"התאמות" הן לא "הקלות"

 

יישום המושג "התאמות" במסגרת המכללה

"הנחות עבודה" לגבי התאמות במבחנים

  • "התאמות" אינן "הקלות". הן אמורות לאפשר לסטודנט בעל הפרעת הלמידה תנאים שיוויוניים יחסית להתמודדות ולא ליצור בחינה "קלה" יותר בהשוואה ללומדים האחרים.
  • תפקידו של הסטודנט לקדם את עצמו במהלך שנות לימודיו כך שיזדקק פחות להתאמות. במהלך תקופת הלמידה והשיפור, רצוי לתת התאמות לתקופה זמנית. תפקידו של מרכז מהו"ת ליידע את הסטודנט לגבי מחוייבותו זו, כלומר, על הסטודנט לדעת שהתאמה מסויימת ניתנה לו לתקופה מוגבלת, עד אשר ישפר את תיפקודו.
  • תפקידו של המוסד לסייע לסטודנט בתהליכי הקידום שלו למטרה זו (לזמן לו מקום ודרך לקידום, כפי שנעשה במרכז מהו"ת)
  • ישנן מגבלות הקשורות בלקות הלמידה שקשה מאד או כמעט לא ניתן לשנות, ובהן חייב הסטודנט לקבל התאמות (כגון איטיות בקריאה או בחשיבה – המחייב הארכת משך הבחינה, כתב בלתי ברור – המחייב כתיבה על מחשב ועוד). במקרים כאלה, ההתאמות הן פרמננטיות ואחריותו של המוסד לספק אותן ללא צורך בסינגור עצמי.
  • תפקידו של מרכז מהו"ת הוא לגבש את ההתאמות הראויות לכל סטודנט באופן אינדיבידואלי.

ההתאמה תיקבע בהסתמך על מספר קריטריונים:

  • ממצאי האבחון
  • תיאור הקשיים מפיו של הסטודנט (שיובהרו בשיחה אישית במרכז מהו"ת)
  • מידת היכולת של הסטודנט להשתפר כדי להפחית את הצורך שלו בהתאמות
  • גבולות היכולת של המוסד לאפשר את ההתאמה (התאמה סבירה).
  • לא יינתנו לסטודנט התאמות הפוגעות בתפקודו המקצועי בעתיד (כגון מחשבון למי שעתיד ללמד חשבון בבית הספר). "הקווים האדומים" של כל מסלול והתמחות ייקבעו סופית בהתייעצות בין המסלול לבין מרכז מהו"ת.
  • חובתו של המורה לקבל את הפסיקה המקצועית שהתקבלה בכובד ראש. המורה איננו יכול להפנות עורף לקשיי הלומד על סמך דעתו האישית תוך שימוש במונח "חופש אקדמי". מן הראוי שהסטודנט עצמו ידע להבהיר למרצה את הנחיצות של ההתאמות שנקבעו לו.
  • הסטודנט איננו רשאי לבקש מהמורה בעבור עצמו התאמות שנחיצותן לא נקבעה ואושרה ע"י המרכז, תוך שימוש באמצעי שכנוע שונים.
  • מקרים חריגים של התאמות מאד מיוחדות, יידונו בשיתוף פעולה בין המסלול והמרכז, והקביעה תהייה מחייבת.

"הנחות עבודה" לגבי התאמת הסטודנט למסלול לימודים
סטודנטים לא ישתבצו במסלול שבו לקות הלמידה שלהם עשויה להתנגש באופן ברור במקצוע ההוראה הספציפי שלהם. לדוגמא, מורים אשר מלמדים בכתות יסוד, חייבים שליטה במיומנויות היסוד של קריאה, כתיבה וחישוב (ללא שגיאות כתיב, שליטה ב-4 פעולות חשבון, כתב ברור, קריאה ברורה).
סטודנטים אשר בכל זאת יבקשו להיכנס למסלולים אלה, למרות הקשיים, תיבדק אפשרות לתת להם תקופה שבה יוכלו לעבוד על מיומנויות היסוד ולשפרן (באופן פרטי, שלא דרך המכללה). יתכן, למשל, ששגיאות הכתיב אינן חריפות, וניתן בעבודה אישית מאומצת להגיע לרמה מספקת.
הנוהל הפורמלי לביצוע יוכן בהמשך.
בדיקה מחודשת של מרחב ההתאמות הקיימות כיום במכללה
במסגרת בדיקת הנושא, נבחן גם האם ההתאמות הקיימות עונות לצרכים. כיום קיימות ההתאמות הבאות:

  • הארכת זמן
  • היבחנות בחדר נפרד ושקט
  • מחשבון
  • יציאה להתאווררות בזמן המבחן
  • חלוקת עומס המבחן ל-2 מועדים
  • הכנסת "דף נוסחאות" או "דף מושגים", המוסכם על המורה
  • תכנת הקראה באנגלית או קלטת
  • קורס מותאם בלשון
  • קורס מותאם באנגלית
  • דף בחינה מוגדל
  • התעלמות משגיאות כתיב
  • החלפת שאלות פתוחות בסגורות וההיפך
  • עבודה במקום בחינה – התאמה חריגה

תנאי האבחון המאפשר קבלת התאמות

  • אבחון דידקטי או פסיכודידקטי מלא (לא רק המלצות)
  • הגבול התחתון – כתה יוד, הגבול העליון – לא יותר מ-6 שנים
  • אבחון שנעשה אחרי צבא – תקף ללא הגבלת זמן
  • אבחון של הפרעת קשב – תקף רק לצורך קבלת הארכת זמן

ד"ר אופירה טיקוצ'ינסקי, מנהלת מרכז מהו"ת