קורסי בחירה עיוניים בתקשורת וקולנוע

נעמוד גם על מקומה המכריע של הטלוויזיה הישראלית בכל הנוגע להתפתחות דפוסי העשייה והשידור, וביחסים שבין תיעוד לפוליטיקה הנובעים מהיותה גורם הפקתי מכריע בשנות השבעים. לסיכום, נצביע על התמורות שחלו בנוף הקולנוע התיעודי בארץ בעקבות פריצתו של הערוץ השני והקמתה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (שניהם ב-1993). שיאה של הפעילות הדוקומנטרית בישראל בשנים האחרונות הוא, ללא ספק, סרט האנימציה הדוקומנטרית פורץ הדרך של ארי פולמן "ואלס עם באשיר" (2008), שהדיון בו ישמש נקודת סיום לקורס.

בנוסף, נתמקד בכמה מהיוצרים הבולטים של הקולנוע הסובייטי בשנות ה-60, ובראשם אנדריי טרקובסקי. בין הבמאים שסרטיהם יידונו בקורס: אנדז'יי ואיידה, אנדז'יי מונק, יז'י קוולרוביץ' (פולין), מילוש פורמן, יז'י מנזל, ורה חיטילובה (צ'כוסלובקיה), מיקלוש יאנצ'ו (הונגריה) ואנדריי טרקובסקי (ברה"מ). 

בחלק השני של הקורס נתמקד בשני יוצרים אמריקאים שמזוהים עם העיר ניו יורק – וודי אלן ומרטין סקורסזה – וננסה לבדוק בדרך השוואתית כיצד מיוצג המטרופולין האמריקאי בסרטיהם. בחלק השלישי והאחרון של הקורס נפנה לזירה המקומית ונדבר על ייצוגיה של העיר בקולנוע הישראלי. כאן נתמקד בעיקר בדרכי השתקפותה של תל-אביב בקולנוע המקומי.

הקורס יציע בחינה צמודה של התקופה – משורשיה ועד אחריתה. היוצרים המרכזיים שפעלו בה -  פרנסיס פורד קופולה, מרטין סקורסזה, רוברט אלטמן, בריאן דה פאלמה, טרנס מאליק, פיטר בוגדנוביץ, האל אשבי ייבחנו כנציגים של מגמות רחבות יותר – הן בקולנוע, והן בסוגיות החברתיות והפוליטיות של התקופה. כמו כן נעסוק ביחסי הגומלין בין הקולנוע המסחרי והאמנותי, ובין הזרם המרכזי של העשייה.

במסגרת הקורס יוצגו גישות סוציולוגיות, תרבותיות וטכנולוגיות בהקשר האינטרנט ובעזרתן נוכל לבחון תחומים שונים והשינויים שחלו בהם לטובה או לרעה, כגון למידה, מיומנויות חברתיות, פערים ואי שוויון, פוליטיקה ועוד.

המהפכה המתדפקת על דלתותינו היא מהפכת המכונות הלומדות. העתיד נמצא בידי תוכנות שלימדו אותן ללמוד בכוחות עצמן, בהתבסס על סריקה של כמויות אדירות של מידע. כבר כיום יש שילוב של תוכנות ורובוטים חכמים בעלי יכולות למידה, תקשורת ומראה אנושיים, בכל תחומי החיים: הדרכה, תקשורת, בידור, אמנות ואפילו טיפול. בקורס זה נעסוק ביחסי הגומלין בין טכנולוגיה, תקשורת, חברה, חינוך ואתיקה, ובהשלכות הכלכליות, החברתיות, הארגוניות והאתיות שעשויות להיות לכך על חיינו.

הקורס יבחן את הדרך בה המוסיקה הפופולרית בישראל פועלת בשני צירים מקבילים וסותרים כאחד: עיצוב הזהות הקולקטיבית ההומוגנית, מצד אחד, וחתירה נגד ההומוגניות באמצעות השפעות תרבותיות גלובליות, מצד שני. הקורס יעקוב אחר הדרך בה התפתחה המוסיקה הישראלית (האם יש דבר כזה?) במקביל לתהליכים סוציולוגיים והיסטוריים שהתרחשו מקום המדינה ועד ימינו. נבחן את התגבשות ההגמוניה התרבותית, שהמוסיקה הפופולרית היא אחד מיסודותיה החשובים, ואת הדרך בה משקפת מוסיקה זו את התפרקות ההגמוניה במקביל למאבקי הכוח ולפוליטיקת-הזהויות הישראלית.

במסגרת הקורס נבחן שורה של נאומים הנחשבים "גדולים", חלקם מפי דמויות היסטוריות וחלקם מפי גיבורים ספרותיים, ונדון בשאלה אילו תנאים צריכים להתקיים כדי שנאום ייחרת בזיכרון ויהפוך למסמך המייצג עידן או רעיון. במהלך הקורס נתוודע אל דרכי השכנוע המקובלות - פנייה להגיון, לרגש ולאמון, ונגדיר סוגים שונים של טענות וכשלים. נכיר סוגים שונים של נאומים, נלמד את חלקי המשנה המרכיבים אותם, ונתוודע אל דרכי הבעה רטוריות שונות ואל מטרותיהן. בתום הסמסטר יהיה על התלמידים להגיש עבודה מסכמת בכתב שבה ינתחו נאום על בסיס החומרים התיאורטיים שנלמדו.