תקצירי קורסים חטיבה ב' - מדיניות חינוך

חטיבת מדיניות החינוך עוסקת בהבהרת המושג, בהיכרות ובניתוח של סוגיות במדיניות החינוך בישראל ובעולם. החטיבה כוללת קורסים על החברה הישראלית, על פרספקטיבות היסטוריות של מדיניות חינוך וקורסים בהיבטים משפטיים וכלכליים של מדיניות זו.
שלושה קורסי חובה - 6 ש"ס:

ב1) מגמות בחינוך הבקורתי - מדיניות החינוך: פרספקטיביות מודרניות, פוסטמודרניות ורדיקליות-ביקורתיות
הקורס יתמקד בפיתוחיו המודרניים של החינוך ההומניסטי, ובמיוחד במגמה הנטורליסטית-תיראפויטית והמגמה הרדיקלית-ביקורתית. תחילה נבחן את "המהפכה הקופרניקאית" בחינוך שחולל רוסו, עם דחיית הנורמות של הישגיות תרבותית וחברתית לטובת הסתמכות על טבעו האותנטי של הילד ושלבי התפתחותו. בהמשך נבחן כיצד התפתחו במאה העשרים שתי מגמות חדשניות, שונות ומשלימות, של חינוך הומניסטי. האחת היא המגמה הליברלית והמתירנית של חינוך פתוח ודמוקרטי, אשר מסתמכת על תיאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות והמתמקדת בקידום המימוש העצמי של התלמידים; השנייה היא המגמה הרדיקלית של הפדגוגיה הביקורתית, אשר מסתמכת על תיאוריה ביקורתית וגישה נאו-מרקסיסיטית והמתמקדת בהעצמת התלמידים בכוחות שיאפשרו להם להשתחרר מהממסדים הדכאניים ולכונן חברה צודקת ומתוקנת.
ב2) החברה הישראלית: מאפייני יסוד וריבוי-פנים
החברה הישראלית נתפסת על-ידי פוליטולוגים וסוציולוגים כשסועה וכמפולגת ביותר בעולם המערבי. זוהי חברה הטרוגנית ביותר לכל דבר ועניין. מוצאים בה בכפיפה אחת לאומים שונים, קבוצות אתניות שונות, מגזרים שיחסם לדת שונה באורח דרמטי, רבדים חברתיים שהפער ביניהם הוא העמוק ביותר בעולם המערבי, תרבויות-מישנה רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, ותפיסות-עולם פוליטיות שאינן מתיישבות זו עם זו. תכלית הקורס לעמוד על דפוסי החברה והתרבות הללו ולהאיר מצד אחד את היסודות התורמים כאן ללכידות החברתית, ומצד שני את הכוחות הפועלים להחרפת הניגודים והפירוד הפנימי. עיקרו של הקורס הוא, אפוא, העיסוק במכנים המשותפים ובמוקדי-המתח, כמו גם במגמותיהם הדינאמיות.

ב3) גלובליזציה, הפרטה והשפעתן על עיצוב מדיניות החינוך
מטרתו העיקרית של הקורס היא עיון ביקורתי בתהליכי הגלובליזציה הכלכלית והחברתית, תהליכי ההפרטה שבאו בעקבותיהם והשפעתם המורכבת על אורחות החיים של החברה המערבית בכלל וזירת החינוך בפרט. הקורס פורש את ההתפתחות ההיסטורית של התפתחות הגלובליזציה והתפתחות העולם הטכנולוגי הדיגיטאלי והשינויים שעולם זה מביא עימו. הקורס יבחן את תהליכי היחלשותה של מדינת הלאום, וכיצד טכנולוגיות התקשורת והתמסורת הגלובלית מגדירות מחדש את המוסדות החברתיים, את תפקידי המדינה ואת התגבשותן של חברות הגירה רב-תרבותיות בערים הגדולות. הקורס יעסוק גם בהשפעות תהליכי הגלובליזציה על החינוך. היחלשותה של מדינת הלאום מביאה להתנוונות מערכות חינוך לאומיות, להקטנת מידת ההתערבות של הממשלה במגזר החינוכי, ובעקבותיה לחדירת גופים פרטיים לחינוך. התחזקות תפיסות שיווקיות ודרישות לאחריותיות. החינוך נתפס כתוצר שניתן לשיווק בין-לאומי, מערכות החינוך נעשות גלובליות ומאפשרות ניעות סטודנטים וכוחות הוראה ממקום למקום.

שני קורסים לבחירה מתוך היצע של 6 קורסים - 4 ש"ס:
(יש לבחור קורס אחד בין ב6 לבין ב7)

