ירוק בתשתיות

 

בתחום התפעולי פועלת המועצה הירוקה להפחתת השימוש במשאבים מתכלים, טיפוח הסביבה במכללה ברוח הקיימות, טיפול נכון בפסולת והפחתה במקור, יירוק קמפוס אמנויות

א. הפחתת השימוש במשאבים מתכלים

א.1. צריכת חשמל
ממוצע צריכת החשמל של מכללת הקיבוצים בשנים 2003-2008 היה 1,809,810 קוט"ש. ייצור החשמל בתחנת הכוח גורם לזיהום אוויר, ייצור אפר פחם ופליטת גזי חממה שתורמים למגמת ההתחממות העולמית. צריכת החשמל השנתית הממוצעת של המכללה גורמת לפליטה של כ-1,430 טון שווה ערך פחמן דו-חמצני לאטמוספרה.
• המרכיב בעל המשקל הגדול ביותר בצריכת החשמל של המכללה הוא מיזוג האוויר. רוב מערכות מיזוג האוויר במכללה מיושנות יחסית והכיתות אינן מבודדות כהלכה. לצערנו, בשלב זה השקעה במערכות מיזוג אוויר חדישות ויעילות ו\או בשיפור הבידוד של המבנים אינה משתלמת מבחינה כלכלית בגלל המעבר הצפוי למבנה חדש. צוות תשתיות החליט להמליץ לאחראים על תכנון המבנה החדש לפעול על פי עקרונות הבנייה הירוקה על מנת לצמצם ככל האפשר את הצורך בשימוש במיזוג אוויר.
• תאורה מהווה כ-20% מצריכת החשמל של המכללה. עד לחודש אוגוסט 2008 רוב גופי התאורה במכללה היו מסוג פלורוסנט T8 . צוות תשתיות מצא כי קיימים בשוק גופי תאורה בעלי יעילות אנרגטית גבוהה יותר, מסוג פלורוסנט T5 . הוחלט לבצע פיילוט במשרדי האחזקה כדי לבדוק את מידת הכדאיות הכלכלית של החלפת גופי התאורה. הפיילוט הראה חיסכון של 69% בצריכת החשמל מתאורה ובעקבותיו בחודש אוגוסט 2008 כל גופי התאורה בכיתות, ובתחילת 2009 בוצעה החלפה בספרייה.
 


א.2. צריכת מים
משנת 2006 נעשים במכללה מאמצים לצמצם את צריכת המים המכללתית. עד כה בוצעו הפעולות הבאות:
• איסוף מי מזגנים – הוקמה מערכת לאיסוף מי מזגנים: מים משבעה מזגנים נאספים לתוך מיכל של 1 קו"ב מים. מיכל זה מתמלא בתוך יומיים. המים שנאגרים משמשים להשקיה של חלק מהגינות. בגינות אחרות מתועלים מי המזגנים אל הערוגות.
• חיסכון במים בגינון – בחודש אפריל 2006 החלו לעבוד ב גננים בעלי אוריינות אקולוגית. להלן עיקרי הפעולות שנעשו: צמצום שטחי מדשאות, חיפוי קרקע למניעת אידוי מים (ובכך לצמצם את כמויות ההשקיה), ייצור קומפוסט מקומי מגזם ושיירי מזון מהקפיטריה, טיפול במערכת ההשקיה למניעת דליפות וצמצום ההשקיה בחודשי הקיץ. פעולות אלו הובילו לחיסכון של מעל ל50% בצריכת המים השנתית של המכללה.
תמונה- מערכת לאיסוף מי מזגנים

מערכת לאיסוף מי מזגניםגרף צריכת מים סמינר קיבוצים



תכנית לאיסוף מי גשם
מרכזת הפרויקט - בתיה קלדרון, מנהלת המעבדות

בתחילת שנת תשע"א הוקמה במכללה מערכת לאיסוף מי גשם - המטרה המרכזית של התכנית היא עיסוק חינוכי בתחום המים, קידום המודעות לחשיבה בת קיימא והצבת מערכת פועלת שסטודנטים יכולים להכיר ולהקים בבתי הספר בהם הם עובדים. המתקן הוקם בבניין הפקולטה למדעים, בו קיים גג עם פוטנציאל איסוף של כ- 135 מ"ק/שנה. מדובר בכמות המספיקה להדחת כל האסלות שבמבנה במשך כל חודשי החורף + עודפים להשקיה. כיום המערכת כבר חוסכת כ - 600 ליטרים ביום בממוצע (בחודשי החורף). המערכת חוסכת כ 100 מ"ק לעונת חורף.
 

