מהו קמפוס ירוק?

 

"יירוק הקמפוס" (Campus Greening) מוכר בעולם כמושג המתאר תהליך בירור והטמעה של פיתוח בר-קיימא ואזרחות סביבתית בקרב מוסדות חינוך והשכלה. אנו חיים כיום בעידן של עודף עצום במוצרי צריכה בעוד שהטבע סביבנו הולך ומתדלדל. פיתוח העושה שימוש מושכל במשאבי הטבע, בדרך המאפשרת את שמירת כדור הארץ כסביבה תומכת חיים לדורות הבאים, הוא פיתוח בר-קיימא. סוגיות סביבתיות רבות ומורכבות הקשורות לתפיסת הקיימוּת עומדות כיום במרכזו של השיח החברתי והאקדמי. קיימוּת היא תפיסת עולם ודרך חיים השואפת למימוש הצרכים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים של כל אדם, תוך שמירה על זכותם של הדורות הבאים לממש את צורכיהם. בכל תרבות קיימים היבטים ייחודיים של קיימוּת, הקשורים למסורת ולסביבה המקומית. לכן, כל ציבור יכול להעשיר את החשיבה והעשייה המקיימות של הכלל. מושג זה כרוך בהטמעת עקרונות הקיימוּת בכל ההיבטים של פעילות ותפעול המוסד והקטנת "טביעת הרגל האקולוגית" שלו.
מתוך הניסיון המצטבר בעולם, עולה ש"יירוק" מוסד להשכלה גבוהה נוגע לארבעה מישורים משולבים:

מישור חינוכי (תכניות הלימוד):

  • חשיפת תכנים סביבתיים קיימים בקוריקולום של המוסד והטמעת תכנים סביבתיים נוספים (מחטיבה אקדמית בנושא ועד תואר אקדמי). 
  • שילוב תכנים וערכים סביבתיים בקורסים לסטודנטים שאינם מתמחים בנושא. 
  • הרחבת מעגל הנחשפים לתכנים וערכים סביבתיים בקהילת הקמפוס. 
  • הכשרת בוגרים המסוגלים להביא את הידע, הערכים והמיומנויות הסביבתיים לתוך חייהם האישיים ולתוך עיסוקם העתידי לטובת הקהילות שבתוכן יפעלו

מישור תפעולי (ניהול סביבתי): 

  • הפחתת הצריכה. 
  •  יישום עקרונות הקיימות ברמת התשתיות, התפעול והתפקוד היומיומי של המוסד: 
  •  חסכון והשבת משאבים כגון מים, אנרגיה ואחרים. 
  •  הקטנת כמויות האשפה לסילוק והזיהום הנפלט. 
  •  רכש בעל העדפה סביבתית. 
  •  שילוב של תכנון בנייה סביבתית ועיצוב אקולוגי במבנים ובשטחי הקמפוס.

מישור קהילתי (קשרי קהילה - המוסד עם הפנים כלפי חוץ):

  • ייזום פעילויות ופרויקטים חינוכיים סביבתיים-חברתיים מול קהילות שונות הנמצאות בקשר עם המוסד (מערכת החינוך, קהילה אקדמית מקומית וגלובלית, שלטון מקומי, המגזר השלישי).  

מישור הערכה ומחקר:

  • מעקב והערכת פעילות המועצה הירוקה במישורים השונים. 
  •  עידוד וקידום מחקר דיסציפלינארי ואינטרדיסציפלינרי. 
  •  יצירת שיתופי פעולה בין חוקרים ומוסדות אקדמאים סביב מחקר סביבתי.

רעיון הקמפוס הירוק נוסה במקומות שונים בעולם. באוניברסיטת שיקגו החלו בפרויקט זה בשנת 1999. היוזמה הגיעה מארגון ECO (Organization Environmental Concerns) המהווה חלק מהמרכז לאיכות הסביבה באוניברסיטה. בתחילה התמקד הפרויקט בעיצוב מחדש של מבני הקמפוס כדי להפוך אותם לחסכוניים יותר באנרגיה. בשנת 2001 התרחב הפרויקט וכלל נושאים נוספים כגון הרחבת תהליכי המחזור ברחבי הקמפוס, כתיבת מדריך "ירוק" ובו הדרכה לסטודנטים כיצד למזער את הנזקים הסביבתיים בקמפוס, הקמת "מועצה לקיימוּת" המרכזת את הפעילות כולה, פעילות משותפת עם שירותי המזון בקמפוס לקידום מזון בריא ואורגני, ועוד. דוגמה נוספת היא אוניברסיטת הארוורד, שהחלה בפרויקט דומה בשנת 2000, מתוך מטרה להפוך את הקמפוס למעבדה חיה של קיימוּת. הדגש של הארוורד הוא על פיתוח ויצירת ידע ותכניות לקידום נושא הקיימוּת, שאותם הם מוכרים למוסדות אחרים המעוניינים להפחית את הנזק הסביבתי שלהם ולחסוך במשאבים. האוניברסיטה הקימה צוות הכולל כיום 19 מומחים ו- 40 סטודנטים העובדים בנושא שיפור מבנים ועיצוב מקיים, שינוי התנהגותי ואימון צוותי עובדים, חיסכון באנרגיה והקטנת הבזבוז, וכמובן - חינוך סביבתי. בקמפוס הארוורד החלו לשים דגש על בנייה ירוקה. המחויבות לקיימות ולעיצוב מקיים חברו יחד כדי ליצור מבנה מעונות סטודנטים ירוק, שבו 145 יחידות מגורים. הפרויקט הושלם באוגוסט 2007. הקומפלקס החדש חוסך 28.2% באנרגיה, על ידי שימוש באור טבעי, חלונות Low-E כפולים. שימוש בשירותים בעלי מכל הדחה כפול ומקלחות חסכוניות יוצר חיסכון של 32.4% במים. בנוסף, 32% מהחומרים שמהם נבנה המבנה הם ממוחזרים.
בישראל "הקמפוס הירוק" הוא יוזמה של המשרד להגנת הסביבה והמועצה להשכלה גבוהה בשיתוף עם הטכניון, אוניברסיטת חיפה ומכללת תל חי. גופים אלו חברו יחד כדי לגבש קריטריונים להפיכת הקמפוסים השונים בארץ ל"ירוקים", תוך הסתמכות על ניסיונות קודמים בעולם. נכון להיום הוסמכו 17 מוסדות אקדמיים בישראל כקמפוסים ירוקים ובניהם מכללת סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכללת אורנים, מכללת בית ברל, הפקולטה לחקלאות ברחובות ועוד ( לקוח מאתר " תפיסת הקיימות בעיצוב, אומנות ואדריכלות , עמלנט) .

קישורים
אתר אוניברסיטת הארוורד