מאגר התעודות בנושא השואה

תעודה מס' 31

 
פרוטוקול ועידת ואנזה – 20 בינואר 1942

עניין ממלכתי סודי !

 

פרוטוקול הישיבה

 

I.       בדיון על הפתרון הסופי (Endlosung)  של השאלה היהודית, שהתקיים בתאריך 20.1.1942, בברלין ברחוב ואנזה מס’ 56 – 58 השתתפו :

 

גאולייטר ד"ר מאייר (Meyer)                             מיניסטריון לשטחים הכבושים במזרח

ורייכסאמטסלייטר ד"ר לייבראנט (Leibbrandt)

 

מזכיר המדינה ד"ר שטוקארט (Stuckart)                                        מיניסטריון הפנים

 

מזכיר המדינה נוימאן (Neumann)                              הממונה על תכנית ארבע השנים

                                                                    (Beauftragter fur den Vierjahresplan)

 

מזכיר המדינה ד"ר פרייזלר (Freisler)                                      מיניסטריון המשפטים

 

מזכיר המדינה ד"ר ביהלר (Buhler)                                           משרד המושל הכללי

                                                                                        (Generalgouverneur)

 

סגן מזכיר המדינה ד"ר לותר (Luther)                                             מיניסטריון החוץ

 

ס"ס אוברפיהרר קלופפר (Klopfer)                                                   לשכת המפלגה

 

מנהל אגף קריצינגר                                                                    לשכת הקאנצלר

 

ס"ס גרופנפיהרר הופמאן (Hofmann)                         המשרד הראשי לענייני גזע וישוב

                                                                          (Rasse-und Siedlungshauptamt)

 

ס"ס גרופנפיהרר מילר (Muller)                                    המשרד הראשי לביטחון הרייך

ס"ס אוברשטורמבאנפיהרר אייכמן                                   (Reichssicherheitshauptamt)

 

ס"ס אוברפיהרר ד"ר שנגארט (Schongarth)                               משרד הביטחון והס"ד

מפקד משטרת הביטחון והס"ד בגנראל-גוברנמן                             (Sicherheitspolizei)

 

ס"ס שטורמבאנפיהרר ד"ר לאנגה (Lange)                              משטרת הביטחון והס"ד

מפקד משטרת הביטחון והס"ד בגנראל-בצירק לאטביה,

כממלא מקום ראש משטרת הביטחון והס"ד

בנציבות הרייך (Reichskommissariat) אוסטלאנד

 

II.     ראש משטרת הביטחון והס"ד ס"ס אוברגרופנפיהרר היידריך מסר בפתיחה על מינויו על ידי הרייכסמרשל לממונה על הכנת [התכנית] לפתרון הסופי של השאלה היהודית באירופה, והצביע על כך, שהישיבה כונסה לשם הבהרת שאלות היסוד. רצונו של הרייכסמרשל שתומצא לו תכנית הנוגעת לעניינים הארגוניים, הענייניים והחומריים מתוך ראיית הפתרון הסופי של השאלה היהודית באירופה. הדבר מחייב דיון משותף מוקדם של כל המוסדות המרכזיים המעורבים במישרין בשאלות האלה, למען תיאום קווי הפעולה.

הטיפול המשרדי בעיבוד הפתרון הסופי של השאלה היהודית הוא מרוכז, מבלי להתחשב בגבולות גיאוגראפיים, בידי הרייכספיהרר ס"ס וראש המשטרה הגרמנית ( ראש משטרת הביטחון והס"ד).

 

 

 

 

ראש משטרת הביטחון והס"ד סקר לאחר מכן בקצרה את המאבק שהתנהל עד כה נגד האויב הזה.

המרכיבים העיקריים ביותר הם :

א. דחיקת היהודים מתחומי החיים השונים של העם הגרמני,

ב. דחיקת היהודים ממרחב המחיה (Lebensraum) של העם הגרמני.

