בוגרים מספרים

"הלימודים בבית הספר להנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", הינם מסע אל עצמי ואל עולמם של בני הנוער. בכל שיעור אני עוברת וחווה תהליך עמוק של בחינה וגילוי עצמי, המחבר אותי היישר אל עולמם, ומסייע לי להיות מחנכת טובה יותר, ואדם טוב יותר"

הדס לוי, מחנכת בבית הספר לחינוך מיוחד "נתיבים" בבית ינאי – בית אקשטיין, בעלת B.A בחינוך מיוחד מהמכללה האקדמית 'בית ברל' וסטודנטית בבית הספר הראשון לתקשורת מקדמת).


נעמה קארידי, מורה לקולנוע בבי"ס מקיף משותף חוף הכרמל במעגן מיכאל,
משתפת על לימודיה במסלול הנחיית קבוצות ל"תקשורת מקדמת":

אתחיל מהסוף, שבשבילי הוא ההתחלה,אז איך מתחילים סיפור? (משפט שבוחן התחלות אותו למדתי מרותי הרתאן)כמו בעשיית סרט- הכל מתחיל ברעיון, בהרגשה, בדחף ליצירה. הרי ישנן כל כך הרבה אפשרויות להתחלה...
אחר כך משקיעים במבנה, מתכננים ובוחנים אלטרנטיבות, ומעצבים את מה שעומד להיות הסרט שלי, הסיפור שלי.
וניגשים לעבודה,
מביימים, מצלמים, עורכים ו...
הנה הוא שם, שלנו, אחר ממה שדמיינו, מוגש לעיניים אחרות, שעומדות להציץ עמוק אל תוך הסיפור שלנו. לעיתים עמוק לתוך הנפש שלנו.
זהו מסע של ממש. משמעותי ומרגש, תקשורתי וחינוכי. את המסע זה בתהליך של תקשורת מקדמת אנו עוברים יחד עם נוער.
מעניקים את הכלים להבעה המחוברת ליצירה, להתמקדות, לעשייה- שפה חדשה של ממש.
וכמו בלמידת שפה חדשה- עולים קשיים, מתבררות חוזקות וחולשות, ויותר מכל מתגלה התהליך.
הבחירה שלי ללמוד במסלול של תקשורת מקדמת קרתה כמעט במקרה, כך ניתן לחשוב.
לא שמעתי על התכנית ולא הכרתי את רן ורותי...
באמצע לילה של חיפושים אחר דרך חדשה נתקלתי בפרטי התכנית וידעתי- שכל השבילים בהם הלכתי עד היום:
קולנוע ועריכת סרטים, סוציולוגיה, ותקשורת- כולן הובילו לחיבור המיוחד הזה.

אני מרגישה שהתכנית משלבת בצורה מדהימה בין כל החלקים בהם עסקתי והרחבתי עד כה, ומוסיפה את הכלי המדהים והעוצמתי של העבודה בקבוצה, ושל ההנחייה. זהו כלי שבאמצעותו עברתי ולמדתי כל כך הרבה על עצמי ועל הוראה, כלים בהם אני משתמשת כל יום ויום בבית הספר ובחיי כאדם מתבונן.

תודה על הדרך, על המבט ועל המקום.

