ללמוד מגדר בסמינר / דינה חרובי

אחרי שנים רבות של הוראה באוניברסיטה, המעבר למכללה אפשר לי ליישם רעיונות פמיניסטיים ולעסוק בפדגוגיה פמיניסטית. ההוראה במכללה מאפשרת דרכי הוראה התואמות את התפיסה הפמיניסטית: עבודה בקבוצות, שיתוף פעולה, דיון, פחות היררכיה, חיבור בין האישי לפוליטי. התפיסה הפמיניסטית שדוגלת ברעיונות הללו, לא התאפשרה באוניברסיטה שעסוקה בעיקר בשימור המנגנונים שלה -- התאפשרה דווקא כאן. כל השנים בהן לימדתי תכנים פמיניסטיים – דיברתי עליהם . במכללה אני מצליחה גם ליישם אותם. באוניברסיטה לימדתי נושאים מאוד ספציפיים: קורס על "פמיניזם צרפתי", קורס על סימון דה בובואר. כאן אני מתמקדת בנושאים שנראים לי יותר חשובים לסטודנטיות ולסטודנטים במכללה ושיכולים לעזור להן בעיצוב התודעה הפמיניסטית והמקצועית שלהן ושלהם: קורס על פמיניזם, על חינוך ומגדר ועל מנהיגות נשית.

מחקרים רבים מצביעים על דיכוי והדרה של נשים בחברה ובתרבות כתוצאה מאי שוויון הזדמנויות בין המינים. בעיית הפערים בין המינים נוצרת כבר במערכת החינוך ולכך יש השלכות שליליות על החברה בישראל. במסמך רקע בנושא "חינוך לשוויון מגדרי", שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ביולי 2005 נקבע כי "לימודי השוויון המגדרי" צריכים להיות מקצוע חובה בהכשרת מורים. תכניות שונות ללימודי חינוך ומגדר אמנם קיימות בחלק מהמכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות, אך נראה שהמחקר התאורטי אינו מיושם בעשייה החינוכית במוסדות החינוך בארץ.

מכללות להוראה, בנוסף להיותן מוסדות להשכלה גבוהה, מהוות גשר בין בתי-הספר לבין המוסדות להשכלה גבוהה (אוניברסיטאות ומכללות). הצוות במכללות, כמו הלומדות בו, הוא נשי ברובו. הן מעצבות את המורות שיחנכו את דור העתיד, בתקווה שאלה ישתבצו בהמשך בהשכלה הגבוהה. בניגוד לאוניברסיטאות, המכללות מעורבות בעשייה החינוכית ומשפיעות עליה. הן לא יכולות להתנהל כמגדל שן אלא חייבות להיות קשובות לרחשים חברתיים, לגלות מעורבות ולנסות להשפיע. לימודי מגדר, בדומה לחינוך, מעוגנים בשדה החברתי. המכללות, כאמונות על תחום החינוך, אינן יכולות להתעלם מהנושא המגדרי וצריכות לחשוב בכובד ראש על דרכים לעיצוב תודעה מגדרית אצל פרחי ההוראה.

טקסטים הגותיים שקדמו לתנועה הפמיניסטית של המאה העשרים הצביעו על המנגנונים שיוצרים אפליה ואי שוויון בין המינים. תאוריות פמיניסטיות חשפו את מנגנוני הידע והכוח המעצבים תפיסות מגדריות סטריאוטיפיות, הן ערערו עליהם והציעו אלטרנטיבות. השם "לימודי מגדר" שהחליף בהדרגה את "לימודי הנשים", נבע מן ההבנה שאומנם המחקר סביב נשים היה בעל חשיבות מכרעת אך אין להסתפק בו. ברגע שאנו מתמקדים במין אחד ויוצרים שינויים בתפיסות לגביו, יש לזה השלכות על המין השני. אותן הבחנות יצרו קטגוריות נוספות ואופציות מגדריות חדשות, כמו להט"ב.

לזהות מגדרית יש השלכות על חוויית הלמידה ועיצוב עמדות אישיות וחברתיות. מכיוון שמערכת החינוך – גני הילדים ובתי הספר – היא גורם החִברות (סוציאליזציה) השני במעלה לאחר המשפחה, יש לה חשיבות רבה בעיצוב תפיסות מגדריות של ילדים ובני נוער. כדי שיתרחש שינוי במערכת הבית-ספרית, כדי שתתאפשר בחירה ובניית זהות מגדרית משוחררת מתפיסות סטריאוטיפיות מקובעות, נדרש קודם כל ליצור מודעות וידע אצל פרחי ההוראה העתידיים. אלה יוכלו בעתיד לעצב את התודעה של תלמידיהם.
במחקר שערכה אתי גלעד בעקבות קורס במגדר וחינוך שהנחתה במכללת "אחווה", היא דיווחה על שינויים משמעותיים ברמת הידע והמיומנויות של הסטודנטיות. במהלך הקורס גם עלתה מודעותן לנושאי מגדר ולחשיבות יצירת אקלים כיתתי ובית-ספרי שניתנת בו הזדמנות שווה לשני המינים.

נראה אפוא שהמכללות, הנמצאות במגע מתמיד עם מערכת החינוך, יכולות להשפיע על עיצוב המדיניות בה. יצירת תרבות שוויונית בבית-הספר מחייבת כל מחנך, ובוודאי פרח הוראה, לבחון את עמדותיו ודעותיו לפני שינחיל את ערכי השוויון לתלמידיו. חינוך מגדרי לפרחי הוראה יכול לגרום לשינוי מיוחל וחשוב וראוי שיחלחל הלאה.