 איסוף מי גשם 

ב. גינון אקולוגי-סביבתי ומרחבי חוץ

ב.1. תכנית טבע בקמפוס
מרכזת הפרויקט - ראש החוג לתואר שני, חינוך סביבתי ד"ר אילת שוסטר
במסגרת תהליך יירוק הקמפוס החליטה המועצה הירוקה כי אחד מכיווני היירוק יהיה בתחום הגינון. גינון בצמחי א"י הוא אסתטי, חסכוני במים, בעל ערך לימודי וחינוכי ומהווה חלק בשמירה על מגוון ביולוגי ובנק גנים.

במסגרת הפרויקט "טבע בקמפוס" יעשה שימוש בשטח המכללה כמשאב לתמיכה במגוון הביולוגי בעיר וככלי לחינוך סביבתי. טבע-עירוני בתחום ה עשוי להוות מצע למחקר והוראה עבור מרצים וסטודנטים ואף יכול, בתכנון נאות, להוות מוקד משיכה לבתי ספר וגני ילדים בסביבה. הפרויקט מקדם הקמת גינות אקולוגיות בתחומי הקמפוס. אל גינות אלה יוכנסו צמחי בר טיפוסיים ארץ ישראליים. לאחר היקלטות הצמחים, תנותק ההשקיה בגינות הללו ובכך יושג חיסכון בצריכת המים לגינון. בכל גינה אקולוגית יוצבו שלטים שיציינו את שמות הצמחים, לצד הסברים על העקרונות האקולוגיים המיושמים באותה גינה. תכני השלטים יוכנו במסגרת מטלות של קורסים (קורס המגוון הביולוגי בישראל וקורס שמירת טבע).

סוגי הגינות, תכני השילוט ושלב ההקמה:
קיים:
• גינה של צמחי חולות וסלעי כורכר. הצמחייה אופיינית לחולות הארץ, בדומה למה שהיה כאן לפני שנוסדה העיר תל אביב. הגינה עוסקת בחשיבות בית הגידול החולי בפרט ובשמירת הטבע והמגוון הביולוגי בכלל.
• גינה באוריינטציית שימוש חוזר ומחזור מים - בראשית שנה"ל תשס"ח נבנתה פינה ירוקה במקום ששימש מחסן חומרים כימיים, בין מעבדות המכללה. הגינה הוקמה מחומרים ממוחזרים ומתוך עקרונות של שמירת הסביבה. נעשה שימוש בבקבוקי פלסטיק (קנקלים), אבנים, טפטפות ישנות ולוחות עץ שיצאו משימוש. סטודנטים הכינו עציצים מקנקלים במסגרת יום היערכות לפתיחת שנת הלימודים - עניין שיצר אצלם בצד ההנאה גם תחילה של קשר לגינה ולסביבה. בגינה נאספים מי מזגנים המשמשים להשקיה.
• גינת פרפרים – לתמיכה במינים שונים של חרקים ובפרט פרפרים. הוקמה כחלק מעבודת גמר של סטודנטית בתואר שני בחוג לחינוך סביבתי.
• גינות לימודית – אחת בה פועלות סטודנטיות בגיל הרך בכדי ללמוד את הערך המוסף של עבודה בגינה עם ילדים.
• גינה טיפולית – גינה בה לומדים סטודנטים ללימודי תעודה, המשתמשים בגינה למטרות טיפוליות.
• פיזור תיבות קינון ועמדות האכלה לציפורי בר.
• פינת חי – התומכת בקורסים כמו האדם ובעלי חיים, טיפול בבעלי חיים ועוד.
 

 גינה באוריינטציית שימוש חוזר ומחזור מים


 בתכנון / בביצוע:
• תכנית שילוט אינטראקטיבי לצמחיית המכללה – המכללה כגן בוטני.
• בריכת צמחי מים של א"י (מקור המים יהיה אקולוגי: מי מזגנים/איסוף מי גשמים/מי קולחין מטוהרים).
• גינה קהילתית בכל קמפוס.
• גינה המדגימה שלב בתהליך ייצוב החולות על ידי צמחים.
• גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה. השתתפות בפרויקט ארצי של הקמת גני מקלט לצמחים בסכנת הכחדה.

