ביה"ס נעמי שמר

 

בית ספר "תל ברוך צפון" בתל אביב

בשנת 2006, ביוזמתן של המנהלת והמפקחת, ובשידוכו של יוסי אסף ראש המכללה, נחתם חוזה בין המכון למחשבה חינוכית לבין עיריית תל אביב להדרכתו של בית ספר חדש - "תל ברוך צפון". את צוות ההדרכה מוביל ד"ר קובי גוטרמן ומסייעים בעדו ד"ר נמרוד אלוני והפסיכולוג החינוכי דור הררי. בית הספר בנוי על מתכונת צומחת וקהילתית. שם בית הספר נבחר להיות "נעמי שמר", וזאת אחרי שנה של התדיינות פתוחה ודמוקרטית בקהילה. בשלב מאוחר יותר גם הופקה בהסכמה "אמנת בית הספר", אשר כוללת היבטים לימודיים והתנהגותיים. דגש מיוחד וחדשני מושב בבית הספר על שילוב מורים צעירים ואיכותיים שבגרו את מכללת סמינר הקיבוצים וכן על השבחת ההוראה באמצעות תצפיות, ראיונות והדרכות לצוות המורים.

אבני דרך בתכנון ובהפעלה
דצמבר 2005

הקמת בית הספר יסודי הומניסטי תל ברוך צפון
אבני דרך בתכנון ובהפעלה

שלב התכנון וההתארגנות
במהלך שנת הלימודים הקודמת, תשס"ה, יזמו שרה לוטן (מפקחת במחוז ת"א) ועירית ויטל (אז מנהלת בשבתון של בית הספר "אילנות" ובהווה מנהלת "תל ברוך צפון") את הקמתו של בית ספר יסודי חדש בשכונת אפקה החדשה (תל ברוך צפון).
במסגרת יוזמה זו יצרו השתיים קשר עם ד"ר יוסי אסף, נשיא מכללת סמינר הקיבוצים, אשר תכליתו בירור אפשרויות לשיתוף פעולה בין בית הספר לבין המכללה לחינוך.
מפגש זה הוליד התקשרות עם "המכון למחשבה חינוכית" שבסמינר הקיבוצים: מכון שעניינו פיתוח תיאוריה חינוכית הומניסטית ויישומה של התיאוריה בבתי ספר וגני ילדים ניסויים (במקומות שונים בארץ).
בהתקשרות זו שותפים:
(א) משרד החינוך - שמיוצג על ידי המפקחת שרה לוטן והמנהלת עירית ויטל.
(ב) "המכון למחשבה חינוכית" שבמכללת סמינר הקיבוצים - שמטעמו חברים בצוות התכנון
ההדרכה ד"ר נמרוד אלוני, ד"ר קובי גוטרמן, והפסיכולוג החינוכי דור הררי.
(ג) מינהל החינוך של עיריית תל אביב - שאותו מייצגת חני ברודרסון מנהלת אגף החינוך היסודי.
כתשתית פדגוגית להקמתו של בית הספר ולעיצוב דמותו החינוכית עמד דגם שנוצר במשותף על ידי "רשת ח.מ.ה לחינוך ממלכתי-הומניסטי" ו"המכון למחשבה חינוכית", ושמו תרבות הומניסטית בית-ספרית: מודל לתכנון, להפעלה ולהערכה.
דגם זה הוא הוליסטי בטבעו (ראה ניספח) ומתייחס להשקפת עולם חינוכית ולערכים ההומניסטיים המנחים, לפיתוח אישיות התלמידים, לאקלים הבית ספרי, לפיתוח התרבות הטינטלקטואלית והחברתית, לשילוב ההורים והקהילה, לתשתית הפיסית, לאישיות הפרופסיונאלית של המורים, ולדרכי החינוך וההוראה.
בתמצית ניתן לומר שהמגמה החינוכית ההומניסטית של בית הספר כוללת פיתוח כולל של התלמידים, באקלים של כבוד האדם ופתיחות דעת, ומתוך זיקה לסגולי שבאישיות, למעולה שבתרבות ולמהותי שבדמוקרטיה. במילים אחרות: לקדם את הילדים לחיים מלאים ואוטונומיים של הגשמה עצמית, הגינות חברתית ועושר תרבותי.

