקרא למדרש
ד"ר חיים חיון

במרכזו של הקורס תעמוד דמותו של המרתק והמפתיע באבות, יעקב התם ולא תם, ויושב האוהלים שלא ידע שלווה. יעקב מתנודד בסערה בין אהבות למאבקים, בין הבטחות אלוהיות למשברים אישיים ומשפחתיים, ועיקר סיפורו מצוי בדרך החתחתים שעוברת דמותו משמו האחד - יעקב - לשמו האחר - ישראל.
נקרא בעיון את הכתובים המקראיים המשרטטים את דמותו של יעקב ונצא למסע מחוץ לגבולות המקרא אל עולם המדרש ואל החיים החדשים הניתנים בו לגיבורי המקרא.

על הנשגב
ד"ר עידית עינת נוב

הלשון קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבול ההשגה השכלית שלנו. הנשגב, המצוי מעבר לגבול זה, הוא, לפיכך, בגדר הבלתי ניתן להבעה. מכאן מתחייבת לכאורה קביעתו הידועה של ויטגנשטיין:"על מה שאי אפשר לדבר - אודותיו יש לשתוק". אך משוררים בכל התקופות לא רק שאינם שותקים, אלא הם מתמודדים שוב ושוב עם הבעתו של הבלתי ניתן להבעה.
השיעור ייוחד לעיון בטקסטים אשר נותנים ביטוי למציאות אחרת, שמעבר לגבולותיו של עולם בר-השגה או מעבר לגבולותיו של האני המוכר. מטרתו העיקרית של השיעור היא בחינת האסטרטגיות הלשוניות שהמשוררים נוקטים כדי להכשיר את הלשון המושגית למסור איכויות בלתי מושגיות, אמוציונאליות וחמקמקות אלה.

ה"זוהר", חקר ה"זוהר" והקבלה
ד"ר מורן גאם הכהן

הקורס ינוע על שלושה צירים מרכזיים, בציר הראשון נעסוק בלימוד טקסטים מן ה"זוהר", תוך עמידה על ייחודה של פרשנותו המיסטית לטקסט המקראי. בציר השני נבחן את דרכי מחקרו של ה"זוהר" ונדון בשאלות: מי כתב את ה"זוהר"? מתי נכתב ה"זוהר"? ומאילו מניעים הוא נכתב? כאשר בציר השלישי נבחן את השלכותיו של חקר ה"זוהר", על מחקר הקבלה בכללותה וכן על מעמדה של הקבלה בתרבות העכשווית, בארץ ומחוצה לה.

ללמוד ספרות באוויר הפתוח - קורס סיורים ספרותיים לתואר השני
ד"ר מימי חסקין

זהו קורס מיוחד המתקיים מחוץ לכותלי הכיתה (שימו לב לתאריכים בסוף התקציר!) ומציע מפגש לימודי באוויר הפתוח. הקורס בנוי מסדרה של חמישה מפגשים, בני כ- 6 שעות כל אחד (לא כולל זמן נסיעה), המתפרשים לאורך השנה האקדמית.
בכל מפגש נלך בעקבות יוצרים ויצירות ונעסוק בהם במקומם הממשי.
לקראת כל סיור יינתן טקסט לקריאה ולהכנת המפגש.
הקורס מחייב נוכחות מלאה וקפדנית. על פי חוקי המכללה ניתן להיעדר עד 20%, כלומר, לכל היותר מפגש אחד מבין החמישה.
בסיום הקורס תיתנן מטלת כתיבה.
המועדים נקבעו בהתייעצות עם סטודנטיות הלומדות בתכנית ובהתחשבות בלוח החופשות מבתי הספר:
1. 29.9.15 (חוה"מ סוכות, עוד לפני תחילתה של שנה"ל האקדמית)
2. 20.11.15 (בבוקר או לפנה"צ)
3. 10.12.15 (חופשת חנוכה)
4. 24.3.16 (חופשת פורים)
5. 27.4.16 (חוה"מ פסח)
תכנית הסיורים ורשימת הקריאה יימסרו בהמשך.