נעמה קארידי


רויטל גולדמן, מורה לחינוך מיוחד מזה 28 שנה.
עובדת בבי"ס "קישון" רמת דוד- עמק יזרעאל, מספרת:
.
במסגרת שנת השבתון חיפשתי לימודים שיהיו קצת אחרים. שיתנו לי כלים נוספים לעבודה עם הילדים המיוחדים שלא בדרך הרגילה, בכיתה מאחורי השולחן.
במהלך החיפושים נתקלתי בלימודי "תקשורת מקדמת" בסמינר הקיבוצים. השילוב של עבודת מצלמת וידאו עם הילדים נראה לי מעניין ופניתי לקבל יותר פרטים.
המפגש עם רן ישפה ורות הרתאן , מובילי התוכנית, היה מרגש והחיבור מבחינתי היה מידי. ישר הרגשתי שהגעתי למקום הנכון.
במהלך הלימודים רכשתי כלי עבודה מדהים, שנוגע בילדים ומאפשר להם להתבטא ולהביא את עצמם בצורה נוחה ובלתי מאיימת.
היום, כבוגרת התוכנית ומורה ל"תקשורת מקדמת" בבית הספר בו אני מלמדת, אני מיישמת הלכה למעשה את כל שלמדתי
- הילדים מחברים את התסריט, מביימים ומשחקים אותו וגם מצלמים. תוך כדי העבודה אנחנו מנהלים שיח על מה שקרה בתסריט, מחפשים דרכים נוספות להתמודד עם הבעיה שעלתה, ובלי שהילדים מרגישים מאוימים הם נוגעים בקשיים האישיים שלהם ולומדים שאפשר למצוא דרכים נוספות להתמודד איתם.
מבחינתי כמורה השיעורים האלה משמעותיים מאוד מכיוון שהם אינם תלויי מיומנויות למידה רגילות, והילדים בעלי הלקויות השונות יכולים להתבלט ולהצטיין בהם ולהפגין את יכולותיהם הגבוהות בתחומים רבים אחרים. 


לילך שרון, תסריטאית (בוגרת "סם שפיגל"),
מספרת על מסלול הלימודים:

לימודי "תקשורת מקדמת" בסמינר הקיבוצים היו מעשירים, עמוקים וחוויתיים. גיליתי שהמבע הקולנועי הוא כלי עוצמתי וחד, "שפה" חדשה שאפשר לדבר איתה ודרכה על רגשות, חוויות ועולם פנימי שלרוב אין לנו גישה אליו. לעיתים רק כשאנו צופים על העולם שבראנו מהצד- או על המסך הגדול, אנו יכולים לקבל הצצה נדירה אל העולם החבוי בתוך תוכנו.

היום, כמנחת קבוצות "תקשורת מקדמת", שעובדת עם שבע קבוצות בני נוער בסיכון ועם שתי קבוצות בני נוער מצטיינים, אני רואה בכל יום את ההשפעה העצומה שיש למצלמה ולסרטים (שהם עצמם כותבים, מביימים משחקים ומצלמים) על חברי הקבוצה. הם מתחילים לבטא את עצמם, להכיר את עצמם, וגם לשאול את עצמם בגלוי שאלות אודות תפיסת עולמם ודרכי ההתנהגות שלהם. המצלמה היא כלי נהדר לביטוי, פורקן, ובעיקר- לשינוי!
 


טל אזולאי, בוגרת תואר ראשון בהצטיינות במדעי ההתנהגות,
תלמידת שנה ב' בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, האקדמית ת"א-יפו
ובוגרת המסלול להנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", מספרת

בית הספר להנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", הוא מקום משונה. זאת משום שהאנשים שמפעילים אותו מדברים, למרבית הפלא, בשפה זרה. שפה, שבבסיס שלה עומד לא דיבור, אלא הקשבה. הערכים שמנחים את העבודה מול בני הנוער והופכים את התוכנית לכל כך מצליחה, הם שלאורם מתנהל גם בית הספר על כל מישוריו ; ערכים של אמונה אמיתית ביכולתו הפנימית של האדם באשר הוא מבלי קשר לקירטריונים חיצוניים. אם האדם ייטיב להבין את עצמו, יוכל לעשות זאת כלפי זולתו ודרך כך לפתח תקשורת שהיא כנה, מכילה ובעיקר – מקדמת. בהתחלה שראיתי את מגוון האנשים ההטרוגני שלמדתי איתם כל כך נבהלתי "מה לי ולהם?" חשבתי לעצמי. מהר מאוד מצאתי תשובה, וההבנה הזו היא אחד הרווחים המשמעותיים שהפקתי מהלימודים – אנחנו כולנו אנשים. במקביל לתכנים העיוניים שנלמדים בלימודים, האנשים שמשתתפים בו מהווים גם כן חלק מתוכנית הלימודים. אנחנו לומדים לנהל שיח רגשי, ישיר ומשתף אחד עם השני וכך מתרגלים שפה שהיא בסיס העבודה עם נוער, ולמעשה במובן רחב יותר – בסיס התקשורת האנושית. התנהלות נרכשת זו פועלת בערבוביה עם תוכנית הלימודים שמכילה קורסים בנושא תקשורת מקדמת, חינוך, קולנוע, עריכה, משחק, חינוך מיוחד ועוד.

