תקצירי קורסי בחירה עיוניים - החוג לתקשורת וקולנוע
קולנוע
בין אומנות לאמינות קולנוע והיסטוריה
ד"ר אלה
במאים פורצי דרך
ארז דבורה
סרטי אימה - היסטוריה, תיאוריה ואסתטיקה
ד"ר שמוליק-דובדבני
הקולנוע של סטנלי קובריק - תפוז מכאני
ד"ר שמוליק דובדבני
העולה היורד לחיינו - הקולנוע של אפרים קישון כקולנוע מינורי
ד"ר עמרי יבין
בקצה אירופה: קולנוע מזרח אירופאי בשנות ה-60
ד"ר שמוליק דובדבני
בנוסף, נתמקד בכמה מהיוצרים הבולטים של הקולנוע הסובייטי בשנות ה-60, ובראשם אנדריי טרקובסקי. בין הבמאים שסרטיהם יידונו בקורס: אנדז'יי ואיידה, אנדז'יי מונק, יז'י קוולרוביץ' (פולין), מילוש פורמן, יז'י מנזל, ורה חיטילובה (צ'כוסלובקיה), מיקלוש יאנצ'ו (הונגריה) ואנדריי טרקובסקי (ברה"מ).
קולנוע אירופאי מודרניסטי
ד"ר שמוליק דובדבני
ייצוגי המרחב העירוני בקולנוע
ד"ר עמרי יבין
בחלק השני של הקורס נתמקד בשני יוצרים אמריקאים שמזוהים עם העיר ניו יורק – וודי אלן ומרטין סקורסזה – וננסה לבדוק בדרך השוואתית כיצד מיוצג המטרופולין האמריקאי בסרטיהם. בחלק השלישי והאחרון של הקורס נפנה לזירה המקומית ונדבר על ייצוגיה של העיר בקולנוע הישראלי. כאן נתמקד בעיקר בדרכי השתקפותה של תל-אביב בקולנוע המקומי.
קולנוע אסייתי
ארז דבורה
שנות ה- 70: תור הזהב בקולנוע האמריקאי
ארז דבורה
התקופה הנמשכת מ- 1967 ועד סוף שנות ה- 70 נתפסת כ"תור זהב" של הקולנוע האמריקאי. בתקופה זו פעל דור של יוצרים צעירים בעצמאות יוצאת דופן שהולידה העזה סגנונית ותמאטית.
הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה - פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה.
תקשורת
אינטרנט או לא אינטרנט
ד"ר שרון אשכנזי
במסגרת הקורס יוצגו גישות סוציולוגיות, תרבותיות וטכנולוגיות בהקשר האינטרנט ובעזרתן נוכל לבחון תחומים שונים והשינויים שחלו בהם לטובה או לרעה, כגון למידה, מיומנויות חברתיות, פערים ואי שוויון, פוליטיקה ועוד.
תקשורת וילדים
ד"ר אלה באואר
הכלכלה כבידור בתקשורת הפופולארית
סלבריטאים ופוליטיקה: דפוסי אינטראקציה ויחסי גומלין
ד"ר נאואל ריבקה
ניו מדיה ודור העתיד
ד"ר אורלי מלמד
כוכבות בתעשיות התרבות
ד"ר נאואל ריבקה
טלוויזיה סאטירה ופרודיה בישראל
ד"ר יוכי שלח
פרסום כפרספקטיבה
ד"ר אלה באואר
עיתונות ישראלית זה לא מה שהיה פעם
ד"ר אלה באואר
יש רופא על הצג ? סדרות רפואיות מדיה וכוח
ד"ר אלה באואר
סוד הקסם של הראליטי
ד"ר שרון אשכנזי
תקשורת ודעת קהל
ד"ר שרון אשכנזי
לאן נעלמה התרבות היהודית ערבית? היהודי-ערבי, אוריינטליזם והמרחב התרבותי
ד"ר הדס שבת נדיר
בקורס זה נעסוק בהגדרת הזהות ה"יהודית-ערבית" ונבקש להצביע על ההמשכיות ועל הקטיעה שבין התרבות הערבית היהודית ובין הספרות המזרחית החדשה בישראל. נבקש להגדיר מחדש את התיאוריה העוסקת בקטגורית הזהות היהודית-ערבית המודרנית ונדון במושגים כמו: תרבות לבנטינית (ז'קלין כהנוב), מסורת (מאיר בוזגלו). נבחן מחדש את הקטגוריה היהודית-ערבית דרך יצירות ספרותיות, קולנועיות ומוזיקליות של יוצרים כגון: דוד בוזגלו, אנור שאול, מיכאל מוראד, סמי מיכאל, לילה מוראד, האחים אל כוויתי, חביבה פדיה, אלמוג בהר.