גוף, הבעה ואמנות
ד"ר מירב אלמוג

הגוף האנושי, "בשר ודם", נזנח במשך שנים ארוכות במסורת הפילוסופית מסיבות שונות. בקורס זה נרצה לבחון את האופן בו חוזר הגוף החי לקדמת הבמה הפילוסופית במאה ה-20 ואת ההשלכות של מהלך זה בהקשר של אמנות ופילוסופיה. נקרא ונתדיין על אודות עמדות שונות ביחס לגוף: מאפלטון, דרך עמדתו של אבי הפילוסופיה החדשה רנה דקארט, ועד עמדות העולות במהלך המאה ה-20 המקנות לגוף החי מקום משמעותי מבחינת יחסי אני-זולת, מגדר, והבעה במובנה הרחב. נחשוב על ההשלכות של עמדות פילוסופיות אלה תוך התייחסות ליצירות אמנות מסוגים שונים: ספרות, צילום, ציור, מחול, ופרפורמנס ארט.

על הנפש בתרבות המערב - תולדות הנפש בספרות ובפילוסופיה
ד"ר נילי אלון עמית

בקורס זה נעסוק בהולדת הפסיכולוגיה בתרבות המערב. תוך קריאה בכתבים נבחרים בספרות ובפילוסופיה של העת העתיקה וראשית ימי הביניים, נזהה את ניצני תפיסת הנפש העומדים בבסיס הפסיכולוגיה המודרנית. נבדוק כיצד מתוארת הנפש בכתבים העתיקים – החומר והמבנה שלה, הקשר שלה לגוף, דרכים שונות לריפוי הנפש והגדרת הנפש המאושרת.
נבחן תיאורים של נפש האדם בשירה האפית ובדרמה היוונית (הומרוס, סופוקלס ואוריפידס) ובאוטוביוגרפיה הדתית של ראשית ימה"ב (אוגוסטינוס). בהקבלה, נטעם מכתבי הפילוסופים של העת העתיקה: הפרה סוקראטים, אפלטון, אריסטו וההלניסטים. נסכם בשפינוזה בן המאה ה 17 אשר תפיסת הנפש שלו מאגדת יחד את זרמי המחשבה שקדמו לה, ופותחת את הדרך לפסיכולוגיה המודרנית כפי שהיא מוכרת לנו כיום.

