ראש ההתמחות: ד"ר רות ירדני

התמחות ספרות נלמדת במסלול העל יסודי מדעי הרוח וכן כהתמחות במסלולים: החינוך המיוחד, בית הספר היסודי והגיל הרך.

מטרתו של החוג לספרות היא להכשיר בוגרים בעלי השכלה רחבה בספרות העברית והכללית שתאפשר להם להשתלב בהוראה, במחקר, בתקשורת ובלימודים לקראת תארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) במדעי הרוח. החוג מתמקד בשלוש חטיבות: ספרות עברית, ספרות עולמית וספרות ילדים, מתוך תפיסה שהכרת הספרות על פניה השונות יקנו תשתית יסוד וראייה מקיפה של הספרות.

לימודי החוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים מבוססים על הנחת יסוד הרואה חשיבות רבה בראייה רחבה של הספרות:
מצד אחד תפיסת היצירה הספרותית כטקסט אסתטי-אוטונומי המהווה מפתח להבנת האדם ועולמו, ומצד אחר ראייתה בהקשרים תרבותיים רחבים וקישורה לתחומי דעת רבים במדעי הרוח והחברה.

לימודי החוג לספרות חותרים לתפיסה הומניסטית של הספרות, ושואפים להקנות ללומדים כלים לניתוח, לפרשנות ולביקורת יצירות ספרות, מתוך גישה רב-תחומית הבודקת יחסים דיאלוגיים בין ספרות לקולנוע, לציור ולמוסיקה, בין הספרות להיסטוריה, לפילוסופיה ולמקרא. דגש מיוחד מושם על עידוד קריאה עצמאית, על התעניינות במתרחש בספרות העכשווית המתהווה ועל דרכי הוראת הספרות.

לימודים אלו יקנו ללומדים ידע מקצועי אקדמי שיטתי, יחד עם חוויה לימודית מרתקת בעולמם באמצעות רומנים, סיפורים, שירים ומחזות.

ספרות - לימוד על עצמך ועל עולמך בדרך חווייתית, מעמיקה, מעשירה ואמִתית בד בבד עם רכישת מקצוע רב חשיבות.

"הספרות היא קודם כול ניסיון להבין בני אדם" אמר הסופר רומן רולן. ואכן הספרות עוסקת באדם ובעולם, אין נושא שזר לה.
בלימודי הספרות ננסה לברר שאלות מרכזיות: מהי הספרות, כיצד היא בנויה ובמה היא שונה מטקסטים כתובים אחרים (עיתונות, למשל)? האם הספרות נועדה להיות היא עצמה, "ספרות לשם ספרות", או שיש לה מטרות פוליטיות, חברתיות, תרפיות (ריפוי באמצעות הספרות) ואחרות? האם הספרות היא פרי השראה בת השמים או פרי תכנון ועבודה של הסופר?

"הספרות שרויה מעבר לחוקי הכיליון, היא היחידה בת אלמוות". בלימודי הספרות במכללה נעסוק ביצירות ספרות מגוונות, "בנות אלמוות", פרי רוחם של מיטב הסופרים, "משלנו" ומשל אומות העולם, שביקשו להבין את עצמם ואת עולמם: מיהודה הלוי, יל"ג, ביאליק ועגנון, דבורה בא רון, אלתרמן, אלכסנדר פן, ועד עמוס עוז, א. ב. יהושע, יעקב שבתאי, יהודה עמיחי, נתן זך, אורלי קסטל-בלום ורבים אחרים. מהמיתולוגיה היוונית, דנטה, שקספיר, טולסטוי, דוסטויבסקי, ועד קפקא, קאמי ורבים אחרים.

"ישנם שלושה כללים לכתיבת רומן. לדאבוננו איש איננו יודע מה הם …" קבע בהומור הסופר האנגלי סומרסט מוהם.
אנו ננסה לגלות אותם כללים נעלמים. ננסה להבין האם קיים "מדע הספרות", האם יש כללים לכתיבת ספרות ומה הם? למה בכלל "לנתח" ולפרש יצירת ספרות? האם הפרשנות פוגמת בהנאה הספונטנית שלנו מיצירת הספרות? האם חשוב לברר "למה נתכוון הסופר" ביצירתו? האם יש ליצירה פירוש אחד נכון, או שכל קורא יכול להחליט מהו הפירוש הנכון לו? האם יש פירוש טוב יותר או טוב פחות, ולפי מה נשפוט? אילו כלים יש בידינו לחקור יצירה, להבין אותה ולפרש אותה?

אלו מקצת השאלות שבהן יעסקו שיעורי הספרות לסוגיהם. "נפתח" את הספרות להקשריה הרחבים ונעסוק בקשר שבין ספרות לקולנוע, בזרמי מחשבה מרכזיים במאה העשרים והקשריהם הספרותיים והפילוסופיים וביחסי דיאלוג בין הספרות העברית למקרא. כמו כן יקנו שיעורי הספרות גם ראייה היסטורית של הספרות העברית.

במהלך הלימודים ניפגש עם סופרים, אמנים וחוקרים מהשורה הראשונה.
לימודי הספרות יקנו לכם הסטודנטים ידע מקצועי אקדמי מבוסס ושיטתי, בד בבד עם חוויה לימודית מרתקת בעולמם הקסום של רומנים, סיפורים ושירים.