קבוצת המחקר והפעולה

 

במרחב צומחת קהילה של נשות ואנשי חינוך שמיומנויות ההתבוננות תשמש אותם בעבודתם ובחייהם. גרעין הקהילה הזו היא קבוצת המחקר המפתחת כלים פדגוגיים חדשים כבסיס ללמידה ולמחקר, לומדת מניסיונם של משתתפיה, כמו גם ממוסדות חינוך שמפעילים כלים אלה.

מפגשי הקבוצה בשנת תשע"ח

במפגש הראשון של הקבוצה (22.11.17) השתתפו זהבה סמוכה ברקני, סיגל עוזרי רויטברג, נמרוד שיינמן, דנה פרייבך חפץ, טלי סגל כספי, רחל קואסטל, רחל מינץ, זמירה פורן ציון, אהובה לוין, ליאת סידס, נירית אסף רייזל, נטע לב ארי, נטע בר יוסף פז, שלומית ירון, תמר חנן, יפית מונטיפיורי, ורד רפאלי, דפנה המר בונרו, אורנה אגוסטרי, דניאל מישורי, נמרוד אלוני, יוסי בן אשר ולילך ניישטט בורנשטיין.

לא יכלו להגיע: טינה ולדמן, אלונה אייזנברג, טלי אשר, ענת רפאל, אורנה אוריין, לילי גלזנר וטליה לוי.

את המפגש פתח יוסי ואחריו עשינו סבב מהיר בו המשתתפים הציגו את עצמם. אז הציב נמרוד את השאלה "מה אנחנו רוצים להיות כשנהיה גדולים?" והזמין את המשתתפות להתייחס לטקסטים הממשיגים שנשלחו מבעוד מועד (מצורפים כאן בשנית). לילך הציגה סקירה על פעילות הקבוצה בשנה האחרונה, תכנית לשנה הקרובה ולוח זמנים להפקת הספר המשותף: הגשת נוסח ראשון של המאמרים עד יוני 2018. שכלול המאמרים לפי הערות הקוראים עד דצמבר 2018. פרסום הספר ביוני 2019. בצד ההזמנה של נמרוד היא ביקשה שהמשתתפים יציגו את הנושא עליו ירצו לכתוב, את סוג המחקר (שטח, תיאורטי, פעולה, עצמי,...) ואת סוג הכתיבה (הגותית, מסאית, ספרותית, אקדמית, ...).

התפתחה שיחה פוריה ומעוררת השראה. שלומית הציגה את הרצון לתת מקום לאי הידיעה ולדרך, והזמינה שיתוף פעולה עם חברי הקבוצה. דנה ביקשה לתת מקום לא רק לכתיבה אקדמית "על" אלא גם לכתיבה יוצרת שאומרת "את" הדברים. רחל התקוממה כנגד ההבחנה הבינארית בין השניים. אורנה התעמקה במלים חזון, מטרה, הקשבה פנימה והחוצה, והציעה לשאוף לאחדות ניגודים. רחל ביטאה את הצורך הדחוף בחינוך מתבונן בהוראת מדעים לילדים צעירים, נירית הציגה את ההוראה המקדמת התבוננות ושאילת שאלות שהיא מיישמת בתחום. ורד הזכירה את עבודתם של ריצ'רד פיינמן וברברה מקלינטוק ותיארה חדירת לימוד מיינדפולנס אל תוככי האקדמיה. יפית תיארה את עבודת השטח המתמשכת שלה ושל תמר בבתי ספר. תמר אמרה שתרצה לכתוב על נושא מרחב והשפעה שלו על התקשורת. זהבה תיארה את עבודתה בהכשרת מורות נגד גזענות מתוך לימוד עצמי. ורד תיארה את החתירה שלה לשלב התבוננות בקורס בתכנית ההערכה. סיגל דיברה על הקשר בין אנתרופולוגיה לבין יצירה של מרחבי התבוננות, בין תצפית משתתפת לפדגוגיה מתבוננת, ועל המושגים הבובריאניים של מרחק וזיקה. זמירה הדגישה את השאלה: "האם ראיתי את הילד בכיתה?" ודיברה על מצב הערות שאליו יכולים מורים לשאוף, נטע דיברה על מרחב הלמידה ההדדית בין מורה ותלמיד ועל הקשר בין תוכן, תהליך וידע, נמרוד העלה את ההבדלים בין עבודה עם מבוגרים לעבודה עם ילדים, והקביל בין עולמות הטיפול והחינוך, דניאל דיבר על הקשר בין גוף תודעה והתבוננות, נטע סיפרה על השינוי שהיא עוברת ביחס להוראת ספרות, אהובה הציגה דימוי ספיראלי שמדגים את את היחס המורכב בין רכישת ידע להתעמקות בחויה.

