אודות ביה"ס גנים, גני תקווה

 

בית ספר ניסויי "גנים" בגני תקווה

זה מספר שנים שבית הספר משמש כבית ספר ניסויי-הומניסטי, בשיתוף הגף לניסויים ויוזמות של משרד החינוך, והוא משמש מרכז עלייה לרגל לשוחרי החינוך ההומניסטי מכל הארץ ומרכז הדרכה מחוזי לחניכת בתי ספר במחוז מרכז. בין מאפייני בית הספר: אקלים חברתי של הומניות, הגינות, ושותפות התלמידים וההורים בהנהגת בית הספר; החלפת תוכנית הלימודים הסטנדרטית בתוכנית פיתוח חינוכית (תפו"ח) המשלבת התמקדות שכבתית בערכי יסוד הומניסטיים ובתוכנית לימודים אישית התפורה לכל תלמיד; שיח עמיתים פילוסופי והפעלת ערכאות ברור לפתרון הוגן של מחלוקות; אזרחות פעילה בקהילה ובקשר עם נבחרי הציבור; העשרה ביצירה אומנותית ועיסוקי אקטואליה חברתית. ב"גנים" התלמידים מדברים על כך שמעבר לציונים החשיבות הגדולה ביותר היא "להיות בן אדם", שזו ההצטיינות החשובה ביותר ליחיד ולחברה. בשנת 2008, אחרי שכבר חנך בתי ספר רבים מכל רחבי הארץ הוא מצוי מצד אחד בהליך כתיבת ספר הניסוי ומן הצד האחר בהכנסת מחשבים ניידים לכל התלמידים בשכבות ו' ו- ה' - וזאת כשדרוג הלמידה, באמצעות התקשוב, לגישת החקר וההתדיינות.

חזון ביה"ס ואתגריו (גרסת 2007)
בית הספר היסודי "גנים" אימץ את השקפת העולם ההומניסטית כבסיס רעיוני וערכי לעבודתו
החינוכית. ההשקפה ההומניסטית קובעת את קידום התפתחותם, רווחתם וכבודם של בני האדם כתכלית העליונה של החשיבה והעשייה האנושית: היא רואה בכל אדם יצור ריבוני העל ערך פנימי ושווה לזולתו, ומבקשת לכונן חברה דמוקרטית, פלורליסטית וסולידרית.
לאור השקפה זו, בית הספר הציב לעצמו מטרה והיא לטפח את תלמידיו על מנת שיגיעו למיטבם כבני אדם:

  • כיחידים שמגשימים את הכישרונות והנטיות הגלומים בהם.
  • כאזרחים מעורבים ואחראים בחברה דמוקרטית.
  • כבני תרבות המעצבים את דמותם מתוך התנסות במיטב שבתרבות הכללית והלאומית.

תנאי בסיסי להגשמת מטרות אלו הם האמונה באדם:

  • בראיה הוליסטית של האדם, על מאפייניו הגופניים, הרגשיים, השכליים, החברתיים והיצירתיים.
  • בקבלה אוהבת ותומכת של כל אחד ואחת והיענות קשובה לצרכיהם הייחודיים.
  • בנתינה לכלל התלמידים בכל שיידרש לצמיחתם.

מרכיב בסיסי נוסף הוא יצירת תרבות בית ספרית שתאפשר לכלל באי בית הספר תנאים אנושיים של כבוד, משמעות, איכות והגשמה עצמית. אנו מאמינים שרק התנסות יומיומית וארוכת טווח בתרבות בית ספרית שכזו תוכל לקדם את התלמידים להגשמת היעדים המרכזיים
של החינוך ההומניסטי:

  • יכולות אינטלקטואליות הניכרות בהשכלה רחבה, בעצמאות מחשבתית ובגישה הגיונית וביקורתי
  • עמדה מוסרית המייחסת ערך אנושי שווה לזולת ונוהגת עם אחרים בכבוד, הגינות והתחשבות.
  • עמדה חברתית הניכרת באכפתיות קהילתית ובאזרחות דמוקרטית מעורבת וסובלנית.
  • עמדה תרבותית המקיימת דיאלוג של העשרה, השראה ויצירה עם נכסי התרבות הכללית והלאומית.