קרוא וכתוב
ד"ר עודד מנדה-לוי

בספרו חלל וכו' מספר ז'ורז' פרק על החלל מנקודת מבטו של המשתמש. דבריו מחלצים זיכרונות על חוויות מסעירות של קריאה, המצטיירות כעולם חזותי עשיר ועתיר ריגושים:
שרוע על הבטן, על מיטתי, קראתי את הספרים כעבור עשרים שנה, האי וג'רי באי. המיטה הייתה בבקתת ציידים, או סירת הצלה באוקיינוס הגועש, או באובב חשוף לאיומי הדליקה, אוהל נטוע במדבר, נקיק נוח, שאויבים מובסים חלפו במרחק סנטימטרים אחדים ממנו.
במחצית הראשונה של הסדנה נעסוק בשאלות סביב הקריאה: אנחנו קוראים. מהי קריאה? האם יש לקריאה היסטוריה? למה לקרוא? מהו ספר? מהי ספרות? מה אנחנו קוראים? אנחנו קוראים סיפורים, שירים, מחזות, מסות, מאמרים מדעיים, רשימות, כתבות, פתקאות ושלטים. אנחנו קוראים טקסטים הכתובים על דפי נייר וטקסטים הזוהרים מתוך מסכים אלקטרוניים. אנחנו קוראים מפות, ציורים, פסלים, מבנים, תצלומים וסרטים. אנחנו קוראים בני אדם, לפעמים קוראים אותם כמו ספר פתוח. מה בין כל הקריאות האלה? האם כל הקריאות שוות? האם כל קריאה מניחה מניה וביה, פרשנות? האם כל קריאה מחייבת מתוכה ומהתכונות הגלומות בה איזו צורה של הבנה? מה בין קריאה לקריאה ביקורתית? מדוע קוראים שונים מבינים דברים שונים? מדוע אנחנו משתמשים במושג "קריאה" בהקשר להתבוננות ביצירה חזותית? מה בין קריאה לסדר וארגון? מה בין קריאה לבנייה?
איך חושבים סופרים ומשוררים? נקרא במחשבות של יוצרים בהתהוותה של הספרות שלהם, נשאל מה בין כתיבה על ספרות וכתיבה של ספרות, מה בין ספרות וילדות? מה בין רישום לכתיבה? למה לכתוב? מה בין כתיבה ומסע? כתיבה והרפתקה? כתיבה ותנועה במרחב? נניח שהכתיבה מתקיימת בין דיבור לשתיקה, כתיבה המתקיימת כמאבק נגד שכחה. מה ביו כתיבה וקריאה לבין דמיון?
נקרא מתוך (רשימה מאוד מאוד חלקית. הרעיון הוא להיחשף להרבה ספרים/כותרים/קטעי דברים): רילקה, פרוסט, קפקא, דיראס, בורחס, פרק, פנאק, אוסטר, גולדברג ועוד ועוד.
במחצית השנייה של הסדנה נעסוק בכתיבה: נערוך מיני מרתון/מיני סדנה של כתיבה. נערוך תרגלי כתיבה שיתגבשו סביב זיכרון והיזכרות; רגש וריגוש; התבוננות ודיבור. נערוך ניסיונות "לאמור נכון" בלשונו של ס. יזהר, נכון - עבורנו; ננסה "לשים צבע נכון אצל צבע נכון" (שוב יזהר), ונלמד את הבחירות שלנו בכתיבה. ננסה לכתוב, להותיר כמה סימנים במרחב.

שירה, עיתונאות, היסטוריה: שירי העת והעיתון של אלתרמן ומשמעותם מפרספקטיבה עכשווית
פרופ' עוזי שביט

"הטור השביעי" של אלתרמן הוא תופעה יחידה במינה בתולדות הספרות, לא רק העברית אלא גם העולמית: משורר גדול, אחד משניים שלושה המשוררים המרכזיים של דורו, כותב במשך למעלה משלושים שנה, באופן סדיר, כמעט אחת לשבוע, טור שירי-עיתונאי שבו הוא מגיב לאירועי הזמן בארץ ובעולם. הטורים מתפרסמים בעיתון יומי מרכזי כמעט בכל יום ששי, וכטורים עיתונאיים, הממוקמים בחלק המרכזי של העיתון, הם מיועדים לכל קורא, שווים לכל נפש. לכאורה, ככל טור עיתונאי הם לשעתם בלבד, אך ראה זה פלא: כמה מהם הפכו לשירים הפופולריים ביותר והידועים ביותר בשירה העברית הישראלית, כגון "מגש הכסף", "מכל העמים", ו"נאום תשובה לרב חובל איטלקי אחרי ליל הורדה".
זאת ועוד: לא כל השירים נותרו בעיתון אלא חלקם נאספו ע"י מחברם לספרים, ערוכים ומאורגנים תמאטית, שהיו בבחינת היסטוריה שירית של התקופה המסעירה ביותר בתולדות עם ישראל במאה העשרים – השנים הקריטיות של השואה והתקומה, 1959-1939. יתר על כן: האקטואליות והרלוונטיות של מקצת השירים לא פגה עד היום, והם נותרו רלוונטיים ועכשוויים גם בימים אלו ממש.
במסגרת הקורס ננסה לבחון את שירי הטור השביעי" בשלושת מימדים אלו: כטורים עיתונאיים, כשירים המשקפים תקופה היסטורית וכשירים רלוונטיים ומשמעותיים לישראל 2015.