יום העיון בנושא פדגוגיה מתבוננת: רוח, מודעות וקסם בחינוך יתקיים ב 27.3.18 הצעות ניתן לשלוח עד סוף דצמבר 2017 לכתובת  event@macam.ac.il

המפגש הבא של הקבוצה יתקיים ביום רביעי  27.12.17 בשעה 14:00 במרחב ההתבוננות

במרחב ההתבוננות נערכו בשנה"ל תשע"ז תשעה מפגשים של הקבוצה. להלן תקצירי המפגשים

מפגש ראשון

במרחב נערכה התכנסות מדיטטיבית אותה העביר יוסי בן אשר עם הצגה של קווי היסוד של היוזמה. המחצית הראשונה של המפגש הוקדשה למחשבות בנושא: מהי פדגוגיה מתבוננת? שהציג פרופ' נמרוד אלוני. המחצית השנייה הוקדשה לטעימת התנסות לימוד שירה דרך התבוננות, שהנחתה ד"ר לילך ניישטט.

מפגש שני

המפגש נפתח בהתנסות בנושא "התוודעות" בהנחיית ד"ר אורנה אוריין. הפעילות שילבה בין תנועה, קול, נשימה ועבודה עם שמות. את חלקו השני של המפגש  הנחה ד"ר דוד לביא. חלק זה התמקד בשיחה דיאלוגית ובחן את תשובת התלמיד כיצירה בפני עצמה וכמושא התבוננות, ואת היחס בין פרשנות להתבוננות,. דרך עבודה עם הסיפור "שמלת השבת של חנה'לה" הדגים דוד עבודה המשלבת בין השתיים.
בעקבות ההתנסויות נערכה שיחה. המשתתפים העלו רשמים ומחשבות לגבי המימד הפדגוגי בהתנסויות שחוו. בין השאר דובר על הקושי והאתגר בפעילות שכוללת תנועה ומגע גופני; הפוטנציאל החושפני והמסוכן בפרשנות וגם ההתמודדות והתיקון שהיא מאפשרת; ההתמסרות, הפירוק והשלת הזהות שתובעת ההתבוננות, כמו גם ההפתעה והעונג המזומנים בה; על לימוד דרך האינטלקט הלמדני ודרך הגוף הנע במרחב.
בין שתי ההתנסויות נמתחו קוים משותפים, כמו השימוש בצורה ובתוכן של השפה, האשרור שבחזרה על שם ועל תשובה, בניית הפרשנות ושחרורה.

מפגש שלישי

המפגש נפתח בפעילות אותה הנחתה אורנה אגוסטרי. היא הביאה מבחר כלי נגינה וטקסטים של אבן גבאי ושל נעמי שמר ושילבה שירת רבים בליווי גיטרה. לקראת יום הלשון העברית אורנה פירשה את המושגים מרחב, פניה והאזנה. היחס בין מורה לתלמיד ובין האדם לעולם תואר דרך הדימוי של רועה וכבשים ושל הדהוד מוזיקלי.
אחריה הנחתה שלומית ירון עבודה עם הגוף בישיבה, שהתמקדה בהנעה של האיברים בין שתי משקולות: הראש והאגן. לבסוף אורנה אוריין הנחתה פעילות קצרה של שרבוט בעפרון על דף בעיניים עצומות.
הדיון שחתם את הפגישה עסק בהזרה של העיפרון ותפיסתו כגוף, משקלן של המלים הנכתבות על מצע גוף, הדמיון בין בן גבאי לבין קפקא במימד המיסטי של השפעת תחתונים על עליונים ויחס בין פסיביות לאקטיביות, והדהוד תוך עצמי וביני לבין זולת.

מפגש רביעי

המפגש נפתח בפעילות אותה הנחתה ד"ר דנה פרייבך חפץ, שחילקה למשתתפים כלי כתיבה ושיר ("המלים שאוהבות אותי" מאת עודד פלד). ההנחיה היתה לסמן מלים מועדפות, לכתוב מלים פרטיות אהובות, ובהמשך לחבר טקסט על מערכת היחסים עם הכתיבה. דנה הזמינה את המשתתפים להגיב והציגה את פעילותה במרחב שבין ביבליותרפיה, כתיבה יוצרת, והוראת כתיבה אקדמית ואישית. אחריה הציגה נטע לב ארי את עבודתה, המושפעת מבודהיזם, יוגה, טיפול בהפרעות קשב ובטראומה. היא הנחתה עבודת גוף והזמינה את המשתתפים לשתף בתחושותיהם. שתי ההתנסויות דובבו אחר (טקסט, גוף) כדי להכיר טוב יותר את העצמי, כפי שהבחין דוד.