ב.2. תכנית – מכללה נקייה מבדלי סיגריות- "אל בדל"
ריכזו את הפרויקט - יוסי ניישול, ורותם מורדוך, סטודנטית
הפרויקט החל בשנת הלימודים תשע"א ומטרותיו הן הגברת המודעות של אנשי המכללה לסביבה נקייה ובריאה, הפחתת פסולת בדלי הסיגריות ושמירה על מראה אסתטי של המכללה. מידי יום מושלכים מאות בדלי סיגריות ברחבי המכללה המזהמים את המדשאות, המדרכות והכניסות השונות לבניינים. עד כה חוק העישון חל על מקומות סגורים בלבד, ולא יכולנו לפעול בעניין העישון בשטחים הפתוחים במכללה (בהמשך נבחן את השלכות חוק העישון במקומות ציבוריים שחוקק לאחרונה). תכנית הפעולה כללה מרכיבים של חינוך והדרכה, קמפיינים, ניסוח אמנה שתחייב את כלל באי המכללה, התקנת מאפרות מיוחדות המיועדות לסיגריות, שילוט ופרסום מידע, אכיפה ופיקוח. לאחר שני קמפיינים מתוקשרים ומוצלחים בסמסטר הראשון, כבר ניתן היה לראות את השינוי. בסמסטר ב' נערך תהליך שיתוף ציבור שבסופו הוחלט על מיקום 10 פינות עישון אליהן יוגבל העישון בשטחים הפתוחים. בפינות אלו נתלו שלטים והספסלים נצבעו בכתום. בעקבות הפרויקט, ירדה כמות הבדלים על רצפת המכללה ביותר מ 50%. פרויקט זה הוא ראשון מסוגו במוסד אקדמי בארץ וצוות הפרויקט מקווה שמוסדות אקדמאים נוספים ילכו בעקבותיו.
אל בדל  אל בדל


ב.3. שביל רפלקסולוגי
שביל רפלקסולוגי הינו מסלול המרוצף חלוקי נחל שנועד להליכה יחפה. השימוש בו נועד להרגעה ולטיפול עצמי. השביל הינו תוצאת יוזמה של סטודנטית שפנתה לקבוצת הסטודנטים סחו"ג "(סביבה, חברה וגם אנחנו, תא ירוק של סטודנטים שקידם נושאים סביבתיים-חברתיים במכללה טרם הקמת המועצה הירוקה ואגודת הסטודנטים) עם הרעיון, ובתמיכתה ובתמיכת המכללה הוציאה לפועל את הרעיון. הקמת השביל הייתה למעשה סדנה להקמת שבילים רפלקסולוגיים, ובכך יצאו נשכרים מן המעשה הן הסטודנטים והן המכללה.

 שביל רפלקסולוגיה
 


ג. הפרדת פסולת והפחתת שימוש במקור

מרכזת הפרויקט- מנכלי"ת המכללה צאלה יפה.
המכללה נמצאת מזה כמה שנים בתהליך בו סטודנטים יוזמים קמפיינים שונים הקשורים להפרדת פסולת (הפחתת נייר, מחזור פסולת רטובה, מחזור בקבוקים ופחיות , הצבת מכלי איסוף שונים לצרכי מיחזור ועוד). בשנת תשע"א, יזמה מנכ"ל המכללה כחלק מפעילותה במועצה הירוקה תהליך מערכתי ומקיף בנושא.

לתכנית שתי מטרות מרכזיות: הקטנת הפסולת של המכללה באמצעות טיפול נכון בפסולת בקמפוסים, לרבות צמצום יצירת פסולת במקור באמצעות צמצום צריכה, וכן העלאת המודעות והיכולת לטיפול בפסולת בבית - בקרב קהילת המכללה: סגל אקדמי, סגל העובדים והסטודנטים.

כחלק מהתהליך נערכה למידת הנושא בשיתוף עמותת אדם, טבע ודין וחברות מיחזור שונות,
נאסף מידע מפורט על כמות ותמהיל פסולת במכללה בחמש השנים האחרונות, נבדקו אמצעי הפרדה שונים והוקם צוות נאמני קיימות המורכב מנציגי המחלקות בסגל המנהלי ונציגי הסטודנטים. צוות זה ביצע חשיבה על מודל ההפרדה שיתאים למכללה והפיץ את הנושא במחלקות השונות. בהמשך קיימנו הרצאות לכלל עובדי המכללה והוצאנו סיורים למרכז החינוך סביבתי חירייה.

במגמה להפחית את כמות האשפה המפונה למטמנות, נעשות פעולות של טיפול באשפה ומחזור כמפורט להלן:

ג.1. טיפול בפסולת יבשה
• מחזור פלסטיק - במכללה מוצבים מספר מיכלי איסוף לבקבוקים ופחיות על פי חוק הפיקדון, וכלוב איסוף גדול לבקבוקי 1.5. ליטרים.
 

