התפיסה היונגיאנית

 פסיכולוגיה אנליטית – תורתו של ק.ג. יונג.

יונג כתב כי ''המושג המרכזי של הפסיכולוגיה שלי הוא תהליך האינדיווידואציה'' וכי הוא משתמש במונח אינדיווידואציה כדי לציין את התהליך אשר באמצעותו אדם נהיה אחדות נפרדת בלתי מתחלקת, כלומר שלם''. עוד הוסיף יונג ''אינדיווידואציה הינה ביטוי ביולוגי, פשוט או מורכב, כפי שהמקרה יכול להיות, שעל ידו כל יצור חי נהיה מה שהוא נועד להיות מהתחלה''.

התפיסה היונגאנית מושתת על ההבנה שבסיס הנפש הוא מערך קבוע של מבנים מוחלטים (ארכיטיפים) ואשר על גביהם רבודים שכבות התודעה. מן הלא-מודע הקולקטיבי ועד למודע.
הארכיטיפים קיימים בשורשי הנפש, מעבר לתרבות, אך נצבעים בתוכן שנוצק עליהם מן התרבות ומן ההיסטוריה האישית של כל אינדיבידואל. אותם מבנים מופיעים גם בנכסים הקולקטיבים של האנושות בכללותה, אך נוכל לזהותם גם בתכנים של כל חברה, דת, לאום, שבט - כל קבוצה אנושית בעלת מכנה משותף – את המאגר של אותם התכנים, כינה יונג "הלא מודע הקולקטיבי" .

הארכיטיפים מתגלים לנו בתודעה הערה כסמלים, מיתוסים, אגדות וכן בנכסי תרבות: יצירות אמנות, סרטים, ספרים, מחזות שנכתבו דרך נפשם של האמנים, במרבית המקרים באופן לא מודע, על מנת לעורר את המודעות בנפש של היחיד והקבוצה.
האדם יכול לגלותם במסתרי נפשו דרך חלומות, הגיגים, צורות הבעה ויצירתיות.

החשיבה היונגיאנית איננה שוללת תפיסות פסיכולוגיות אחרות, אלא, רואה אותם כחלק מן השלם. תרומתה לתפיסות הקיימות היא בהוספת נדבך טרנספרסונלי לקיים, פיתוח הכלים להבנת היחיד והעולם וטיפול במצוקותיו דרך הבנה זו.
הכוח הנפשי אשר מניע את התהליך הוא לא רק הישרדותי להתמודדות עם האינסטינקטים ופיתוח מנגנוני הגנה להדחקתם היכולת להשלים עם חלקים טובים וחלקים רעים, הפנמת אובייקטים פנימיים וחיצוניים, או העצמת "עצמי מכיל". על פי יונג, הכוח הנפשי מורכב גם ממרכיב מיסטי, פעיל, הטבוע בנפש ואשר מטרתו לממש את תהליך האינדוידואציה. הסבל והמצוקות אינם רק ביטוי לפגיעה בתהליך ההתפתחות האישית, בדיאלוג עם הזולת וחוסר היכולת להסתגל למציאות, אלה גם כוח קומפנסטורי המייצר סימפטומים וסבל שמטרתם לדרבן את האגו לצאת למסע האינדיבידואציה המכונה גם "מסע הגיבור". במובן הזה, שאבה התפיסה את הבנותיה מתורות רוחניות של המזרח, דתות הגדולות, שאמניזם ותפיסות אזוטריות.

הטיפול היונגיאני מתייחס לרבדים השונים של הלא-מודע, למן האישי ועד הקולקטיבי, תוך הדגשת הסתגלותו של היחיד לעולמו הפנימי כבסיס לפיתוח יחס הרמוני עם עצמו ועם סביבתו. הפעלת המרכיב המיסטי בנפש דורשת התייחסות למצוקות שעיצבו את חייו של האדם, ילד או בוגר, כפי שמוכר לנו בגישות טיפוליות שונות. בנוסף גם מעוררת את פעולתם הספונטנית של כוחות הריפוי הטמונים בנפש, דרך חידוש הקשר עם הארכיטיפים.

לצורך כך, הטיפול משתמש בכלי טיפול מוכרים בעולם הפסיכותרפואטי אך גם נעזר בחלומות ובצורות מבע אחרות של רבדי הלא-מודע השונים (ציור, פיסול, דמיון פעיל ועוד), ולהבנתם, אנו עושים שימוש בידע מתחום המיתולוגיה, אגדות העם, טקסי הפולקלור והיצירה הפלסטית והספרותית. כל אלה מהווים מצע להתפתחות היחיד ולהתמודדותו עם מצוקותיו ויכולתו לקחת חלק בחברה בה הוא חי ופועל.
בשל הגישה הרחבה של התפיסה, היא פלורליסטית, ומעודדת את המטפל לשלב בטיפול מיכולותיו האישיים, מכישוריו ומידע האחר שצבר בחייו.

בצד תרומתה של הגישה לתחום הטיפול הנפשי, הציעה הפסיכולוגיה האנליטית פרשנות לתרבות, לאמנות ולתהליכים חברתיים, וכן חשפה קשרים בין התפיסה הארכיטיפית לבין המדע  (פיזיקה הקוונטית מתמטיקה ונוירוביולוגיה).

תכנים אלו, אשר הורחבו ופותחו ע"י פסיכולוגים-אנליטיים, ממשיכי דרכו של יונג, בני זמננו, מובאים אף הם בתכנית הלימודים
 

לקבלת מידע נוסף, אנא מלא/י את הפרטים ונחזור אליך בהקדם:

* שדות חובה מסומנים בכוכבית

אסתי פרידר גת
מרכזת ועדת הקבלה של התכנית

052-3599243
הרשמה אונליין