דמותו של איוב בראי הפרשנות הפילוסופית
פרופ' עמירה ערן

השיעור יציג את פרשנות המקרא המסורתית, לצד פרשנותו של הרמב"ם ופרשנותם התיאולוגית והפסיכולוגית של הוגים מודרניים לדמותו של איוב.
סיפורו של איוב מציג תהיות קשות על צדק אלוהי, אחריות אדם לגורלו, תפיסתו האינטלקטואלית והמוסרית של איוב והאידיאל האנושי שהוא מגלם.
השיעור ידון בשאלות אלו ובמשמעויות החינוכיות רבות העוצמה שלהן.

מפגש ופולמוס בין יהודים, נוצרים ומוסלמים בימי-הביניים
ד"ר פנחס ביבלניק

הקורס דן במפגש שבין יהודים, מוסלמים ונוצרים של ימי-הביניים, על צורותיו השונות; ובודק את מערכת היחסים שנרקמה בין בני שלוש הדתות במישורים הדתי, המשפטי, הכלכלי, התרבותי והחברתי. הקורס עוסק בבירור נקודות המגע והחיכוך דוגמת "רעיון הבחירה" והיחס ל"אחר"; שיתוף הפעולה בתחום המדעים ובמפעלי התרגום; טיבם של הפולמוסים הדתיים; היווצרותו של הדימוי היהודי השלילי באירופה של ימי-הביניים; שאלת ההשפעות ההדדיות ועוד.

מוסר–דיאלוג-חינוך
ד"ר רזי גורן

נקודת-המוצא של הקורס שבסיס המעשה החינוכי הוא שילוב בין אתיקת 'החוק הכללי' המוסרי ואתיקת 'החוק האישי' הדיאלוגי. שתי האתיקות יוצאות מתפיסת האדם כיצור בעל חירות ואחריות. ההבדל בין האתיקות נעוץ ביחס השונה שלהן כלפי החניך כאשר הוא מפר את 'החוק הכללי' המוסרי – בעוד האתיקה הכללית מגנה אותו האתיקה הדיאלוגית אינה תופסת את החניך כ"פושע" או "חוטא" אלא כפרטנר לדיאלוג ומקבלת אותו כפי שהוא חרף מעשיו, גם אם אינה מסכימה להם.
נתבונן ביחס החינוכי המורכב בין אתיקות המוסר והדיאלוג ע"י בחינת דינאמיקות אנושיות ממשיות. לצורך זה נבחרו שלוש יצירות של אמנות מימטית (ספרות וקולנוע): שני סרטים מתוך "עשרת הדברות" של הבמאי הפולני קשישטוף קישלובסקי: "הדיבר השני" ו"הדיבר השמיני" ובסיפורו של אנטון צ'כוב "כינורו של רוטשילד". בחינת אתיקות המוסר והדיאלוג ביצירות אלה תאלץ להתמודד עם דינאמיקות אנושיות ממשיות ותמנע דיון מרוחק ומופשט של הכללות "ראוי" בלבד.

משלים קיומיים
ד"ר שי פרוגל

סופרים מודרניים רבים כותבים סיפורים קצרים, שמנוסחים כמשלים פילוסופיים קיומיים. בקורס נדון בסיפורים מעין אלה של סופרים שונים כדי לבחון את דרכם להשתמש בסוגה ספרותית זו כדי לעורר תהיות על שאלות של דת, מוסר, זהות עצמית, משמעות החיים ועוד. בין הסופרים שנעסוק בסיפוריהם יהיו פיודור דוסטויבסקי, פרידריך ניטשה, פרנץ קפקא, אלבר קאמי, חורחה לואיס בורחס, פנחס שדה ויואל הופמן.