      בתהליך [ובביצוע] שאיפות אלה הובאה בחשבון כאפשרות פתרון ארעית יחידה, החשת ההגירה המוגברת והמתוכננת של יהודים מתחום הרייך.

   לפי הוראת הרייכסמרשל הוקמה בינואר 1939 "רשות מרכזית של הרייך להגירת יהודים" (Reichszentrale fur judische Auswanderung) שניהולה הוטל על ראש משטרת הביטחון והס"ד. תפקידה במיוחד היה :

א. לנקוט בכל האמצעים להכנת הגירה מוגברת של היהודים.

ב. לכוון את זרם ההגירה.

ג.  להחיש את ביצוע ההגירה במקרים של יחידים.

 המשימה נועדה לטהר מיהודים את מרחב המחיה הגרמני, על בסיס חוקי.

 המגרעות, הכרוכות במתן דחיפה להגירה מעין זאת היו ברורים לכל המוסדות. אולם נוכחה עוד אפשרויות פתרון אחרות, נאלצנו לפי שעה להשלים אתן.

   פעולות ההגירה היו בהמשך הזמן לא בעיה גרמנית בלבד, אלא בעיה שבה הוצרכו לטפל שלטונות ארצות המוצא וארצות היעד. הקשיים הכספיים, כגון העלאת דמי האשרה ואגרת הכניסה מצד הממשלות השונות של ארצות חוץ, מחסור במקומות באניות, החמרה מתמדת בצמצום ההגירה או איסורי ההגירה, הקשו באופן מיוחד על מאמצי ההגירה. למרות קשיים אלה היגרו, למן תפיסת השלטון ועד היום הקובע 31 באוקטובר 1941,

 537,000 יהודים בסך הכל, מהם :

מ- 30 בינואר 1933, מן הרייך הישן                                                   כ- 360,000

מ- 15 במרס 1938, מן האוסטמארק [אוסטריה]                                     כ- 147,000

מ- 15 במרס 1939, מן הפרוטקטוראט בוהמיה ומוראביה                          כ- 30,000

 

מימון ההגירה נעשה על ידי היהודים או על ידי הארגונים הפוליטיים של היהודים עצמם. בכדי למנוע הישארות יהודים חסרי כל, נקבע העיקרון, שעל היהודים בעלי היכולת לממן את הגירת היהודים חסרי היכולת. כאן נקבעו מס או היטל הגירה מתאים לפי דירוג הרכוש, לכיסוי ההתחייבויות הכספיות שהיו כרוכות בהגירת יהודים חסרי יכולת. מלבד הסכומים במארקים, נדרש מטבע זר לדמי האשרה ואגרת הכניסה. בכדי להגן על אוצר מטבע הזר הגרמני, נתבקשו המוסדות הפיננסיים היהודיים בחוץ לארץ, על ידי הארגונים היהודיים המקומיים, לטפל בהשגת סכומי מטבע זר נדרשים. עד 30 באוקטובר 1941 העמידו יהודים מחוץ לארץ במתנה לרשות העניין םך 9,500,000 דולר.

בינתיים אסר הרייכספיהרר ס"ס וראש המשטרה הגרמנית את הגירת היהודים לאור הסכנות הכרוכות בהגירה בימי מלחמה ולאור האפשרויות במזרח.

 

III.   במקום ההגירה בא עתה כאפשרות פתרון נוספת – פינוי היהודים למזרח, וזאת לאחר הסכמה מוקדמת מתאימה של הפיהרר.

אמנם, יש לראות בפעולות אלה רק פעולות עקיפות, עם זאת מיושמים כאן כבר עכשיו אותם ניסיונות מעשיים שנודעת להם חשיבות רבה לגבי הפתרון הסופי של השאלה היהודית לעתיד לבוא.