מוסיקה פופולרית וחברה בישראל
יוכי שלח
כיצד חתרו שירי הלהקות הצבאיות תחת הקולקטיב הישראלי? האם יש בכלל רוק ישראלי? מה ההבדל בין מוזיקה מזרחית למוסיקה ים תיכונית ואלו מאבקי כוח משקף הבדל זה? מה היה תפקידם של שירי ארץ-ישראל-הישנה-והטובה בסוציאליזציה של זמרים מזרחיים? שאלות אלה ואחרות יעלו לדיון בקורס זה תוך כדי האזנה מודרכת לשירים וצפייה ביקורתית בקטעי וידאו ישנים וחדשים.
הקורס יבחן את הדרך בה המוסיקה הפופולרית בישראל פועלת בשני צירים מקבילים וסותרים כאחד: עיצוב הזהות הקולקטיבית ההומוגנית, מצד אחד, וחתירה נגד ההומוגניות באמצעות השפעות תרבותיות גלובליות, מצד שני. הקורס יעקוב אחר הדרך בה התפתחה המוסיקה הישראלית (האם יש דבר כזה?) במקביל לתהליכים סוציולוגיים והיסטוריים שהתרחשו מקום המדינה ועד ימינו. נבחן את התגבשות ההגמוניה התרבותית, שהמוסיקה הפופולרית היא אחד מיסודותיה החשובים, ואת הדרך בה משקפת מוסיקה זו את התפרקות ההגמוניה במקביל למאבקי הכוח ולפוליטיקת-הזהויות הישראלית.
כוחן של מילים - נאומי מופת
ד"ר מעין מזור
דמויות היסטוריות חשובות ורבות השתמשו באמנות הנאום, הרטוריקה, כאמצעי תקשורת ייחודי שבאמצעותו הביעו את רעיונותיהם ושכנעו אחרים בדעותיהם. ישו, פריקלס וקיקרו בעולם העתיק, ודמויות כגון תומס ג'פרסון, אברהם לינקולן, נפוליאון ומרטין לותר קינג בהיסטוריה החדשה יותר, כולם נשאו נאומים ברגעים דרמטיים בלשון רהוטה ומתוך מחויבות עמוקה, נאומים שהפכו לסמל של תקופה, דור או רעיון.
במסגרת הקורס נבחן שורה של נאומים הנחשבים "גדולים", חלקם מפי דמויות היסטוריות וחלקם מפי גיבורים ספרותיים, ונדון בשאלה אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שנאום ייחרת בזיכרון ויהפוך למסמך המייצג עידן או רעיון. במהלך הקורס נתוודע אל דרכי השכנוע המקובלות - פנייה להגיון, לרגש ולאמון, ונגדיר סוגים שונים של טענות וכשלים. נכיר סוגים שונים של נאומים, נלמד את חלקי המשנה המרכיבים אותם, ונתוודע אל דרכי הבעה רטוריות שונות ואל מטרותיהן. בתום הסמסטר יהיה על התלמידים להגיש עבודה מסכמת בכתב שבה ינתחו נאום על בסיס החומרים התיאורטיים שנלמדו.
תקשורת ופוליטיקה - תקשורת
ד"ר נאואל ריבקה
הקורס יפגיש את הסטודנטים עם תיאוריות מרכזיות הדנות באופי היחסים בין אמצעי תקשורת לפוליטיקה, תוך התייחסות להתפתחויות ולקונפליקטים המרכזיים העולים מיחסים מורכבים אלה. תהליכים של מדיאטיזציה ופרסונליזציה של הזירה הפוליטית, מסגרות מדיה, מדידת דעת קהל וקביעת סדר היום יהיו בין הנושאים המרכזים בהם יעסוק הקורס.
פורמטים טלוויזיוניים גלובליים
ד"ר נאואל ריבקה
בעוד הפורמטים הגלובליים זוכים לביקורת מצד מבקרי תרבות ואקדמאים על השטחת התרבות ומחיקת מאפיינים של זהות המקומית, "סדרות האיכות" זוכות להילה ותשבחות ששמורות בדרך כלל ליצירות אמנות. הסדרות הסקנדינביות "הגשר", "ההריגה", הישראליות "חטופים", "פאודה" ו"בטיפול" לדוגמא, זכו להצלחה רבה כפורמט גלובלי על ידי שילוב של מאפיינים סותרים על פניו: טלוויזיית "איכות" ונוסחה "סגורה" המאפיינת את הסחר בפורמטים.
הקורס יתמקד בתהליך הגלובליזציה של הפורמטים טלוויזיונים גלובליים, תוך מתן דגש על היבטים הפקתיים, אך גם גאו-פוליטיים ותרבותיים, שאפשרו את הצלחתם ברחבי העולם.