טיפול בפסולת יבשה


• איסוף הסוללות - איסוף הסוללות מתקיים במכללה מזה שנים רבות. לפני שש שנים הונחו ברחבי המכללה כעשרה מכלים לאיסוף סוללות, ומתקיים מעקב שוטף אחר מילויים. הסוללות מועברות לרמת חובב באמצעות עירית תל אביב.

איסוף הסוללות


• איסוף פסולת אלקטרונית - מיכל לאיסוף פסולת אלקטרונית הונח בבניין ההשתלמויות. 

פסולת אלקטרונית


• איסוף נייר וקרטונים - מזה שנים רבות מתקיים במכללה איסוף נייר וקרטונים. במסגרת הפרויקט הוצב לצד כל שולחן משרדי קרטונית לאיסוף נייר ובאחריות העובד לרוקן אותה למכל האיסוף במחלקה. כמו כן, תוגברו עמדות האיסוף ברחבי הקמפוס.
 

איסוף נייר וקרטונים


• מעטפות רב-פעמיות: שימוש בנייר טיוטה - כל באי המכללה קיבלו הנחיה לחסוך במעטפות ובנייר. במזכירויות שומרים מעטפות משומשות ומשתמשים בהן במקום מעטפות חדשות. בנוסף, נעשה שימוש נרחב בנייר טיוטה. כמו כן, רוב ההודעות שבעבר היו עוברות באמצעות מכתבים מועברות כיום באמצעות דואר אלקטרוני.

• מעבר מכוסות קלקר לכוסות קרטון - החל משנת תשס"ז הוחלפו כוסות הקלקר לכוסות קרטון. אלו ידידותיות יותר לסביבה ופחות רעילות. בשנת תשע"א נרכשו כפיות וכוסות רב פעמיות וחולקו לכלל העובדים, דבר שגרם לירידה של 20 אחוז בצריכת הכלים החד פעמיים במכללה.

ג.2. הפרדת פסולת אורגנית בקפטריה
צוות העובדים המכין את האוכל מפריד את הפסולת האורגנית במטבח, וזו עוברת לפינת החי או למרכז הקומפוסטציה.

ג.3. טיפול בפסולת רטובה - קומפוסט
ברחבי המכללה קיימים פחים להפרדת פסולת אורגנית ופסולת מעורבת. במטבחונים יש כלי לפסולת האורגנית, אותו מפנה מתנדב מהמחלקה לפח בחצר המכללה. משם, מעבירים המנקים את הפסולת האורגנית אל מרכז הקומפוסטציה שנמצא באחריות הגנן. מטרה מרכזית שיש לנו ביצירת מודל זה הנה חינוך בלתי אמצעי של קהילת המכללה לרעיון הפרדת הפסולת.

ד. יירוק קמפוס אמנויות

מרכזת הפרויקט- ד"ר מלכה בן פשט
"קמפוס אמנויות" השוכן בקצה המערבי של קריית המכללות באזור תל-ברוך, קלט בשנת הלימודים תשע"א שניים מחוגי היצירה החשובים של בית הספר לאמנויות במכללת הקיבוצים: החוג לאמנויות העיצוב והחוג לתקשורת וקולנוע. קמפוס אמנויות הינו הקמפוס השני בגודלו לאחר הקמפוס המרכזי ברמת אביב. ליירוק הקמפוס הזה, איפה, חשיבות רבה כהמשך וכהרחבה של תהליכי היירוק המתקדמים של הקמפוס המרכזי. לשיתופם של חוגי היצירה הללו - סטודנטים, מרצים, ראשי חוגים, ראשי המנהל והאחזקה - בתהליכי יירוק הקמפוס שלהם פוטנציאל גדול במיוחד. שיתופם יתבטא במעורבות פעילה כחלק מתכנית הלימודים, הן ברמת הלימוד התיאורטי והמודעות לפילוסופיית הקיימות והן ברמת היצירה הפעילה בכל מה שנוגע לתהליכי פיתוח עתידיים ביירוק הקמפוס: גינון אקולוגי לביטוייו, טיפול בפסולת, רווחה ובריאות של השוהים במקום, טיפוח הלמידה היוצרת, יצירת קשר עם הקהילה בסביבה ובאופן מיוחד ביצירת מודעות חזותית להיות הקמפוס ירוק, באמצעות פרויקטים בעיצוב, עיצוב תקשורת חזותית (שילוט, עיצוב מתקנים, עיצוב "פינות מלמדות" )ובאמצעות מסעות תקשורתיים וסרטים. יתר על כן, יש לקוות כי יירוק הקמפוס יתבטא גם באופי הפרויקטים הנעשים במסגרת קורסי הסטודיו והיצירה שיישאו אופי הכולל התייחסות להיבטים של קיימות.