 

במהלך הפתרון הסופי הזה של השאלה היהודית באירופה, באים בחשבון כ- 11 מיליון יהודים, המחולקים לארצותיהם השונות כלהלן :

       הארץ                                                          מספר היהודים

א.  הרייך הישן                                                                             131.800

     אוסטמארק                                                                              43.700

     השטחים במזרח                                                                       420.000

     הגנראל-גוברנמן                                                                       2,284.000

     ביאליסטוק                                                                              400.000

     הפרוטקטוראט בוהמיה ומוראביה                                                 74.200

     אסטוניה – חופשית מיהודים (judenfrei)

     לאטביה                                                                                  3.500

     ליטא                                                                                      34.000

     בלגיה                                                                                    43.000

     דניה                                                                                      5.600

 

     צרפת/ השטח הכבוש                                                                 165.000

     צרפת/השטח הבלתי כבוש                                                          700.000

     יוון                                                                                        69.600

     הולנד                                                                                     160.800

     נורבגיה                                                                                  1.300

 

ב.  בולגריה                                                                                  48.000

     אנגליה                                                                                   330.000

     פינלנד                                                                                    2.300

     אירלנד                                                                                   4.000

     איטליה/כולל סרדיניה                                                                 58.000

     אלבניה                                                                                   200

     קרואטיה                                                                                 40.000

     פורטוגל                                                                                  3.000

     רומניה/כולל בסראביה                                                                342.000

     שבדיה                                                                                   8.000

     שווייץ                                                                                    18.000

     סרביה                                                                                    10.000

     סלובקיה                                                                                 88.000

     ספרד                                                                                     6.000

     תורכיה (החלק האירופי)                                                             55.500

     הונגריה                                                                                  742.800

     ברית המועצות                                                                         5,000.000

     אוקראינה                                                                                2,994.684

     בילורוסיה, להוציא ביאליסטוק                                                     446.484

                                                       

םך הכל למעלה מ- 11,000,000

                                                                                                             

אולם, במספרי היהודים של מדינות החוץ השונות הנמסרים בזה מדובר רק ביהודים לפי אמונתם, כיוון שהגדרות המושגים של יהודים לפי עקרונות גזעיים עדיין חסרים שם בחלקם. הטיפול בבעיה בארצות הנפרדות ייתקל בקשיים מסוימים עקב העמדה והתפיסה הכללית, בייחוד בהונגריה וברומניה כך, למשל, יכול עדיין גם כיום יהודי ברומניה להשיג תמורת כסף תעודות מתאימות, המקנות לו אישור רשמי לנתינות של מדינה זרה.

ידועה לכל השפעת היהודים בכל תחומי החיים בברית המועצות. בתחומי אירופה חיים כ- 5 מיליון, באסיה בקושי 250,000 יהודים.

החלוקה המקצועית של היהודים היושבים בתחום האירופי של ברית המועצות היתה כלהלן, לערך :

 

בחקלאות                                                                                      9.1%

כפועלים עירוניים                                                                           14.8%

במסחר                                                                                        20.0%

מועסקים כעובדי מדינה                                                                    23.4%

במקצועות חופשיים – רפואה, עיתונות, תיאטרון וכו’                              23.7%

 

תחת הנהגה מתאימה יש במהלך הפתרון הסופי להוביל באופן מתאים את היהודים לגיוס עבודה במזרח. אותם היהודים הכשרים לעבודה יובלו לשטחים אלה בפלוגות (עבודה) גדולות, תוך הפרדת המינים, כסוללי כבישים ; חלק גדול מהם ייאבד ללא ספק בתהליך ההתמעטות הטבעית. אלה שיוותרו עד הסוף, הם בלי ספק אותו חלק שיש לו כושר התנגדות גדול ביותר, ולו יינתן טיפול מתאים, כי הוא מהווה ברירה טבעית, ובמקרה של שחרור ישמש כגרעין לבניין יהודי חדש. (ראה ניסיון ההיסטוריה).