"היום תלמיד, מחר חייל": צבא וחינוך בחברה הישראלית
ד"ר תמי הופמן

לצבא ולצבאיות מקום מרכזי בחברה הישראלית. מאז קום המדינה הוגדר צה"ל כצבא העם, וככזה לקח על עצמו תפקידים רבים במסגרת "בינוי האומה", ביניהם תפקידים חינוכיים בתוך הצבא ומחוצה לו; בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט. מאז ועד היום, נתפס הצבא כבעל אחריות חינוכית המיתרגמת הן לפעולות חינוכיות בתוך הצבא והן למעורבות משתנה במערכת החינוך, בהכנה לקראת גיוס ובחינוך לערכים.
הקורס יעסוק במפגש שבין הצבא לבין החינוך בהיבטים היסטוריים, סוציולוגים ואנתרופולוגיים. נבחן מושגים מרכזיים בחקר צבא וחברה ונבין את משמעותם במסגרת מערכת החינוך הישראלית, המגדירה מזה כעשור את הגיוס לצה"ל כמדד מרכזי להערכת בתי הספר. במהלך הקורס ננתח היבטים שונים של המפגש בין הצבא לבין מערכת החינוך מנקודת המבט של הצבא, של המורים ושל התלמידים, זאת מתוך מטרה לחדד את נקודת המבט החינוכית לגבי המשמעויות העולות מתוך מפגש זה, והאפשרויות העומדות בפני אנשי ונשות החינוך למעורבות בהקשר זה. 

סמינריונים

תחנות מופלאות בהתפתחות הספרות: ממיתולוגיה, דרך אגדה ועד מדע בדיוני
פרופ' אורציון ברתנא

שאלות הקשורות בפנטסיה – מהי פנטסיה? מהו מקומה של הפנטסיה בתרבות ומהו מקומה בתרבות המערב? מהו מקומה ביהדות?
הקורס יעסוק בנושאים: סיפורי התורה כפנטסיה: בריאה; מקומו של האדם בעולם; מקומו של היהודי בעולם; הקומי והפנטסטי – שני עולמות של הגזמה – הדומה, השונה והמפגש ביניהם (הגרוטסקה); התלמוד כפנטסיה; הקבלה כפנטסיה; הסיפור החסידי כפנטסיה; הפנטסיה במערב בתקופת הרנסנס והיווצרות התרבות החדשה (רומנטיקה מול ריאליזם, ביחס אל משמעות האינדיווידואום); הפנטסיה בתנועה הציונית ויחסה ליהדות; הפנטסיה בדור המעבר: רומנטיקה וניאו-רומנטיקה; ש"י עגנון – המתח בין דת וחילוניות בספרות העבר; הפנטסיה בדור המדינה.

המהפכה הצרפתית והמעבר למודרנה
ד"ר אמנון יובל

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהייתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה למעשה, יצרו באירופה שסביב מפנה המאה ה-18 מערבולת אידיאולוגית, פוליטית, חברתית, כלכלית ורגשית חסרת-תקדים.
בסמינר נעסוק בסוגיות שונות הקשורות בהיבטים אלה של המהפכה: מה היו המקורות התרבותיים, הפילוסופיים והפוליטיים של חזון 'האדם החדש'? מה היו סיבותיו ומה הייתה משמעותו של הטרור המהפכני? כיצד התייחסה המהפכה לקבוצות שהופלו במשטר הישן, כגון נשים, יהודים ועבדים? כיצד התמודדו מהפכנים ואנטי-מהפכנים – הן בצרפת והן במדינות אחרות באירופה, ובמיוחד בבריטניה - עם הטלטלות שיצרה המהפכה? ולבסוף, באיזו מידה אכן ניתן לקבוע שנוצר נתק בין המשטר הישן לעולם המהפכני, כפי שטענו המהפכנים?
ברקע הדיון יעמדו הן הוויכוח ההיסטוריוגרפי ארוך-השנים בנושא המהפכה הצרפתית, והן פרשנויות רחבות יותר - שנעזרות בכלים פילוסופיים ופסיכולוגיים - לגבי הקשר שבין המהפכה ואירועים אחרים המתרחשים בתקופה זו לבין הופעת המודרנה.
קריאה מומלצת למפגש הראשון:
ז'אק גודשו, צרפת והמהפכה האטלנטית במאה השמונה עשרה, 1770-1799, תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003