תוכנית הליווי וההדרכה שנבנתה לשנת תשס"ו, במימון של עיריית תל אביב, כוללת: 7 מפגשים למליאת חדר המורים (כולל ימי הערכות לשנת הלימודים) כ - 21 שעות, וכן 8 שעות חודשיות בהנחיה ובהדרכה פדגוגית - ובסה"כ כ - 64 שעות במהלך שנת הלימודים.

פיתוח תרבות הומניסטית בית-ספרית על ידי ד"ר נמרוד אלוני
נמרוד אלוני אמור להיפגש עם מנהלת בית הספר וצוות המורות למספר מפגשים לאורך השנה (כ-6 מפגשים) שתכליתן התוודעות לדגם של תרבות הומניסטית בית ספרית ופיתוח האיכויות השונות בדרך להגשמתו של דגם זה.
מאחר שבחינוך ההומניסטי מדובר בחתירה למצוינות אנושית כוללת או להצטיינות ב"בנאדמיות", תכלית המפגשים היא פיתוח השקפת עולם ערכית, תובנות, רגישויות ודפוסי חשיבה והתנהגות אשר יקדמו את כלל התלמידים לחיים אנושיים מלאים ואוטונומיים של הגשמה עצמית, עושר תרבותי והגינות חברתית.
במילים אחרות, החתירה היא לקדם את התלמידים למיטבם מתוך זיקה לסגולי שבאישיות, למיטב שבתרבות ולמהותי שבדמוקרטיה.

לצד מפגשים עקרוניים ותכנוניים בצוות ההיגוי של התוכנית, התקיימו עד לסוף שנת 2005 שלושה מפגשים עם הצוות: האחד התמקד בדגם הכולל, השני בחינוך ערכי והשלישי בחינוך אינטלקטואלי. במהלך 2006 יתקיימו מפגשים נוספים.

אתגר משותף לצוות: פיתוח דגם של חינוך הומניסטי אשר מכלול פעילויותיו מנוסחות במונחים של תרגול האנושיות של התלמידים; העצמה, פיתוח ואימון של כשרים גופניים, שכליים, רגשיים, מוסריים, חברתיים, אוטונומיים, אותנטיים, יצירתיים ואמנותיים, דמוקרטייים וכדומה.
האמנם ישנה שפה משמעותית של אימון כשרים שונים של האנושיות במשימות משמעותיות?

פיתוח כישורים פדגוגיים והשבחת ההוראה על ידי ד"ר קובי גוטרמן
קובי גוטרמן אמור להדריך את סגל ההוראה של ביה"ס בהיקף של בערך 8 שעות חודשיות, אך בפועל מספר שעות ההדרכה הוא למעלה מכפול. פעילותו מכוונת בראש ובראשונה להשבחת ההוראה, על היבטיה האקלימיים והדידקטיים, והיא כוללת מעט פגישות הדרכה במליאת הצוות (כ- 4 פגישות בשנה) והרבה כניסה לכיתות הלימוד, תצפיות, רישום כרטיסיות, שיחת משוב ושיקוף למורה בעל-פה ואחר כך גם דו"ח בכתב - ולאורך הזמן ביקורים נוספים אצל כלל המורים.

הגדרת המשימה על ידי ד"ר גוטרמן: התפקיד המרכזי של מעורבותי בכניסה לבית הספר עוסק בתהליכים הפדגוגיים של הוראה ולמידה. במסגרת זו כל המורים בבית הספר שותפים לתהליך של אימון קוגניטיבי המשפיע ישירות על תפיסתם את ההוראה, איכות ומצוינות ההוראה ושיפור מתמיד במערכת היחסים של המורים עם תלמידיהם. בכל בית ספר זקוקים המורים להנחיה המובילה ללקיחת חלק בתהליך שיפור הוראה ובצמיחה מקצועית, בתל ברוך צפון נתקבלה ההחלטה על דגשים אלה מייד עם היווסדו של בית הספר.