תוך כדי הביצוע המעשי של הפתרון הסופי תיסרק אירופה ממערב למזרח. יש להתחיל בשטח הרייך, כולל הפרוטקטוראט בוהמיה ומוראביה, וזאת מטעמי דיור וצרכים סוציאל פוליטיים אחרים.

היהודים המפונים יוסעו קודם לכן, רכבת אחרי רכבת, לגיטאות המכונים גיטאות מעבר ומשם ישלחו הלאה למזרח.                                                                    

 

תנאי מוקדם חשוב בביצוע הפינוי בכלל, המשיך ואמר ס"ס אוברגרופנפיהרר היידריך, הוא קביעה מדויקת של חוג האנשים הבא בחשבון.

הכוונה היא לא לפנות יהודים בגיל 65 ומעלה, אלא להעבירם לגיטו זקנים המיועד

לכך – טרזיינשטאט (Theresienstadt).

מלבד גילאים אלה – מכלל 280.000 היהודים הנמצאים ברייך הישן ובאוסטמארק

ב - 31.10.1941, כ- 30%  הם בני 65 ומעלה – יתקבלו בגיטאות היהודיים לזקנים גם יהודים נכי מלחמה בעלי נכות גבוהה ויהודים בעלי אותות הצטיינות במלחמה

(EK  I [צלב הברזל דרגה I] ). על ידי פתרון מכוון זה תימנענה במחי אחד התערבויות רבות.

 

התחלת פעולות הפינוי הבודדות והגדולות יותר תהיה מותנית במידה רבה בהתפתחות הצבאית. בנוגע לטיפול בפתרון הסופי בשטחי אירופה הכבושים על ידינו או הנתונים להשפעתנו, הוצע, כי המומחים הבאים בחשבון ממשרד החוץ יבואו בדברים עם מנהל המדור המוסמך לכך, שבמשטרת הביטחון והס"ד.

בסלובקיה ובקרואטיה אין העניין (יותר) קשה מדי, כיוון שהשאלות היסודיות ביותר בעניין מצאו שם כבר את פתרונן. גם ברומניה קבעה הממשלה כבר בינתיים ממונה לענייני יהודים. לשם הסדר הבעיה בהונגריה יש צורך לכפות על הממשלה ההונגרית, למנות תוך זמן קצר יועץ לענייני יהודים.

אשר להתחלת ההכנות לפתרון הבעיה באיטליה, גורס ס"ס אוברגרופנפיהרר היידריך את התקשרות עם ראש המשטרה שם באותם עניינים. בצרפת הכבושה והבלתי כבושה, תתאפשר תפיסת יהודים לשם פינוים ללא קשיים גדולים.

סגן מזכיר המדינה לותר מסר כאן, כי בטיפול מעמיק בבעיה זו בכמה ארצות, כגון בארצות הצפון, עתידים לעלות קשיים, ולכן מוצע בתחילה לדחות את הפעולה בארצות אלה. בהתחשב במספרי היהודים המעוטים הבאים שם בחשבון, ממילא אין מהווה דחייה זו שום הגבלה מהותית. לעומת זאת, אין משרד החוץ רואה קשיים גדולים לגבי דרום מזרח ומערב אירופה.

 

 

ס"ס גרופנפיהרר הופמאן סבור, כי יש לשגר להונגריה לשם התמצאות כללית מומחה מטעם המשרד הראשי לענייני גזע ויישוב, כאשר ייכנסו שם ראשי משטרת הביטחון והס"ד לפעולה. נקבע כי מומחה זה מטעם המשרד הראשי לענייני גזע ויישוב, שלא יהיה פעיל, יצורף רשמית באופן זמני כעוזר לנספח לענייני משטרה.

 

IV. בתהליך הפתרון הסופי ישמשו חוקי נירנברג במידה מסוימת כבסיס, אך כתנאי מוקדם לסילוק הבעיה ללא שיור, יש להביא גם לפתרון שאלות נישואי תערובת ובני תערובת (Mischlinge).