מפגש חמישי

יפית מונטיפיורי ותמר חנן  הציגו את הארגון שהן ייסדו ועומדות בראשו כבר 20 שנה, "תנועה לשקט". הארגון עובד עם תלמידים ומורים בבתי ספר ברחבי הארץ, מפתח תקשורת ושיתוף פעולה מתוך קשיבות והתבוננות. תמר ויפית הנחו סדרת תרגילים במרחב - ביחידים, בזוגות ובקבוצה, בישיבה, עמידה והליכה. אחריהן הציגה ד"ר טינה ולדמן תרגילים מתחום המיינדפולנס שהיא משלבת בהוראת כתיבה לסטודנטים לאנגלית במכללה, לרבות כתיבה ממוקדת חושים ושחרור ממחסומי כתיבה. טינה הובילה את הקבוצה להליכה קשובה. mindful walking ברחבי המכללה. עם השיבה למרחב ההתבוננות המשתתפים חלקו את חוויותיהם משתי ההפעלות, ודיברו על הרווחים העולים מפעולה חסרת תכלית, שבירה של דפוסים מוכרים, התמקדות באנרגיה, קשב לגוף, משמעות ההליכה המשותפת כקבוצה, "הסתנכרנות" לריתמוס הקבוצתי, מתח בין התנגדות להיעתרות, סדר וכאוס, התחברות פנימה, עם הזולת ועם העולם.

מפגש שישי

פרופ' שרה סבירי שהתארחה במפגש הציגה את הקשר בין סופיות לחינוך וסיפרה על סדרת ההרצאות המוצעת לשנה הבאה "טעמם של דברים נסתרים, השראה, חינוך ואתיקה בדרך הסוּפית". את ההתנסות הראשונה במפגש הנחה ד"ר דניאל מישורי. דניאל הציג את השיטה שפיתח, "יציבות", שבבסיסה זיהוי המנח הנכון לגוף. יציבה, ישיבה והליכה נכונות הוצגו כדרך להגיע לתנועה האפקטיבית ביותר. העוצמה וההרפיה תוארו כשני היבטים של אותה הפעולה.
את ההתנסות השניה במפגש הנחתה ד"ר זמירה פורן ציון. באמצעות מדיטציה, ציור וכתיבה פגשו המשתתפים זיכרון ילדות. בדיון שנערך אחרי ההתנסויות המשתתפים חלקו את חוויותיהם משתי ההפעלות, דיברו על ההבדלים בין החוויה והאיכויות העולות מתוך החיבור וההקשבה לגוף לבין אי הקשבה, על יצירת האמון הנדרש כדי להתמסר לחוויה הכוללת פתיחות רגשית ומגע גופני ועל המרחב הפנימי והחיצוני השונה מזה הקיים בחיי היום יום אותו חווים המשתתפים במפגשי הקבוצה. 

מפגש שביעי

את ההתנסות הראשונה הנחתה ד"ר לילי גלזנר. התיישבנו במעגל קטן, וחולקו דפים, צבעים ופתק מקופל בו כתובה המלה ״נדיבות״. המשתתפים התבקשו להרהר, לכתוב ולצייר בהשראת המלה. בהמשך חולק קטע מהספר ״מורה״ מאת פרנק מק׳קורמק, שהוקרא בקול על ידי לילי וחברות בקבוצה.
לילי הצביעה על גילויי הנדיבות אצל מק׳קורט ביחסים בין מורה לתלמיד ובין בני זוג, והזכירה טקסטים מן התלמוד ושל וולף ודגלאס. המשתתפים העלו את המתח בין נדיבות מתוך בחירה או מתוך דרישה, רגש ותבונה, אהבה, תועלתנות וכוחנות, ומחירה של הנדיבות.
את ההתנסות השנייה הנחתה ד"ר סיגל ברקאי. היא הציגה את שיטת הציור המדיטטיבי והפריגו - יוגה. דפים חולקו, ושרטטנו עיגולים על הדפים. בסבב הראשון של המדיטציה סיגל הנחתה אותנו להתמקד בצבעים של צינור הצ׳אקרות. בתום המדיטציה הבאנו לביטוי את התחושות בציור בעיגול הראשון. בסבב השני של המדיטציה סיגל ביקשה לדמיין משטח מרובע ולמקם בו פיל.  ושוב התבקשנו לצייר את תחושותינו. בסבב הציגו המשתתפים את הציורים ואת התחושות שחוו בפעילות. סיגל תיארה את הקשר שהיא מוצאת בין מדיטציה, רוח וגוף, מחשבה וציור, יד ועין.