ליווי ואימון קוגניטיבי של ההוראה משפיע על האווירה הכללית בבית הספר ותורם לתחושות חיוביות של סגל ההוראה. המשאבים (זמן ומאמץ קוגניטיבי ורגשי) מופנים לטובת המורים ומעלים את פוטנציאל הצמיחה. תהליך מוצלח ועקבי עם חדר המורים משפר את תחושות ההצלחה של הצוות ומעלה תחושות של מסוגלות עצמית והצלחה אצל מורים ותלמידים.

המודל הייחודי של העבודה בבית הספר תל ברוך צפון הוא מודל הרואה את ההשתלמויות והלמידה הבית ספרית כמחוברים ישירות אל ההוראה בכיתה. מודל זה מזהה פוטנציאל הוראה בזמן אמת ומאפשר להגיב מיידית על ההוראה. מודל ההשתלמות והליווי של בית הספר אינו מנותק מליבת העבודה הבית ספרית - הוראה ולמידה.

הדגשים בתוכנית זו:

  • תהליך אינטנסיבי העוסק בצמיחה, התמקצעות ושיפור יכולות ההוראה. מתקיימת הפרדה בין הערכה ובין ליבון סוגיות חינוך והוראה.
  • הלמידה בחדר מורים משולבת בלמידה פרטנית ובליווי אישי של המורים בעקבות תצפיות הוראה. שיחות משוב ההוראה מעלות את תחושות הביטחון של המורים בעצמם ותורמות למסוגלות עצמית גבוהה. תחושות אלו תורמות לשיפור מערכות היחסים בין מורים לתלמידים, להורים ולהנהלה.
  • השימוש בעקרונות צפייה, משוב ואימון קוגניטיבי נעשים תוך מתן כבוד למורה ומקצועיותו, יכולתו ורגשותיו. למורים הזכות להוסיף, לחוות דעה ולפתח נושאים הקרובים לליבם.
  • המודל מאפשר למורים הזדמנויות להתחבט בשאלות פדגוגיות הן באופן פרטני והן במליאה תוך הצפת דוגמאות שעלו מהשיעורים בהם התקיימה תצפית הוראה וניתן עליהם משוב.

כאמור התוספת המשמעותית היא למידה המתבססת על ידע שנאגר בתצפיות הוראה.
ידע המחובר ישירות אל ההתנסויות ומסוגל לתת מענה לצרכים המתעוררים במהלך ההוראה.
 

שנת פעילות ראשונה של בית הספר היסודי "נעמי שמר"

תרבות חינוכית הומניסטית בהתהוות:
שנת פעילות ראשונה של בית הספר היסודי "נעמי שמר" בשכונת תל ברוך צפון, תל אביב

מבוא
בית הספר היסודי "נעמי שמר" נולד בשנת 2005 כדי להיות בית חינוך הומניסטי.
בשונה ממרבית המקרים, בהם למוסד החינוכי יש כבר מבנה קבוע, צוות מורים נתון ושגרת חיים ממוסדת, והמוסד החינוכי מבקש לשנות דרכיו ולעצבם ברוח החינוך ההומניסטי, הרי במקרה של "נעמי שמר" עמד לרשות המייסדים ה"לוקסוס" הנדיר של להתחיל מבראשית.

הצוות ההוגה הראשוני כלל את שרה לוטן - המפקחת האחראית מטעם מחוז ת"א של משרד החינוך, חני ברודרסון - מנהלת האגף לחינוך יסודי בעירית ת"א, ועירית ויטל - מנהלת לשעבר של בית הספר "אילנות" ברמת אביב.
השלב הבא כלל את הרחבת צוות ההיגוי על ידי צירופם של מומחים מתחומי החינוך והכשרת מורים: ד"ר נמרוד אלוני - מומחה בתחום הפילוסופיה של החינוך ההומניסטי ומנחה אקדמי של בתי ספר מטעם רשת חמ"ה לחינוך הומניסטי ומטעם המכון למחשבה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים, של ד"ר קובי גוטרמן - מומחה בתחומי הפדגוגיה והדידקטיקה של החינוך ההומניסטי ומנחה בתחומי הכשרת מנהלים והדרכת צוותי מורים, ושל דור הררי - פסיכולוג חינוכי ומומחה לסוגיות הורות ומשפחה מן "המכון למחשבה חינוכית" במכללת סמינר הקיבוצים.