לאורן של מטרות אלה, מובן למורות כי נפלה בחלקן זכות גדולה ואחריות כבדה לשמש לא רק כמורות אלא כמנהיגות חינוכיות וכמופת לתלמידים.
לאורן של מטרות אלה, נראה עצמנו מצליחים במלאכתנו במידה שבוגרינו יגדלו להיות טובים יותר כבני אדם: הגיוניים ומשכילים יותר במחשבתם, שלמים עם עצמם, הגונים ורגישים כלפי זולתם, אזרחים דמוקרטים מעורבים וסובלניים ובעלי רוח תרבותית עשירה ופורייה.

אביבה בלאיש, מנהלת
ד"ר נמרוד אלוני, יועץ אקדמי
 

תרבות בית הספר המבוססת על מוקדי הניסוי
תוכנית פיתוח חינוכית (תפו"ח) בי"ס גנים

"ככל שהאדם יודע יותר, יוצאת ומתבטאת אנושיותו מן הכוח אל הפועל "
(הרמב"ם)
בי"ס גנים הפועל ברוח ההומניסטית חרט על דגלו טיפוח רוח האדם: אמונה באדם באשר הוא, קבלת האדם כמות שהוא ועשייה אינטנסיבית להצמחתו בכל תחומי אישיותו - רגשית, חברתית, קוגניטיבית ואסטטית.

על מנת להוציא השקפה זו מהכוח אל הפועל נבנתה בביה"ס תוכנית פיתוח חינוכית (תפו"ח) המבוססת על השקפת העולם ההומניסטית.

התוכנית מבוססת על מגוון תכנים חברתיים, אותנטיים ורלוונטיים ללומד ומשלבת בתוכה כישורי חיים, תחומי דעת, ערכים ומיומניות.

התכנים ודרכי ההוראה המשולבים בתוכנית מעודדים את הלומד לא רק להשיג שליטה בגופי הידע, אלא גם לבחון אותם בצורה ביקורתית ולנקוט כלפיהם עמדה אישית, ערכית ורגשית. במרכזה של התוכנית עומד יסוד מארגן בית ספרי ומושגי יסוד שכבתיים.
" מהבנייה חברתית ללכידות חברתית"

שכבה א' - אני
שכבה ב' - אני והאחר
שכבת ד' - נורמה וחוק
שכבת ה' - מטרות ויעדים
שכבת ו' - מנהיג ומנהיגות

אזרחות פעילה
" אקלים אזרחי בבית הספר, פירושו יצירת אפשרות לתלמידים לחוות באופן רצוף ערכים אזרחיים ולהפנימם, ולהתנסות במיומנויות אזרחיות" (מתוך: דו"ח קרמניצר)

תרבות של אזרחות פעילה היא תוצר של ההוויה הבית ספרית, שבה מתקיימים תהליכים תמידיים של צמיחה והצמחה בהיבטים קוגנטיבים, חברתיים, רגשיים ומוסריים לקראת אדם ואזרח מודע, חושב, מגיב, יוזם ופועל.

תוכנית אזרחות פעילה מכוונת את התלמיד לעסוק בסוגיות חברתיות , לנקוט עמדה, ליזום ולפעול באומץ וברגישות, בתחושת אכפתיות ודאגה לאדם ולסביבה.

בפעילותה של קבוצת אזרחות פעילה טמון האתגר החינוכי:
לעצב תרבות חיים שבה הפרט ערני ורגיש לתחושות עוול, לאכיפת חוק, לשוויון הזדמנויות, לכבוד האדם ולחירותו ופועל באחריות ובאומץ חברתי גם כשהדרכים והפתרונות מורכבים ואינם חד משמעיים.