ראש משטרת הביטחון והס"ד מנתח תחילה מבחינה תיאורטית, בהתחשב עם מכתבו של ראש לשכת הקאנצלר, את הנקודות הבאות :

1.  הטיפול בבני תערובת דרגה ראשונה

 

בני תערובת דרגה ראשונה הם מנקודת ראות של הפתרון הסופי של בשאלה היהודית במעמד של יהודים.

מכלל טיפול זה יוצאו :

א.  בני תערובת דרגה ראשונה הנשואים לבני דם גרמני, ולהם ילדים (בני תערובת דרגה שנייה) מנישואים אלה. בני תערובת אלה דרגה שנייה, הם בעיקרו של דבר במעמד של גרמנים.

ב.     כלפי בני תערובת דרגה ראשונה, נהגו עד כה המוסדות העליונים של המפלגה והמדינה בתחומי (חיים) שונים ביחס מיוחד. כל מקרה כזה טעון בדיקה מחדש, ואז לא מן הנמנע שההכרעה תיפול לרעת בן התערובת.

   תנאי מוקדם לקבלת היתר מיוחד יהיו תמיד זכויות עקרוניות של בן התערובת עצמו

(לא זכויות של ההורים או בני הזוג שהם בני דם גרמני).

   כדי למנוע העמדת צאצאים חדשים ולפתור את בעיית בני התערובת לחלוטין, יעוקר בן התערובת דרגה ראשונה שיוצא מכלל הפינוי. העיקור (Sterilisation) יתבצע מתוך רצון, אך הוא תנאי ראשון להישארותו ברייך. "בן התערובת" לאחר העיקור משוחרר בהמשך הזמן מכל ההוראות המגבילות, החלות עליו עד עכשיו.

 

2. הטיפול בבני תערובת דרגה שנייה

 

בני תערובת דרגה שנייה יושוו בעיקרון לחלוטין עם בני דם גרמני, להוציא את המקרים הבאים שבהם יהיו בני תערובת דרגה שנייה במעמד יהודים :

א. מוצאו של בן תערובת דרגה שנייה מנישואים של ממזרים(שני הצדדים הם בני תערובת).

ב. הופעה חיצונית פגומה מבחינה גזעית של  בן התערובת דרגה שנייה המסווגת אותו כבר מבחינה חיצונית כיהודי.

ג.  חוות דעת משטרתית ופוליטית שלילית במיוחד של  בן התערובת דרגה שנייה, שלפיה מסתבר כי הוא חש ומתנהג כיהודי.

אולם גם במקרים אלה לא יהיו יוצאים מן הכלל, אם  בן התערובת דרגה שנייה נשוי לבן דם גרמני.

 

3. נישואים בין יהודים גמורים לבני דם גרמני

 

בכל מקרה ומקרה יש להכריע, אם יפונה הצד היהודי או יועבר לגיטו זקנים מתוך התחשבות בהשפעת פעולה זאת על קרוביו בני הדם הגרמני בנישואים מעורבים אלה.

 

4. נישואים בין בני תערובת דרגה ראשונה ובני דם גרמני

 

א. ללא ילדים :

לא נולדו ילדים מנישואים אלה – יפונה בן התערובת דרגה ראשונה או יועבר לגיטו זקנים (טיפול זהה כמו לגבי נישואי יהודים גמורים לבני דם גרמני, סעיף 3).

ב. עם ילדים :

     נולדו ילדים מנישואים אלה (בני תערובת דרגה שנייה), יפונו או יועברו לגיטו, יחד עם  בני תערובת דרגה ראשונה, אם הושוו במעמדם עם היהודים. אם ילדים אלה יושוו לבני דם גרמני (המקרים הרגילים) יוצאו מכלל הפינוי וכך גם  בן התערובת דרגה ראשונה. 

 

5. נישואים בין  בני תערובת דרגה ראשונה לבני תערובת דרגה ראשונה או יהודים

בנישואים אלה (לרבות הילדים) דין כל בני המשפחה כיהודים, ולכן יפונו או יועברו לגיטו זקנים.