עד למועד פתיחת שנת הלימודים תשס"ו התרחב מעגל השותפים בהיגוי בית הספר לעוד שני גורמים: ועד ההורים השכונתי וקבוצת המורים שנבחרה ללמד בבית הספר. לפיכך ניתן לומר שאמנם ישנה סמכות ואחריות מיוחדת של הנהלת בית הספר, אך ברוח שיטת הניהול המכבדת והמשתפת - המאמינה ברוח טובה של אמון וכבוד הדדיים וברגישות מוסרית ושכל ישר שמצויים אצל כולם - בית הספר מקיים מעגלי שיח רבים ובו-זמניים באשר לדמותו ונהגיו, כאשר השותפים הם המורים, ההורים, התלמידים, מפקחת משרד החינוך, עיריית ת"א, והמומחים החינוכיים.

יסודות הומניסטיים
האופי ה"בראשיתי" של הקמת בית הספר איפשר הנחת יסודות הומניסטיים הן לרכיב התיאורטי-הצהרתי והן לרכיב הקונקרטי-מעשי.
אשר לרכיב התיאורטי-הצהרתי, נקודת המוצא הייתה חינוך הומניסטי שמעמיד לכל תלמיד ותלמידה את ההזדמנות לחיים אנושיים מלאים ואוטונומיים של הגשמה עצמית, עושר תרבותי והגינות חברתית. זהו חינוך, שמקדם את התלמידים למיטבם, תוך הקפדה על כבוד האדם ופתיחות דעת, ומתוך זיקה לסגולי שבאישיות, למעולה שבתרבות ולמהותי שבדמוקרטיה.

חשוב להדגיש בהקשר זה, שבחינוך ההומניסטי המטרה אינה מקדשת את האמצעים. במילים אחרות, בניגוד למסורות חינוכיות בעלות אופי סמכותני, אשר בשם ערכים דתיים או אידיאולוגיים נתנו רשות לפגוע בגופם או בכבודם של תלמידים סוררים, הרי בחינוך ההומניסטי ישנה מחויבות עליונה לאקלים חברתי ואינטלקטואלי שיגן על התלמידים מפני דיכוי מחשבתם, פגיעה בגופם וחילול כבודם.

בהסתמך על העמדה ההומניסטית שכבודם המיוחד של בני האדם טמון בהיותם ניחנים בתבונה ביקורתית, ברגישות מוסרית, בדמיון יוצר, ברצון אוטונומי ובאישיות ייחודית, אזי ממהותו של החינוך ההומניסטי שהוא יעניק קדימות לערך של כבוד האדם על פני ערך דתי, לאומי או כלכלי; דהיינו, רוחם של התלמידים לעולם תישאר חופשית לחקרנות, לביקורתיות, ליצירתיות, לחיפוש משמעות ולשיפוט ערכי ואמנותי.

עיבוי של הרכיב התיאורטי ופיתוחו לכדי עקרונות מנחים ונורמות התנהגות נעשה באמצעות אימוצם של שני דגמים חינוכיים הומניסטיים - דגמים שפותחו במשותף על ידי אנשי "רשת ח.מ.ה לחינוך ממלכתי-הומניסטי" ו"המכון למחשבה חינוכית" במכללת סמינר הקיבוצים:
האחד הוא דגם של תרבות הומניסטית בית-ספרית: מודל לתכנון, להפעלה ולהערכה - דגם הוליסטי (ראה ניספח) שמתייחס להשקפת עולם חינוכית ולערכים ההומניסטיים המנחים, לפיתוח אישיות התלמידים, לאקלים הבית ספרי, לפיתוח התרבות האינטלקטואלית והחברתית, לשילוב ההורים והקהילה, לתשתית הפיסית, לאישיות הפרופסיונאלית של המורים, ולדרכי החינוך וההוראה.