ב4) אפקטיביות של בתי ספר - סמינריון
דרישות קדם: לימודים מתודולוגיים
הקורס יתמקד בהצגת תפיסות שונות הרווחות ביחס לתפקיד בית הספר: הגישה הכלכלית המקבלת כנתון הבדלים בין אישיים וממקדת את המאמץ החינוכי בטיפוח בעלי הפוטנציאל הגבוה והגישה השוויונית המתמקדת בהשגת שוויון בתוצאות הלמידה. הקורס ידון בקשר בין תפיסות אלו לבין הגדרות שונות של יעילות בית הספר. במהלך הקורס תסקרנה מסורות המחקר על אפקטיביות בתי הספר למן שנות השישים של המאה הקודמת ועד היום – המסורת של מחקרי תשומה תפוקה לעומת המסורת של מחקרי הליך-תוצר והמסורת הארגונית הלוקחת בחשבון במדידת האפקטיביות את המבנה ההירארכי של בית הספר. במהלך הקורס תסקרנה גם השפעות המחקר על התנועה לשיפור בתי הספר. העבודות הסמינריוניות תתמקדנה בזיהוי ואיתור מאפייני בתי ספר אפקטיביים בישראל ובמדינות אחרות בעולם, ותתבססנה בין השאר על ניתוח בסיסי הנתונים של המחקרים הבינלאומיים המשווים.
ב5) אידיאולוגיה, היסטוריה ופוליטיקה בחינוך בישראל
דרישות קדם: החברה הישראלית: מאפייני יסוד וריבוי-פנים
בקורס זה יושם דגש על היבטים היסטוריים וסוציולוגיים של מערך החינוך בישראל, תוך בחינת מימדים פוליטיים ואידיאולוגיים המעצבים את מבנה ותכני המערכת. בעיקר יעסוק הקורס ברפורמות השונות שנערכו במערכת החינוך בישראל ויתייחס לגורמים והמניעים שעמדו מאחוריהן, תוך התבוננות על האופן בו יושמו והוטעמו. הנושאים המרכזיים בהם יעסוק הקורס הינם: חינוך בתקופת היישוב; מערכת החינוך בעשור הראשון למדינה; רפורמת החיטוב וה'אינטגרציה' של 1968; רפורמות ה'ביזור' ותהליכי ההפרטה של שנות השמונים; רפורמות ארגוני המורים ומשרד החינוך בשנות האלפיים.

ב6) מסמכי מדיניות חינוך בישראל
הקורס יעסוק בתחום מדיניות החינוך מן הזווית של מסמכים וניירות עמדה בתחום המדיניות החינוכית. בשנים האחרונות מסמכים, ובכללם ניירות עמדה בעיקר, הפכו לכלי מחקר פופולרי, ממנו ניתן ללמוד רבות אודות הפרקטיקה של מדיניות החינוך. בקורס זה, תיבחן מדיניות החינוך מנקודת המבט של המסמכים שפורסמו בעניינה בעולם בכלל, ובעיקר יושם דגש על מבנה מערכת החינוך בישראל ועל מסמכי המדיניות הישראליים.

ב7) גורמים לאומיים, תרבותיים וכלכליים בעיצוב מדיניות חינוך
הקורס יבחן את השפעתם של גורמים לאומיים, מודרניים-תרבותיים וחברתיים-מעמדיים בעיצוב מדיניות חינוך. חקרי המקרה שידונו הם הרפורמה בחינוך בשנת 1968, תכנית "בחירת הורים בבית הספר" ודו"ח ועדת דברת. המושג "מדיניות חינוך" ייבחן לנוכח שלוש היזמות הנ"ל, ולאור הביקורת שהועלתה כנגדן. דגש מיוחד יושם על הכוחות הגורמים להעלאת נושאים ותכניות שינוי בחינוך ולבלימתם. כן תיבדקנה הדרכים הפוליטיות, הציבוריות והתקשורתיות בהן יזומה ו/או מסוכלת מדיניות חינוך. שלושת חקרי המקרה ייבחנו בפרוטרוט ויובילו להכללות באשר למדיניות חינוך המבוצעת או המסוכלות בישראל.

ב8) זכויות הילד: אמנות, חוקים, תקנונים ואקלים בית ספרי
הקורס, שינוהל במתכונת סדנא, יהיה בן שני חלקים. החלק ראשון יהיה בעל אופי פילוסופי ויתמקד ביסודות של זכויות האדם וזכויות הילד. בין היתר יתמקד בסוגיות של תפיסת האדם ההומניסטית, תפיסת מוסר נורמטיבית של החברה הראויה וזכויות האדם שמהותיות לה, והזכויות המיוחדות של הילד הנגזרות ממהות הילדות. החלק השני מתמקד במעשה החינוכי. הנושאים שיטופלו במסגרתו כוללים את מקומן של זכויות הילד בבית הספר, בזירות השונות של הפעילות; את קונפליקטים האפשריים בין זכויות הילד ובין זכויות-האדם של דמויות הבוגרים/ות הקשורות עם בית הספר; ואת הדרכים לטיפוח מחויבות לזכויות הילד בזירות שונות בגן או בבית הספר, במקצועות-לימוד שונים, בצמתים אחרים של שנת הלימודים, לגילאים שונים ולאוכלוסיות שונות. חלק מפעילויות הקורס ישאו אופי סדנאי ויתממשו בהפעלת המתמחים במסגרת תכניות ניסוייות בבתי ספר.

ב9) מחינוך בלתי פורמלי לפדגוגיה בלתי פורמלית: תיאוריה ומעשה
החינוך הבלתי פורמלי נתפס פעמים רבות בתיאוריה ובמעשה החינוכי כמשני או כמשלים לערוץ הפורמלי המרכזי. המחקר והשדה מצמיחים בשנים האחרונות זוויות הסתכלות חדשות הרואות בחינוך הבלתי פורמלי תפישה פדגוגית בעלת איכויות ייחודיות שעשויה לתרום לתהליכי ההוראה למידה המתבצעים במסגרות הפורמליות ואף להוות אלטרנטיבה שלמה אליהם. הקורס יאפשר להכיר את התיאוריה ואת העשייה העדכניים בתחום וכן להכיר את הפוטנציאל שטמון בטישטוש הדיכוטומיות המקובלות בין העולמות הפורמלי והבלתי פורמלי.