6. נישואים בין בני תערובת דרגה ראשונה עם בני תערובת דרגה שנייה

שני בני הזוג יפונו או יועברו לגיטו זקנים ללא התחשבות אם יש להם ילדים ואם אין, כיוון שאצל ילדים כאלה מתגלה בדרך כלל מבחינה גזעית השפעת דם יהודי כחזקה יותר, מאשר של בני תערובת יהודים דרגה שנייה.

    

   ס"ס גרופנפיהרר הופמאן מחזק את הדעה, שיש לעשות שימוש נרחב בעיקור, כיוון שבן התערובת, אם יועמד בפני הברירה להיות מפונה או מעוקר, יעדיף לעבור עיקור.

   מזכיר המדינה ד"ר שטוקארט קובע, שהביצוע המעשי של השיטות שנמסרו כאן לשם פתרון שאלת נישואי תערובת ובני תערובת, יביא עמו טיפול מינהלי בלתי פוסק. בכדי להתחשב בכל מקרה גם עם העובדות הביולוגיות, מציע מזכיר המדינה ד"ר שטוקארט ללכת בדרך של עיקור כפוי.

   בכדי לפשט את בעיית בני התערובת, יש צורך לשקול אפשרויות נוספות, מתוך כוונה שהמחוקק יוכל לומר : "נישואים אלה בטלים".

   בנוגע לשאלה בדבר השפעת פינוי היהודים על החיים הכלכליים הבהיר מזכיר המדינה נוימאן, שלפי שעה אין אפשרות לפנות את היהודים המועסקים במפעלים החיוניים למאמץ המלחמתי, כל עוד אין להם תחליף.

   ס"ס אוברגרופנפיהרר היידריך ציין, שבהתאם לקווי הפעולה לביצוע הפינויים המתנהלים עכשיו ושאושרו על ידו, בלאו הכי לא יפונו יהודים אלה.

   מזכיר המדינה ד"ר ביהלר קובע, כי בגנראל-גוברנמן יברכו על כך אם בפתרון הסופי של בעיה זו יתחילו בגנראל-גוברנמן, ראשית כיוון שכאן בעיות ההובלה לא ממלאות תפקיד ראשון במעלה, וטעמים שבגיוס עבודה לא יעכבו את ביצוע המיבצע הזה. יש להרחיק את היהודים במהירות האפשרית משטח הגנראל-גוברנמן, כי דווקא כאן מהווה היהודי סכנה ניכרת תור נושא המגיפות, ומצד שני גורם לאנדרלמוסיה מתמדת במיבנה הכלכלי של הארץ בשל המסחר הבלתי פוסק בשוק השחור. רובם מבין  2 ½ מיליון היהודים הבאים בחשבון, אינם כשרים לעבודה.

   מזכיר המדינה ד"ר ביהלר המשיך וקבע, [שביצוע] הפתרון בשאלה היהודית בגנראל-גוברנמן מרוכז בידי ראש משטרת הביטחון והס"ד ושעבודתו נתמכת על ידי שלטונות הגנראל-גוברנמן. יש לו רק בקשה אחת והיא, ששאלת היהודים באזור זה תיפתר מהר ככל האפשר.

בסיכום דובר על צורות שונות של פתרון בעניין זה. הן גאולייטר ד"ר מאייר והן מזכיר המדינה ד"ר ביהלר ייצגו את העמדה, שהם בעצמם יבצעו במהלך הפתרון הסופי עבודות הכנה מסוימות בשטחים הנידונים, אך יש להימנע מלעורר אי שקט בקרב האוכלוסייה.

הדיון נסתיים בבקשת ראש משטרת הביטחון והס"ד מן המשתתפים בישיבה, להבטיח לו תמיכה נאותה בביצוע עבודות הפתרון [הסופי].