השני, הוא דגם או מדד למוסדות חינוך טובים (ראו נספח). מדד זה של חינוך טוב מתבסס על שלוש המשמעויות המרכזיות של מושג הטוב. מוסדות חינוך טובים הם אלה שמצליחים לארוג יחד בשגרת יומם את: הטוב החווייתי של הנאה ומשמעות כהתנסות חיובית של כל באי בית הספר, עם הטוב האיכותי של סטנדרטים גבוהים בתפקודים המהותיים למוסד חינוכי, ועם הטוב המוסרי של הקפדה על כבוד האדם ועל הגינות חברתית.
אשר לרכיב הקונקרטי-מעשי, משמעותה של גישה הומניסטית היא בראש ובראשונה התייחסות של כבוד לכל אדם כאישיות אוטונומית, תבונית, רגשית, ערכית ויצירתית. מכאן נגזרת הזמנתם של כלל המעורבים בבית הספר - מורים, תלמידים והורים - לשותפות של אמת בהגדרת שמו, דמותו ואורחותיו של בית הספר. אין מדובר כאן רק במהלך חד-פעמי של יצירת ועדות או מנגנונים להחלטות משותפות, אלא לאורח חיים של שיח והתדיינות תמידיים באשר ליצירת התנאים המיטביים - בתשתיות הפיסיות, בעבודתם המורים ובתרומת ההורים - להתחנכותם של התלמידים.
מהלך לכאורה פורמלי זה הוא שמניח את היסודות המהותיים ביותר של התרבות ההומניסטית הבית ספרית; לא עוד מאפיינים מוכרים של סמכותנות, שרירות, אנוכיות וכוחנות, אלא שותפות והתנסות בתרבות חיים של היגיון, הגינות, הידברות, התפתחות והרמוניה.

פדגוגיה ודידקטיקה
מקובלת במערכת החינוך בכלל ובחינוך ההומניסטי בפרט הנחת היסוד ש"החינוך קם ונופל על איכות המורים". לצערנו, במדינת ישראל הכרזות לחוד ומציאות לחוד, ואנו מצויים היום במצב הרה אסון לחינוך שבו נעשה מעט ביותר כדי להבטיח את מעמדם, סמכותם ואיכותם של מורי ישראל.
למרות זאת, וברוח ההכרה ש"רק מורים צומחים יכולים להצמיח את התלמידים", ב"נעמי שמר" מושקע מאמץ ראשוני ומרכזי בהשבחת סגל המורים והמחנכים. במילים אחרות, שנת הלימודים הראשונה התאפיינה בטיפוח סגל המורים והעצמתו: ביסודות הרגשיים והאישיותיים של תחושת ערך עצמי ושליחות חינוכית; ביסודות הבינאישיים של אכפתיות, רגישות, אהדה, אמון וכבוד הדדי; וביסודות הפרופסיונאליים של שדרה מקצועית, אתיקה חינוכית, תפיסה ערכית-מוסרית, כישורים אינטלקטואליים, בניית תוכניות לימודים ודרכי הוראה וניהול כיתה.

פיתוח הסגל והעצמתו נעשה במספר דרכים משולבות:
(א) בחירה קפדנית של מורי בית הספר באמצעות ראיונות והסתמכות על חוות דעת;
(ב) שיתוף המורים, כראשים גדולים ואחראיים, בגיבוש זהותו, דרכיו והתנהלותו של בית הספר;
(ג) מפגשי מליאת המורים לדיונים פדגוגיים ולבחינה רפלקטיבית וביקורתית של מקרים מאתגרים במיוחד;
(ד) סדרת הרצאות וסדנאות למליאת המורים בתחומי החינוך ההומניסטי, הפיתוח האינטלקטואלי, החינוך המוסרי, ובניית מנגנוני משמעת והצבת גבולות;
(ה) ביקורים תכופים של ד"ר קובי גוטרמן בשיעורים של המורות, ולאחריהם שיחות משקפות ומנחות לצורך השבחת ההוראה.