מרטין בובר והמחשבה הדיאלוגית: חינוך, הומניזם, ציונות, יהדות
ד"ר חנוך בן פזי

מרטין בובר, מגדולי ההוגים היהודים של המאה העשרים, מוכר בעולם הרחב בשל המחשבה הדיאלוגית שניסח בתוך הקשריה הפילוסופיים, הפוליטיים המוסריים, והתרבותיים. מרטין בובר, מוכר בחברה הישראלית בשל המשמעות החינוכית, ההומניסטית, הציונית והמקראית של הגותו.
כאחד מגדולי הכותבים וההוגים במאה העשרים, הניח תשתית רחבה ומעמיקה ביותר למפגשים שבין מזרח ומערב, בין המקרא ובין ההומניזם, בין הלאומיות ובין האוניברסליות. בכתביו ניתן למצוא מפגש מרתק שבין מזרח ומערב, בין המיסטיקה הסינית וההודית ובין החשיבה המערבית של מרכז אירופה ; מפגש מעשיר ומעורר בין התרבות החסידית המזרח אירופית ובין המחשבה והתרבות היהודית הבורגנית של מרכז אירופה ; חשיבה המשוחחת עם המקרא והדיאלוג האנושי והדתי שבו ובין ההומניזם והמחויבות המוסרית החברתית שלו ; מפגש בין החשיבה הרוחנית המוסרית של הציונות, ובין הפוליטי והממשי שלה. מגוון המפגשים הללו משמשים מצע יצירתי ומוסרי לחשיבה חינוכית דיאלוגית.
הסמינריון יוקדש להגותו ולכתביו של מרטין בובר, למחשבה ההומניסטית המקראית, למחשבה החינוכית הדיאלוגית, ולאפשרויות מימושם של רעיונות אלו בתוך העשייה החינוכית ההומניסטית של העת הזאת.
סדנאות

סדנת ראשית א': סוגיות מפתח במדעי הרוח (חובה לשנה א')
ד"ר איתן גינזברג

מדעי הרוח, כתחום דעת, דמיון והשראה אתית ורעיונית, עשויים לעורר שאלות מהותיות רבות. המרכזית שבהן היא כמדומה שאלת שליחותם של מדעי הרוח. או בניסוח אחר, השאלה מה הם מבקשים למסור לחברת האדם ולאן הם מתיימרים להובילה. שאלה אחרת נוגעת בדמותו של איש הרוח שתחום דעת זה מבקש לכונן. אותו אדם שאמור ליטול על עצמו לנסח רעיונות נאורים, לריב את ריבם ולקדם את יישומם בפרכסיס הפוליטי והחברתי. מהותית לא פחות היא שאלת התהוותם של נכסי צאן ברזל אינטלקטואליים, רגשיים ואתיים, והסיבות שהפכו אותם לבעלי עוצמה חוצת-דורות. נתחקה אחר פשרה של מערכת הקשרים המסועפת ומלאת הקסם והסוד בין תחומי הלימוד של הרוח - הספרות, המחזאות, השירה, האמנות הפלסטית, ההיסטוריה, התיאולוגיה, הגיאוגרפיה, המוסיקה, הפילוסופיה ולפעמים גם האנתרופולוגיה, החוברים פעמים רבות יחדיו כדי לספר לנו סיפור. פעם מעורר דמיון, אולי אף אוטופי ופעם מקפיא איברים ודיסטופי. סיפור מלא, שאחרת לא היה נודע לנו כהווייתו ולא מלמדנו שעור. לכל אלה נדרש באמצעות טקסטים, שיחות, חקירות וכתיבה. נסיים הלימוד בפרויקט שיתחקה אחר רגע של תחיה רוחנית, של bona fide, שפרץ דרך אנושית נעלה וחדשה, שהייתה לנדבך חשוב בחיינו.