מטרות טיפוח החינוך לאזרחות פעילה

  • פיתוח כישורי חיים של היחיד בקבוצה בנקודות החוזק של כל אחד מהמשתתפים בה - יזמים, מבצעים ומאגנים, במטרה לפעול באופן יעיל.
  • לעורר בתלמיד עניין ומודעות לפעול ולתרום לקהילה ולחברה.
  • לטפח את התודעה החברתית של התלמיד.
  • לחשוף את התלמידלמגוון נושאים, דעות ועמדות.
  • לעודד חשיבה ביקורתית ומודעות רפלקטיבית כלפי עמדות, התנהגויות, מוסכמות חברתיות ותקשורת המונים.
  • לטפח תלמיד יוזם ולוות אותו בלבטים ובקשים בדרך לפתרון בעיות.

שיח עמיתים
"אחד הדברים שלא בשליטתי שאני מעריך מאוד את החיבור החברי בין אותם אנשים שיחד אוהבים את האמת" (שפינוזה)
מפגשי שיח עמיתים מקדמים את מטרת העל של בית הספר: טיפוח היחיד כבן תרבות משכיל, רגיש ומוסרי. לפיכך הם מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה הבית ספרית. מפגשים אלה מאפשרים לכל משתתף ביטוי וחשיפה למחשבות, דעות ורגשות סביב סוגיות שונות, וכן עמידה על ערכו הייחודי של כל אדם באשר הוא.

ההתנסות במפגשי שיח עמיתים מבנה ידע בתחומים שונים: רגשי, חברתי, קוגנטיבי ומוסרי ערכי.
מפגשי שיח עמיתים בבית הספר מתקיימים בכל שכבות הגיל, מידי שבוע בהרכב של חצי כתה עם מחנכת הכיתה.

הנושאים והסוגיות במפגשים אלה נקבעים ע"י המחנכת ו/או המשתתפים עפ"י הרלוונטיות שלהם והתאמתם לקבוצה. לעיתים הנושא או הסוגיה משתנים ממפגש למפגש ולעיתים קורה שסוגיה או נושא מסוים נדון במספר מפגשים. המפגש מתקיים מחוץ לכיתת האם בחדרים המאפשרים התכנסות בצוותא שונה מכיתת הלימוד.

מפגשים אלה הינם חלק בלתי נפרד מההוויה הבית ספרית ומקדמים את מטרת העל של בית הספר: טיפוח היחיד בכן תרבות משכיל, רגיש ומוסרי.

בבסיסם של מפגשי שיח עמיתים עומדות שתי מטרות מרכזיות:

1. טיפוח ערכים הומניסטים הקשורים לתחום התקשורת הבין אישית: כבוד לזולת, הקשבה, הבעה, אפשרות בחירה והחלטה. המטרה היא הפנמת ערכים אלה ויישומם בהתנהגות היומיומית.
2. טיפוח חשיבה פילוסופית ערכית ומוסרית: היכולת לשאול שאלות, להטיל ספקות ולגבש עמדות. הדבר נעשה בעיקר ע"י דיון סביב סוגיות הקשורות לדמויות מופת, אירועים היסטוריים ואקטואליים מתוך מטרה להעשיר את התלמידים ולטפחם כבני תרבות משכילים, רגישים ומוסריים.