מבנה בית הספר, מרחבי הלימוד והמשחק: הכול תוכנן מראש ועוצב בהמשך כדי לשרת את מטרות החינוך ההומניסטי: בטיחות והסברת פנים כוללת; נועם אסתטי, ניקיון, שלמות ותחזוקה הולמת של ציוד, מתקנים, יצירות אומנות, צמחייה וכדומה; מרחבי לימוד, עבודה, משחק, פנאי והתוועדות בין-אישית וקבוצתית.

האקלים החברתי והיחסים הבינאישיים בין כל באי בית הספר עוצבו לכדי תרבות חברתית של אכפתיות, דאגה, רגישות, כבוד הדדי, היגיון, הגינות והרמוניה. פחדים, איומים ומורא עונשים אינם יסודות רצויים ומקובלים בבית הספר.

משמעת במיטבה, כידוע, היא מהלכים של ריסון עצמי והתגברות עצמית אשר מונעים על ידי הכרה פנימית של דעת טוב ורע ועל ידי נורמות נאורות של ראוי ופסול. לפיכך - וכפי שלמדנו מהוגים ופדגוגים גדולים דוגמת אריסטו, דיואי, בובר וקורצ'אק - הדרך הראויה והמוצלחת לעיצוב אישיות מוסרית, אזרחות דמוקרטית והתנהגות רגישה והוגנת, היא על ידי דוגמה אישית של המורים, התייחסות אוהבת ומכבדת כלפי התלמידים, והתנסות בשגרת חיים המושתתת על היגיון, הגינות והרמוניה.

דרכי הוראה ולימוד משמעותיות:
למידה משמעותית היא זו:
(א) שבמישור הסובייקטיבי, היא נחווית על ידי הלומד כפעילות מספקת, פורייה, רלוונטית לעולם המשמעויות וההתכוונויות;
(ב) שבמישור האובייקטיבי-תרבותי, היא מגלמת תכנים בעלי ערך, איכות, עומק, פוריות או תרומה במישורים השונים של ההשכלה, התרבות, החברה וההתפתחות האישית;
(ג) שבמישור ההתפתחותי-אישי, היא מייצרת בסיס חדש ומשופר ללמידה משמעותית נוספת, או בלשונו של ג'ון דיואי, היא מעשירה את מרחב ההתנסויות המשמעויות והפוריות הפתוחות בפני הפרט בעתיד.
רווחיה של למידה משמעותית שכזו היא שיפור המוטיבציה של התלמידים (גם הנעה וגם הנאה), שיפור באיכות הלמידה, והרחבת טווח השימושים והיישומים של הנלמד לתחומים של פעילויות פנאי ותרומה חברתית. לפיכך, בית הספר עוסק בשגרת יומו בהליכי השבחה תמידיים של תרבות ההוראה והלמידה, כדי להתקרב עד כמה שאפשר לדגם הרצוי של למידה משמעותית ומעצימה.

דרכי הערכה ותעודות שליש:
הוראה שמבקשת להיות גם מצמיחה ומחנכת צריכה להימנע ממדידות, הערכות, בחינות ועבודות אשר כל עניינן בהצגת שליטה או בקיאות של התלמידים בגופי ידע.
ברוח המשל של מונטיין, בדבר הדבורים שלוקחות חומרי גלם מן הפרחים השונים ומפיקות דבש בתהליך של עיבוד עצמי, כך מנחות את המורות ההכרה שיש לשלב בכל המטלות הלימודיות משימות שמבטאות ומפתחות כישורים אינטלקטואליים ואישיותיים.
במילים אחרות, המטרה היא לשזור אל תוך המטלות הלימודיות התנסויות חינוכיות דוגמת פרשנות, יצירתיות, ביקורתיות, הבנה מרובת הקשרים, ושיפוטי ערך אוטונומיים בתחומי המוסר, התרבות, האמנות והאזרחות.