סדנת ראשית ב': לקראת חקר מדעי הרוח בגישה רב-תחומית (חובה לשנה א')
ד"ר שרון גבע

ביצוע מחקר רב-תחומי במדעי הרוח וכתיבתו מזמן מפגש בין דיסציפלינות ומחייב לא רק גילוי בקיאות בתוכן הקורפוס המרכזי של ספרות המחקר בתחומי הדעת הרלוונטיים אלא גם ביטוי של הפגנת היכולת לקשור, לשלב ולמזג בין אופני ההתמודדות השונים של פריטים אלה ואחרים עם הנושא, במטרה להציג בסופו של דבר התבוננות כוללת אפקטיבית ומשכנעת במסגרת הסוגיה העומדת לדיון.
המטרה העיקרית של הסדנה היא לפתח יכולת זו ולשכללה באמצעות קריאה מעמיקה ומדוקדקת של פריטים נבחרים מספרות המחקר במדעי הרוח המאפשרים מפגשים מעוררי מחשבה, תוך היכרות עם נקודות המוצא שלהם, ה"מעבדה" האנושית שבבסיסם, בניית הטיעונים וההמשגה שהם מציגים, עמידה על הקשרם האקטואלי ומידת האובייקטיביות (אם בכלל) שלהם, חשיפת מכנה משותף פוטנציאלי לדיון בנושא במסגרת דיסציפלינות אחרות, אופן תפקודם בתשתית של מחקרים אחרים – אם כביסוסם ואם כקעקועם במהלך הצגה של טענה חדשה – והיכרות עם פרספקטיבה חדשה שהם מציעים למחקרים במדעי הרוח.
במהלך הסמסטר הסטודנטים והסטודנטיות יגישו מספר חיבורים קצרים שעניינם היבטים שונים של פירות הקריאה והדיון בפריטים אלה, במטרה לקדם ולשפר את כישורי הכתיבה האקדמית כשלב מקדים לביצוע מחקר רב-תחומי עצמאי וכתיבתו בהמשך הדרך.

סדנת גמר (חובה לשנה ב'-מסלול בלי תזה)
ד"ר שי פרוגל

מטרת סדנת הגמר היא ללוות את הסטודנטים בתחילת עבודתם לקראת כתיבת עבודת גמר. בסדנה נעמוד על ההיבטים השונים של כתיבת עבודת הגמר, מבחירת מנחה, דרך איסוף ביבליוגרפיה ועד לפיתוח כתיבה מחקרית רב-תחומית במדעי הרוח. כמו כן, נדון על האופי הרצוי של המחקר הרב-תחומי וההוראה הרב-תחומית במדעי הרוח.

סדנת מחקר רב תחומי במדעי הרוח (חובה לשנה ב'-מסלול עם תזה)
פרופ' חגית הלפרין

מטרתה של הסדנה להכשיר את הסטודנטיות והסטודנטים למחקר רב תחומי ולכתיבת עבודת תזה.
סדנת המחקר תעסוק במחקר בכלל ובמתודות מחקר האופייניות למדעי-הרוח בפרט: הסדנה תתמקד בגישות שונות לחקר טקסטים ובדרכי פרשנות הטקסטים. הגישות השונות של דרכי המחקר והפרשנות יודגמו ביצירות ובמאמרים העוסקים ברב תחומיות. במהלך הסדנה יוזמנו גם חוקרים-אורחים שישוחחו עם הסטודנטים על סוגיות במחקר הרב תחומי.
בין הנושאים שיידונו בקורס: כישורי החוקר, אתיקה של מחקר, אובייקטיביות וסובייקטיביות, חומרים ראשוניים ומשניים ודרכי האיסוף, התייחסות ביקורתית למקורות המחקר, התיאוריה והמחקר, העלאת השערות, בדיקתן וביסוסן, פרשנויות שונות וגבולותיה של הפרשנות, דרכי הסקת המסקנות, קישורים בין הדיסציפלינות השונות, דרכי ארגון החומר ועוד.
חלק מהסדנה תהיה מעשית והסטודנטים יתרגלו דרכי פרשנות וכתיבה מחקרית וביקורתית עד לכתיבתה של הצעת המחקר בעזרת המנחים של עבודות התזה.