מפגש שמיני

את ההתנסות הראשונה הנחתה ענת רפאל, המטפלת בבני נוער באמצעות מפגש עם הטבע. ענת הציגה את תחום האקו-תרפיה דרך כתבים של סבינה מסג וא״ד גורדון. היא ביקשה מהקבוצה לחשוב על עצמה כעל חורשת עצים, והזמינה את המשתתפים לצאת החוצה, לראות את העולם בעיניים חדשות ולהביא אובייקט ש"מוצא אותם״. המשתתפים התבקשו לבטא את תחושותיהם בציור ובכתיבה, ולשתף בזוגות. 
את ההתנסות השנייה הנחתה נעמי רוזוב בכר. היא דיברה בזכות ההשפעה המיטיבה של השמעת צלילי קול על הבריאות הפיזית והנפשית, על המידע החשוב שצלילי הקול מוסרים לנו על עצמנו ובזכות השירה הפותחת את המקום הקולי. נעמי הנחתה פעילות משולבת של קול ותנועה ועודדה את המשתתפים להשמיע קול במנעדים שונים בשילוב תנועה, כיחידים ובקבוצה. 

מפגש תשיעי

בתחילת הפגישה הציג יוסי בן אשר את פעילויות המרחב בשנה החולפת ואת התכניות לשנה הבאה. במהלך תשע"ז נערכו השתלמויות וסדנאות לצוותי חינוך מחוץ למכללה, וביניהם: קבוצות של מנהלי ביה"ס מרחבי הארץ, ביקורים של אנשי משרד החינוך מאגף הניסוי, ממחלקת המחוננים, מפרויקט קטר, מנהלי ועובדי מרכזי פסגה, קבוצות ממכון מופ"ת, הנהלת מכון מנדל, צוותים מובילים של מספר בתי ספר, מרצים וסטודנטים ממכללת צפת, פרויקט ארסמוס +. במסגרת המכללה נערכו פעילויות וביניהן: יום בעלי תפקידים בנושא פדגוגיה מתבוננת, מרצים לימדו שיעורים במרחב, מרצים שקיבלו הנחייה בשיעוריהם ע"י חברים מצוות המרחב, ביקור של הנהלת המכללה, ביקורים של הנהלות הפקולטות, ביקורים של קבוצות מדריכים פדגוגיים, ביקורים של צוותי מנהל כמו צוות הספרייה, הקמת דף המרחב באתר המכללה. בשנת תשע"ח מתוכננות פעילויות וביניהן: ליווי שני בתי ספר, המשך קיום השתלמויות לצוותים מחוץ ומתוך המכללה, פתיחה של סדנאות הכוללות סדרה מפגשים, שיעורים משלבי התבוננות, פיתוח דף המרחב באתר המכללה ופיילוט באחד המסלולים במכללה.
אחריו הציגה ד"ר לילך ניישטט את פעילות קבוצת המחקר. השנה נערכו תשעה מפגשים של הקבוצה, המונה 45 חברים מתחומים שונים, מהמכללה ומחוצה לה. המפגשים כללו סדנאות שהנחו 20 ממשתתפי הקבוצה. בסדנאות התוודענו אל דרכי מחשבה ופעולה, למדנו זה מזה, והתחלנו לבנות קהילה לומדת. בשנת תשע"ח נעמיק ונפתח את התשתית העיונית-פדגוגית: בצד ההתנסות החווייתית נקרא במאמרים ונפגוש חוקרים מעוררי השראה במטרה לבסס את הכלים הפדגוגיים. פגישות הקבוצה יוקדשו להצגת ניצני המאמרים של משתתפי הקבוצה, לקראת יצירת הספר, שיעסוק בשאלות: מהי פדגוגיה מתבוננת ואיך מקדמים אותה בהכשרת מורים ובבית הספר. מאמרים יכולים להביא דוגמאות מהשטח בצד המשגה, ולעסוק, למשל, בקשר שבין חינוך להתבוננות או בין הדיסציפלינה להתבוננות; שילוב פדגוגיה מתבוננת בהכשרת מורים; שילוב פדגוגיה מתבוננת בבית הספר; ראיונות עם מומחים מובילים/ תרגום מאמרים מרכזים, וכיו"ב. 
פרופ' נמרוד אלוני הוסיף והבהיר את תהליך יצירת המאמרים וגיבוש הספר.
את החלק השני של המפגש הנחו ד"ר נירה קושינסקי וד"ר רחל מינץ. רחל ונירה הציגו את מקומה של ההתבוננות בהוראת המדעים, דרך עיקרון ה INTER-BEING התהוות יחסי גומלין. באמצעות קטע שכתב הבודהיסט טיק ניאט האן, הן הדגימו את  הקשר בין התופעות השונות בעולם, ודיברו על שאיפתן להנחיל לסטודנטים ולילדים התבוננות שקטה שתזהה את הקשר הזה: "אני רוצה שהסטודנטים יתבוננו לא יסתפקו רק בהגדרות".
בהמשך עבר בין המשתתפים טס עם דובדבנים. התבקשנו לבחור דובדבן ולזהות את הקשר שלו עם עצמים, תופעות ותחושות. המשתתפים חלקו את תחושותיהם והתפתח דיון.