יתר על כן, כדי ליצור גישה עניינית וחיובית כלפי הלימודים בכלל וכלפי החוזקות והחולשות של התלמידים בפרט, קיבלו גם התלמידים וגם ההורים פנייה מהצוות החינוכי כדי שיתמודדו עם ההערכות בצורה עניינית ובונה. הכוונה היא שהילדים יתנו לעצמם דין וחשבון ויחשבו על דרכים להשתפרות, ושההורים ימנעו מכל הענשה או פגיעה בתלמידים בגין הערכות שאינן חיוביות. חולשות אינן בושות. בחלק מהמקרים חולשות הן תכונות שכולנו חיים איתם ובחלק מהמקרים הן נעשות לאתגרים שמתמודדים איתם ומתקדמים לחוזקות חדשות. בכל מקרה, הביקורת בתחומי ההערכה והמדידה בבית הספר היא בעלת אופי בונה ותומך ולא נוזף ומבייש. לבסוף, בעניין זה, אין זה מיותר לציין, שגם התלמידים וגם ההורים נקראו להציע דרכים לשיפור מתכונת התעודה לקראת השנה הבאה.

דוגמאות ומקרי מבחן
איך שם נולד?
הורים שמשתתפים במפגשי הלימוד של המורות:
מסגרות, תהליכים ותכנים בעבודה צוות המורות:
יום הורים: מפגש מורה-הורה-ילד המתאפיין בהתייחסות רגשית חיובית ומקבלת, יצירת מרחב מכבד לנקודת המבט של התלמיד וההורה, גישה משתפת במערך האתגרים ללא סממנים היררכיים ומאיימים (ראו נספח)
דגשים בתחום תוכני הלימוד ואירועי התרבות
דגשים בדרכי הוראה והתנסויות חינוכיות
דגשים ויוזמות בגיבוש נורמות התנהגות
דגשים ויוזמות בקידום השכלה כללית ועושר תרבותי
דגשים ויוזמות בקידום חינוך אמנותי
דגשים ויוזמות בקידום יסודות של אזרחות דמוקרטית פעילה

אמנת בית ספר נעמי שמר (גרסת 2007)

אנו, בבי"ס נעמי שמר, מאמינים שאקלים חברתי מכבד ותומך מאפשר התפתחות אישית, למידה משמעותית וקשרים חברתיים נעימים ותקינים.

אנו מאמינים שכל באי בית הספר אחראים לקיום אותן זכויות וחובות שמאפשרות לכולנו חיים אנושיים של כבוד: של מימוש עצמי, של עושר השכלתי ותרבותי ושל הגינות חברתית.

בתחום הלימודי
זכותנו:
ללמוד בסביבה תומכת, מעודדת, יציבה ומאתגרת.
ללמוד במרחב שקט, נקי ומסודר המאפשר למידה.
לקיים תהליך למידה-הוראה המתחשב בכישורים, בשונות ובסגנון.
לבטא את עצמנו ואת יכולותינו, להתקדם ולהתפתח.

חובתנו:
להגיע לביה"ס מוכנים ונכונים ללמידה- הוראה.
להביא את כל חומרי הלמידה ולמלא את המשימות בכיתה ובבית.
להקשיב בסבלנות וסובלנות ולאפשר לאחרים לדבר ולהתבטא.


תחום חברתי- התנהגותי
זכותנו:
להיות מוגנים ובטוחים פיזית ורגשית.
לקבל יחס של כבוד מכל באי בית הספר.
לשמירה על מרחב אישי ופרטיות.
ליחס הוגן ולאפשרות להציג את עמדתנו.
לקיים יחסי חברות, להשתייך לחברת הילדים ולקהילת בית הספר.

חובתנו:
להתייחס בכבוד ובנימוס לכל באי ביה"ס.
להימנע ממעשי תוקפנות ואלימות, פיזית ומילולית, כלפי כל באי ביה"ס.
לכבד את המרחב האישי ולשמור על רכוש פרטי וציבורי.
לקיים מערכת של שיתוף בין כל באי בית הספר, באמצעות דיאלוג הגון ומכבד, ותוך הכרה בסמכות המקצועית בבית הספר – של סגל ההוראה, והסמכות ההורית מחוץ לבית הספר – של הורי הילדים.