"אני אדם, ולכן שום דבר אנושי לא זר לי", זהו המשפט שמתנוסס ברוב גאון על אחד מדפי הלמידה שקיבלנו בהתחלה. רוח הדברים הזאת, היא שמשכה אותי מלכתחילה ללמוד מקצוע כמו מדעי ההתנהגות, מתוך שאיפה לעסוק בעתיד במקצועות טיפוליים. אם למדתי שנה בסוציולוגיה את נושא אי השיוויון בחברה הישראלית, תוך התמקדות בקשר בין אי-שוויון למגורים בפריפריה, בלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת",  קיבלתי דוגמא חיה. אם בקורס על התפתחות הילד למדנו מגוון מודלים של היקשרות בין ילד למטפל העיקרי שלו וההשלכות התיאורטיות של אופי הקשר על אופי הילד, בלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת",  אני זוכה לראות הלכה למעשה את אופיו של אותו ילד. וכך גם לגבי פסיכולוגיה קוגנטיבית אשר דנה בהתעצבות סכמות של תפיסה במוח ; בלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", בלימודי ההנחיה ל"תקשורת מקדמת", מלמדים אותנו לחשוף את אותן סכמות באמצעות תקשורת בין אישית כדי שנוכל לדבר באותה שפה. בהתחלה נלחצתי מאוד מהמחשבה שאני צריכה לשלב בין שתי מסגרות לימוד שונות – בתואר למדעי ההתנהגות ובלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", אך למרבה שמחתי מהר מאוד התברר לי שאלה לא שתי מסגרות, אלא מערכת לימודית אחת המשלימה זו את זו, כי בלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", קיבלתי את התמונה המעשית בפרטי פרטים.

פתחתי באומרי שלהנחיית קבוצות ב"תקשורת מקדמת", הוא מקום משונה. מעולם לא נתבקשתי להציג בו קורות חיים, להוכיח השגים או להראות ציונים. לראשונה במסגרת כלשהי הוענקו לי במלואם שם ופנים. זאת תחושה נדירה, שאין שנייה לה, וזאת אותה התחושה אני רוצה להעביר עכשיו הלאה לאותם ילדים שמעולם לא נסכו בהם תחושה שהם ראויים. אני באמת ובתמים מאושרת שנקרה בדרכי המקום הזה שהעניק לי שם ופנים וגרם לי דרך כך לראות בבהירות כזאת את השמות והפנים של האחרים.

טל אזולאי.


"ביה"ס לתקשורת מקדמת, היחיד מסוגו בארץ, מציע תכנית לימודים המכשירה מנחים לעבודה חינוכית – חברתית באמצעות הקולנוע עם תלמידי בי"ס יסודי ותיכון. תכנית זו משתמשת ביסודות הקולנוע והמדיה לקידום יכולות קוגניטיביות ורגשיות ומותאמת במיוחד לנוער בסיכון ולילדים ומבוגרים מהחינוך המיוחד. "

(מתוך עיתון "שיעור חופשי" של הסתדרות המורים, גיליון 79,פב' 08, כתבת: יעל אפרתי)

תקשורת מקדמת עם עיוורים-ידיעות אחרונות27-1-10

"במהלך הלימודים שלי בביה"ס לתקשורת מקדמת נוכחתי לגלות שיטה מדהימה ומעניינת. אני עוברת פה תהליך בו אני מגלה המון דברים על עצמי. בזכות המרצים המקצועיים, אני מרגישה היום הרבה יותר בטוחה בעצמי ואני מקבלת פה את הכלים הטובים ביותר על מנת לבחון ולראות איך אוכל להשפיע על הנוער והתלמידים ולכוון ולקדם אותם למקום טוב עבורם."

(שרה דורן – מדריכת קולנוע בכפר נוער בצפון , בוגרת בי"ס חשיפה של האוניברסיטה הפתוחה ובוגרת ביה"ס לתקשורת מקדמת)