בתפיסת העולם החינוכית של בית ספר גנים אנו רואים את האדם בראיה הוליסטית כשלם, מקבלים אותו כמות שהוא ונותנים לו את כל שיידרש להצמחתו בכל תחומי אישיותו- רגשית

קבוצות עניין
" שאיפתו של החינוך לפתח את הכישרונות הנרדמים בתוך אישיותו של כל ילד, באופן שכל אחד יכול להיות הוא עצמו במלואו"
(טאגור)
בתפיסת העולם החינוכית של בית ספר גנים אנו רואים את האדם בראייה הוליסטית כשלם, מקבלים אותו כמות שהוא ונותנים לו כל שיידרש להצמחתו בכל תחומי אישיותו - רגשית, חברתית, קוגנטיבית ואסטתית.
קבוצות העניין הוקמו כדי לתת מענה לצרכיו ולכישוריו הייחודיים של הלומד, תוך פיתוח תוכניות המעצימות כישורים, נטיות, ויכולות.
ההשתייכות לקבוצות עניין מקדמת את הלומד לקראת מימוש עצמי ומפתחת את רכישת המיומנויות הבסיסיות לחיים: מיומנויות אקדמיות, אישיות ובין אישיות.
קבוצות עניין מהוות סביבה לימודית מאתגרת, חווייתית ותומכת, המפתחת את ההערכה העצמית של הלומד ומודעות לערכו הייחודי.
קבוצות העניין הוקמו לאחר תהליך ממושך שהחל עוד בשלב התכנון.
הילדים פועלים בקבוצות עניים בתחומים: מוזיקה, מתמטיקה, ספורט אתגרי, אנגלית, אזרחות, שחמט.

דמוקרטיזציה של חברת הילדים
"הדמוקרטיה היא אולי משטר גרוע אך אין משטר טוב ממנה"
( צ'רצ'יל)
התפיסה ההומניסטית רואה בבית הספר על אוכלוסייתו, מורים ותלמידים קבוצה אחת הפועלת לקראת פיתוח והתפתחות אנושית בתחום האינטלקטואלי, רגשי, חברתי ותרבותי.
עובדת היותם של התלמידים צעירים בגילם אינה מצדיקה שלילת הזכות לכבוד ולחירות השמורה לכל אדם באשר הוא.
לפיכך ביה"ס מאפשר לתלמידיו חופש מחשבה, חופש החלטה, חופש ביצוע וחופש ביטוי.
מטרת החינוך לדמוקרטיה לאפשר לילדים לחיות באווירה דמוקרטית, לפתח מודעות לתהליכים חברתיים, לחוות וליישם תהליכים דמוקרטים ולהכינם לתפקוד פעיל כאזרחים לעתיד במדינה דמוקרטית.

בי"ס גנים חותר ליצירת אקלים בית ספרי דמוקרטי ולפיכך מאפשר:

  • חלוקת אחריות ונתינת סמכות לתלמידים בכל הקשור לחיי חברת הילדים.
  • יצירת שותפות בין מורים ותלמידים.
  • נטילת חלק פעיל בקבלת החלטות הקשורות לחיי חברת הילדים וביצוען.
  • התמודדות עם בעיות וקונפליקטים חברתיים.
  • הצמחה ופיתוח של כישורי מנהיגות.

בתהליך הדמוקרטיזציה של חברת הילדים הוקמו בבית הספר הגופים הבאים: מועצת תלמידים, וועדות ביצוע וועדות בירור. גופים אלה חופפים במהותם לשלוש הרשויות בשלטון דמוקרטי: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת.
מועצת תלמידים: הינה קבוצת תלמידים הנבחרת בתהליך דמוקרטי ותפקידה לייצג את הצרכים של כל ילדי ביה"ס. המועצה הינה גוף מנהיג, מתווה דרך, יוזם ושותף בקבלת החלטות.

וועדות ביצוע: נבחרות אף הן בתהליך דמוקרטי ותפקידן הוא לתת מענה לצורכי הילדים.
וועדות בירור: הינן קבוצות תלמידים הנבחרות ע"י התלמידים עפ"י כישורים ונטיות. תפקידה של וועדה זו לברור ולגשר בין תלמידים שהתעמתו במהלך ההפסקה. הוועדה מקפידה על אכיפתו של תקנון ביה"ס וקובעת את החלטותיה בהליך דמוקרטי. הוועדה פועלת תוך חלוקת תפקידים וסמכויות בין חבריה ושומרת על יושר והגינות חברתית.