תואר ראשון בחינוך עם התמחות היסטוריה
ראש המסלול: ד"ר אלון גן
התמחות היסטוריה נלמדת במסלול העל יסודי מדעי הרוח וכן כהתמחות במסלול החינוך המיוחד.
יעדים ומטרות
"להשתאות, להתפעל, משמע להתחיל להבין. זו הזכות, המותרות המיוחדים לאינטלקטואל.
לכמותו אופיינית דרך-ההסתכלות בעולם בעיניים הקרועות לרווחה מרוב פליאה.
כל דבר בעולם הוא מופלא ותמוה לדידן של עיניים פקוחות היטב"
(חוזה אורטגה אי גאסט, מרד ההמונים, 1975, עמ' 18)
ההיסטוריה, מעצם טיבה, עוסקת בסיפורים אנושיים ועל כן היא מזמנת ללומדים אותם תכנים היכולים לעזור להם להתבונן בעצמם, בסביבתם ובכל הקורה להם. להבין היסטוריה, משמעו להבין את הכוחות הפועלים אצל בני האדם.
בבסיס תכנית הלימודים של הוראת ההיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, עומדת תפישה ייחודית המבקשת להפוך את ההיסטוריה מתהליך פוליטי העובר על חברות ועמים, לתהליך המפעיל את הלומדים, יוצר בהם עניין ומעניק להם חוויה של גילוי ומשמעות.
תכנית הלימודים הדיסציפלינארית והפדגוגית בהיסטוריה מיועדת להרחיב את עולם הדעת של הלומדים, להעשיר את השכלתם הכוללת ולעורר בהם חשיבה ביקורתית. זאת על מנת שיוכלו לנקוט עמדה, לקבל אחריות ולמקם את עצמם בעמדת מנהיגות במערכות החינוך השונות.
תכנית הלימודים בחוג להיסטוריה מבקשת להזמין את הסטודנט ל"דיאלוג עם האתמול" דיאלוג השואף ל"מיזוג אופקים בין העבר להווה", דיאלוג המזמין "שפה של פגישה" ו"מבקש מאיתנו הקשבה לדקדוק הפנימי של הזולת".
הציטוטים לקוחים מספרם של פרופ' איל נוה וד"ר אסתר יוגב מסגל המרצים במכללה: "היסטוריות: לקראת דיאלוג עם האתמול".
היעדים שתכנית החוג מבקשת להשיג במהלך ובתום תהליך ההכשרה:
א. מטרות כלליות - דמות הבוגר הרצוי:
1. בוגר רחב אופקים, בעל סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה מקורית, גישה יצירתית ושאיפה למצוינות ושלמות.
2. בוגר ריבוני, חושב, עצמאי, ביקורתי, לומד מתמיד, בעל יכולות קוגניטיביות ואישיות המקנות לו את הידע, המוטיבציה והכלים לעבודה אפקטיבית ומעמיקה בשדה העשייה ההיסטורי ובשדה העשייה החינוכי.
3. לומד אוטונומי המצויד בכלים לניתוח ושיפוט, המסוגל לנהל דיאלוג ביקורתי עם ידע ותפיסות מציאות המצויים בתהליכי שינוי מתמידים.
4. בוגר בעל זיקה ומחויבות לקהילה, לחברה ולמדינה בה הוא חי. אדם בעל תפיסת עולם דמוקרטית-הומניסטית. אזרח פעיל ומעורב השואף לשפר את קהילתו מתוך תחושת סולידריות חברתית ורגישות לזולת ול"אחר".
ב. מטרות בתחום חקר ההיסטוריה, הוראת ההיסטוריה ושדה החינוך:
1. פיתוח וטיפוח גישה פילו-היסטורית - אהבת ההיסטוריה - סטודנט הרואה בלימוד היסטוריה, חקירתה והוראתה מרכיב מרכזי במימוש אישיותו, כישוריו ותחומי התעניינותו.
2. פיתוח וטיפוח גישה פילו-חינוכית - אהבת החינוך - סטודנט הרואה את עצמו כאיש חינוך בעל תחושת שליחות וייעוד. סטודנט הרואה בעשייה החינוכית מרכיב מרכזי במימוש אישיותו, כישוריו ותחומי התעניינותו.
3. יצירת הקשרים, נקודות מגע ומוקדים מעצבי משמעות המנסים לגשר בין מציאות חייו של הסטודנט לבין מקורות הידע הנפתחים בפניו.
4. פיתוח הכרה, הבנה, הפנמה ושימוש פעיל בידע ומיומנויות הדרושים בתחום האוריינות האקדמית, האוריינות ההיסטורית והאוריינות הפדגוגית.
5. הכרות ויכולת עבודה עם "ארגזי הכלים" של ההיסטוריון, המורה והמחנך: ארכיון, ספרייה, מחשב, אינטרנט, דרכי הוראה, ראיון, שיחה אישית, משוב וכו'.
6. פיתוח יכולת התבוננות מושכלת בעבר מתוך הבנה ביקורתית של מהות הידע ההיסטורי, דרכי צמיחתו ותפקודיו השונים תוך הכרות עם זרמים, תפיסות וגישות היסטוריוגרפיות.
7. גיבוש תפיסה אישית של תפקיד המחנך וייעודו.
8. רכישת מיומנות בתכנון, פיתוח, והעברה של תכנית לימודים בתחום ההיסטוריה.
9. פיתוח והעצמה של סגנון וביטוי אישי בהוראה.